We have written against the current confusion of “the Greater [somehow] being less than the Lesser” in several places (reading לא תהא כהנת כפונדקית as though a statement, not puzzlement).
For example:
- Torah is so much greater than secular wisdom… that we need not treat its study seriously.
- Jewish nationhood is so special (Arvus)… that it consists merely of Torah (misconstruing Rabenu Sa’adia Gaon).
- Hebrew is so unique… that it isn’t allowed to have natural accretions like other languages.
- Jewish marriage is so holy (parallelling important Kabbalistic ideas)… one can ignore human needs for love and affection.
- The Torah is so logical… its logic can be undermined with absurd legal fictions.
(We wrote about this illogic here in Hebrew, too.)
I think this particular illogic is also being addressed in Yirmiyahu 23:23-24 on Deism:
האלהי מקרב אני נאם השם ולא אלהי מרחק.
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם השם הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם השם.
Malbim there:
“האלהי”, ונגד מה שאמרו אל כל הולך בשרירות לבו שהם המכחישים, שכלל הנבואה היא בלתי אפשריית ע”ז משיב להם, שאם תאמרו שה’ נעלה מאד מהעולם השפל ומשינבא את השוכנים בעולם השפל שהיא רחוקה משכינת עוזו, “האלהי מקרוב אני ולא אלהי מרחוק”, וכי אני אלהים לעולם העליון שהוא קרוב ולא לעולם התחתון שהוא רחוק, וכי יש אצלי רחוק וקרוב, והלא שכינתי בכל מקום, ואם תאמרו שאין ה’ רואה ומשגיח על מעשה ב”א, ע”ז משיב.
“אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו” שאין מפסיק בפני ריחוק מקום או מחיצה מבדלת, הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ואין מקום ריק מכבודי והשגחתי. ואין נעלם ונסתר ממני.