How Yehuda Segal Writes to Lawyers…

Yehuda Segal wrote an article on the government war on prayer at Kever Dan. He received an obnoxious letter from an “objective” lawyer, defending the state. The nerve! So, Segal let him have it…

Note: The back-and-forth is heavily edited to avoid lawsuits!


The original article:

Only in the State of Israel: Kever Dan Was Sealed

Yehuda Segal ה’ חשון ה’תשע”ח 25/10/17
At first it appeared Religious Affairs Minister David Azulai would be able to delay the decree for the time being, but that didn’t happen. The Gravesite is sealed and barred.

Kever Dan Ben Yaakov was sealed this morning with blocks and cement, in spite of the place being a central magnet for Jews from the entire region.

Two years ago the local branch of the Chut Shel Chessed Yeshiva operating near the gravesite was destroyed as an “illegal structure”. But the authorities’ rage toward those “squatting” on their forefathers’ inheritance was not yet satisfied. The Antiquities Authority received a final ruling from the courts to continue blocking up the gravesite with cement and blocks, as they indeed did, to the great sorrow of visitors.

And what’s the excuse? They speak of “state-owned land” (?), “forests”, and missing electricity and engineering permits. Of the slight chance someone might build something illegal, this although there is nothing built there at the moment, but the simple structure over the dome! If this was the grave of an Arab Sheik, you can be sure nothing would happen to it.

Bottom line: We need to wrest this and all other holy sites from the hands of the state and return them back into rightful private ownership. This is the only way we can ensure their upkeep, building safety, electricity, and serve those who visit to pour their brokenhearted prayers at our forefathers’ graves.

At first it appeared Religious Affairs Minister David Azulai would be able to delay the decree for the time being, but that didn’t happen. The Gravesite is sealed and barred.

This article first appeared in Hebrew.

With Heaven’s help, Yehuda Segal

YSMehadrinews@Gmail.com


The lawyer:

Arizal did not consider kever dan a holy site with a mesora, and therefore omitted it from the exhaustive list of tradition-based kevarim he composed.

Misrad HaDatot is following the tradition of the Arizal. You’re not.

Do you have a competing, authoritative mesora different than his?

M. HaDatot is trying to discourage people from devoting money and resources [read: erroneously donating their tzedakah money] to a site which may indeed be nothing more than the grave of an Arab Sheik.

Since when does the gravesite of any of our forefathers constitute “private property”? And of whom?

If you want to be taken seriously as a journalist, and especially as a frum journalist, then do your homework [at the very least regarding halacha-related issues], and don’t write an uninformed opinion\editorial article, then pretend as if you were reporting the news objectively.


Y. Segal responds:
Dear Mrs. ____ ____,
You say “do your homework”. But lawyers are supposed to excel at research. An “authoritative mesora” on where Dan is buried: http://www.kolhazman.co.il/333710
The Ari’s list (he didn’t himself “compose”) was not intended to be exclusive (even assuming everything he said – or might have said – was recorded). The young, homebody, bookish, fresh immigrant from Egypt bears no better “tradition” on this, either, absent Ruach Hakodesh.
This whole land is ours (at a minimum by Jewish legal presumption), as both tribes and individuals, especially ancient, homesteaded areas, such as burial plots, and must all be privatized to avoid the Tragedy of the Commons. Historically, inventing Arab sheiks is not a safe bet. And had you not been a guild Bar Association-registered quasi-lawyer sworn to your patron regime, this after graduating from academic open-entry-limiting monopolies (university), you would not regard my axioms as anything but commonplace.
The current regime artificially limits the supply of land throughout our country, to confiscate taxes, and to subsidize licensed, inner-ring individuals like yourself to profit off notary make-work fees, a cartel-enforced violent wealth transfer. Is that innocent? Your anti-Jewish quasi-judges in the evil Arka’os continually evict Jews off properties duly acquired from Arabs but refuse to enforce their own professed zoning quasi-laws against enemy trespassers. Still just? Are the criminals discouraging Jewish prayer on the Temple Mount (and preventing our rebuilding the Temple), too, for noble intentions?!
Thanks for writing,
Yehuda Segal

For select Yehuda Segal articles, see here.

