The relevant section:
ויאמר אלישע שמעו דבר ד’ כה אמר ד’ כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון. ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה ד’ עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל…
ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר ד’. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו. ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון. ויען השליש את איש האלהים ויאמר והנה ד’ עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל. ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת.
Right, so first of all, Great News, the hard-working tax collector was crushed to death!
(Oh, I almost forgot, the Jews were saved from starvation! Also nice.)
Now, Sefer Charedim (47:23) quotes a Medrash:
“אל תלשן עבד אל אדוניו… דור אביו יקלל”. בפרק ח’ דפסחים פירשו שלא ילמד קטיגורא על ישראל אפילו הדור רשעים. וראיה מהושע שנתפש על שהלשינם, אף על פי שחטאו. ואיתא במדרש דהשליש שנענש שאמר “הנה ה’ עושה ארובות בשמים היהיה כדבר הזה”, כך אמר, ודאי ה’ יכול לעשות, אך הדור הזה כדור המבול שראוי היה שיעשה ארובות בשמים כהתם דכתיב “וארובות השמים נפתחו”, ואיך אפשר שלדור רע כזה יהיה נעשה נס גדול כזה. השיבו אלישע הנביא, דלפי שלמד קטיגוריא על ישראל יראה ולא יאכל. כן שמעתי מפי החכם ר’ אברהם הלוי שראה במדרש כתיבת יד בארץ המערב.
The simple meaning is plain. (I hope the Medrash is authentic, despite the backstory.)
But perhaps we can homiletically say that one who claims Hashem can’t do a miracle for the wicked, because they are undeserving (per Sefer Charedim above), may see it occur with his own eyes, but not gain Emunah and Chizuk from it (that is, “eat from it“). This can be by denying the magnitude of the miracle or denying its permanence or provenance.
Case in point, the Six-Day War.
Many secular Jews begin to repent (and this becomes a wave with the loss of the Yom Kippur War!), the world media headlines scream “MIRACLE!” and the Goyim lose their confidence (not to mention mainstream Cursedians and Mohamedans), but “Observant” anti-Zionist Jews see nothing but a mirage. See “Al Hageulah” where R’ Teitelbaum claims the military victory was assured in advance, or a Ma’aseh Satan, and whoever it was said “they” would be forced to give it all back… and then did their utmost to make it happen.
(This is also true on a personal level; denying one “deserves” personal Divine Providence, means it won’t then have any salutary side effects.)
Heaven help us!