עיתון ‘דר שפיגל’ הגרמני מחנך את הרבי מסאטמר בניסי מלחמת ששת הימים

 הרב יצחק שלמה זילברמן נאמן תורת הגר”א ומייסד תלמודי תורה בשיטת ‘זילברמן’:

” אנחנו בתקופת משיח בן אפרים, המצב הרוחני הולך קדימה ולא אחורה, כל מה שהגר”א אמר התקיים בגדול. ספר ‘קול התור’. תורת ה’אתחלתא דגאולה’, כל 41.8 שנה ושמונה חודשים מסתיימת שעה מן האלף השישי. בתש”ח הסתיימה השעה החמישית. סדר הגאולה נמצא ביחזקאל ופרשת האזינו. הגר”א אומר ב’תיקוני זוהר’ שמשיח יבוא, ‘וודאי בדור שכולו חייב’. קיבוץ גלויות נקרא כשמתקבצים. הגאולה השלישית אין ממנה חזרה. אמנם, יש דעה של הרב’ה הידוע שאמר שהכל רע פה וזה הכי מזיק. עבורנו, הערפל לא קיים. הולכים קדימה, זה משיח בן -אפרים, כמו שהגר”א אמר, והכל התקיים כמו שאמר בדיוק. …משיח בן אפרים יש לו מצב רוחני ירוד, צפוי שזה יהיה כך…זה הכול שלבים ב’אתחלתא דגאולה’. כל המלחמות שהיו מיום שהגענו לכאן תמיד היו ניסים מעל מעבר לכל פרופורציה…בתש”ח הסיכוי שעם ישראל יצליח לא היה גדול ביותר, לכן העמים באדיבותם הסכימו לתת הסכמה או אישור, לא מרוב אהבת ישראל… מה עשה הקב”ה? עם ישראל הצליח. אח”כ במלחמת ששת הימים הייאוש היה עצום, שבעה עמים מזויינים במיטב הנשק, החליטו בצורה חד משמעית להכחיד, ‘שלא ייזכר שם ישראל עוד’ והתעמולה שלהם הייתה ארסית מי שזוכר והייאוש אכל בכל פינה, מה עשה הקב”ה? בשלוש שעות הובס כל הכוח שלהם, עד שהעיתון הגרמני שלא חשוד באהבת ישראל כתב שניצחון מזהיר כזה, עוד לא נשמע בהיסטוריה מיום שנברא העולם, כך כתב ה-‘דר-שפיגל’ הגרמני. בכל העמים הודו שזה כך שהקב”ה נלחם לעם הזה בצורה שאין להעלות על הדעת, דוד הקטן בחמישה חלוקי אבנים, הביס את הפלישתי שמשוריין בשריון אדיר”.

(שיחת חיזוק לתלמידים צעירים, ה’ חשון תשס”א)

מתוך “ליקוטים מדברי רבנן ותלמידיהון לתשועת מלחמת ששת-הימים וליום שחרור ירושלים: הרב שי הירש”

משרדי הממשלה הם לא בדיוק גמ”חים, והיושבים שם הם לא בדיוק בעלי חסד

התקשורת תוקפת את מספר השרים “חסר התקדים”. לא מפריע להם שבמשרד החדש יעשו בדיוק את אותה “עבודה” מיותרת שנעשתה לפני כן במשרד הקודם אליו השתייכה “הפעילות”.

אמצעי התקשורת, ללא יוצא מהכלל, תוקפים את מספר השרים “חסר התקדים”. כל כתב או פובליציסט מושחז-עט נהנה לגחך על כמות המשרדים. הממשלה שנולדה זוכה לכל כינוי גנאי אפשרי, לכל משפט גיחוך יצירתי. אפילו ראש הממשלה הודה בחצי פה שהפעם גודל הממשלה מוגזם, אבל מיד הוסיף שזה המחיר של מניעת מערכת בחירות רביעית.

עיון ברשימת הסמכויות של כל שר יגלה שבכל אחד מהמשרדים החדשים נשתלו “פעילויות” שלוקטו ממשרדים וותיקים אחרים. התקשורת (הכינוי הגורף מוצדק כי המקהלה שרה פה אחד) וגם הציבור, כפי שמשתקף בטוקבקים ובשיח – מפגין שטחיות (לא) מדהימה בשיימינג המתגלגל.

