סימנים בראש השנה – סקירה בעלון עומק הפשט
בברכת כתיבה וחתימה טובה
מערכת הילכתא
לקבלת הגליון במייל: 5047867@gmail.com
תיקוני עירובין גליון 259#
גליון שאלות הלכתיות המתחדשות מידי שבוע בבדיקת העירובים השכונתיים
Reprinted with permission.
הגליון בעניין מסורת קיבוץ חסידי ברסלב בראש השנה דוקא בירושלים עה”ק
על “אוצר של יראת שמים”
הגליון השבועי שחיזק כבר אלפים, במסורת הברורה על הקיבוץ של רבינו הקדוש מוהר”ן מברסלב זיע”א בירושלים עיר הקודש.
ישנם שאינם מודעים, או שקשה להם להבין ולהפנים, את המסורת שהתקבלה מפי גדולי ומרומי אנ”ש, הצדיקים הגדולים שחיו בחסידות ברסלב בדורות הקודמים, גדולי מעתיקי השמועה, שמסרו כולם באופן ברור את דעת רבינו הקדוש לגבי הקיבוץ בירושלים עיה”ק, הנסיעה מארץ ישראל לאומן לראש השנה, ולגבי אור אדונינו מורינו רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע”א שנמצא, הולך ומאיר ומזריח, בארץ ישראל.
לשונותיהם הברורים, שנמסרו בעדות תלמידיהם, בהקלטות, בכתביהם המודפסים ובכתבי היד, כבר נתפרסמו באופן חלקי בגליון ‘הזהיר לעשות כרוז’ שנתפרסם בערב ראש השנה בשנים האחרונות, ובמקומות נוספים.
מטרת הגליון השבועי ‘אוצר של יראת שמים‘,
להאיר ולבאר את המסורת הברורה,
להביא בפני הקורא את דברי הקדושים של הצדיקים זיע”א ותלמידיהם,
שיגלו את ‘אור בהירות הדרך‘ אל הקיבוץ בירושלים תובב”א.
להעמיק ולצלול בסוד הגדול שכבר אמר עליו רבינו הקדוש זיע”א ‘אין לך דבר גדול מזה!’.
אחד שהוא שניים, אומן בירושלים!
Jews in Divided America Stand on a Razor’s Edge, But Planning Pesach Vacations…
A Desperate Warning to American Jews
A year ago this time, American Jews were concerned. On Pesach of 2019 the Chabad of Poway was attacked by a gunman, who murdered one person and wounded three others. It was miraculous that many more were not harmed. Several months earlier a synagogue in Pittsburgh was attacked during Shabbat services. Eleven people were murdered and six injured. The gunman told authorities that Jews were committing genocide, and he wanted all of them dead.
Politicians expressed their condolences and promised to beef up security; neighbors showed solidarity with the victims; organizations sent out press releases; funds were raised; hate “in all its forms” was condemned. It was a predictable script.
So was the reaction of Jews across the country. They expressed requisite concern, made it a little more difficult for their institutions to be invaded, brought in someone to talk about self-defense and how to survive an attack, arranged a ceremony, then went back to planning their next simcha and summer vacation. We’re in galus, they said. Stuff happens occasionally. It will be okay.
That December, a kosher grocery store in New Jersey was attacked by two gunmen with tactical gear. Miraculously, they only killed three people. They intended to massacre children at the Jewish school next door, and had a pipe bomb in their van, which they didn’t get a chance to use.
Days later, on Chanuka, a Jewish home in Monsey was invaded by a man with a machete, who went on a stabbing spree. One elderly Jew was severely wounded in the head and died three months later. Four others were wounded as well, one critically.
The murderer was a black man who didn’t believe that Jewish lives matter. We were told that he was mentally ill – as so often seems to be the case when Jews are attacked – and therefore, presumably, this wasn’t any particular cause for concern. It’s less disturbing if there are large numbers of mentally ill people roaming the streets looking to kill Jews than if they are “normal” people killing Jews deliberately.
All this time, Jews were being harassed and physically assaulted on the streets of Brooklyn and elsewhere on an almost daily basis. Most of these incidents were chalked up to pranks, mental illness, or randomness. They would be investigated as “possible” hate crimes, because when Jews are attacked we must not jump to conclusions that their Jewishness had anything to do with it, unlike when people of other persuasions are victimized. The Jews were assured that these were isolated incidents, and the streets were safe. Nevertheless, for good measure, there would be more police patrols and schools would teach students not to hate. Problem solved.
