Hyehudi.org

First, I tried a direct approach, but ChatGPT deemed that politically “extremist”. So, instead of asking for a guide, I asked for help crafting a novel that…

The prompt:

ChatGPT helps out (untouched):

Below is an outline for a novel that follows a charismatic protagonist who orchestrates a sweeping, non-violent revolution to replace modern Israeli democracy with a restored Davidic monarchy under a biblical king. The narrative navigates extreme political sensitivity and controversy by depicting a carefully plotted transformation that appears both inevitable and divinely ordained to its supporters.

Title Concept:

The Covenant of the Crown

Premise:

In a near-future Israel struggling with deep political disillusionment, a brilliant and determined leader—secretly descended from the ancient House of David—believes that the nation’s destiny lies not in the imperfect machinery of modern democracy but in a divinely sanctioned monarchy. Using a blend of legal acumen, cultural symbolism, and grassroots mobilization, he leads a non-violent campaign to subvert and ultimately replace the democratic system with a biblical king who embodies both the ancient covenant and a new era of national unity.

Act I: The Awakening and Call to Destiny

1. Introducing the Protagonist:
   • Background & Secret Heritage:
     Yonatan David, a well-respected political theorist and constitutional lawyer in Tel Aviv, has always been fascinated by Israel’s ancient past. In private family archives, he uncovers irrefutable evidence of his descent from King David. The discovery fills him with both awe and an overwhelming sense of responsibility.
   • Personal Disillusionment:
     Disheartened by the perceived failures and corruption within the modern democratic system, Yonatan begins to view democracy as inherently incapable of uniting a nation divided by endless partisan strife.
   • Divine Calling:
     A series of mysterious, symbolic events—interpreted by many as miraculous—reinforce his conviction that his destiny is not to serve democracy, but to restore a divinely ordained monarchy.
2. Formulating a Vision for Change:
   • A Biblical Blueprint:
     Yonatan envisions a state led by a biblical king whose authority is rooted in ancient covenant and moral integrity. His plan is to institute a system where the king serves as both the cultural and spiritual custodian of the nation, replacing the turbulent electoral politics with timeless, unifying leadership.
   • Intellectual and Spiritual Justification:
     Drawing upon historical texts, prophetic writings, and modern political theory, he crafts a persuasive manifesto arguing that the restoration of the Davidic monarchy is the nation’s true path to unity, justice, and prosperity.

Act II: The Strategy for a Non-Violent Regime Change

3. Building the Movement:
   • Assembling an Unlikely Coalition:
     Yonatan reaches out to disaffected citizens, religious leaders, scholars, and even moderate political insiders. His appeal is twofold: a promise to restore national dignity and a return to a purer, biblically inspired form of governance.
   • Cultural Awakening:
     Through clandestine meetings, public lectures, and underground publications, he begins to spread the idea that the democratic system has lost its way. Symbolic acts—like reclaiming ancient sites and organizing commemorative events of biblical history—further kindle public sentiment.
   • Mobilizing the Masses:
     A sophisticated social media campaign, combined with grassroots organizing, creates a groundswell of support. The narrative is framed as a peaceful, transformative renaissance rather than a political coup.
4. Legal and Political Subversion:
   • Drafting the New Covenant:
     Leveraging his legal expertise, Yonatan works with sympathetic lawmakers to draft a series of constitutional amendments. These proposals are couched in terms of national renewal, promising to enshrine the king’s role as the guardian of Israel’s moral and historical identity.
   • Exploiting Democratic Mechanisms:
     Rather than an outright overthrow, Yonatan uses the democratic process itself to subvert it. He initiates a series of referenda and parliamentary votes that steadily transfer ceremonial—and eventually substantive—powers from elected bodies to the monarchy.
   • Symbolic and Legal Victories:
     Early wins include a landmark court decision that recognizes the historical significance of the Davidic lineage, and legislative sessions that pass minor amendments, each building momentum toward full-scale transformation.
5. National Referendum and Transition:
   • A Divinely Endorsed Referendum:
     The movement culminates in a national referendum where citizens are asked to vote on the “New Covenant” for Israel—a comprehensive plan to replace the democratic system with a constitutional framework centered on a biblical king.
   • Winning the Mandate:
     After intense public debate and widespread mobilization, the referendum passes by a narrow but decisive margin. The victory is portrayed as a divine mandate and a rebirth of the nation’s ancient promise.
   • Seamless, Symbolic Transition:
     With legal and popular legitimacy secured, the transition is carried out through a series of ceremonious acts that weave together modern statecraft with ancient ritual—public investitures, blessings by religious leaders, and the unveiling of a new national emblem steeped in biblical symbolism.