הודו להשם: ה’חוק’ נגד השחתת תמונות נשים ציבוריות שלא עבר

הצעת חוק: שנת מאסר למשחיתי תמונות נשים

יהודה סגל – י”ד טבת ה’תשע”ח 01/01/18
יש כמובן סיכוי, למרות הרגעותיה של חה”כ, שהחוק יורחב בעתיד אף על משמיטי תמונות נשים בעיתונים ואתרים, דוגמת מהדריניוז.
הצעת חוק של יוליה מלינובסקי ממפלגת “ישראל ביתנו”: תוחמר הענישה על משחיתי תמונות נשים ציבוריות “על רקע מגדרי” לשנת מאסר.
אני שם לב שאין חילוק בין “רכוש” של המדינה, לרכוש פרטי. הכופרים ביסוד “הישארות הנפש”  – גם לנשים, מעוללים אנתרופומורפיזציה (האנשה) לשלטים דוממים. והצביעות כאן זועקת לשמים: מצווה גדולה להשחית שלטים שקוראים לצניעות, ועבירה גדולה לפגוע אף בשלטי תועבה (שהרי אין סטנדרטים בחקותיהם מה כן ומה לא). שלא לדבר על איסור הצבת שלטים הקוראים לצניעות, חלילה וחלילה (לא שאני אישית בעד השלטים הללו!).
מותר למדינה ולחילונים שלה להטריד את צעירינו, לשטוף את מוחותינו, ולגרות יצר הרע ומעשים חמורים בכל מקום ובכל מדיה במימון מיסים גזולים. אך הגנה עצמית, אפילו בחיינו הפרטיים אסורה.
איך יחליטו אם המעשה “על רקע מגדרי”? לפי המראה! כמו שמחליטים כיום שכל פגיעת רכוש קלה של בעלי פיאות-צד ארוכות מהווה “טרור לאומני אלים”…
חלק מהסיבה להצעה החדשה היא ה”מנהג” החדש של חלקנו לצבוע על גבי תמונות הנשים בשטרות בנק ישראל החדשות. להזכירכם, יש כבר חוק שלוש חודשי מאסר על משחיתי שטרות כסף בכלל (כמעט “אות מתה”), כך שיתכן בתיאוריה מאסר בפועל של יותר משנה בכלוב ממשלתי.
יש כמובן סיכוי, למרות הרגעותיה של חה”כ, שהחוק יורחב בעתיד מאותו “מרחב ציבורי” אגדי אף על משמיטי תמונות נשים בעיתונים ואתרים, דוגמת אתר מהדריניוז, ת”ו.
נשים צדקניות ששומרות עצמן מעיני זרים וגברים נשואים ששומרים עיניהם מנשים זרות, בחורים שלא טעמו טעם חטא, ובתולות טהורות, וגדורות; הם-הם העבריינים. אבל אלו המחפיצים את הנשים, והנשים המחפיצות את עצמן, וכל אלו הממלאים את בתי הכלא, המחריבים את בתיהם ואת נפש ילדיהם, הם-הם המנהיגים.
כרגיל, לא נכלול את תמונת חברת הכנסת שהציעה את החוק החדש…
בס”ד, יהודה סגל

מעשה במשטרת ישראל (פרטים שונו), המגלה טפח על טיבה

שודדים בני 17 או נערים מסכנים בסיכון?

תחילה יצאה הודעה לקונית מאת דוברות משטרה, לפיה שני אנשים תקפו נהג בבית שמש, דחפו והכו אותו, גנבו ממנו כסף מזומן, ונמלטו. “המשטרה פתחה בחקירה”. האם מדובר בעוד מקרה פשיעה חמורה של שור מועד בציבור הכללי הלא-מחונך, שניתן לעבור עליו לסדר היום? לא. שמענו ממקור מקורב לפרשייה שהעניין מורכב, חשוב ומקומם בהרבה.

