יהדות אנגליה, נא להכיר – משק כנפי ההיסטוריה‎

יום שני, י”ט שבט התשפ”ה

המאבק של יהדות אנגליה כנגד הגזרות על החינוך התורני עולה שלב, והפרלמנט שם נערך לקריאה שלישית של חוק השמד בטרם יובא לאישור בית הלורדים. בשעה שכאן בארץ הקודש מתאוננים על שכר המורות ועל אופק חדש, על מצוקת כיתות במקומות מסוימים ועל פיתויים שמציעים למוסדות כאלו ואחרים בכדי שישנו מהדרך המסורה באי-אלו פרטים – הכל דברים שחשוב להאבק עליהם ולעמוד על נפשנו – באנגליה זוממים על-פי חוק להכניס את תכני הכפירה והתועבה הקשים ביותר כלימודי חובה בכל המוסדות ללא יוצא מן הכלל, כאשר סנקציות פליליות מושתות על הורים, מלמדים ואנשי צוות שלא ישתפו פעולה עם הגזרה הנוראה.
וכך אנו למדים על-פי הדיווחים מהאי הבריטי על “משאו המסעיר והדרמטי של העסקן הוותיק הרה”ח ר’ שמואל גרשון גראד שליט”א מראשי העסקנים בענגלאנד שנשא במעמד ההיסטורי מול בניני הפארלימנענט ביום שלישי פרשת יתרו במקהלות המוני בני יהדות ענגלאנד שבאו לזעוק ולהתחנן על נפשם על יהדותם ועל אמונתם”. כן אנו למדים על מכתב מרטיט של ראש ישיבת גייטסהד הגאון הגדול רבי אברהם גורביץ, אשר מורה כי באם יעבור החוק סופית, יאלצו בני יהדות אנגליה לעקור ל’ארץ אחרת’. לצד הדיווחים על פעילות ענפה של עסקני אנגליה לביטול הגזרה, אנו שומעים גם על “עצרות תפילה ובקשה להצלת יהדות אנגליה מיד מצריה ומעמדי מחאה רבי משתתפים בראשות גדולי רבני אנגליה אל מול בנייני הפרלמנט הבריטי המכריזים כי בית ישראל לא יוותר בשום פנים ואופן על יהדותו וימסור עליה את נפשו ומאודו.”
ובכן, יש לי הצעה לא רעה בכלל עבור יהדות אנגליה, הצעה יעילה בהרבה מאשר הפגנות מול הפרלמנט הבריטי, אשר עלולות להתפרש כ’התגרות באומות’. במדינת ישראל, כידוע, מחנכים מאות אלפי יהודים את ילדיהם לתורה ולמצוות, חלקם על טהרת הקודש ממש, חלקם עם לימודי חול כאלו ואחרים על-פי הבנת ראשי הקבוצות השונות שמחילים את הפסיפס הרחב של הציבור החרדי בארצנו. נכון, גם כאן יש נסיונות, אבל ניתן להתמודד אתם, וככל שעובר הזמן, כך עולה מספר המוסדות התורניים והמטוטלת נעה לכיוון רוב של שומרי מצוות בארץ הקודש, עד שביום מן הימים – והוא קרוב יותר ממה שחושבים – החינוך הרשמי בארצנו יהיה על אדני התורה והיראה.
ישנו מושג שנקרא ‘משק כנפי ההיסטוריה’. ישנו תהליך שמימי שמתרחש כאן. ישנה תכלית לבריאה, שבמרכזה מלכות ה’, כאשר נשגב ה’ לבדו ביום ההוא. וזה יקרה בירושלים, לא בלונדון. גם לא בניו-יורק או בפריז או באנטוורפן. זהו תהליך שהולך ומתרקם כבר מעל מאתיים שנה, ועל-אף נסיונותיהם של כל מתנגדיו לעצור אותו – לא רק שלא עלה בידם, אלא הוא זוכה כעת לתאוצה אדירה. יהדות אנגליה זכתה למסר משמים, שהגיע הזמן לארוז את המזוודות, ולא סתם ל’ארץ אחרת’, אלא לארץ בה בחר ה’ להשכין את שכינתו. ואם דואגים מפני מצוקת הדיור, חופה של עזה עשוי מאד להיות פתרון נאות להקמת ערים וישובים בהם ילמדו את תורת ה’ בלא לימודי כפירה הנכפים על-ידי השלטונות. כדברי הרב גורביץ, בית ישראל לא יוותר בשום פנים ואופן על יהדותו וימסור עליה את נפשו ומאודו. יש רק לקוות, שאחר שנות גלות כה רבות, יבינו ביהדות אנגליה, כי שמירת היהדות כוללת את הבנת היעוד התורני, התכלית הא-להית בבריאה והכרת מקומנו ויעודנו, ובכלל זה ההבנה, כי עתידם אינו נמצא בארץ האי. השמש שוקעת על יהדות אנגליה, והגיע הזמן לשוב הביתה, לארץ בה בחר ה’, בה עיניו נמצאים מראשית השנה ועד אחריתה. הגיע הזמן להתחבר למשק כנפי ההיסטוריה ולהטות שכם במאבק היהדות החרדית להפיכתה של ארץ ה’ לארץ בה התורה תהיה חוקת האומה. ברוכים הבאים יהדות אנגליה, ברוכים השבים לארץ ה’!

