Uganda Willing To Lose Billions in Foreign Aid…

Uganda leader signs law imposing life sentence for same-sex acts and death for “aggravated homosexuality”

By Sarah Carter

Updated on: May 29, 2023 / 12:54 PM EDT / CBS News

 

Johannesburg — Uganda’s president signed one of the world’s harshest anti-LGBTQ bills into law Monday morning. The law signed by President Yoweri Museveni calls for life imprisonment for anyone found to have engaged in same-sex sexual acts.

Anyone convicted of something labeled “aggravated homosexuality,” defined as same-sex sexual acts with children, disabled individuals or anyone else deemed under threat, can now face the death penalty.

“His Excellency, the President of the Republic of Uganda, General Yoweri Kaguta Museveni, has executed his constitutional mandate prescribed by Article 91 (3) (a) of the Constitution. He has assented to the Anti-Homosexuality Act,” announced Anita Among, speaker of the Ugandan Parliament, adding call for Uganda’s law enforcement agencies to “enforce the law in a fair, steadfast and firm manner.”

Uganda’s parliament passed legislation outlawing same-sex relations in March, making it a criminal offense to even identify as LGBTQ, with a possible life jail sentence.

In a statement Monday, President Biden called for the law’s “immediate repeal,” denouncing it as “a tragic violation of universal human rights — one that is not worthy of the Ugandan people, and one that jeopardizes the prospects of critical economic growth for the entire country.”

Last week, Deputy President of South Africa, Paul Mashatile, said his country’s government did not agree with Uganda’s anti-LGBTQ stance and promised to try to persuade Museveni’s administration to back down from the new legislation.

Mashatile joined a chorus of voices from Western countries and the United Nations imploring Museveni not to sign the bill, all of which the Ugandan leader and military commander appeared to have brushed off.

Homosexual acts are illegal in more than 30 other African nations and LGBTQ activists fear the new law in Uganda will embolden neighboring countries such as Kenya to consider stricter legislation.

Same sex relations were already banned in Uganda before Museveni signed the new law, but opponents say it goes further in targeting LGBTQ people. The law has instilled fear across the gay community in Uganda, prompting many to flee to neighboring countries or go underground.

The international organization Trans Rescue, which helps transgender people and others escape dangerous situations immediately tweeted a plea for financial support upon the bill’s passage, urging anyone to help save the lives of vulnerable Ugandans and warning that it was preparing for an “onslaught of requests” for help.

The group said it has been fundraising to secure warehouse space to store the personal items of people fleeing the country.

Museveni, who’s been Uganda’s president for 37 years, ignored the calls from around the world to reject the new legislation and said in a televised address on state media in April that his “country had rejected the pressure from the imperials.”

Ugandan authorities have acknowledged that the new law could hurt the Ugandan economy, which receives billions of dollars in foreign aid every year.

From CBS News, here.

השב”כ: חסין שיפור וביקורת לחלוטין

מי שומר על השב”כ?

מוטי אוחנה |  

יש ארגון אחד בישראל שאף פעם לא נותן דין וחשבון, שאין אצלו מחדלים ותמיד חומק מביקורת ציבורית

“הם בגדו בנו”, אמר על השב”כ משה לנדוי ז”ל, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ומי שמונה לבדוק את העינויים בשב”כ, בראיון לארי שביט שפורסם ב’הארץ’. “אמרתי לאנשי שירות הביטחון הכללי שאנו חשים נבגדים… כי אנחנו נתנו להם קרדיט. ראינו דברים מאוד קשים. ראינו אמות מידה שהושחתו. ראינו כיצד אזור הדמדומים באמת השחית את שרות הביטחון הכללי… ראש השב”כ חשף בפנינו והבטיח לנקות את האורווה. ואני חושב שהתכוון לכך. אבל אלה שבאו אחריו נהגו אחרת. וככל הנראה היו שוב מסרים כפולים. תורה שבכתב – ועדת לנדוי; ותורה אחרת בעל פה – בשטח. והדבר הזה הוא נורא. כי בתוך השירות חייבת להיות אמת גמורה. אם האמת הזאת מתפוררת, אוי לשירות שבידיו מפקידה המדינה תפקיד כה חיוני ואולי לכולנו”.

לנדוי לא תיאר לעצמו, שהוא יישב עם בכירי השירות יציג לפניהם את המלצותיו וקביעותיו על גבולות החקירה, יסביר מתי מותר או אסור לחץ פיזי על נחקר, ובאבחת יד ראשי השירות יורו לפקודיהם לא לקיים את ההמלצות שאך לפני רגע הודיעו שאימצו לליבם.

