In a recently mentioned article by Rabbi Y. Inbal — הרב יהושע ענבל בענין מקורות השו”ע וביאורי המילים he brought examples of issues arising with the Rema’s “running dictionary” and the interspersed sources on the S.A’s text.
Now, it appears in several places the Mishna Berurah thought these words were authored by the Rema or Mechaber.
S.A Orach Chaim 328:9:
החושש בעיניו או בעינו ויש בו ציר, או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב, או שהיה שותת דם, או שהיה בו רירא ותחלת אוכלא (פי’ תחלת חולי), מחללין עליו את השבת.
M.B. S.K. 24 writes directly on the parenthetical translation:
תחלת חולי, (יג) וכן באמצע המחלה אבל בסוף חולי שכבר תש מחלתו ליכא סכנתא ע”י סימנים הללו וכ”ש כשרוצה לעשות רפואה (יד) כדי להגביר אור עיניו דבודאי אין מחללין משום זה.
Rema O.C. 159:12:
אם הקוף (פי’ מין חיה סימיא”ה בלע”ז) נותן מים לידים, יש פוסלים ויש מכשירים, ונראים דבריהם (ומ”מ יש להחמיר).
M.B. 159:71:
מין חיה, ויש בה (סה) קצת דעת לתשמיש.
Sha’ar Htziyun S.K. 65:
ובכ”מ נסתפק אם דוקא קוף משום דבר תשמיש הוא קצת או אורחא דמלתא נקט וה”ה שאר בעלי חיים.
Also see ביאור הלכה סימן רנ”א ד”ה ויש לאדם למעט:
נרשם בירושלמי ובאמת המעיין שם היטב וכן במדרש המובא בד”מ יראה להדיא דאיירי בשבת ולא בע”ש וצ”ל במדרש אלא מן המנחה ולמעלה וכמו שכתבו המפרשים ומ”מ הדין של הרמ”א הוא אמת כדאיתא בגמרא שאמוראים בעצמם היו מבטלים מלמודם כדי להכין צרכי שבת.