הנה סדר המאורעות הכרונולוגי למיטב ידיעתנו:

  1. בשעה 14:45 קבוצת בחורים יצאה ממרכז עבור נוער בסיכון לעבודת קייטרינג בירושלים (עבודה מקובלת לבני נוער), מתוכה שני נערים, בגילאי 17 ו15 וחצי.
  2. השניים נפרדו מחבריהם ועלו על קו 12 כדי לקפוץ תחילה לבית ברמה א’.
  3. הנערים החליפו מילים קשות עם הנהג בקו 12 שהיה ערבי. הנהג, שלא הסתפק במילים, דחף את אחד הנערים והחל לתקוף אותו. הנער השני יצא להגנתו של ראשון, ויחד עזבו את המקום.
  4. לאחר מעשה, הם עלו על קו 417 לכיוון ירושלים.
  5. בינתיים, הנהג התקשר למשטרה, וטען שהנערים תקפו אותו ושחסר לו כסף בקופה. תושב שנוכח באוטובוס באתה שעה טען שראה את אחד הנערים פושט יד לקופה.
  6. המשטרה עצרה את קו 417 ועצרה את הנערים בסביבות השעה 16:30.
  7. בידי אחד הנערים מצאו השוטרים 130 ₪, אצל השני ולא כלום.
  8. הנערים נעצרו, ישבו במעצר, ושוחררו.

עובדה שהייתה תגרה על סף האי-חוקיות. אבל מי התחיל? ומי אשם? נו, מפני שזה ערבי מול יהודים, המדינה תעמוד בצד הערבי באופן אוטומטי. כשמדובר בחשש “גזענות” בלה בלה, לשום יהודי אין “חזקת חפות” במערכת המונופול המשפטי של השמאל – להיפך ממשפט התורה שהאמינה ליהודי, ולא לגוי.

וכן, הנהג עצמו התלונן שחסר לו כסף. אך הנה תיאוריה מטורפת: אולי הנהג לקח את הכסף לעצמו? לא ראוי לבדיקה…? אך לא. כבר בהודעת המשטרה רואים את פסק הדין האוטומטי כנגד הנערים. מה, כל נהג ערבי שווה “עובד מדינה” שאסור להרהר אחריו בקול?!

כמה כסף מצאו? 130 ₪. דמי כיס, במילים אחרות. וסתם מסקרנות: ניסיתם פעם להוציא 130 ₪ מהמכונה המכאנית הזאת? כמה זמן זה לוקח? ועוד לאדם לא מנוסה, תוך כדי תגרה. ומי שרק כעת “שדד” מישהו, האם הגיוני שימשיך מיד בנסיעה לעבודה?!

האם החקירה שוחרת צדק, וניטרלית? הנה כמה עובדות:

  1. בשונה ממקרים דומים בנוער ללא רקורד פלילי, לא נתנו למבוגר להיות נוכח בחקירה.
  2. שוטרת אחת בבית המשפט התבטאה: “אנחנו נשים סוף לנוער בבית שמש”. (שימו לב מי כאן האויב של “שומרי הסדר” מטעם עצמם…) השפה הייתה על “שוד אלים”. אם זה נקרא “שוד אלים” בשפת המשטרה, מה תהיה השלב הבא? “שוד מזויין” כי היו אבנים ליד?
  3. בבית המשפט התברר שהיו תלונות רבות במשטרה מצד סופרבוס שחסר כסף בסוף היום. וכעת, משטרת בית שמש, זו שלא טורחת בכלל להאט בקצב הפריצות לבתים כל שבת ומועד, אינם מסתפקים בסיפור הזה. מנסים לסגור כשמונה תיקים על חשבונם של נערים חסרי ישע, יש?
  4. שמע, לא יודע איך זה עובד בחברה זכיינית ומונופוליסטית, המסובסדת בידי המדינה, אבל במכולת פרטית, למשל, מעבר לסכום מסוים, מנכים הפרשים מתלוש משכורת העובד עצמו. כנראה שכאן זה נחשב כ”אונס”, והנהג לא משלם גרוש…
  5. עד ששכרה אמא אחת עו”ד יקר בדמים, לא אבו לשחרר אפילו למעצר בית, הכל בשעה שמדובר בעבירה ראשונה, לכאורה.