מה השתנה בעצם ה”עשייה” הממשלתית לעומת ממשלות קודמות? לא כלום! אותם האגפים, המחלקות והרשויות – רק שמה של הסמכות שמעליהם השתנה, הכפיפות זזה. לאף אחד לא הפריע עד כה שבמשרד לביטחון פנים מועסקים מאות מקבלי משכורת בטחינת מים תחת הכותרת “הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול” או ב”מטה להגנה על ילדים ברשת”. לא הזיז לנו, הרי אלה לא “נלחמים”, ואלה לא “מגינים”. היו לנו ג’ובים למכביר בפעילות ממשלתית מיותרת ויש לנו אותם שוב. שום מוסד ממשלתי לא באמת מסוגל “להילחם בסמים ובאלכוהול”, השימוש בהם צריך להיות חוקי.

מה כן מציק לעיתונאים? הפרדת “הפעילות” מהמשרד לביטחון פנים, והעברתה למשרד החדש של אורלי לוי. אף עיתונאי לא שאל מה באמת עושים שם המוני הפקידים ו”המומחים”? כמה זה עולה לנו? לשם מה צריך את האגפים האלה? אבל עצם העברת מנגנונים אלה למשרד אחר מכעיסה אותם.

לעיתונאים לא מפריע שיושבים שם למעלה מ-1,000 עובדים ומנהלים ששורפים 200 מיליון שקלים בשנה, אבל עשר או עשרים הג’ובים החדשים של אורלי לוי הם הבעיה… מה כן מפריע להם? התוספת למשכורתה כחברת כנסת בזכות מגבעת המיניסטר, מנהל הלשכה החדש, סגן השר, רכב משודרג יחסית לקודם, יועץ חדש ועוד כמה.

משרדה של השורדת הפוליטית המדהימה, גב’ לוי, יעשה בדיוק את אותה “עבודה” מיותרת שנעשתה לפני כן. אורלי לוי היא רק דוגמה להבנה הלקויה (או לאידאולוגיה השגויה) של העיתונאים. עיתון “הארץ” שרטט את נדידת הסמכויות אל המשרדים החדשים. כל כתבי העיתון גויסו לכתבה אחת גדולה של עצות מלומדות לשרים איך להעלות בקודש ולהוסיף פעילויות לממשלה…

נכון, יש קשר בין צמיחת מספר משרדי הממשלה לבין היקף הבזבוזים. אבל מדובר בנזק זעיר יחסית. נזק שנמדד בעשרות מיליונים, מול נזק המיליארדים הקבוע של “העשייה” המיותרת שקיימת וצומחת – בין אם תחת משרד חדש או בין אם במסגרת המשרד המארח הקודם. הכסף והנזק הגדול הוא ב”עשייה” המיותרת. אבל זה לא מזיז לאף אחד, נהפוך הוא – אתמול דיברו על העדר תקציב ממשלתי למלחמה ברצח נשים. עיתון “הארץ” הקדיש מאמר מערכת שכותרתו “המשרד לביטחון האישה” – עוד קשקוש שיצדיק ג’ובים. צריך להרחיק מהחברה לתקופה ארוכה כל אדם אלים ולא לשפוך כספי מיסים על “חינוך מחדש” – מי שחושב שיש לו רעיון טוב לפתרון הבעיה שישכנע תורמים ויקים עמותה.

הציבור הולך שבי אחרי שמות מפוצצים של תכניות ומשרדי ממשלה. אנחנו אוהבים “תכניות” ממשלתיות עם כותרות כמו “דירה להשכיר”, “מחיר למשתכן”, או “אנרגיה חלופית”. הפוליטיקאים מכירים חולשה זו, דיקטטורים מנצלים אותה היטב. הסופר גורג’ אורוול בספרו 1984 תיאר מדינה עריצה דמיונית: המקום בו מופצים שקרים גסים נקרא “מיניסטריון האמת” והמקום אליו נלקחים האסירים הפוליטיים לחקירה נקרא “מיניסטריון האהבה”. זה מצליח לפוליטיקאים, הכותרת עוזרת לשכנע המונים.

