There is a problem. On the one hand we have the Satmar Rebbe and many others claiming most Torah Scholars opposed Zionism, at least until the state was founded. And on the other, we have Rabbi Yitzchak Ze’ev Soloveichik saying the majority were all for it.
How can clear facts be in such diametric dispute?
Here is how Chardal puts the oddity:
R’ Moshe Shternbach, one of the leading rabbis of the extremely anti-Zionist edah haHereidit in EY, actually admits in one of his books that the majority of Gedolei Israel supported the idea of a Jewish state even before the state was created. Yes, another instance of Chareidi historical revisionism is contradicted by their own internal sources (תשובות והנהגות ח”ב סי’ ק”מ):
“… ולכן טען אז ואמר (הגרי”ז זצ”ל מבריסק) הרי בכנסיה התאספו רוב גדולי הדור, והקב”ה נוטה בתר רוב, והרי הסכימו על עצם מדינה, רק חלקו אם מותר לוותר על חלקי ארץ-ישראל, ואמר אז (בשנת תרצ”ו) חוששני שיתקיים שהרי אינו קשר רשעים והם מן המנין”“And thus he (the Brisker Rav – haGriz) said, in the convention met most of the gedolim of the generation, and Hashem tends to go after the majority, and they all agreed regarding a state in essence, they only disagreed whether it is allowed to give up parts of the land of Israel. And then he said (in 1936) ‘I fear that [the state] will be established since it was not a convention of the wicked and they are counted as part of the congregation.”
So which is it? The answer is simple. “Rabbi” is a function of the individual’s fear of Heaven. For many Jews, Fear of Heaven can be detected by the person’s position on several questions deemed unambiguous. One of those questions concerns Zionism.
The Chazon Ish in Collected Letters 2:75 says this:
וכמדומני שברגש זה אין בו שום מחלוקת, וכל החרדים באמת מרגישים תמיד מה לרחק ומה לקרב, כאילו רוח ממרום נשפך עליהם, ובזמננו כולם הושוו בהשקפתם על הציונות ועל המזרחי, וכן בכל המתרחש על ידם. וכמעט שאיני יודע חילוקי דעות בין היראים בעניינים אלה, עד שכל מי שדעתו לקרב במקום שאנחנו מרחקים נשפט על ידי הרגש החרדי למי שצריך בדיקה אחריו.
Note how he writes”yere’im“, not “chachamim” or “gedolim”.