We hear how the Torah wants slavery to end (Rabbi Kook’s idea), which is why the Torah forbids one to return an escaped slave, etc. (plus other halachos which actually prove nothing; I presume their goal is לערבב השטן)
Well, what about the “non-Kiruvally Correct” dispute in Nazir 62b (find an English translation here)?
משנה עבר מכנגד פניו ר”מ אומר לא ישתה ורבי יוסי אומר ישתה: גמרא לימא בדשמואל קמיפלגי דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות וא”צ גט שיחרור ר”מ אית ליה דשמואל רבי יוסי לית ליה דשמואל לא דכולי עלמא אית להו דשמואל אלא מאן דאמר ישתה סבר סוף סוף מיהדר הדר ואתי גביה לישתי חמרא כי היכי דלא ליכחוש ולמאן דאמר לא ישתה סבר ליהוי ליה צערא כי היכי דליהדר גביה.
I’m all for a grand theory, but let’s not form a theory to match our preconceptions while ignoring data or assuming away nuance, OK?