בכירי השב”כ לא בחלו בשום אמצעי כדי להשיג את מבוקשם. פרקליטת המדינה והשופטת לשעבר דורית בייניש טענה שבזמן שהייתה פרקליטת המדינה “הם בשב”כ המציאו עלי רומן שלא היה ולא נברא רק כדי לסלק אותי מהתפקיד”.

יצחק שמיר שהיה ראש הממשלה אמר “לא האמנתי שאברם ישקר גם אותי”; אברם הוא ראש השב”כ אברהם אחיטוב ששיקר לשמיר בעניין רציחת המחבלים ואף טען ששמיר הורה לו לחסל את המחבלים.

השופט לנדוי, דורית בייניש ויצחק שמיר מתארים את מה שהיה בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים – ויש יגידו עד היום – התרבות הפנימית של השב”כ. תרבות  שלא בוחלת באף אמצעי כדי להשיג את מבוקשה אם בתוך עבודת השירות ואם מחוצה לה, אם מול שופט ואם מול ראש הממשלה. הם יודעים הכל ואותם איש לא יבדוק.

 

הארגון המאותרג במדינה

בכל תולדות המדינה לא היה ארגון ביטחון שזכה ליחס כזה הן ממנהיגי המדינה והן מרשויות החוק והמשפט. אין בכל המדינה ארגון שהיה עובר את אירוע קו 300 – בו נרצחו שני מחבלים שחטפו אוטובוס והעלילו בשב”כ על קצין צנחנים ראשי, תא”ל יצחק מרדכי, שהוא פגע במחבלים, כשהם ידעו שזה שקר מוחלט – כמו שהשב”כ עבר את האירוע. בסופה של הפרשה איש מאנשי השב”כ לא הואשם ברצח, הרוצחים זכו לחנינה בטרם משפט, היועץ המשפטי לממשלה פוטר, והכל בשם לשמור על השב”כ, כי שמירה על השב”כ היא שמירה על המדינה.

בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים התנהל השב”כ כיחידה עצמאית בתוך המדינה ואותרג בכל רשויות המדינה. בכיר לשעבר בשב”כ טען בשיחה עימי “נכון ששיקרנו בבתי המשפט. נכון שהעדנו עדויות שקר, רק שעשינו זאת בשיתוף פעולה מלא של הפרקליטות. הפרקליטים שהעידו אותנו תיאמו איתנו את כל השקרים”.

בתרבות של השב”כ עד עצם היום הזה מותר לשקר לכולם חוץ מלשקר בתוך השירות. מותר להפריז במידע שחשוב להם מותר להפחית במידע לדרג המדיני. הכל ייסלח חוץ מלשקר בתוך השירות. תשקר בתוך השירות תודח מייד. אין מחילה לשקר פנימי.

זוכרים את יעקב פרי? האיש היה ראש שב”כ מהולל ומצטיין. כל אזרח ידע שראש השב”כ הוא חצוצרן. כל השב”כ ידעו שראש השב”כ לא שירת בצה”ל בזמן שמכרו לעם ישראל שהראש היה צנחן. איש בשירות לא העז להוציא את הסיפור החוצה שהראש משקר, כי אסור לפגוע בארגון אבל מותר לשקר לכל השאר.

אחד המחדלים הגדולים ביותר של השב”כ עד ה-7.10 היה רצח ראש הממשלה רבין. גם חקירה זו נשארה חסויה בלחץ השירות, כמובן כדי לא לפגוע בשב”כ. האם לא ראוי שכל אזרח יידע איך נרצח פה ראש ממשלה? אין ויכוח שהשב”כ ידע על איומים לרצוח את רבין. כותב שורות אלו, כשהיה סטודנט באוניברסיטה העברית, שמע ממישהו שהוא מכיר אנשים שרוצים לרצוח את רבין חודשים ספורים לפני רציחתו ופנה עם המידע לשב”כ. השב”כ ידע על הכוונה לרצוח את רבין, ולמרות הידיעה לא תגבר את האבטחה סביב רה”מ. בעקבות הרצח קמה ועדת שמגר שרוב מסקנותיה נותרו חסויות.

ועדת שמגר הוסמכה לחקור רק את התנהלות השב”כ הנוגעים לרצח רבין, וכאמור מסקנותיה נשארו בכספת ארכיון המדינה, שאיש לא ידע מה באמת קרה בשב”כ שהביא להפקרות בשמירה על ראש הממשלה. זה ביטוי מצוין לתרבות החקירה שיש בדברים הנוגעים לשב”כ.