הציבור בטוח שבאגף ל”מלחמה בסמים ואלכוהול” מתנהלת מלחמה יומיומית סזיפית נגד סמים ואלכוהול וגם נושאת פרי. מאמינים שהמטה “להגנה על ילדים ברשת” מגן בחירוף נפש על הילדים שלנו. לך תשכנע שמדובר בסך הכול בג’ובים ממשלתיים, קביעות בעבודה, פנסיה נדיבה, טיסה לכנס “מלחמה בסמים” בוושינגטון ופרסום “ניירות עמדה”.

המשך לקרוא..

מאתר קו ישר, כאן.

Dog Bites Man: Funny ‘Misrad Ha’avodah’ Botch-Up

Someone told me he attended a course via Zoom funded by the Israeli government. To ensure quality, it’s important to get feedback, right? So, they had participants fill out a questionnaire at the conclusion of the course.

What’s ironic is they had to send it directly to the email account of the lecturer himself, who would then forward it on. Even if the lecturer didn’t change or delete any of their negative responses, what’s important is the “chilling effect” due to the lack of privacy. At least one attendee would have been more critical if he was sending his feedback to someone other than the man who had some personal connection and acquaintance with him and his life (and who offered further assistance in the future, too).

I find it hard to imagine a private, for-profit organization making this sort of gross governmental silly goosey error.

Rabbi Yosef Tzvi Dushinsky of the ‘Eidah Hacharedis’: Hashem Causes Suffering so Jews Will Make Aliyah!

עת להשליך אבנים – תשתפכנה אבני קדש (איכה ד, א), ‘ועת כנוס אבנים’ – ‘בונה ירושלים ה”. (שמו”ר מו, ב)

“יש לפרש בדרך מוסר, דמקודם לא עלה בדעת אחד לבוא לארץ ישראל, וכל שכן בעלי נכסים שלא עלה אפילו על רעיונם איזה הרהור מארץ ישראל, ואפשר שעל זה בא בעווה”ר עתה כל כך צרות, כדי שעל ידי זה נתעוררו מארץ ישראל. ואפילו אותם שהתפללו תפילות ‘ירושלים עירך’ בדמעות שליש עד עתה, מכל מקום לא חשבו להניח שם אפילו פרוטה אחת, ולעלות לארץ ישראל. וזה שאמר, מקודם צריך להיות ‘תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות’ (איכה ד, א) – היה לישראל קדושים צריכים להשתפך בראש כל חוצות, ורק על ידי זה ‘נדחי ישראל יכנס'”.

מקור: כתבי הגרי”צ דושינסקיא זצ”ל, שנת תש”ה (הובא בקובץ אור ישראל כרך ע’ דף קלד)

OK, so it’s also a Yalkut Shimoni (translation thanks to dear Chananya Weissman), but we need sensational headlines, don’t we? Rabbi Dushinsky of the Eidah Hacharedis, no less! And it’s even better than the title, read the original Hebrew above.

(And there is a far deeper and sadder reason for this tactic, as well.)

 חוזרים. ודכוותה “ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח וגו'” (דברים כח) הא אלו מצאה מנוח לא היו חוזרים.
(מדרש רבה נח לג:ו)
“And he sent the dove… and it did not find rest.” Yehuda the son of Nachman said in the name of Rabbi Shimon, had it found rest it would not have returned.  Similarly, “she dwelled among the nations, she did not find rest” (Eicha 1) — had she [the Jewish people] found rest, they would not return.  Similarly, “And in those nations, you will not find repose, nor rest for the sole of your feet” (Devarim 28) — had they found rest they would not return.
(Midrash Rabba Noach 33:6)
Image courtesy of The Jewish Press (sent in by a beloved reader).

Undermining the ‘Prior Restraint’ Nonsense of Medical Prescription Laws

The Hydroxychloroquine Controversy Is a Reminder That Prescription Laws Are a Government Racket

Audio Mises Wire

05/29/2020 Nick Hankoff

In a free country, doctors would be free to prescribe whatever drugs they wish to anyone for any reason. In fact, individuals should be free to buy drugs without a special government-required doctor’s note.

This Audio Mises Wire is generously sponsored by Christopher Condon. Narrated by Millian Quinteros.

Original Article: “The Hydroxychloroquine Controversy Is a Reminder That Prescription Laws Are a Government Racket

Continue reading…

From Mises.org, here.