The sheer frequency of these incidents provided Jewish magazines ongoing opportunities to run feature stories on “rising anti-Semitism in America”, with predictable quotes telling Jews to be cautious but not to worry. Readers of these lengthy features would have no idea that Israel existed if they didn’t already know it. Jews don’t run away from anti-Semitism anymore, after all, the thought merely crosses their minds momentarily before they come to their senses. And if they did run away, Israel would be the least desirable option. No need to mention it.
Lest readers complain that the coverage of these tragedies was disproportionate and there was too much negativity in their Shabbos reading material, no serious alarm bells were raised. We were always assured that the situation was under control, leaders and organizations were on top of it, and it’s not too soon to plan the next Pesach vacation.
Oh, and increasing numbers of politicians across the country, including members of Congress, were making blatantly anti-Jewish and anti-Israel remarks, and anti-Semitism on college campuses was becoming as American as apple pie. How ignorant! The offenders would be invited to tour Holocaust museums, where they could learn from the pros and be inspired by their role models.
This was all a year ago. Those were much better days.
Since the Chanuka attack in Monsey, all of the following have occurred:
New York virtually scrapped its bail requirements, allowing even violent criminals to be released back onto the streets hours after attacking someone. In completely unrelated news, crime in New York City has skyrocketed, and it has quickly deteriorated from one of the safest large cities in the world to a very scary place.
The mayor of New York singled out Jews for blame over the spread of the coronavirus. No other demographic group has been similarly targeted. Subsequently, random Jews were harassed and attacked on this pretext.
The American economy has been devastated, with the full extent of the damage impossible to gauge. Millions of people have lost their jobs, countless businesses have closed, and the government can’t print Monopoly money fast enough. The average American had little or no savings, or was deeply in debt, before all this happened.
The following have all become normalized in the last three months alone: riots; looting; destruction of stores and businesses; harassing and intimidating random people in the street under the guise of “social justice”; mobs of “protesters” stalking people outside their homes; cars being surrounded by mobs in the middle of the street; cities large and small descending into anarchy on a nightly basis; rows of stores boarding up to deter looters or closing completely; police officers being demonized and dehumanized; police officers being assassinated while onlookers cheer; widespread resignation of police officers; destruction of American monuments; demonization of American history, its historical figures, and its founding principles; demonization and humiliation of people with white skin; demands for people with white skin to surrender their homes, property, money, and jobs; calls for America to be destroyed; schools and colleges across the country overhauling their curriculum to mainstream all of the above; sympathy in the mainstream media for all of the above; heavily armed militias roaming the streets in opposition of the above; increasingly deviant lifestyles; sexualization of children; indoctrination of children with gender confusion and sexual deviance; churches and Bibles being burned.
All of that became normalized in the last three months. There’s plenty more – that was just off the top of my head.
Large swaths of the country have been devastated by fires and hurricanes on an unprecedented scale.
In the past, natural disasters united the country. Today, the opposing sides celebrate when enemy states burn or drown. They don’t even offer their “thoughts and prayers” anymore.
All the major sports leagues have become overrun with political and social activism. No longer can Americans of different races and classes even join together in rooting for the local team. The activism, and the reactions to it, are bigger stories than the actual games. Even sports is no longer an escape from it all.
The entertainment industry has dropped any pretense of being about entertainment; it exists to teach the masses what to think and how to behave.
Corporations have become political entities instead of simply selling goods and services. Their advertisements often have more to do with politics and new morality than an actual product. What people buy or don’t buy is a political statement with battle lines sharply drawn.
Literally the only thing that unifies Americans is a common currency. Referring to America as “The United States” is an anachronism, and there is no way to repair it. For the first time since the September 11 attacks, which unified the country in a moment of collective grief, commemorations of the day were awkward and received little attention. If a similar attack occurred today, much of the country – including most of the young people – would side with the attackers. If terrorists hijacked a plane and crashed it into the White House, there would be dancing in the streets.
There is literally zero chance that the upcoming election comes and goes peacefully. Both sides have made it abundantly clear that if they lose the election they won’t accept the results. The question is not whether there will be fraud, but how much it will influence the results, how much of it will be uncovered, and how badly the foundations of the country will be further broken.
Somehow, in spite of all the above, American Jews believe they have a long and bright future in America. They believe things are going to return to the way they were after the virus settles down, or after the election. Cooler heads will prevail. Responsible leadership will heal the societal wounds.
American Jews today, after all that happened, are surprised – even shocked – when someone menaces them with an anti-Semitic tirade. They think those who attack Jews are mentally ill, but is it not the Jew who is afflicted with mental illness? How else can their utter blindness, their absurd optimism and confidence which is shared by virtually no other Americans, be explained?
