Happy JEWISH New Year
Mussar Taken As Halacha: Biological Sleeping and Metaphorical Sleeping
Rema O.C. 583:2:
וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה (ירושלמי), ומנהג נכון הוא.
(Yerushalmi Kodshim, maybe? And perhaps this minhag depends on whether we get up early on Yom Tov.)
Magen Avraham (copied in Mishna Berurah):
האר”י אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע”י התפלות והתקיעות ובב”ח כתב שהר”ם ישן בר”ה והיושב בטל כישן דמי.
The source is the Shelah. I didn’t see it inside.
Eliyahu Rabba, perhaps unaware this is “Mussar language” from the Shelah, takes this on face value and tries to find the logic, based on the Arizal (583:5).
(By the way, I can never figure out when the Chasam Sofer in a Teshuvah: אני אומר כל המערב דברי קבלה עם ההלכות הפסוקים חייב משום זורע כלאים פן תוקדש המלאה אשר תזרע gets to apply.)
… כתב רמ”א נוהגין שלא לישן ביום ראש השנה ומנהג נכון הוא, והלבוש שהשמיטו נראה לי דסבירא ליה דשרי כמו שכתב הב”ח סימן תקפ”ז בשם מהרש”ל היה רגיל לישן כמו בשאר יום טוב, וכן מגן אברהם בשם האר”י דמותר לישן אחר חצות שכבר נתעורר המלאך על ידי התפילות ותקיעות, ולפי זה גם היושב ובטל כישן דמי, ועיין סימן תקצ”ז מדין לילך לנהר.
Were it true one’s Mazel sleeps when he wastes time, shouldn’t we have heard this, the greater Chiddush? (Also see regarding the Kohen Gadol on Yom Kippur, בקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה.) Can one do Kal Vachomers on customs, to add to them?!
But another way to understand this is as a cute reminder to study Torah on Rosh Hashana in spite of the long prayers, no more.
תשובת הגרמ”ש קליין נגד הגבלות הקורונה
בואו שעריו בתודה
Reprinted with assumed permission.
והנה סיכום מתוך אתר “בחדרי”:
הגרמ”ש קליין, רב שכונת אור החיים בבני ברק, מגדולי תלמידיו של מרן הגר”ש ואזנר זצ”ל, ומגדולי פוסקי ההלכה בדורנו, פרסם מאמר הלכתי מקיף שנחשף לראשונה ב’קו הסקופים’, בו הוא מתייחס להיבטים ההלכתיים של החיים היהודיים בעידן הנגיף.
תחת הכותרת ‘בואו שעריו בתודה’ פותח הגרמ”ש וכותב: “בנידון מה שהתפשט נגיף הקורונה ר”ל ורבים נחלו מזה, וכן יש כמה וכמה מתים מזה, איך צריך להיות ההנהגה בענין תפלה בציבור ובענין לימוד התורה בישיבות וכוללים ובתי חינוך”. לאחר הפתיחה המבארת את פרטי וצדדי הספק, פותח הגרמ”ש בהבאת מקורות מהגמ’ והפוסקים בדיני ‘שלוחי מצוה אינם ניזוקים’ והמסתעף. ועובר להתייחסות ההלכתיות האקטואליות הנוגעות לימינו אנו.
“והנה הנהגת הרשויות דאם יש ילד אחד בחידר שנתגלה שיש לו את הנגיף, אז מכניסים את כל הכיתה לבידוד 14 יום ומתבטלים מלימוד התורה כל הכתה הרבה זמן… וע”כ מן הראוי שאם ילד אחד חלה שלא יעשו בדיקות, שעי”ז יתחייבו ע”פ הרשויות לבטל תורה, אלא הילד החולה ישאר בביתו עד שיבריא, וייתכן שישאר עוד שלשה ימים אחר שיבריא, ולא יבטל תורה דאחרים, וכן יעשה באברך בכולל שלא יבטל את כל הכולל על ידו” כותב הגרמ”ש.