בקיצור, נקמנות ו”נעילת מטרה”.

מתוך ניסיון אישי במקרים דומים, יש לשער שמשטרת בית שמש חסרי “אקשן”. למרות כל הכותרות, אולי מלבד ה”קנאים”, המקום די מנומנם.

למה מחמירים כל כך עם הנערים? כדי להפחיד (“למען ישמעו וייראו”)? א”כ, זו טיפשות לשמה! השכבה החברתית המורגלת לעבירות רכוש קטנוניות ומסוכנות מכילה דווקא נוף אנושי בסגנון שאינו צורך חדשות. ספק כמה מתוכם יודעים קרוא וכתוב (מעבר לתוויות, טוויטר, וכרטיסי הגרלה). לא הבנתי: החבר’ה המושחתים העלומים הללו, שמסכנים את חירותם עבור פרוטות, אמורים לשמוע על המעצר, ופתאום לשקשק מפחד?!

לאאא. שמא מישהו במשטרה חושק צל”ש\בונוס\קידום עבור סגירת תיקים? (זה שיש הישנות מקרים כאלו לאחרונה (ואין סיבה שיפסיקו) לא מעניין שם איש.) הכל על בסיס דברי עד אחד! וכאן אפילו לא תבעו את העד הזה.

כתב בשולחן ערוך חושן משפט סימן כ”ח סעיף ג’:

אם גוי תובע לישראל, ויש ישראל יודע עדות לגוי נגד ישראל, ואין עד אלא הוא, והגוי תובעו שיעיד לו, במקום שדיני הגוים לחייב ממון ע”פ עד אחד, אסור להעיד לו, ואם העיד, משמתין אותו (היינו, נידוי).

האם גם כעת ניתן בחקותיהם עוד למשוך את העדות?

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

אסור לחשוב כי בית שמש היא ירושלים

מחאה לכבודה של ירושלים

יהודה סגל – כ”ו תשרי ה’תשע”ח 16/10/17
נעלוז להיטפל, בין שאר ערי ישראל, להרי ירושלים, אך לא נסכים ליטול את כתרה לעצמנו!

זה חייב להיפסק.

בכל מקום שיהודים יראי שמים עושים או אומרים איזה דבר שאינו לרוחם, החילונים (והמתחנפים) קוראים בקול “ערד\טבריא\בנימינה\עמנואל לא תהיה בית שמש!”

בעבר הלא-רחוק היו מתלוננים דווקא על ירושלים עיר הקודש, תכון ותבנה.

ירושלים הייתה נחשבת המעוז והמבצר לשומרי חקות התורה, משוש כל הארץ, ואילו עבורם מרכז ה”קיצוניות”. ובבקשם להבדיל את עצמם מעל בני ישראל הישרים והתמימים, דורשי עיר המלוכה, ציינו ה”חפשים” שאין להם חלק בעיר הקודש והמקדש. הם אינם “קיצוניים”, ואיש לאהליו ישראל. מאז שמה של ירושלים “נטהרה” ע”י מצעדי קלון, ומכיון שראש העיר ישראלי חילוני. ובית שמש הפכה לשק אגרוף, כיון שיהודי חרדי בראש העירייה.

החתם סופר זצ”ל ייחס את הרעש בצפת בשנת תקצ”ז לכך ש”ירושלים תבעה את כבודה”. שם זה היה, אמנם, בהקשר של אכלוס, אבל הרעיון דומה.