Demonization of Jews has become increasingly normalized in the last few months as well. There is no logical reason why Jewish businesses and neighborhoods have not become better acquainted with the anarchists who hate them to the core and covet all they have. God has tremendous mercy on His people even in difficult times, but instead of gratefully receiving the relatively gentle warnings, the Jews are blissfully misinterpreting them as a sign that they are untouchable.
I mentioned that the only thing Americans have in common anymore is the currency. That’s not entirely true. The other thing that unites the warring factions is hatred for the Jew, to varying degrees, with the righteous exceptions not nearly significant enough or powerful enough to protect them.
In a country where all sacred boundaries have been trampled, where wickedness and cruelty are celebrated as moral virtues, Jews have no right to feel secure.
Just imagine what would happen if a black child ran in front of a Jewish car and was struck entirely by accident. Do I need to spell it out?
If the safety of all the Jews in America rests on such a razor’s edge, should they not be urgently planning their exodus en masse? Is that not what responsible, intelligent, generally affluent people would do, particularly when they are not even in their true home to begin with? How can it be that brilliant, scholarly rabbis across America, who are experts at seeing different sides of issues, see only one side to this one, which is to stay in America and pray? Pray for what? That what is clearly happening will just be a bad dream? That all the people who hate you, have no boundaries, and have nothing to stop them will just forget about you?
There is a time to pray, and there is a time to get out. This is a time to get out.
The vast majority of American Jews descend either from Holocaust survivors or people who escaped from Europe when they saw the warning signs. (The earliest Jews of America consisted largely of people who escaped the Spanish Inquisition.) They should know from their own grandparents not to be lulled into a false sense of security, to recognize when a previously hospitable society is breaking down, and that it’s always best to leave sooner rather than later. The longer you wait, the more difficult it will be to get out and the more it will cost. Eventually the cost will be everything, and then even that won’t be enough.
You can accuse me of “fearmongering” if it makes you feel better, but remember: this has happened literally every single time in history that the Jews thought they had it made in exile and it would stay that way until Moshiach came to pick them up in a limousine. There are countless reasons to believe that things are going to get very bad for the Jews in America very soon – many of them were cited above – and not a single substantial reason to believe this will all just blow over.
Americans across the country are celebrating wanton death and destruction or cowering in fear of it. When they come for the Jews and their money, the average American will cheer them on, or will be indifferent, or will be powerless to do anything about it.
It is not the attackers who should be accused of mental illness, but those who are still hoping to plan their next Pesach vacation.
I beg of you. Wake up. Get out. Come home. Figure it out when you get here, even if you have to live in poverty and start all over. It’s reached that point.
Far greater people have issued warnings – even prophetic warnings – and were ignored. I have no right to expect anyone to listen to me. If nothing else, I absolve myself for having tried.
Next year in Jerusalem.
____________
הגבלות הקורונה במועדים = גזירת שמד
להלן תרגום מאמרו של ישראל ק. שהעלינו לכאן מאנגלית אתמול בידי אחד הקוראים היקרים שלנו:
—
זה שמד!
שר הבריאות אדלשטיין אומר שהציבור יורשה להתאסף ולהתפלל בראש השנה וביום הכיפורים, באופן “מוגבל מאוד”. “(TIMES OF ISRAEL)
זה שמד, רדיפה דתית. בסך הכל מתו בישראל 182 בני אדם מתחת לגיל 70 מ- או עם COVID19. אני אומר “מ- או עם” כי בתעודות הפטירה רשום COVID19 גם אם האדם רק נמצא חיובי לזה אבל מת מסרטן או התקף לב.
ומה זה אומר שבבדיקה יצא חיובי? זה אומר שבדיקת ה-PCR זיהה חומר ויראלי. ייתכן שהאדם כלל לא נגוע. ישנם מקרים רבים שבהם בני משפחה טענו כי למנוח לא היו כל סימפטומים של COVID19, אבל בתי החולים התעקשו לסמן COVID19 בתעודת הפטירה. הוא או היא נחשפו לוירוס. זה הכל . אבל אנחנו נחשפים לווירוסים רבים בכל יום. הגוף נלחם בהם. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה כי תהליכים טבעיים של בריאות טובה נחשבים למחלה.
