Hyehudi.org

Simple. He instructed “Fera Zera” to counsel vulnerable young women (against halacha)…

The facts, as recorded and admitted by “rabbis” Eliezer Berland and Ofer Erez (his apologist) yemach shemam themselves:

The original video was since removed, but here is a substitute:

From YouTube, here.

Note: For more on Eliezer Berland, search for this and this.

Rambam (Hilchos Shegagos, end of chapter twelve):

במה דברים אמורים שבית דין חייבין ואלו העושים על פיהם פטורין מן הקרבן כשהיו המורים בית דין הגדול של שבעים ואחד ויהיה ראש ישיבה עמהן בהוראה ויהיו כולן ראויין להוראה ויטעו כולן או רובן בדבר זה שהורו בו ויורו בפירוש ויאמרו לעם מותרין אתם לעשות וכן אלו ששמעו מפי בית דין אם אמרו לאחרים מותרים אתם לעשות ויעשו כל הקהל או רובו על פיהם ויהיו העושים שוגגים על פיהם ומדמים שהדבר שהורו בו כדת הורו ויורו לבטל מקצת ולקיים מקצת לא שיעקרו כל הגוף וכשיודע להם ידעו גופו של דבר שהורו בו בשגגה בכל אלו המאורעים הוא שהיו בית דין חייבין בקרבן והעושה על פיהם פטור אבל אם חסר אחת מכל אלו הדרכים הרי בית דין פטורין מן הקרבן וכל מי ששגג ועשה מעשה מביא חטאת קבועה על שגגתו.

When does the concept that the court is liable for a sacrifice and those who act upon their ruling are exempt apply? When the following conditions are met:

a) when those who deliver the ruling are the High Court of 71 judges;

b) when the head of the academy, participates in the ruling with them;

c) when they are all fit to deliver rulings;

d) when all – or the majority – of them err in the ruling they delivered;

e) that they rule explicitly and tell the people: “You are permitted to do this”; similarly those who heard from the court must have told others: “You are permitted to do this”; and the majority of the people or all of them must act because of their ruling;

f) those who commit the transgression must act in error because of them, thinking that the court ruled according to law;

g) they must rule to negate part of a commandment, but to preserve part of it, but not to displace the entire commandment;

h) when they become aware of their error, they must know the precise matter concerning which they ruled erroneously.

When all of these conditions are met, the court is liable to bring a sacrifice and those who act upon their rulings are exempt. If, however, one of these conditions is not met, the court is exempt from the sacrifice and anyone who unknowingly performed a transgression must bring a fixed sin-offering for his inadvertent transgression.

Bottom line, modern Da’as Torah is not the High Court of 71 judges!

(Source of translation.)

מתוך לוח “המעוררים”:

תחקיר העלה כי הרוב המכריע של הבגדים המשומשים המוכנסים למיכלי המיחזור ברחובות הערים מגיעים למדינות אפריקה או שנמכרים כסמרטוטים לפי משקל.

החפץ שתרומתו תגיע לידי משפחות מעוטי יכולת, יקפיד להעביר את הבדים לארגוני החסד העוסקים בכך.

He is not waiting at the gate of Rome in Chutz La’aretz at all, but Ruma, an ancient Galilean town, says Rabbi Moshe Alshich on Shir Hashirim 7:6.

Here is what he says:

ראשך עליך כו’ לבא אל הענין נזכירה מאמרז”ל בגמרא ריב”ל אשכחיה לאליהו דהוה יתיב אפתחא דרומי כו’ א”ל ואימת אתי מר א”ל היום א”ל היום אם בקולו תשמעו ע”כ. והנה באו’ שהוא אפתחא דרומי פרש”י ז”ל שהוא בשמים נגד פתח רומי ועדין הלא כמו זר נחשב למה לא בחר להסתופף בשמים לעומת ערי א”י ולא לעומת רומי שבח”ל. ועוד כי הלא ריב”ל מא”י היה כי שם ביתו וללכת עד עיר רומי היה צריך ימים רבים ואיך יאמר למחר אשכחיה לאליהו כו’ שיורה כי ביום א’ הלך עד שם ולמחר סיפר את אשר קרהו עמו… אך הנה בעינינו ראינו עוד היום קרוב לצפורי עיר ששמה רומי… והיא בקרב א”י הארץ הקדושה ועליה אמר כי המשיח כנגד פתחה על השמים כבודו ושם דיבר עם ריב”ל:

For more detail on Ruma, follow footnote 7 where I got this from, by Marc B. Shapiro. The ellipsis were inserted for the Alshich’s confabulation of a different gemara (regarding Rebbi and Antoninus).