ווילנא, נהרדעא, בני ברק, ליקווד, ועוד נקראו ברבות השנים “ירושלים קטנה”. נשמח מאוד בעיר מקלט זו לקבל תשבחות כאלו. נעלוז להיטפל, בין שאר ערי ישראל, להרי ירושלים, אך לא נסכים ליטול את כתרה לעצמנו! “כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים”.

ירושלים קרויה בית אל (רש”י בראשית כ”ח י”ז), לא בית “שמש”! אסור לחשוב כי ברלין היא ירושלים, ואסור לחשוב כי בית שמש היא ירושלים. חובת מחאה זו מוטלת ביותר על בני ירושלים שבאו לכאן כיון שצר להם המקום.

כמובן, אין בדברים הללו הסכמה לכל מעשיהם של בני ירושלים היקרים.

שאלו בשלום ירושלים, ישליו אוהבייך.

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

מאתר מהדריניוז, כאן.

חילונים, חרדים, והאשמות גזענות – יהודה סגל מצליף

ערד ובית שמש: כן, יש קשר קלוש

יהודה סגל – כ”א אלול ה’תשע”ז 12/09/17

על כל הבדלה בין קודש ולחול קראו לעברנו גזענות. כל וועדת קבלה קבלה תביעות. רשימות יוחסין הוכרזו מחוץ לחוק. כשמספר רבנים חרדים ודתיים הזכירו את איסור “לא תחנם” שבהשכרת בתים לגוי בא”י קראתם לזה “הסתה”, ופתחו בחקירות. אז לפתע פתאום “אל יצא איש ממקומו” חביב עליכם?

התקשורת מתריעה בפני הפיכת ערד לבית שמש…

הבה נעיין רגע בשורש הבראשיתי של המשותף ביניהם.

בשני המקרים החרדים מניפים בזכותם להתיישב באיזו עיר. המתנגדים מוצאים במה להיתלות, ומתגעגעים: איפה ה”סטטוס קוו” הרך והנעים אליו התרגלנו? והחרדים מזכירים לחילונים את צביעותם: הלו, “דמוקרטיה” (בלשון מושאל)?! ואף טוענים ל”אנטישמיות” מצד המתנגדים. והתקשורת המיושנת מלבה את אש המחלוקת בכל הכח, ושוב פוגעת בקהל היעד שלה – החילונים, יותר מאשר בחרדים, שנואי נפשה, בגורמה להגירה שלילית.

מי איפשר\כפה כל אינטגרציה ציבורית בארצנו? מי רומם “כניסה פתוחה” לשוק הנדל”ן מעל הכל? המדינה – ולא בלחץ החרדים!

אפליה זה דבר טוב, “אם אין דעת הבדלה מנין”. אבל אתם שוברים קהילות, מסירים שלטים, נלחמים בהפרדה מגדרית, וכולי וכולי בשם האיסור על אפליה, נכון?

על כל הבדלה בין קודש לחול קראו לעברנו גזענות. כל וועדת קבלה קבלה תביעות. רשימות יוחסין הוכרזו מחוץ לחוק. כשמספר רבנים חרדים ודתיים הזכירו את איסור “לא תחנם” שבהשכרת בתים לגוי בא”י קראתם לזה “הסתה”, ופתחו בחקירות נמרצות. בית ספר עמנואל, שכחתם?

אז לפתע פתאום “אל יצא איש ממקומו” חביב עליכם? את החרדים תאשימו ב”סקטוריאליות”, בדאגה צרה לאינטרסים הציבוריים בלבד?! אתם המצאתם את הגלגל ההדוק הזה!

ומדוע לפגוע אישית ברבנים? גם חרדים “קיצונים” לא תולים שלטים אישיים עם תמונות של בן גוריון וז’בוטינסקי בחוצות קריה, כי יש קווים אדומים ודרך ארץ. טוב, הכעס אינו כלפי בית כנסת או אדמו”ר זה או אחר: קשה להם להכיר בכך שהאשם בהם, אז הם מפנים כלפינו.

“וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרץ.”

בס”ד, יהודה סגל

מכאן באתר מהדריניוז.