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או

ה’שלום’ עם מצרים – משענת קנה רצוץ

הקונספציה חיה ובועטת בגבול עם מצרים

יום חמישי, כ”ב שבט התשפ”ה
מזה זמן, מתריע סגן אלוף במילואים אלי דקל על התחמשותה של מצרים, שכנתנו הדרומית עמה יש לנו כידוע, ‘הסכם שלום’. דקל מנתח את האפשרויות השונות העומדות על הפרק כדי להסביר התחמשות זו, הנמשכת מזה שנים רבות, ומגיע למסקנה בלתי נמנעת, ולפיה ההסבר הסביר היחיד לכך הוא השאיפה לצאת למלחמת השמדה מול ישראל. כאן לא מדובר במה שנקרא ‘ארגון טרור’, כי אם בישות מדינית עצומה לכל דבר וענין, והדבר אמור היה מזמן רב להדליק אורות אדומים במערכת הבטחון בישראל.
לאחרונה החלו בתקשורת להתיחס קצת יותר ברצינות לאזהרותיו של דקל, וזאת נוכח כמה סימנים המעידים, כי המצרים אכן מפרים בשיטתיות את הסכם השלום שנחתם. גם שגריר ישראל בארה”ב יחיאל לייטר אמר את הדברים במפורש –
“יש פה בסיסים שבונים ויכולים לשמש אך ורק לפעולות התקפיות, לנשק התקפי. זו הפרה ברורה. במשך זמן רב העלמנו עין – אבל זה ממשיך. זו סוגייה שנניח על השולחן בתקופה הקרובה, ונדגיש אותה מאוד”. את הדברים אמר לייטר בסוף החודש הקודם לפני הפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ. הדברים נאמרו בפגישה שקיים עם ארגונים יהודיים – וסרטון ממנה פורסם ביום שישי האחרון.
מרענן למדי לשמוע קולות אחרים בקרב ישראל הרשמית, קולות שאינם כבולים לקונספציה. אך אל דאגה – במערכת הבטחון ננערו, הסרטון הוסר במהרה מהרשת, וזמן קצר לאחר מכן אנו מדווחים על כך ש’גורמים עוינים ועלומים’ מנסים לחבל ביחסים שבין ישראל למצרים. עיניהם להם ולא יראו, קונספציה על סטרואידים…
אז מה, במערכת הבטחון לא למדו דבר מהאסון בשמחת תורה? התשובה העצובה היא שלא רק שלא למדו, אלא שאינם מסוגלים ללמוד. וזוהי כל מהותה של קונספציה. הכשל בשמחת תורה לא היה באיסוף המודיעין או בהיערכות הצבאית. הכשל נבע מאי-היכולת של אנשים, השקועים בהשקפת עולמם המערבית, להבין שהעולם אינו מתנהל על-פי תפיסתם, במיוחד לא כאן במזרח התיכון. וכפי שאז סברו, שהחמאס ‘מורתע’ ושאין לו ‘אינטרס’ לתקוף את ישראל, משום שהוא ‘עסוק בלשקם כלכלית את עזה’, כך כעת הם מסבירים בפלפולי ההבל שלהם, כי למצרים יש בעיות כלכליות, ש’לא משתלם להם להפר את הסכם השלום’, ושהתעצמותם הצבאית, שנמשכת כבר שנים רבות, וביתר שאת מאז עלית א-סיסי לשלטון לפני 17 שנה – התעצמות זו נועדה להתמודד מול אתיופיה. והם אומרים זאת ברצינות…