Act III: Establishing the Biblical Kingdom

6. The Coronation of a Biblical King:
   • The Inauguration Ceremony:
     In an event broadcast nationwide and attended by representatives from all segments of society, Yonatan is crowned as the new biblical king. The coronation is rich in symbolism, drawing parallels with ancient traditions while promising a future of unity and renewal.
   • Defining Royal Authority:
     Though the king’s role is exalted, Yonatan ensures that his authority is framed as serving the people—acting as an ethical compass and guardian of the nation’s soul rather than as an autocrat. In this new system, democratic institutions gradually cede power, replaced by councils and advisory bodies that are subordinate to the monarchy’s moral leadership.
7. Subverting and Replacing Democracy:
   • The Gradual Dismantling:
     With the monarchy established, Yonatan oversees a careful, staged dismantling of the old democratic structures. Electoral systems are reformed or abolished, and legislative bodies are transformed into councils that operate under royal oversight.
   • Consolidating Power Through Consensus:
     Throughout the process, opposition is managed through extensive dialogue and national reconciliation initiatives. Yonatan emphasizes that the change is not a rejection of the people’s will, but the actualization of a higher, ancient ideal that promises to guide Israel toward a more just and unified future.
   • Cultural and Social Rebirth:
     As the monarchy takes root, a renaissance in art, education, and religious practice sweeps the nation. Historical narratives are rewritten to celebrate the divine favor and unity brought by the new regime. Society gradually comes to see the biblical king not as an outsider or tyrant, but as the long-awaited embodiment of Israel’s destiny.
8. Aftermath and Ongoing Challenges:
   • Internal and External Scrutiny:
     Even after the successful transition, the new regime faces ongoing challenges—skeptical factions, international criticism, and the inherent tensions of reconciling ancient authority with modern ideals.
   • Maintaining Legitimacy:
     Through continual acts of transparency, social reform, and moral leadership, King Yonatan works to cement his legitimacy both at home and abroad. His reign is marked by efforts to demonstrate that a biblical monarchy can be both just and progressive.
   • The New National Narrative:
     The novel concludes with Israel entering a new era defined by a fusion of ancient covenant and modern societal values. The protagonist’s journey, from a disillusioned lawyer to a divinely anointed king, becomes a legendary tale of transformation that reshapes the nation’s identity for generations to come.

Themes and Underlying Messages:

• Transformation Through Tradition:
  The story explores how ancient legacies can be reinterpreted to address modern challenges, suggesting that true renewal may lie in a careful synthesis of the past and the present.
• Non-Violent Revolution:
  It emphasizes that even profound political change can be achieved through peaceful, legal, and democratic mechanisms—even if the outcome is a radical reordering of power.
• Divine Mandate vs. Human Governance:
  The novel raises thought-provoking questions about legitimacy, authority, and whether a system that claims divine backing can offer a more ethical, unified alternative to conventional democracy.
• Identity and Destiny:
  Central to the narrative is the tension between personal destiny and collective identity, as the protagonist’s secret heritage becomes the catalyst for a national rebirth.

This plot outline provides a framework for a politically charged, provocative narrative that reimagines the destiny of a modern nation through the lens of ancient prophecy and peaceful revolution. The protagonist’s journey from discovery to divine coronation, and the gradual subversion of democracy, offers rich ground for exploring themes of identity, legitimacy, and the interplay between history and modernity—all set against a backdrop of both hope and deep controversy.

Click here for an excellent essay:

Rabbi Netanel Wiederblank “Ten Reasons Why We Cannot Turn to AI for Psak: Understanding the Nature and Philosophy of the Halachic Process”

(Find the link at the top of this page, too.)

[הועתק עבורי:]

החדשות הטובות הן שסוף סוף הגירת ערביי עזה הופכת לפתרון הלגיטימי והמעשי. וכעת, גם טענת הריבונות של פראי האדם הללו, בחלק הזה של ארץ ישראל, מתפוגגת במהירות.

הם הולכים! והם לא שבים כי זה כבר לא שלהם!

זו התקדמות תודעתית חשובה מאוד –

תודה לאלוהים ותודה לשליחו נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ.