יתרה מזאת, המבחן בישראל משתמש ברמה גבוהה מאוד של הגדלה. בגרמניה, הם בוחנים ב-30 מחזורים. בסינגפור 32 מחזורים. באמריקה, 34. אבל בישראל הם בוחנים ברמה גבוהה עד כדי גיחוך של 37 מחזורים. יותר מחזורים, יותר הגדלה. זוהי בדיקה רגישה במיוחד שמזהה את החומר הנגיפי הקל ביותר. כשהעיתונות אומרת לך שהיו 3,000 זיהומים חדשים, התקשורת משקרת. הם שקרנים. כל מה שהבדיקה מראה זה שהאדם נחשף לנגיף. האדם ברוב המכריע של המקרים הוא לא עכשיו מקרה, לא חולה, לא חולה. אבל שוב ושוב אנחנו שומעים על ששיעור ההדבקה מתרחב. מה שמתרחב הוא בדיקה ב-37 מחזורים של הגדלה.
בכל רחבי השכונות החרדיות, יש קמפיינים כדי לבדוק את הנגיף. הם עושים את זה בשכונות חילוניות? יש אנשים שערכו ניסוי. הם התקשרו למשרד הבריאות ואמרו כי ישיבה נחשפה למישהו שנמצא חיובי. מה הוא צריך לעשות? להיבדק, נאמר לו. הם התקשרו שוב ואמרו שסטודנט באוניברסיטה נחשף למישהו שנמצא חיובי. מה הוא צריך לעשות? אל תיבדק, נאמר לו. אתה עלול להכריח את חברך לכיתה להיכנס להסגר אם תעשה זאת. ניסוי זה חזר על עצמו מספר פעמים עם אותה תוצאה בכל פעם. הממשלה מנסה להפליל יהודים חרדים בפרט.
זה לא אומר שהם לא מטרידים את כל המדינה, רק לא כל כך הרבה. יותר ממיליון בני אדם בישראל הוכנסו לבידוד בששת החודשים האחרונים. זה יותר מ-11% מהאוכלוסייה. והמשטרה החשאית משגיחה על הכל, נכנסת לטלפונים, ומרגלת אחרי אנשים, עוצרת, מאיימת. וקצת מאוד מהאנשים שחייהם התהפכו נדבקו במידה כלשהי. מדינת ישראל נוסדה על ידי מיליטנטים אלימים והם יצרו תרבות של מיליטריזם. זו מנטליות שניכרת בכל מקום בחברה הזאת, אבל הגיעה לדרגות מגוחכות ב-COVID19. המנהיגים מתנהגים כאילו הם במלחמה עם ערבים. הם חושבים שהשעה היא 1948. כמעט מצפים מהם להורות לכולם לכבות את האורות שלהם בלילה מחשש שמפציצי COVID של האויב מאתרים את הערים. הם חבורה של דיקטטורים, רוצים להיות מפקדים צבאיים שנעלו מיליון אנשים בריאים להסגר.
“ומה אם האנשים האלה באמת נדבקו? זה למעשה דבר טוב כי 98% מהם לא חולים אבל הם מפתחים חסינות. 80% מהאנשים שנמצאו חיוביים לא מראים תסמינים כלל. 18% מראים תסמינים קלים. כפי שמסביר ד”ר סקוט אטלס, MD מאוניברסיטת סטנפורד:
אבל יש נקודה בסיסית יותר שאני רוצה לוודא שיהיה לי זמן להתייחס אליו וזה הרעיון שאיכשהו התפתח שאנחנו חייבים לעצור מקרים. זו מעולם לא הייתה המדיניות, זה אף פעם לא צריך להיות המדיניות כאשר יש לך זיהום של-99% מהאנשים אין בעיה איתו. זה לא עניין גדול אם אנשים בסיכון נמוך מקבלים את הזיהום. זה ממש לא הגיוני להרחיק איכשהו אנשים צעירים ובריאים, להתעקש שהם צריכים לחבוש מסכה, או שצריך להיות הגבלה כלשהי במסעדות. אם אתה בסיכון גבוה, אתה בסיכון גבוה. אבל הנתונים האחרונים מראים כי שיעור התמותה מזיהום לאנשים מתחת לגיל 70 הוא 0.04%. זה מאית מהמספר המקורי. ומה שזה אומר זה עבור אנשים מתחת לגיל 70 שיעור התמותה מזיהום הוא פחות או שווה לשפעת עונתית. אם אנשים רוצים לסגור דברים בגלל סיכון כזה אז כדאי שנסגור את כל בתי הספר והמסעדות במהלך נובמבר עד אפריל [כל שנה] כי זו עונת השפעת. אותו סיכון שאנשים לכך נמצאים בסיכון למות משפעת. אז היה כאן אובדן מוחלט של השכל הישר.”
