פרשת שמות: הר”י אברבנאל בענין ‘הסדרה’ ממשלתית לרפואה

מלבי”ם שמות א’ כ”א:

ויהי, ובאשר ידע פרעה האמת כי יראו המילדות את האלהים, שמה שנמנעו מהמית את הילדים היה מיראת אלהים ולכן התיאש מהפיק זממו עוד ע”י המילדות שידע שלא ימלאו פקודתו, ולכן הי’ מוכרח לגזור גזרת רצח הזה בפרהסיא בפקודת מלך, הגם שהוא לבושת ולכלמה, והיה עצתו כי עשה להם בתים ופי’ כמ”ש הרי”א שעשה בתים מיוחדים ששם ישבו המילדות בקביעות, כדי שבכל עת שיצטרך איש להמילדת יוכרח לקראם מן הבתים, ששם ישבו גם ממוני המלך וידעו מי היולדת היושבת על המשבר, ולא יכלו המילדות להעלים דבר כי לא יכלו ללכת מן הבתים בלא רשות ובלא הודעה לאיזה מקום הן הולכות.

How Can the Merit of Torah Study Possibly Assist the Dead Who Had No Part In It?!

The question is obvious (here is an overview).

I didn’t delve into the topic sufficiently, but I just saw in Rabbi Yehuda Petaya’s “Ruchot Mesaprot” (toward the end) that it doesn’t. Instead, one prays for the deceased, like David Hamelech prayed to save Avshalom from Gehenom. (And the Torah learning presumably gives merit to the one praying so his prayers are answered.)

On Rabbi Chaim Volozhiner’s Supposed Altruism

In the introduction to Nefesh Hachaim, writes his son:

“והיה רגיל להוכיח אותי, על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא. וכה היה אלי דברו תמיד, שזה כל האדם לא לעצמו נברא, רק להועיל לאחריני, ככל אשר ימצא בכוחו לעשות”.[וכן בקונטרס ‘עץ החיים’ סי’ עו].

But this can not be taken literally. Else, what are the “Others” created for (per Rambam’s letter regarding giving away all one’s money to charity)?

One could just as easily say the “opposite”, namely, ברוך שברא כל אלו לשמשני.

The point, flourishes aside, is this is the way to look at matters, so as to feel for others and assist them.