דוח מבקר המדינה על מערך הכשרות שפורסם היום (שלישי), עשוי להשפיע על רבים מהגופים הרלוונטים בתחום הכשרות, לרבות הרבנות הראשית. המצדדים בהפרטת מערך הכשרות הביעו את מורת רוחם מהממצאים שעלו בדוח וטענו כי מדובר בהוכחה להשקפת עולמם. לעומתם, קבעו אחרים כי על אף הכשלים יש לתת לרבנות הראשית לטפל בכל הליקויים.
מהרבנות הראשית, שעמדה במוקד הדוח, נמסר בתגובה לפרסום הממצאים כי “במועד כתיבת דו”ח הביקורת על ידי מבקר המדינה, הוועדה לבחינת מערך הכשרות בישראל טרם סיימה את עבודתה ומסקנותיה טרם הוגשו למבקר המדינה”.
לדבריהם, “הרבנות הראשית לישראל רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ובראשם המשרד לשירותי דת, המופקד על תקצוב ותקנון מחלקות הכשרות המקומיות, להירתם ולסייע כל אחד בתחומו ליישום המלצות הוועדה וזאת בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי שהוקם, באופן שיבטיח הסדרה של מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין לטובת הכשרות ולטובת הציבור שומרי הכשרות בישראל”. לטענת הרבנות, “יישום מסקנות הוועדה יוביל לפתרון מלא של הליקויים אשר הוצגו בדו”ח המבקר”.
“יש לציין”, נכתב בהמשך, “כי לפני למעלה משנה, מינה הרב הראשי לישראל, הגאון הרב דוד לאו, צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל. תפקידו של הצוות היה לבחון בצורה מעמיקה את מכלול ההיבטים הנוגעים למערך הכשרות בישראל ולהציע דרכים לשנות או לתקן, במידת הצורך, את ההסדרים הקיימים במערך זה. לאחר דיון מעמיק הגיעה הוועדה להמלצות העשויות ליתן מענה לקשיים הקיימים במערך הכשרות ואשר חלקן קיבלו ביטוי בדו”ח מבקר המדינה שפורסם היום”.
לטענתם, “מסקנות הוועדה אושרו על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל וקיבלו תוקף ולוח זמנים מוגדר בפסיקת ביהמ”ש העליון כך שיש ליישמן עד לחודש ספטמבר 2018. מועצת הרבנות הראשית מינתה צוות היגוי ליישום ההמלצות בראשות מנכ”ל הרבנות ויו”ר ועדת הכשרות של מועצת הרבנות הראשית.
בפסיקתו התייחס בית המשפט לחשיבות עבודת הוועדה ועל הסיכויים באימוץ מסקנותיה ואמר “בשונה מהצעות עבר, מדובר בדו”ח שקיבל את ברכת הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית”. עוד ציין בית המשפט ואמר “כי יש לתת סיכוי ראוי למאמץ שהושקע בהכנת הדו”ח ולהכרעת מועצת הרבנות שאימצה אותו.
ע”פ המלצות הוועדה, יפוצל תפקידו של משגיח הכשרות, כשאת העבודות הכשרותית – טכניות יבצע נאמן הכשרות שהוא אחד מעובדיו הסדירים של בית העסק, ואת הפיקוח הכשרותי יבצע בקר הכשרות אשר יועסק על ידי המועצה הדתית. ייקבעו תנאי סף לתפקיד בקר הכשרות והוא יבחר באמצעות הליך פומבי ושוויוני, בקר הכשרות יופקד על אשכול בתי עסק הסמוכים גיאוגרפית ואחת לתקופה תתבצע תחלופה של בתי העסק הנתונים באחריות בקר הכשרות.
באמצעות יישום המלצה זו, יבוטל כליל התלות בין משגיח הכשרות לבין בית העסק. אופן העסקה זה, ימנע גם כל אפשרות להיקף העסקה בלתי סביר ותשלומים באופנים שנוגדים את החוק.
על פי המלצות הוועדה, בית העסק ישלם למועצה הדתית אגרה שתגלם את כלל העלויות הדרושות לשם מתן ההכשר לרבות עלויות הפיקוח הכשרותי, ותיקבע באופן שוויוני ושקוף וכן ייקבעו כללים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מערך הכשרות וכללים לעניין אישור עבודה נוספת. דבר זה ימנע את המצבים הלא תקינים שהתגלו במספר מועצות דתיות ואשר מובאים בדו”ח המבקר.