בהתייחסות לעטיית מסיכות כותב הגרמ”ש: “הרבה רופאים אומרים שבזמנינו שיש את הנגיף הקורונה יש ללבוש מסיכה על הפה והאף וזה מציל שלא יצא רוק עם הנגיף מאחד לשני, אמנם יש מיעוט רופאים שטוענים שאין המסכה מועלת להציל מההדבקה.. ואף יש קצת נזק מזה מטעם שגורם שהנשימה אינה תקינה כל כך, וגם מתרבים חיידקים הנדבקים במסכה ע”י הנשיפה בזה זמן רב” עוד הוא מוסיף ומדגיש “קשה לומר שרואים חילוק בנדבקים במחלה בין החוגים הלובשים מסכה לבין החוגים שאינם לובשים… משא”כ אלו שאינם עושים עסק מזה עליהם נאמר ‘שומר פתאים ה’ ומאן דלא קפיד לא קפדינן… ובפרט שלבישת המסכה בזמן התפלה או בשעת לימוד התורה מפריע מאד לעבודת השי”ת, וע”ז בוודאי אמרינן דשלוחי מצווה אינם ניזוקים”.
גם לגבי ההרחקות מהזקנים והאוכלוסיות שבסיכון מתייחס הגרמ”ש במאמרו: “עוד יש לעורר, דיש מהרופאים שממליצים שכיון שהזקנים עלולים יותר לחלות ולהסתכן, ע”כ יש למנוע מהילדים והנכדים לבוא לבית זקניהם, וכן שלא להוציאם לשיעורי תורה ותפלה מחמת סכנה זו, אמנם נראה שמן הנסיון אנו רואים שלאלו הזקנים שהפסיקו את סדר יומם ונתקו אותם מהמשפחה היה להם התדרדרות גדולה הן בבריאות הנפש והן בבריאות הגוף, וע”כ צריך לעשות הכל במשקל הנכון שלא להרבות להביאם לכל מקום, אך גם שלא לנתקם מסדר יומם ומן המשפחה”.
עוד הוא מוסיף לכתוב: “עוד יש לדעת שהפחדים שמכניסים באנשים לפחד מהנגיף ע”י כלי התקשורת למיניהם, עושה נזק גדול לנפש, וכבר הרבה חלו בנפשם ע”י הפחדים התמידיים שבכל יום אומרים וכותבים כמה נדבקו מהנגיף וכמה מתים וכמה חולים קשים, ויותר מהתועלת שיש בדברים אלו, יש הרבה נזק בזה”.
“והנה המצב כהיום שזה כחצי שנה שיש ביטול בתי כנסיות ובתי מדרשות ובתי חינוך וישיבות וכוללים, ויש ירידה גדולה ברוחניות בהרבה מצעירי הצאן הן על ידי כלי האינטרנט למיניהם והן מחמת שלא היה להם מסגרת לתורה ותפלה וסובבו בחוצות, ותורה מה תהא עליה”. כותב הגרמ”ש.
ולתפילה בשטחים ציבוריים הוא מתייחס במאמר “וכן צריך לפתוח שערי תפלה להתפלל כראוי לקיים מ”ש בתהילים (ק”ב) ‘פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפלתם תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י-ה’ ולא להתפלל ברחובות קריה”.
“והקב”ה ישמע שוועתינו ויקבל תפילתינו לרחמים ולרצון, ויצילנו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה ושנוכל לעבוד את השי”ת בלא שום מפריעים ויחיש פדות נפשנו ויבנה במהרה את בית מקדשינו ושנזכה להיות ממקבלי פני משיח צדקינו במהרה בימינו” מסיים הגרמ”ש בתפילה.
re: Jews in Divided America Stand on a Razor’s Edge, But Planning Pesach Vacations…
Letter from a reader regarding yesterday’s article:
…
I read most of the article and sadly do not find it to be an exaggeration.
I think you left out that in California there is a new school curriculum that is being reviewed by education authorities and that, chas v’chalilah, has a chance to become widely implemented. It contains a class discussion topic, “How did the Jews and Irish get their privileged position in society?” The tone and content are actually subdued compared to the original submission that was sent back by the authorities because it was too anti-white anti-American.
I think the reality is worse than your article projects. You are several hours late and the article is now obsolete. The situation degrades hour by hour… so whatever you write tomorrow will be obsolete and likely miss significant degradation by the time it ‘hits the press’.
Have a k’siva v’chasima tova and a sweet year filled with parnassa, health, happiness, and safety
Funnily enough, the above writer currently lives in… yes, U.S.A.