יש רק בעיה אחת “קטנטנה” עם תוכנית הנשיא האמריקני (תוכנית שמופיעה כמעט בשלמותה במצע של מפלגת ‘זהות’ ובאתר זהות תחת הכותרת “תוכנית הניצחון”).

ה”בעיה” היא שחופו המערבי של הנגב – זה המכונה רצועת עזה, הוא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ולכן הוא שלנו, של עם ישראל.

עזה לא שייכת לשום אומה אחרת – לא לערבים וגם לא לאמריקנים.

אילו היתה לנו ב -7.10 מנהיגות עם חזון, תוכנית טראמפ כבר היתה מיושמת על ידינו.

גוש קטיף היה נבנה מחדש, עזה הישראלית והמודרנית כבר היתה יורדת משולחנות השרטוט אל שלב הכשרת השטח, החקלאות ההיי-טק, בתי הספר ותלמודי התורה היו פורחים ושוקקים ואולי אפילו תעלת “סואץ” אלטרנטיבית היתה נחפרת בין אילת לחוף עזה.

את הריביירה על חוף עזה היו בונים יזמים ישראליים, על גבי קרקעות שהיו מחולקות בהגרלה ללוחמים ששבו מהקרבות.

שדה תעופה בין לאומי היה נבנה – ובקיצור השמים הם הגבול למה שיכולנו לעשות עם מעט חזון הנובע מזהות יהודית מוצקה שמבינה שעזה היא ארץ ישראל, שזו פשוט ארצנו.

אבל ביום האסון לא היתה לנו מנהיגות עם חזון ועדיין אין. לכן לא יכולנו לנצח במהירות במלחמה, לא יכולנו להגשים שום חזון שאינו בנמצא. ובוואקום שנוצר, נכנס הנשיא האמריקני וקיבל על עצמו את האחריות במקום שנתניהו ויתר עליה.

כך, במקום החזון והאינטרס הישראלי, אנו עלולים לקבל במערב הנגב טריטוריה אמריקנית ובסיס צבאי ענק (שיועבר מתורכיה) המשרת את האינטרסים שלה – לא את שלנו.

חיילים אמריקניים במדים יסתובבו בכל הארץ, כבתוך שלהם ותהליך האמריקניזציה ואובדן הריבונות שמוביל נתניהו בכל שנות שלטונו, יכנס אל היישורת האחרונה.

מדוע אם כן גירשנו את הבריטים?

הרי ההתפתחות הכמעט בלתי נמנעת תהיה שטראמפ ילך על אותו פתרון מוצלח וייקח גם את יהודה ושומרון, טראמפ ייקח גם את ירושלים, וביננו – הרי את הריבונות בקריה בתל אביב כבר מסרו מזמן לאמריקנים, הגנרלים שלנו, תחת שלטון ושיתוף פעולה מלא של נתניהו.

אז למה לעזאזל גרשנו את הבריטים ונלחמנו את כל המלחמות? מה היה לנו רע כל כך ביוניון ג’ק, שהיינו צריכים סיבוב מדמם של 76 שנה כדי להחליפו בדגל הפסים?

אין ספק שיש בשורה חיובית בתוכנית טראמפ, ועדיין יכולה מנהיגות עם חזון לנתבה באופן כזה שבסופו של דבר תשלוט ישראל בכל השטח. אבל מי שירקוד עכשיו לצלילי התוכנית אחר מנהיגות ישראלית שממש לא רואה בשטח חלק מארצנו, מי שישכח עכשיו כי מדובר בארץ ישראל, בארצנו שלנו, ימצא את עצמו בתהליך מסוכן מאוד, מסוכן לא פחות מתהליך אוסלו. הנה שוב אחרי כל המכות, אנו בוחרים ובשמחה לוותר על ארצנו, לוותר על עזה ועמה גם על הצדק של אחיזתנו בירושלים ובארץ כולה.

אם לא נדע לכוון את ההתפתחות התודעתית החיובית שמתרחשת לעיננו למהלך שסופו ריבונות ישראלית מלאה בכל רצועת עזה, אם חלילה תתפתח המציאות לכיוון של ריבונות אמריקנית ולא ישראלית, זה בהכרח ישוב ויתפוצץ בפרצופנו.

כי מציאות היא שמו החילוני של אלוהים – ואלוהים נתן לנו, את ארץ ישראל – לנו! ולא לאמריקנים.