הקונספציה חיה ובועטת, והיא מתחילה עוד בחתימת אותו הסכם אומלל בקמפ-דייויד לפני 45 שנים. מלבד ההפסד של חצי האי סיני עם חורבן הישובים שהיה תקדים נוראי שהמשיך לאחר מכן בגוש קטיף, מלבד אובדן מקורות הנפט, בסיסי הצבא ועוד נכסים רבים לצד ההכרה הרשמית של ישראל בזכויות הפלשתינאצים בארצנו (על-ידי ממשלת הליכוד, אגב), היה כאן דבר נוסף, חשוב לא פחות – הייתה כאן תפיסה בלתי מציאותית של המושג ‘שלום’ במזרח התיכון. ישראל החילונית המערבית סברה, ששלום פרושו יחסי שכנות, תיירות, שיתוף פעולה, עזיבת השאיפה להשמדת השני. מצרים, לעומת זאת, ראתה בהסכם כהזדמנות ליצירת כח, שישמש אותה בעתיד להשמדת ישראל.
מי שה’דת’ שלו היא חיי נוחות ללא כל עול, מתפתה לחשוב שהעולם כולו סבור כמותו. מי שאינו מאמין בבורא עולם – בטוח שגם האויב שלו אינו מאמין בשום יעוד, ושניתן לקנות אותו בדולרים. עד שמגיע האסון הגדול והמציאות טופחת על פניו, כפי שראינו בעזה. הקונספציה מול מצרים אכן חיה ובועטת, ועד שנבין, שהמח המזרח תיכוני אינו מסונכרן עם זה המערבי – לא יעזור שום מודיעין ושום ניתוח אסטרטגי.
ישנו באג מובנה במערכת החשיבה היסודית של צה”ל ומערכת הבטחון בישראל. מי שאינו מבין את יעודו – לא יבין גם את האויב. מי שאינו מבין את מהות היהדות – גם לא יבין את האיסלם. מי שחושב שעזה תהפוך לשוייץ (האמירה הזו אינה בדיחה, היא נאמרה ברצינות תהומית על-ידי שמעון פרס עם חתימת הסכם אוסלו) – יגלה מהר מאד, שבארי הפך לאושוויץ. ומי שחושב, שמצרים היא שונה משום שהיא מדינה ריבונית והיא חתומה אתנו על הסכם שלום – עלול מאד לגלות יום אחד, שהלך שולל אחר משאלות לב המנותקות מהמציאות.
הפתרון אינו להקשיב לתצפיתניות, משום שההתעלמות מדבריהן היה רק סימפטום של מחלה שורשית. המחלה היא עזיבת ה’ ותורתו והבריחה מהיעוד של בורא עולם, שיבוא עלינו ברצוננו או בעל כרחנו, אלא שאם יבוא בעל-כרחנו, הוא ילווה באסונות מיותרים. אמר הנביא יחזקאל (כ לב-לג) –”וְהָֽעֹלָה֙ עַל־ר֣וּחֲכֶ֔ם הָי֖וֹ לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה אֲשֶׁ֣ר׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִֽהְיֶ֤ה כַגּוֹיִם֙ כְּמִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲרָצ֔וֹת לְשָׁרֵ֖ת עֵ֥ץ וָאָֽבֶן. חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹ-נָ֣י ה’ אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם”. 
אם רוצים לחסוך את אותה חמה שפוכה, כדאי להתעורר מהקונספציה, ויפה שעה אחת קודם. כשנבין את עצמנו, נבין גם את האויב.

