ויקרא לה נבח בשמו

דרישת דגל התורה: לקרוא לרמב”ש ד’ על שם הרב שטינמן זצ”ל

יהודה סגל

 כ”ט כסלו ה’תשע”ח 17/12/17

אפילו מלכי ישראל – הלגיטימיים – לא קבעו שמות לכל שכונה בערים שבנו…

ע”פ דיווח “בחדרי חרדים” במכתב ששיגרו חברי המועצה שמואל גרינברג, משה מונטג וישראל סילברסטין לראש העיר משה אבוטבול (המשמש גם בתפקיד יו”ר ועדת שמות) קראו לקרוא לשכונת רמה דל”ת בשם “אילת השחר” כשם ספרו של הרב שטינמן על הרבה מסכתות (ופירושים על התורה).

בביתר יש דרישה דומה לקרוא רחוב על שמו.

איש לא חולק על תרומת הרב שטינמן לבית שמש, ובפרט בהקמת השכונות החדשות להקלה על מצוקת הדיור החרדי. אבל את השם התושבים צריכים להחליט, ולא פוליטיקאים המבקשים איזשהו תדמית לקראת בחירות. מחר תחליטו עבורנו גם את מי למנות מרא דאתרא ע”פ שיקולים פוליטיים?!

שלא לדבר על התעלמות מכל רוח צוואתו של הרב זצ”ל שלא לכבד אותו בהגזמה לאחר פטירתו…

תלמוד ירושלמי: “אין עושין נפשות [מצבות] לצדיקים, דבריהם הן הן זכרונן”.

וועדת השמות, כמו גם “האקדמיה ללשון העברית” חושבת שההיסטוריה בידיה. את השפה קובעים המדברים בה, ואת שמות השכונות קובעים המתגוררים בהן.

מישהו מכיר בכלל היכן נמצאים שכונת מרנן ה”אבי עזרי”, “רמת קנה בושם”, “רמת חזון עובדיה” (ו“נווה שמיר”, להבדיל… סתם!)?

(תשובה למעוניינים: ג1, חפציבה, ג2, רמה ה’.)

הרב עובדיה קרא “רבי מאיר אוסר”. הרב ברנסדורפר דבר נגד הרב שטינמן. וכולם יסכימו עם הרב עובדיה שאותו ראש ממשלתם י’ שמיר הנהו “אוכל השקץ והעכבר והחזיר”. אז מה, כבר מפרידים את בית שמש לגרמים?!

טוב, לפחות סדר העדיפויות של הנציגים לא משובש: במקום לדאוג לזוטות כמו איכלוס השכונות החדשות, פארקים, פינוי אשפה, וכיוצא, הנציגים מתעסקים בשמות הקודש לאור הנר.

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

מאתר מהדריניוז, כאן.

חילך לאורייתא!

החופש הגדול והמבחן הגדול: האם כייפנו מספיק?

יהודה סגל ל’ אב ה’תשע”ז 22/08/17

נו, לכם אני לא צריך לספר.

חשוב לבוא רענן, ערני ומחודש ל… תחילת הזמן, סמסטר הקרוב, רבעון הבא, שנת הלימודים החדשה.

לזה, הרי, נועד ומיועד “החופש הגדול”.

וכעת מנקרת לה בכולנו השאלה: האם השגנו את התוצאה המיוחלת?

אל תזלזלו, מנוחה מלאכה לא קלה היא.

*

טוב, השטנו קייקים, לגמנו שייקים, ליקקנו ארטיקים. אבל האם זה הספיק?

נסענו, ניסינו, חופש בבית וחופש בלי בית. חמורים רכבנו, מלאכות הרכבנו, ומאוחר קרסנו. אולם, האם נופש צברנו?

טיפסנו הרים, גלשנו גבעות, בנינו אוהלים, צלינו בשר בגחלים. אכלנו בגינות, אכלנו במרפסת, ואכלנו הרבה קש. קראנו, ציירנו, נרדמנו, ושוב קמנו בחצות. אך האם בזאת אגרנו כוחות?

זעקנו מול החברותא בהנאה, ייללנו  בקעמפים, צעקנו בצימר, והרמנו קול על ילדים צווחניים באוטובוס. למדנו הלכתא למשיחא, הקשבנו לצ’יזבטים מאפריקה, האזנו להרצאות מעניינות, וכמובן, קראנו קומיקס ונובלות חרדיות. ועדיין…

*

סיימנו חופש נגדל ונקדש. כעת יבא תור מבחן סופי כנדרש.

האם מכאן ואילך נקלוט בכפליים, נזרום כמו מים, נמלא יומנים גם מחרתיים?

האם נקטר פחות, נסיים יותר, נפסיד פחות, נחייך יותר?

אז חדלו נא מסיפורי מעשיות על הכנרת, משיחות על שיחות חיזוק, עצי במבוק, פריז ואנטי-פריז.

הבה נשווה ציונים במבחן החיים. בהצלחה.

מערכת מהדריניוז מאחלת לכל הקוראים בע”ה חודש אלול פורה וזורח!

מאתר מהדריניוז, כאן.