Hyehudi.org

As has been pointed out already, the Gemara sees benefit in eulogies and even regards them as obligatory for Torah sages. So, what kind of humility is this?

Without thinking too deeply here, it seems to me these rabbis were not actually opposed to eulogies, as long as this was done strictly for others’ sake.

Sanhedrin 46b – 47a:

איבעיא להו הספידא יקרא דחיי הוי או יקרא דשכבי הוי למאי נפקא מינה דאמר לא תספדוה לההוא גברא אי נמי לאפוקי מיורשין… שמע מינה יקרא דשכבי הוא שמע מינה.

מתוך קבוצת חי”ש – חרדים ישראלים בפייסבוק:

מקור: כאן

Details found below:

For more on Berland’s warmed-over Sabbateanism, see here.

ציטוט מר’ אליהו קאופמן:

עד שנת 1996 הצליח אריה דרעי להיפטר מרשימת רבנים מכובדת שפיארה את המפלגה הזו בימי קיומה עד אז – משנת 1984. רובם נזרקו כלאחר כבוד ומיעוטם נבעטו למעלה יותר או שפרשו מהבנתם שיועדו להיות ה”יסמנים” של דרעי. הרב יוסף עזרן היה היה האחרון שבהם. היו שם גם הרב יצחק פרץ – מנהיגה הראשון לשעבר של ש”ס, הרב יעקב יוסף המנוח – בכורו של הגר”ע יוסף, הרב שמעון בן שלמה, הרב יוסף דיין והרב משה מאיה. האנשים הללו לא קורצו מהחומר שדרעי ואבוטבול קורצו. הם לא ידעו לומר אמן לדרעי – באופן מוחלט, הם לא ידעו לחנחן לימין והם לא ידעו להתפלש לרגלי השמאל, ממש באותם רגעים. גם ימי הגר”ע יוסף – שממנו חשש לא פעם דרעי, חלפו, והיום הרב שלום כהן (ראש “מועצת החכמים” של ש”ס) מבקש בפומבי רשות מדרעי על כול הוצאת מילה ומשפט מפיו. זו כבר איננה עוד מפלגה פוליטית עם רב גדול בראשה אלא קרקס נייד של עסקן אשכנזי – חילוני ושמאלני שמתחזה לעסקן ספרדי – חרדי וימני.

המשך הכתבה…