בנוסף, הומלץ על ידי הוועדה כי יונהגו נהלי כשרות אחידים אשר יחייבו את כל נותני הכשרות המוסמכים, מצב זה, יפתור את הליקוי הקיים, בו בכל עיר קיימים נהלי כשרות שונים ע”פ דרישת רב העיר. בנוסף, הציעה הוועדה כי, תמונה ועדה שתוסמך לשלול את סמכותו של רב למתן תעודות הכשר, בנסיבות בהן פעל שלא כשורה בתחום הכשרות.
עוד המליצה הוועדה, כי ייקבעו כללי תשלום אחידים בעד שירותי הכשרות. כללי התשלום ייקבעו על פי פרמטרים ברורים, אחידים ושוויוניים בהתחשב במאפייני בית העסק. דבר זה יוביל להאחדת העלויות בבתי העסק ויימנע מצבים של פערים בעלויות כפי שהתגלו בדו”ח המבקר”.
מנכ”ל הרבנות הראשית לישראל ויו”ר (משותף) של צוות ההיגוי ליישום ההמלצות, הרב משה דגן אמר כי “הרבנות הראשית לישראל מודה למבקר המדינה על הדו”ח המקיף שהוכן על מערך הכשרות. הרבנות רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה, וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר ובראשם המשרד לשירותי דת, להירתם ולסייע כל אחד בתחומו ליישום ההמלצות בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי שהוקם, באופן שיבטיח הסדרה של מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין לטובת הכשרות ולטובת ציבור שומרי הכשרות בישראל. יישום מסקנות הוועדה יוביל לתיקון הכשלים והליקויים אשר הוצגו בין היתר בדו”ח המבקר”.
ממשרד הדתות נמסר בין השאר כי האחריות על מתן הכשרויות נמצאת תחת סמכותה של הרבנות הראשית: “המשרד לשירותי דת מוגבל ביכולת ההשפעה שלו על תחום הכשרות, המצוי בתחום אחריותה וסמכותה של הרבנות הראשית לישראל, כאשר ההתמקדות של המשרד הינה בצדדים המנהליים של תחום הכשרות”.
עם זאת מזכירים במשרד לשירותי דת כי המבקר חלק להם שבחים על פעילותם לתיקון המצב ואמרו: “מדובר במערך שדורש תיקון – על כך אין חולק, ואכן, לאחר שהוגש לרב הראשי דו”ח צוות הכשרות של הרבנות הראשית, הקימה מועצת הרבנות הראשית צוות ליישום הדו”ח כשבג”ץ בפסק דינו סמך את ידו עליו. במקביל, הורה מנכ”ל המשרד לשירותי דת למנהל תחום הכשרות במשרד ללמוד את דו”ח מבקר המדינה לפרטיו ולרכז את עבודת תיקון הליקויים מתוך כוונה להוביל שינוי ושיפור במערך הכשרות המקומי והארצי כאחד, בתיאום מול הרבנות הראשית לישראל והמועצות הדתיות”.
רבה של ירושלים הרב אריה שטרן, שהמועצה הדתית בעירו ספגה לא מעט ביקורת, הגיב לדו”ח הביקורת ואמר: “נבחרתי לתפקיד לפני שנתיים וחצי, ובהבחרי אמרתי כי אתן תשומת לב לכשרות וכך עשיתי מיום הבחרי. ראיתי כי יש מקומות שיש בהם צורך לתיקון, מה שבשליטתי שיניתי ומה שאינו בשליטתי לא תמיד שינתי בגלל אי אילו גורמים שאינם חפצים בכך”.
לדבריו, הוא התריע “על כך בפני אנשי המועצה הדתית, הרה”ר לישראל , לפוליטקאים וגם בפני אנשי התקשורת. שינויים דרסטיים מצריכים זמן, לא שנה ולא שנתיים, בע”ה נחוש בשינוי בשנים הקרובות. כמו כן עליי לציין כי יש גם רבים וטובים בכשרות של ירושלים שעושים מעל ומעבר בנקיות ובמסירות למען הגדלת הכשרות בירושלים. איני מטפל בכשרות בגלל דו”ח המבקר, אלא בגלל שזו האחריות שלי, אמשיך לטפל גם לאחר שהמהומה התקשורתית תשכח”.