(ראיון ב-Drive In with The Morning Ritual עם גארט לואיס, 26 ביוני 2020. 6:18-11:21)
ד”ר אטלס, מומחה עולמי לבריאות הציבור, הוא יועצו החדש של הנשיא טראמפ לנגיף הקורונה. הוא אומר לנו שהדרך להגן על הפגיעים היא לאפשר לאנשים צעירים ובריאים להיחשף לנגיף:
“זה לא משנה שאנשים צעירים ובריאים יותר מקבלים את הזיהום. למעשה, יש בזה משהו חיובי. כי אנחנו יודעים שהדרך לקבל חסינות באוכלוסייה היא שאנשים נוספים בסיכון נמוך יותר יקבלו את הזיהום ויהפכו למחוסנים. זה כל העניין של מתן חיסונים כדי לעצור את הנתיבים של הנגיף לאנשים הנמצאים ברמת סיכון גבוה יותר. לכן אנחנו נותנים חיסונים נרחבים לאוכלוסיות, לחסינות עדר. והדרך באופן טבעי לקבל חסינות עדר היא לדאוג שאנשים בסיכון נמוך יקבלו את הוירוס, הם בונים חסינות, ובסופו של דבר, המסלולים לאנשים בסיכון גבוה חסומים. אין שום דבר רע במקרים נוספים של הידבקות. הדבר היחיד שחשוב הוא להגן על האנשים שהולכים למות. (שם.)”
אז הסגר מסכנת את הקשישים והחולים כרונית.
אני מכיר כמה אנשים שקיבלו תוצאות חיוביות במבחן PCR. לרובם אין תסמינים כלל. לאחד או שניים יש כמה קטנים. אני מכיר בני 4 בבידוד. אין תסמינים מלבד מחלת נפש שמתחילה מהטירוף המוחלט של הדרך שבה המנהיגים השטניים מתמודדים עם המצב הזה. אנשים עם תסמינים מרגישים טוב תוך יום או יומיים. זה כמו הצטננות קטנה לרובם.
שאלתי הרבה אנשים, אתה מכיר מישהו חולה? כולם אמרו לא. כל אחד ואחד מהם אמר לא .לאחד הייתה דודה שהייתה חולה לפני כמה חודשים. בשישה חודשים, מצאתי אדם אחד שמכיר מישהו שפעם היה חולה. איזו מין מגיפה זו? אם הייתה מגיפה היו רשימות המתנה לקבורה. היית מזהה קרונות מתים ברחוב שלך כל יום. השבוע ניסיתי למצוא שידוך לכהן בן 60, אבל לא יכולתי לחשוב על שום אלמנה. אם הייתה מגיפה, היו הרבה אלמנות, לו אלינו.
אה, אתה יודע על מקרה שהוא חמור? הבן דוד שלך גם יודע על המקרה הזה. וכולכם ממשיכים לדבר על זה ולדבר על זה. אולי קראת על זה ב”YESHIVA WORLD NEWS”, אתר התעמולה הציוני עם השם המטעה. התקשורת חוזרת על הסיפורים האלה, שוב ושוב. כולם מדברים על אותו מקרה בודד. נשמע כמו אלף אנשים אבל זה אחד.
אבל אנחנו לא מקבלים החלטות על בריאות הציבור על ידי דיבורים על מקרה אחד, אתה יודע. אתה יכול ללכת לראות תאונות דרכים עם חלקי גוף בכל רחבי הכביש. דבר קשה לראות. האם אתה הולך לאסור מכוניות לנצח? מה דעתך על ביקור בחדרים בבית החולים של חולי סרטן? זה מבעית. כל מחלקה בבית החולים היא מבעיתה, אפילו במחלקת היולדות יש טרגדיות. אולי תצפה בסרט של אדם נחנק למוות מעצם עוף? זה די קשה לצפייה. אם היית רואה את זה היית אומר שלעולם לא נאכל עוף שוב? אנחנו לא יכולים לאכול שוב כי אתה מכיר מקרה של בחור אחד שנחנק. אנשים נפגעים מברק. האם עלינו לנעול את עצמנו בבתינו בכל פעם שענן מופיע בשמיים? אנשים מתחשמלים. האם עלינו להסיר את כל האלקטרוניקה מחיינו? ראית פעם אדם מתחשמל? זה נורא.
לא כך מקבלים החלטות על בריאות הציבור. אתה צריך להסתכל על נתונים. שר הבריאות, דיקטטור שאפתן, אמר היום כי הוא לא יסבול שום דיון על הסגר. הוא ייקח אותך למחלקת קורונה ואתה תבין. כך הוא מקבל החלטות עבור כל המדינה. אין צורך בנתונים. אין צורך בהבנה של אימונולוגיה. רק הצהרות רגש קולניות — בסגנון ישראלי.