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או

צעד קטן לישראל כץ, צעד גדול לקראת הגאולה‎

יום שלישי, כ’ שבט התשפ”ה
צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שזה מה שאנחנו קוראים – “היום התפרסם לראשונה כי שר הבטחון ישראל כץ הורה על הקמת ‘מנהלת הגירה מרצון’ לתושבי עזה. על פי התוכנית, ליוצאים מעזה יערך בידוק קפדני כדי לוודא שאין להם קשר לארגוני הטרור, וישראל תלווה כל שלב בתהליך ההגירה, בתיאום עם ארה”ב. גורמי הבטחון מעריכים כרגע, כי מדובר במאות אלפי תושבים שמעוניינים לעזוב”.
נכון, עדיין מדובר רק על ‘הגירה מרצון’, טרם הפנימו בישראל את ציווי התורה להוריש את האויב מפנינו, טרם הפנימו את אזהרת התורה על האסונות שיקרו כאן אם לא נוריש אותם – וכפי שלדאבוננו נוכחנו לראות באותו שמיני עצרת מר ונמהר. טרם קלטה ממשלת ישראל, כי על-מנת להבטיח את קיומנו ולמנוע את השמדתנו אין צורך באישור מארה”ב או מכל גורם אחר, וטרם הפנימו שאין שום הבדל בין עזה לג’נין, לשכם, לחברון, לאום אל-פאחם, סכנין, עכו, לוד ויפו. ועדיין – זהו צעד קטן לישראל כץ, וצעד גדול לקראת גאולתנו ופדות נפשנו.
במשך עשרות שנים הלעיטו אותנו בשתי הנחות יסוד, שכל מי שהעז לערער עליהן היה נחשב להזוי ומטורף. האחת – שגרוש האויב הערבי מארצנו הוא מהלך בלתי-מוסרי. השני – שהוא לא מעשי, לא ‘ריאלי’ בלע”ז. וכאשר היהודים אינם מצליחים להבין בעצמם – הקב”ה שולח את הגויים ללמד אותנו דרך המציאות, שבהעדר הנבואה – היא התדר שדרכו מְתַקְשֵׁר אתנו בורא עולם. 
את חדלונה של טענת הכזב ה’מוסרית’ כביכול למדנו בדרך הקשה, דרך הנוחבות הארורים שהבהירו לנו עם מי יש לנו עסק, כאשר רק עיוור מסוגל לחשוב שמדובר בגוף שאינו זוכה לתמיכה מסיבית של האוכלוסיה האזרחית, ושהתמיכה הזו היא גורפת ומקיפה את כל האוכלוסיה הערבית בארצנו, לא רק בעזה. ואילו את השקר שבטענה  ה’ריאלית’ אנו למדים בדרך היותר נעימה, אם כי מביכה, מפי נשיא המעצמה הגדולה בעולם, אותה מעצמה שכה חששנו מפניה, וכעת אנו רואים כיצד גם מנהיגה של אותה מעצמה אינו אלא כלי בידי בורא עולם לגלגל את המציאות לעבר התכלית הנרצית בבריאה – “ונשגב ה’ לבדו ביום ההוא”. כאמור, מביך למדי שישראל צריכה להתאמץ כדי להדביק את קצב ההבנה של טראמפ, אבל מה לעשות, ואלפיים שנות גלות עשו את שלהן והנפש הישראלית מתקשה להתרגל למצב של שפיות, וזה לוקח לה יותר זמן…
אז כן, רבותי, זה קורה לנגד עינינו, וכל שעלינו לעשות הוא להתחבר לתדר של בורא עולם ולינוק ממנו את השפע האדיר שהוא מרעיף עלינו. ואחר שראינו במשך עשרות שנים נסים גלויים ממש – הגיע הזמן להתחבר באמת, להבין שאושרנו ובטחוננו תלוי בשיבה אמיתית אליו בכל תחומי החיים הלאומיים והאישיים של כל אחד ואחד. הגיע הזמן נהפוך את מדינת היהודים שקבלנו במתנה מבורא עולם למדינה יהודית באמת שתקדש את שמו בכל הליכותיה, ונבין כי להיות עם ה’ המקבל על עצמו את עול מלכותו – היא הדרך הריאלית היחידה שֶׁנִּתְּנָה לנו על-מנת שנתקיים כאן בארץ.
יש רק לקוות, שמעתה והלאה נצליח ללמוד את היסודות האמוניים מהתורה הקדושה, ולא נצטרך גוי זה או אחר שילמד אותנו…

