Hyehudi.org

… Because he said the custom originated from the Chemdat Yamim.

דרשתו של הרב משה פישר בכנס “קדושת ציון” האחרון:

ברשות וכו’

אני מתכבד לפתוח את הועידה השנתית הרביעית  [שלישית] של אגודת קדושת ציון בסימן ‘יודו לה’ חסדו ונפלאותיו לבני אדם’ בסימן של הודיה לה’ על כל הניסים והנפלאות שזכינו לראות בעינינו ממש בשוב ה’ ציון בחסדו הגדול ובנפלאותיו כי גברו עלינו.

ישנה שאלה אחת מובנית בכל פעילות האגודה שמציקה לרבים מאיתנו ואולי אף לכולנו, מהי בעצם אגודת ‘קדושת ציון’ מהי מטרתה המדוייקת ולאן היא חותרת???

ישנם היום הרבה ארגונים לכל מיני מצוות אניית אמן, השגחה פרטית, ברכת האורח וכו’ אכשר דרא ב”ה, אבל אגודת קדו”צ אינה כזו לא במהות ולא באופי, היא אינה חברה למען מצות יישוב אר”י וגם לא למען מצות ההודאה לה’, היא שונה בתכלית היא קמה בשביל כל המצוות גם יחד, בשביל קיום התורה כולה,

“ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה’ אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה:  ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה: (דברים פרק ד, ה-ו).

אגודת קדו”צ קמה כדי לרענן את הלב של כל יהודי ובפרט אנשי המעלה בני התורה המסולאים בפז, לחשב מסלול מחדש, לשים לבבינו על דרכינו ולהבין מה ה’ אלוקינו שואל מעמנו כדי שנהיה באמת עם חכם ונבון, כדי שנסתכל סביבנו ונראה נכוחה את יד ה’ הגדולה ונבין מה מטרתינו כאן דוקא בדור הזה.

בשביל מה שידד הקב”ה כל מערכות תבל במאה שנים האחרונות, בשביל מה הביא הקב”ה את עולמו לתוך מערבולת של תמורות אדירות שלא גומרות להתחלף עד ימינו אנו ועד רגעים אלו ממש, כל מי ששם לבבו על דרכיו כל מי שרק פוקח עיניים עומד ומשתאה נוכח ידו הגדולה של ה’ וזרועו הנטויה, איך הקב”ה בתוך שנים ספורות קיבץ עם שהיה מפוזר ומפורד בין העמים משך אלפיים שנה, הייתכן שהקב”ה מנער את כל העולם מן הקצה אל הקצה ואנחנו עמו וצאן מרעיתו נעצום עיניים ??? אנחנו נגיד זה לא נוגע לנו – זה ביטול תורה ??? זה פוליטיקה??? בשביל מי עשה ה’ את כל זה אם לא למען שמו המחולל בגויים בעצם היותנו עמו ונחלתו לחרפה למשל ולשנינה בין שיני הזאבים וחז”ל הרי למדונו שכל מה שקורה בעולם זה בשביל ישראל.

והקב”ה אומר ביד עבדו ישעיהו “עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו” – ואומר המכילתא לפי שכל העולם שלך ואין לך עם אלא ישראל ולמה? בשביל שתהילתי יספרו “ספרו בגויים את כבודו בכל העמים נפלאותיו” “להודיע לבני האדם גבורותיו…” זוהי הרי מטרת הבריאה בשביל שיהיה עם שיכיר את ה’ ויספר שמו בכל הארץ (ואדם אין לעבוד את האדמה” אוחז”ל ואין מכיר בטובתן של גשמים),

ומה נאמר אנחנו גאולי ה’ אשר גאלנו מיד צר ומארצות קבצנו ממזרח וממערב מצפון ומים, אנחנו אשר אבותינו ואלו אשר חיים עמנו היום אשר תעו במדבר בישימון דרך ועיר מושב לא מצאו, אנחנו ואבותינו אשר צעקו אל ה’ בצר להם וממצוקותיהם הצילם והדריכנו בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב ולא זו בלבד אלא הביאנו אל נחלתינו אל גאון יעקב אשר אהב סלה. איך נתעלם? איך נעצום עיניים? ואיך לא נודה לקב”ה על חסדו ועל נפלאותיו לבני האדם??? איך נכפור בטובותיו של מקום ונעצום את עינינו ונכריז קבל עם ועדה שלא ה’ פעל כל זאת? באיזו עזות מצח נבוא לפניו ונאמר זה לא אתה זה ‘הסיטרא אחרא’ כביכול???

אומרת הגמ’ (סנהדרין צד.) ‘למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו’ אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי: מפני מה כל מ”ם שבאמצע תיבה פתוח, וזה סתום? ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך – לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך – תעשהו משיח? לכך נסתתם’. ואנחנו שבדורנו ממש אירעו כל הניסים האלו כל התהליך המופלא הזה החל בתלמידי הגר”א והבע”ש ושאר”י החלה לתת פירותיה ולהאיר פניה לבניה ומאידך השואה האיומה וסופה המר של הגלות המרה והניסים האדירים לאין ספור בתש”ח ובכל המלחמות והשחרור ההזוי שנכפה עלינו בששת הימים שאף אחד לא חלם שעמ”י יצא מזה בלי הרים של קברים רח”ל “הנהיה כדבר הזה או הנשמע כמוהו השמע עם קול אלוקים חיים מדבר אליו מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי”?