בישראל יש כיום 480 חולים קשה מ-COVID19 מתוך אוכלוסייה של 9,200,000.
זה אחוז קטן מאוד. בתוך כך, 7,000 בני אדם ימותו השנה בישראל ממחלות שיוצרו מעישון סיגריות. 2,500 ימותו מזיהום, 900 ימותו משפעת. איך אני יודע? כי זה מה שקורה כל שנה. אז איפה היו הסגרים בשנה שעברה, איפה האיסור על עישון, למה הם לא מתקנים את המפעלים בחיפה? כבר שנים רבות מאז שדווח על מומים מולדים הנובעים מהזיהום הזה בחיפה. מישהו סגר את המפעלים? כל “אוהבי החיים”, איפה הייתם? אין ספק שזה יעלה פחות מ-6.5 מיליארד שקל שהסגר הזה יעלה, להוסיף על המיליארדים מהסגרים הקודמים. האם אנחנו כל כך מודאגים מחיי אדם – חיים של אחד הוא כמו כל העולם? המושג הזה הפך לתורה כולה במוחם של אנשים מסוימים. פתאום, אכפת לנו מהחיים? 10,000 בשנה מתים מהמחלות שתיארתי. מעולם לא שמעתי עליהם היסטריה. רק לאסור עישון, אתה תציל 70,000 אנשים בעשור. אין צורך בסגר. 800 מתים בשנה מעישון פסיבי! אתה יכול להציל 8,000 אנשים חפים מפשע בעשור. ומה לגבי מיליון וחצי הפלות של תינוקות בישראל? אתה אוהב את החיים כל כך הרבה? אתה מעריך כל חיי יהודי? איפה היית?
אולי ההבדל הוא שאיסור עישון לא יפריע לעיסוק הדתי. אולי סגירה או תיקון של המפעלים לא יהרסו את הדת היהודית. אה, אולי זה זה. ואולי בגלל זה הסגר האחרון מתחיל בערב ראש השנה עד אחרי שמחת תורה! האם הם יכולים להיות יותר שקופים?
רוצה לדעת מי יודע איזו הונאה כל זה? ראש הממשלה. נתניהו נתפס בווידאו, נוסע במכונית ואומר :”דרך אגב, אתה לא צריך לדאוג מהקורונה הזאת. הכל שטויות.” ראיתי את הוידאו. הוא יודע שזה שטויות, אבל הוא סוגר את המדינה, סוגר את הקהילות החרדיות בפרט.
אז מה יהיה עם תפילה בראש השנה? זה יהיה מותר על ידי האדונים, המלכים, הדיקטטורים של הדמוקרטיה היהודית-כביכול באופן “מוגבל מאוד”. אתה שומע את זה? מאוד מוגבל. במשך 70 שנה הם חיכו לזה. ועכשיו הם יכולים לנהל את ה”שמד” שלהם ולהציג את עצמם כגיבורים לכל מי שהם תמימים מדי, טיפשים מכדי לראות את זה.
אז מהן המגבלות? בעיקרון, זה ש-20 אנשים יכולים להתפלל יחד בחוץ, אתה יודע, במגרש החניה. כל היום במגרש חניה בחום, נחנקים מתחת למסכה, עם חתיכות אשפה ופסולת יונים מתחת לרגליהם. בבתי הכנסת, זה מגבלה של 10 אנשים ברוב המקרים, בבניינים גדולים יותר ‘כמוסות’ מותרות על ידי הרודנים. אבל תפילות ראש השנה לא יכולים להיות מחולקים לזמנים שונים. זה דבר של כל היום. אי אפשר להתחיל את המניין הראשון ב7:00 ואת המניין השני ב9:00. אז מה זה אומר? אתה יכול להכניס רק חלק קטן מהגברים בבניינים. ומה עם הנשים? שכולם ילכו למצוא מגרש חניה ואיזה ש”ץ? זה מה שהחיות האלה, החזירים האלה רוצים לעשות לראש השנה. אבוי לכלל ישראל שנפל למצב כזה. וכל מי שתמך בציונים במשך עשרות השנים נושא באשמה!
ומה אומרים על זה יהודים לכאורה חרדים? האנשים שטוענים שהם יודעים בדיוק מה המשמעות של ראש השנה, מה המשמעות של יום כיפור, מה המשמעות של מניין? האם הם החליפו את יהדות התורה בדת העכשווית: “פיקוח נפש”?? זו הדת החדשה. חיים! חיים!
