One of the worst symptoms of exile is forgetting the true Torah. We are still recovering. Some imagine Judaism is some ‘Satmerist’ passive-aggressive quietism toward our enemies in action and conviction. Although most Jews are well aware the frequent disclaimers (or worse, silence) bespoiling our holy literature (such as the Mishna Berurah) were included solely for the sake of the government/Cursedian censor, some are not (or play pretend). Today the Jewish nation has gained independence and no longer need engage in lies to itself and others, but Aish.com and other sad apologists haven’t gotten the memo.
Rabbi Meir Kahane wrote about this problem extensively.
This is why the following parody of a disclaimer is so vital. Let’s pray it illuminates the minds and hearts of the general Charedi readership. It appears in the latest “Kedushas Tziyon” publication, #13, page two on the subject of the Torah commandment to wipe out Amalek. I copy the text:
… ויש אומרים שהם בני גרמניה הארורים ימח שמם, אך בין כך ובין כך אין המצוה נוהגת אלא כשתהיה המלכות מתוקנת ביד ישראל כתיקונה ובהניח לנו מכל אויבינו מסביב, ואז בוודאי אשרי שיאחז וניפץ את עולליהם אל הסלע, להשמידם עד בלתי השאיר להם שריד. ואף אם אינם עמלק, נלמדנו בק”ו מעמלק *. אמנם מעשי נקמת האומה אינם מסורים בידי היחידים אלא בידי המלכות, ואנו מצפים ליום עלות מושיעים לשפוט את הר עשיו, וליום שיקויים בהם דברי הנבואה “מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת…. ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם” (ישעיהו ס”ג, ב – ו’).
This is followed by an almost-boilerplate disclaimer, tongue in cheek:
* מסירת מודעה: דעת לנבון נקל, שכל האמור כאן אינו מכוון לבני גרמניה של זמננו, אלא לבני גרמניה שבימי הביניים שהיו רוצחים אכזריים, אבל בני גרמניה שבזמננו תחת ממשלת הקיר”ה, חוקי המדינה אוסרים לרצחם, שהרי הם בני תרבות כנימוסי אבותיהם הנודעים, וכאשר ראינו מנהג אבותיהם בהיותנו נאנקים תחתם בשנות הזעם הנוראים, שאפילו תוך כדי מעשי אכזריות מעוררת פלצות לא שכחו הנהגות הסדרים והנימוסים הנאים.