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת:
1@קריאתשמע.ישראל
או

ועדת חקירה – השאלות שלא תישאלנה

מתוך טורו של יהודה אפשטיין מיום י”ב שבט התשפ”ה:

 

שאלה מספר אחת – מהו הקשר בין העובדה, שהאויב הערבי הורשה להשאר בארצנו על-אף שבמשך מאה שנה ויותר הוא פועל בגלוי להשמדתנו מעל פני האדמה – לבין הטבח שאירע בשמחת תורה. מדוע לא היטו אוזן לאלו שטענו שיש לסלק אותו בטרם יבצע טבח כזה בכל רחבי הארץ, ומדוע הדביקו את כתם ה’גזענות’ על כל מי שבסך-הכל רצה לחיות בארץ הזאת ולא למות בה? כיצד קרה, שעם שחווה את אושוויץ ואת זוועות השואה באירופה בידי הנאצים הארורים – התעלם מהרצון המופגן של בעלי בריתם לבצע את אותם מעשים כאן בארץ, על-אף הבדלי המנטליות והטמפרמנט שבגללם מעדיפים הישמעאלים את הגרזנים והסכינים על-פני תאי הגזים של האירופאים המלומדים?

 

שאלה שניה – מהו הקשר בין העובדה, שהאויב הערבי מכנה את המלחמה ‘מבול אל-אקצה’ ורואה בה חובה דתית, לבין העובדה שממשלת ישראל עושה הכל על-מנת להתחמק ממה שהיא מכנה ‘מלחמת דת’, באשר אינה רואה בקב”ה גורם בעל משמעות במלחמה. ביתר שאת נשאלת שאלה זו ביחס פיקוד הבכיר בצה”ל, אשר בניגוד לפיקוד הזוטר ולחיילים הפשוטים שהם בעלי תודעה אמונית גבוהה – הפיקוד הבכיר מנותק לחלוטין משורשי האומה, עד כדי כך שהענישו חיילים שקראו ‘שמע ישראל’ במסגד בג’נין.

 

שאלה שלישית – כמה יהודים נרצחו בדם קר על-ידי הקוד האתי הרופס של צה”ל, שנוסח על-ידי איש השמאל הקיצוני והאנטישמי פרופ’ אסא כשר. האם הודאתו של הרמטכ”ל לשעבר בני גנץ בכך שסיכן במודע חיילים כדי למנוע פגיעה ב’חפים מפשע’ בעזה – האם די בהודאה זו כדי ללמד על תופעה נרחבת בצבא, וכיצד מנצל זאת האויב על-מנת לטבוח בנו שוב ושוב ביודעו, כי הרחמנות המטופשת שלנו תסייע לו להמשיך לרצוח עוד ועוד.

 

שאלה רביעית – ביוצאם לטבוח, להרוג, לאנוס, להשמיד ולהשפיל את ישראל – כיצד ידעו הנוחבות להתגבר על יצרם ועל תאות הדם שלהם ולקחת בשבי יהודים, שבאפשרותם היה להרוג. האם לקחו בחשבון את רונן צור ואנשי קפלן, ולבושתנו ולחרפתנו גם נציגים שומרי מצוות בכנסת ובממשלה, שיסייעו להם להגיע לעסקה שתשפיל את ישראל ותאפשר להם להמשיך ולרצוח עוד ועוד? כמה חיים יהודיים היינו יכולים לחסוך לו ידע האויב, שלא יקבל דבר בתמורה לחטופים מלבד מצור מוחלט והרעבה של תושבי עזה, מניעת חשמל, מים וכל מה שניתן על-מנת שיחזירו כל חטוף שבידם תוך עשרים וארבע שעות?

 

שאלה חמישית – מה הייתה רמת הנאמנות של חלקים מהממשלה בתחילת המלחמה למדינת ישראל, והאם קבלו הוראות ישירות מהממשל העוין ששכן אז בוושינגטון? ומה לגבי הפיקוד הבכיר בצה”ל? האם גם הוא קיבל הוראות מעבר לים, הנוגדות את האינטרס הישראלי? למי נתונה הנאמנות של חלקים נרחבים בשמאל – לעם ישראל או לפרוגרס העולמי?

וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל

ט”ו בשבט ומשמעותו בימינו
יום רביעי, י”ד שבט התשפ”ה
הערב יחול ט”ו בשבט, ובעוד בדורות עברו, עת ישבו ישראל בגולה, היו מתרפקים על העבר ונזכרים בערגה בארץ הטובה שהנחיל לנו הבורא ושגלינו ממנו בעוונותינו, כיום ניתן לשמוח ולראות בטובה הגדולה שזכינו לה בדורות האחרונים, אחר שהתקיימו פשוטו כמשמעו דברי רבותינו על הפסוק ביחזקאל (לו ח) – “וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵרְב֖וּ לָבֽוֹא”, ועל פסוק זה אמר רבי אבא במסכת סנהדרין צח. – “אין לך קץ מגולה מזה”.
האמת, שבימינו זה קצת משעשע להביא ראיה מפריחת הארץ ולבלוב עצי הפרי לכך שאנו מצויים בתקופה האדירה של קיבוץ גלויות, משום שיושבים כאן מליונים רבים של יהודים, ויתכן מאד וגם הגענו כבר למצב בו רוב יושביה עליה, ואם לא – אז תוך שנים ספורות זה יקרה. אם לפני מאה שנה יכל מרן רבי יוסף חיים זוננפלד להתמוגג מפריחת הארץ ולומר שזהו סימן לחפץ ה’ בגאולה ההולכת ומתקרבת, על-אף שרוב מוחלט של העם טרם שב בימיו – כיום כבר אין צורך להביא ‘ראיה’ מהעצים והפרות, משום שהעם כבר חזר, ואותם עצים משמשים אותנו לבנין הארץ ולישיבתה.
פריחת הארץ אחר שהייתה שרויה בעלטה במשך קרוב לאלפיים שנה עת גלינו ממנו, ואף אומה אחרת לא הצליחה להצמיח בה דבר – היא עדות מוצקת לקיום הבטחת התורה ולהתגשמות דברי נביאינו. הפסוק שהביאה הגמרא מיחזקאל ודברי רבי אבא ביחס אליו מעידים כאלף עדים על כך שיש מנהל לבירה, יש מנהיג להיסטוריה, יש תכלית לאנושות ויש יעוד לישראל. כל אותו פרק ביחזקאל מחייב לימוד מעמיק של כל אחד מאתנו, וההמשך שלו – אותו אנו מפטירים בפרשת פרה – מדבר ישירות על תקופתנו, בה עם ישראל לא שב לארצו מחמת זכויותיו, אלא על-אף עוונותיו.
כאן טמון הפתרון לשאלה הגדולה כיצד נעשה קיבוץ הגלויות בימינו דווקא בידי פורקי עול, וכיצד אין הדבר סותר את העובדה, שזהו מהלך שמימי להבאת גאולתנו השלמה. אל לנו להתבלבל ולדחות את המתנה האדירה שנתן לנו ה’ – ריבונות יהודית ואפשרות לכל יהודי לבוא לארץ – רק משום שהגענו לכך בזכות הברית עם בורא עולם על-אף מגרעותינו הרבות. אדרבה, הדבר מחייב אותנו ביתר שאת לאמץ את אותה ברית. ואכן, בהמשך דבריו, אחרי ההפטרה של פרשת פרה, מגיע חזון העצמות היבשות, בו רואים להדיא כיצד הגוף תחילה קורם עור וגידים, ורק אחר-כך מגיעה הרוח ונותנת חיים אמיתיים באותו גוף. אותה רוח – היא תשובת עם ישראל אל א-להיו, וזכינו בדורנו כבר לראות את התהליך הולך ומתקדם, כאשר מאות אלפים כבר שבו לצור מחצבתם, ועוד היד נטויה.
כשנשב לאכול ולהתענג מפירות ארצנו, נודה לה’ על חסדו הגדול ונחזק את עצמנו להמשך התהליך, עד שנזכה לגאולתנו ולפדות נפשנו, להביא ביכורים בשמחה לבית ה’ א-להינו.

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת: 1@קריאתשמע.ישראל