 עד כ”כ שאמר המשגיח ר”י לוונשטיין זצ”ל שכשם שמזכירים יציא”מ פעמיים בכל יום כך יש להזכיר ניסים אלו בכל יום שחרית וערבית! ובגליוני קדושת ציון הארכנו בדעת רובא דרובא של גדולי ישראל על ששת הימים ועל הניסים שמאז ועד עתה.

ולכן קמה וגם ניצבה אגודת קדו”צ כדי לומר לקב”ה אנחנו עמך וצאן מרעיתך באש ובמים, אנחנו לא מכתיבים לקב”ה איך להנהיג את עולמו מה כן טוב ומה לא טוב, אנחנו אומרים שירה לפניו על כל הניסים והנפלאות שעשה עמנו וגם על הצורה שהוא ית’ בחר לעשות את זה, ורק מי שכל מגמתו ושאיפתו הוא לעשות רצונו ית’ ולהתבטל לפניו, (ולהתבטל לפניו זה לא לעצום את העיניים ולהיות שוטה, להתבטל לפניו זה לחקור ולדרוש באמת מה רצונו ולבטל רצונך מפני רצונו…) רק אחד כזה מסוגל ויכול לפתוח את כל המקורות החל מדברי הנביאים ועד גדולי הדורות האחרונים ולהווכח שלא חידשנו דבר, הכל בכתב מיד ד’, רק אחד כזה יכול לראות עין בעין את ישועת ד’, בשוב ד’ ציון אבל כמו שהקב”ה הכתיב לנו איך זה צריך להראות, אם היינו בגדר של ‘זכו’ אז היינו זוכים ל’עם ענני שמיא’ – ל’אחישנה’ אבל כשלא זוכים זה בצורה של ‘בעתה’ – של ‘עני ורוכב על חמור’ וזה לא אומר שזה לא גאולה, גם אז ‘צדיק ונושע הוא’ גם במצב של גאולה המלובשת בדרך הטבע, אהבת ד’ לעמו ישראל בעינה עומדת כאב לבן גם במצב כזה זכינו בחסדי ד’ עלינו וברחמיו המרובים לניסים מופלאים למעלה מדרך הטבע, ורק ע”י ההכרה וממילא השירה וההודיה לקב”ה נזכה להמשך תהליך הגאולה המופלא הזה ולביאת המשיח בב”א.

מתוך הסתכלות והשקפה זו פועלת אגודת ‘קדושת ציון’ בדרך המסורה לנו מרבותינו מדור דור וביתר שאת מרבינו הגר”א, שערך משנה סדורה על כל סדרי הגאולה לכל פרטיה ותקופותיה, ואחריו הנצי”ב הח”ח האמרי אמת ועוד, ‘ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום’ שנזכה בקרוב ל’ומלאה הארץ דעה את ד’ כמים לים מכסים’ ‘וראו כל בשר יחדיו כי פי ד’ דיבר’.

[Rabbi Ben Tzion Rakow] would often tell the story of Reb Simchah Zissel, z”l, who, on several occasions, abandoned his normal routine and went into exile in the country. Reb Simchah Zissel and his talmidim once came to a farm. The farmer’s wife realizing that he was a saintly man, offered him the best food she had. When Reb Simchah Zissel offered to pay she refused to accept payment, saying that the fact that such important people had come to her farm was in itself sufficient payment.

Reb Simchah Zissel then asked her, “What is news in this place?” She could, of course, only tell of farm activities, how the egg production was going and the number of calves born. Reb Simchah Zissel sat, deeply engrossed and interested in her account. Noting his interest the woman happily continued to expand on her information with further stories of farm events.

In the meantime one of the talmidim, thinking that this was a bitul zeman, took out a Gemara and started to study. Reb Simchah Zissel noticed from the corner of his eye what this talmid was doing but said nothing and carried on listening to the woman. The talmid thought that he was using his time correctly by learning and not listening to the woman.

However, when the farmer’s wife left the room, Reb Simchah Zissel turned to his talmid and said, “Do you realize that you might be a thief!”

The talmid was shocked. “A thief? What have I stolen?”

Reb Simchah Zissel explained that the woman had requested no payment for the food, as she could see that they were important people. “The fact that we paid attention to her conversation was indeed her payment, but you took out a Gemara instead!” What right did you have to ignore the stories of a poor women’s livelihood. ‘Derech eretz kadmah la-Torah – Common decency takes precedence over Torah.‘“

My Father, My Rebbe, p. 156-157

מתוך מכתב התרמה שנשלח כעת אל לומדי רשת הכוללים “אחוות תורה”:

כולם מבינים שעל תפילין צריך לשלם, על אתרוג צריך לשלם, על מקום בבית הכנסת צריך לשלם, אבל ישנה רעה חולה של מחשבה כי על לימוד צריך לקבל תשלום, או לפחות מימון למקום הלימוד ולראש הכולל, זאת למרות שבני התורה העמלים לפרנסתם יצאו לעמל המעשה על מנת להיות בין הלוקחים חלק ביישובו של עולם ולא מהנתמכים מן הצדקה…

אמר הכותב:

נו, כיצד חדרה מחשבה זו? ומדוע כה קשה לשרש אחריה?

אולי דרישת מימון ממשלתי?