בעמותת כושרות אמרו כי “דו”ח מבקר המדינה בנושא מערכת הכשרות בודק אחת לכמה שנים את מערך הכשרות הארצי. הדו”ח מציג כשלים חמורים של שחיתות וטוהר המידות. היכרותנו בשנים האחרונות את מערכת הכשרות לימדה אותנו שיש צורך לטפל בשורש הבעיה ולא בכשל נקודתי כזה או אחר. כל עוד בעל העסק משלם את שכרו של המשגיח, וכל עוד אין נהלים מחייבים למערכת הכשרות הממלכתית באופן שמדינת ישראל לוקחת אחריות על כל מערך משגיחי הכשרות, אופן העסקתם ונהלי עבודה ברורים – דברים כאלו ימשיכו לקרות, כפי שרואים בכל דו”חות המבקר לאורך השנים האחרונות”.
לדבריהם, “ראוי שכל המעורבים בנושא יפעלו כמקשה אחת להקמת תאגיד כשרות ממלכתי-ארצי שיפעל על פי כללי מנהל תקין, ימנע אפשרות של שחיתות ויטפל באופן מידי ובחומרה גדולה בכל חריגה. כל פתרון אחר שלא יביא להסדרה מוחלטת וסופית של מערך הכשרות – יביא לדו”חות נוספים וחמורים יותר של מבקר המדינה”.
במרכז ליבה הגיבו לממצאים ואמרו כי “הדוח שהוצג היום מחייב בדק בית רציני ביחס למערך הכשרות. הפיתרון הנדרש הוא בחיזוק מערכת הכשרות הממלכתית והרבנות הראשית. כמו כל מערכת ממלכתית חיונית במדינה התיקון צריך להיות ע”י שדרוג ושיפור המערכת ולא על ידי ריסוק המערכת. הרפורמה שהוצגה זה מכבר על ידי ועדת הכשרות היא כיוון חשוב ונכון לתיקון המצב”.
בהמשך הם הוסיפו כי הם “סומכים על הרבנים הראשיים והרבנות הראשית שיפעלו כנגד הגורמים הבעייתים במערכת ויתקנו את הנדרש.
אנו קוראים למי שהכשרות הממלכתית חשובה לו לפעול לתיקון ושיפור הכשרות מתוך אחריות ממלכתית וחיזוק מוסדות הדת במדינת ישראל ולא על ידי החלשתם”.
יו”ר ארגון רבני צהר ורב העיר שהם, הרב דוד סתיו אמר כי :”דוח מבקר המדינה מאשש פעם נוספת את מה שמרבית תושבי המדינה ואת מה שארגון רבני צהר יודעים ומתריעים עליו כבר כמה שנים. מערכת הכשרות במדינת ישראל בקריסה” לדבריו, “אין פתרון שיביא לכינונה של כשרות איכותית בישראל אלא באמצעות הפרטתה. ביו היתר ניתוק בין העסקנים הפוליטיים הממנים משגיחים מקורבים שלא אוכלים מהכשרות עליה הם אחראים ובנוסף פתיחת שוק הכשרות לתאגידים נוספים”.
בארגון חותם אמרו כי “הכשלים החמורים העולים מדו”ח מבקר המדינה בנוגע למערך הכשרות, מעידים על כך שהפיתרונות חייבים להיות עמוקים ושורשיים ולא פתרונות קוסמטיים. חשבון הנפש צריך לכלול את כל הארגונים שבמשך שנים במסווה של דאגה לכשרות מחלישים את כוחה של הרבנות ודוחפים את הרשויות השונות למנוע מהרבנות לקדם תהליכי התייעלות ותיקון המצב”.