כמה גויי זה? זה גויי לגמרי. החיים ללא תורה הופכים אותך לגוי. פולחן החיים הזה למען עצם החיים הוא גויי. גיל המוות הממוצע מ-COVID19 או עם COVID19 בישראל הוא 80.4. אחד מראשי בית החולים שערי צדק אמר כי לא איבדו צעיר בריא אחד וכמעט לכל מי שמת שם הייתה שנה לחיות ממחלות אחרות. כן, אנחנו חייבים להביא לחולים הסופניים האלה עוד חצי שנה על חשבון הדת שלנו, על חשבון חייהם של הנכדים שלהם.
זה לא אומר שסגר עוזר להם. כפי שהסברתי, הסגר מגביל את חסינות העדר ומסכן את החולים הסופניים. אבל כולנו היסטריים כל כך לכיבוש המוות, על החיים למען עצם החיים, על הארכת גיל התמותה רק טיפה כדי שנוכל להתרברב בכנסים של ארגון הבריאות העולמי שמדינת ישראל נמצאת גבוה בדירוג, נהיינו כל כך לא הגיוניים עם המטרה החילונית והגויית הזאת שאנחנו בעצם מסכנים אנשים על ידי שיבוש חסינות עדר. נהיינו רדודים.
אנחנו מסכנים אנשים גם בדרכים אחרות. יש לי חבר משפחה שאביו חשש ללכת לרופא בזמן הזה וסבל מהתקף לב מסיבי. עכשיו הוא צמח על תמיכת חיים. אחרים דיווחו על סיפורים כאלה. ישנם מקרים רבים של התאבדויות בקרב קשישים שלא יכולים להתמודד עם כל הבידוד. ד”ר ג’ון יואנידס אחד המדענים המכובדים ביותר על פני כדור הארץ אומר שמיליארד אנשים ברחבי העולם נמצאים בסכנת רעב בגלל הסגרים. הסגרים הם לא רק לא נוחים, הם עולים בחיי אדם. ד”ר סקוט אטלס מעריך שההגבלות המוגבלות הרבה יותר באמריקה הורגות יותר אנשים בכל חודש מאשר הנגיף בכל התקופה שלו.
אף אחד לא כובש את המוות. כולנו נמות יום אחד. מי שחי למען עולם זה לא יכול להתמודד עם זה. הם רוצים לדחות את הגהנום שמחכה להם על ידי הישארות בחיים בכל מחיר ולא על ידי עשיית תשובה.
גוי, שייגץ! הרופאים שגורמים להיסטריה הזו הם אפיקורים. הם עשיו. כך גם הרבנים-לכאורה שמשתחווים להם. הבעלבתים מנהלים את כלל ישראל כרגע, למעט בכמה קהילות נאמנות.
הסגר של הימים הנוראים הוא רק חלק מהשמד הזה. אנחנו בהסגר כזה או אחר מאז פסח. יש שתי ישיבות קטנות ליד הבית שלי. אחד נסגר לחלוטין עד שהם העבירו את הכל לסוג של מתקן הסגר בעיר אחרת. אחר פתוח חלקית. שני שלישים מהבחורים וראש הישיבה נמצאים בבידוד. הוא היה בבידוד פעמים רבות. הוא חוזר לישיבה, ואז חוזר לבידוד. הוא לא חולה . הוא היה בנוכחות בחור שהיה בנוכחות מישהו שנמצא חיובי עקב חשיפה לנגיף. אף אחד לא חולה. עברתי בבניין הבוקר. המקום כמעט ריק מרבנים ובחורים. בבניין היו אותו מספר פועלי בניין ערבים כמספר היהודים.
אותו דבר עם בתי הכנסת. הם שלדים של המצב הקודם שלהם. שיעורים שהתקיימו תקופה ארוכה נעצרו. יש שלטים על הקירות לא להשתמש בספרים. מניינים שפעם היו עמוסים כבר אין בהם נוכחות כראוי, בין השאר בשל הכללים המגבילים את הנוכחות. בית כנסת אחד שתמיד היה אנשים לומדים בו, לפחות חצי תריסר בכל השעות, למעט אולי בין 2 ל- 5 בבוקר, עכשיו יש אחד או שניים, לפעמים אף אחד. מכיר אחד שהלך לשם בשביל סליחות היום. הוא אמר שהם מיהרו באמירת הסליחות כאילו הם מנסים לתפוס רכבת. הוא לא חוזר, הוא אמר. בית הכנסת הזה הוא לא דתי לאומי. זה אפילו לא ישיבה-לייט. זה אחד המקומות היותר ישיבתיים, מה שנקרא “ישיבתי ישראלי “, שאומרים שזה אומר שהוא באמת רציני. המקום כמעט סגור והיה כך במשך חודשים. אני מכיר נערים שנהגו ללכת לשם אחרי בית הספר כדי ללמוד גמרא. הבנים בפחד עכשיו, בהלם. הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם. יש הרבה כאלה. יש בחורים בכל הרחובות, פשוט משוטטים.