המשך לקרוא…

מאתר מידה, כאן.

בואו להילחם על האמת בויקפדיה – קורס חינמי

שותפים וידידים יקרים,
לצערנו, אין חדש תחת השמש ובאנציקלופדיה השיתופית הגדולה בעולם, ויקפדיה מתחוללת בימים אלו מלחמה על האמת.
בחודשים הקרובים צפויים עורכי הויקיפדיה להצביע (שוב) האם יהיה ערך בשם “אלימות המתנחלים”. חשוב שיהיו בהצבעה גם עורכים הגונים וישרים שימנעו את עלילת הדם המכלילה והמסוכנת. כמו כן, ישנם ערכים נוספים שחשוב לפעול בהם בימים אלו ולוודא שהם נכתבים בהתאם למציאות.

לפיכך, כדי להגדיל את מעגל העורכים הציוניים, חברנו לערן, עורך ויקיפדיה בכיר שיחד עם עורכים ציוניים הם מכשירים ומלווים עורכים חדשים בוקיפידיה. אין צורך בידע מוקדם, וגם לא ביכולת טכנולוגית אך כן חשוב שתהיה יכולת ביטוי סבירה ומעלה.

במידה ויש באפשרותכם להשקיע זמן ולהצטרף למאבק על האמת וצדקת הדרך, היכנסו לקישור המצורף והירשמו.
שימו לב – הקורס הוא ללא עלות, ואין אנו אחראים על התוכן, הליווי, או לתהליך ההכשרה
להרשמה: לחצו כאן 
בברכת “צדק צדק תרדוף”,
שירה ליבמן
מנכ”לית מועצת יש”ע 
[פורסם.]

The Scourge of Open Drug Use in the Observant Community

From the Kotzk Blog:

I always wonder why some religious people, besides their wonderful virtues, often fall for vices. In a previous article, we looked at the question of smoking and Halacha [see Kotzk Blog: 069) Cigarettes and Halacha Don’t Mix:]. I concluded that article by suggesting that we also need to address the incidence of drinking alcohol which is quite endemic in many communities. Alcohol is ubiquitously accepted as the norm, sometimes to the extent that it is abused. Some battle to get home after shul on Shabbat mornings.

Sadly, it now seems another scourge is sweeping through our religious communities and that is the use of drugs and other substances, of course, presented in more acceptable terms like psychedelics, mood enhancers and the like.

Some rabbis I know turn a blind eye; some ‘understand’ the value of these substances but refrain; and others participate. Today, you can go to a pre-Shabbos ruach (spirit) session, to prepare for the onset of the holiness of the day. Music will be provided but you must “bring your own mood enhancers.” You can even go to talks where speakers will try convince you that hallucinogenics are an integral, de facto part of Halachic Judaism as if they were just another of the mitzvot Jews are required to do “to get close to Hakadosh Baruch Hu.” I often hear it presented through the lens of technical Chassidic terminology. And, so I’ve been told, “every professor today” is researching and endorsing the benefits of these substances (this from religious people who don’t usually like what professors say).

The problem is that, in the past, drinking in shul was usually the proclivity of the men, but now women also want to be inspired and uplifted like the men-folk and, while reciting Tehillim, “experience what the psalmist is really saying.”[1] Today, gummies are often passed around the other side of the mechitzah as well, as substances become egalitarian. At a Bar Mitzvah celebration, one mother was not sure how she arrived or how she was going to get home to her family. In another case, someone was given substances at a shul Kiddush without knowing what it was and landed up in the care of paramedics.

These are all people who are religious and many have been brought up in religious families so we can’t blame it on the outside influences of Baalei Teshuva. When I hear of such events, I always wonder what is wrong with Judaism that it needs to be enhanced by drink and substances. Where does this emphasis on the need for artificial, automatic, non-internalised and intense “experiential” Judaism come from? We have the Torah, we have Halacha, a huge literature and many good rabbis. Why is this not enough? Why do we need to stoop to the level of common folk who don’t have Torah, and who are looking for shortcuts to experiential nirvana to escape the drudgery of a meaningless life? Has Torah and Judaism stopped working and lost its meaning that it needs to be enhanced? The number of people I know who need to be “enhanced” is astounding − and growing − as hallucinogenics are becoming the new and improved formulation of Jewish mysticism.

[1] These quotations are from what I have personally seen and heard.

The author then goes off on a historical perspective. Read the rest here.