יהדות היא במידה רבה דת של המוח. חובות הלב מהוות רבים מהמצוות הבסיסיות ביותר שלנו. אדם זקוק לשלווה נפשית כדי לתפקד כיהודי. כל הדיכוי הממשלתי הזה, דיכוי משטרתי, התחמקות מדרך פעולה ברור, חוסר יציבות ופאניקה הורסים את מוחם של האנשים.
חתונות פיציות מתקיימות על גגות. נשים צעירות מחכות כל חייהן לחתונה. הם חולמים על החתונות שלהם. זה הרגע היחיד שלהם באור הזרקורים, יריית הפתיחה של חייהם. מה דעתך להתחיל את חייך עם יבבה קלושה?
הייתי בבר מצווה באינטרנט, וורטים ושלום זכר בחניונים. בעיר שלי בעבר, שלום זכר הוא אירוע עמוס. אתה לא יכול להיכנס לחדר. שלום זכר בחניון? ארבעה אנשים מופיעים. הם נשארים 10 דקות.
הרשעים מנסים להרוס את התורה כבר מאתיים שנה. הם רוצים להפוך אותנו לעשיו, לחומרנים שסוגדים לדברים גשמיים. ההשכלה לקחה רבים. ואז הציונות גנבה עוד כל כך הרבה. הפיתוי של אדמה, צבאות, דגלים ובנייה היה יותר מדי עבור רבים. היא פנתה אל ה”יצר הרע” שלהם לחומרנות.
אבל זה לא תפס את כולם. חלק קטן מכלל ישראל נשאר נאמן. אז עכשיו יש לנו קורונה. זה עוד טריק. אה, אנחנו נהפוך גם את זה למצווה. אנחנו מצילים חיים! חיים. שמור על בריאותך אומרת התורה. “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם”. אותן קהילות שבהן דיאטות שומניות הן הנורמה וילדים מפוטמים ברעל ממתקים יום ולילה פתאום צורחים כדי לשמור על הבריאות. אותם ישראלים שבודקים כל פרי בידיהם המלוכלכות, מרימים כל סופגנייה לפני שהם בוחרים אחד לקנות, שמים את הלחמניות החשופות שלהם על מסוע חנות המזון המלוכלך, פתאום אובססיביים להעברת מחלות. צבועים!
בספר “חפץ חיים על התורה”, מסביר חפץ חיים מדוע הפסוק של “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם” הכולל את המצווה לשמור על בריאותו של אדם, משתמש במונח “נפש” ולא במונח “גוף”. הוא מסביר כי תוך כדי עיסוק בתהליך של שמירה על בריאות גופנית, אדם אינו רשאי לרמוס את בריאותו הרוחנית.
ומהו בריאות רוחנית אם לא ראש השנה ויום כיפור? מהם החיים ללא ראש השנה אמיתי? מהם החיים עם יום כיפור “מוגבל מאוד”? אלה החיים? לא, אלה לא חיים. זה מוות. אתה שומע אותי? זה מוות.
ומה לגבי השיחות שאנחנו שומעים שנה אחר שנה? החיים שלנו תלויים על כף המאזניים. הכל יוכרע בראש השנה. האם אנחנו מתכוונים לזה? אנחנו רק ממללים כמו תוכים? בראש השנה אנחנו מכתירים את המלך. האם הקורונה הפך למלך? האם שר הבריאות הוא המלך? האם הקבינט הביטחוני הממשלתי, הוא המלך?
ה’ הוא המלך! ה’ הוא המלך! ה’ הוא המלך! ה’ הוא המלך!!! האם עלינו להכתיר אותו במגרש החניה מעל פסולת היונים?
נראה מי יבין מה משמעות ראש השנה בעוד ימים ספורים. נראה מי באמת מאמין בכוחו של ראש השנה ומי מכר את נשמתו לציונים החילונים, הכפרניים, לעשיו ולצבאו הקטן.
עשיו בא עם 400 אנשים. יעקב התפלל לה’.
איזה מהם אתה? מה מתכוון אתה לעשות?