לטענתם, “ראוי כי הלקח מדו”ח המבקר ילמד וכי המשאבים הדרושים לתיקון המצב יועמדו לרשות הרבנות הראשית, אשר רק בידה הכח לתקן ולהעמיד מערכת כשרות תקינה אשר עומדת בכלל הסטנדרטים הן ההלכתיים והן המקצועיים. צר לנו כי ישנם כאלה אשר מנסים להחליש את מערך הכשרות וכחה של הרבנות, במקום לבנות יחדיו מערכת חזקה אשר תעניק לכלל אזרחי ישראל כשרות אמיתית ומקצועית”.
בארגון ‘השגחה פרטית’ אמרו כי הדוח “מטלטל במיוחד, ומצביע על מציאות עגומה עליה בארגון ‘השגחה פרטית’ מתריעים כבר זמן רב: עבירות חמורות, שקרים, כשלים ושחיתוּת – בחסות המועצות הדתיות ועם חותמת של הרבנות הראשית לישראל. ממצאי הדו”ח הנוגעים למועצה הדתית בירושלים מציגים מערך כשרות רקוב מהיסוד, וצריכים לעורר שאלות קשות בקרב כל מבקשי הכשרות בישראל”.
ראש הארגון הרב אהרון ליבוביץ, אמר כי הוא לא הופתע “מחומרת הדו״ח ופרטיו – ובעיקר לא מההתייחסות לריקבון הממוסד במועצה הדתית בירושלים. כל מי שמכיר את תחום הכשרות יודע שבדיוק מהסיבות הללו, השטח הצמיח מתוכו ארגון כמו ׳השגחה פרטית׳ – ודווקא בירושלים. עצוב מאוד ומתסכל לראות איך ברבנות ובחלק מהמועצות הדתיות גררו את הכשרות בארץ לתהומות השחיתות והאבסורד”.
לדבריו, “עולה השאלה – אחרי עשורים של התנוונות מוסרית – מה עוד צריך לקרות כדי שתתקבל כבר ההחלטה המתבקשת שתביא לשינוי אמיתי במצב הכשרות בישראל? כל בר-דעת כבר מבין: תחרות בשוק הכשרות היא הדרך היחידה להגיע להשגחה הלכתית ואיכותית לאורך זמן.לציבור בישראל מגיע לקבל כשרות נטולת שחיתות ואינטרסים זרים.״
עוד הוסיף הרב ליבוביץ כי ״הציבור מאס כבר מזמן במונופול הכושל והמכשיל של הרבנות, אבל בינתיים ישראל היא עדיין המקום היחיד בעולם בו אין תחרות בתחום הכשרות. ארגון ׳השגחה פרטית׳ מתמקד בלאתגר את המציאות הזאת בשטח, אבל לא ננוח עד שגם נשנה את החקיקה בנושא. צריך לשים סוף לחילול השם אליו אנחנו עדים, והכשרות חייבת לחזור לידיים של הציבור. רק ככה יהיה לרבנות ולמועצות הדתיות פנאי לנקות את האורוות, וסיכוי לשקם את האמון בהן.”
מנכ״לית ‘השגחה פרטית’, אילה פלק אמרה כי “המאבק לפירוק מונופול הכשרות צמח מלמטה. אחרי שקוראים את דו”ח המבקר, ברור לגמרי למה התחלנו את דרכנו דווקא בירושלים – וגם למה התרחבנו לשאר חלקי הארץ. בתוך שנים ספורות, הצלחנו לסדוק את מונופול הרבנות ולהציג חלופה איכותית והלכתית לכשרות של המועצות הדתיות. המודל התחרותי בכשרות כבר קיים בחו”ל והוא הוביל לשיפור באיכות ההשגחה והשירות, להוזלת מחירים, ולכשרות טובה יותר. הגיע הזמן לנתק את הקשר שבין שחיתות וכשרות גם כאן”.
ח”כ רחל עזריה מכולנו, יוזמת החוק להפרטת מערך הכשרות ויו”ר השדולה ליהדות ישראלית בכנסת, מסרה בתגובה לדו”ח מבקר המדינה: “כבר שנים שאנחנו מתריעים על הנעשה ברבנות הראשית בתחום הכשרות. דו”ח מבקר המדינה מאשר את כל מה שאמרנו – בתחום השחיתות המוסרית והמינהל התקין, בתחום עלויות הכשרות ובתחום של ניהול המערך. נוצרה כאן מדינה בתוך מדינה, כבר לפני עשור מבקר המדינה התריע ולא נעשה דבר ברבנות מלבד כותרות על רפורמות. עם ישראל צריך לדעת, הרבנות מתנהלת כמונופול ולא מעוניינת לוותר על כוחה, דו”ח המבקר הנוכחי רק מציב לנו מראה כיצד המערכת מתנהלת, יש צורך בשידוד מערכות כולל שיתן מענה לצרכני הכשרות, יוזיל עלויות וינקה את הסיאוב מקרבה”.
בתנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ אמרו: “לצערנו, בתחום הכשרות בישראל, ניתן להצביע על 30 שנות חידלון של המערכת – זוהי המסקנה המתבקשת מהעמקה בהיסטוריית דוחות מבקר המדינה בנושא מערך הכשרות ועד היום. המערך נגוע בכשלים רבים, ולצערנו היו מי שבחרו לעצום עיניהם לנוכח המצב העגום הכולל: אי סדרים, שחיתויות, נהלים לא אחידים, אי שקיפות, מחירים גבוהים, חוסר בסטנדרטים קבועים אשר באים לידי ביטוי באינטראקציה עם מושאי ההשגחה – מסעדות, אולמות, בתי מלון, רשתות קמעונאיות, מפעלים, סידורי עבודה לבני המשפחה ועוד”.
לטענתם, “דו”ח מבקר המדינה מצביע על כשלים אלו ועל ניגודי עניינים מבניים במערכת הכשרות: המשגיח מועסק ע”י המושגח, היעדר אחידות בנותני הכשרות, ניגוד עניינים, העלמות עין של המועצות הדתיות, חוסר הסמכה מקצועי, הדרת נשים מתפקידי השגחה והעסקת עובדים במערך אשר משמשמים כנותני כשרות בגופים פרטיים”.
בהמשך הם כתבו כי “גם סוגיית הבד”צים אותם מנסים להסדיר בחקיקה כבר מספר שנים עלתה בדוח המבקר, ולא בפעם הראשונה – הבד”צים אינם כפופים לכללי הסדרה או שקיפות, מחיריהם אינם מפוקחים, וחלקם מאוגדים והם אינם חייבים בדיווח למשרד לשירותי דת. לפיכך אין לרשויות המדינה מידע לגבי פעילותיהם והכנסותיהם.
נציין כי ועדת הכשרות של הרבנות שהוקמה כדי לתת פתרון לבעיות השמיעה עד כה מסקנות והמלצות, אך במשך שנה וחצי של קיומה, לא נעשו מעשים בפועל. העובדה שבעוד כשנה הרב דוד לאו יעבור לתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול ואנשים המקורבים לבד”צ “בית יוסף” ישתלטו על מערך הכשרות – מחייבת פעולה של המחוקק עוד במושב הכנסת הנוכחי”.
“מסקנתנו העיקרית מהדוח הקשה”, הוסיפו בתנועה, “היא שההשגחה הנוכחית על הכשרות מטעם רבנויות מקומיות מסוימות היא בעייתית ולכן צריך להוציא את מתן הכשרות מידיהן. עד כדי כך הגיעו הדברים, ששומעים אנו על רבנים שאינם סומכים על הכשרות שהם עצמם נותנים. אף זאת נודע ברבים, כי חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, כולם סמוכים על שולחנה, אך רק מקצתם סומכים על הכשרות מטעמה”.
לסיום הם הציעו כי “במסגרת ‘איסוף השברים’, הרבנות תחזור ליעודה המקורי כרגולטור על תחום הכשרות כי אחרת גורלה יידמה לזה של רשות השידור – גוף ממלכתי נוסף שהביא על עצמו פירוק והחלפה בגוף אחר לאחר דוחות מבקר רבים שלא יושמו. ההצעה היחידה המונחת על השולחן, שמייצרת פתרון רחב לכלל הבעיות המוזכרות בדו”ח זה ובקודמיו היא הצעת התנועה לשיקום מערך הכשרות ברפורמה משמעותית אשר תיתן מענה לבעיות שהוצגו.
עיקרי ההצעה: הרבנות הראשית תהפוך מגוף נותן כשרות לגוף רגולטורי כמקובל במשק. מינוי ממונה שיהיה אמון על מתן רישיונות לתאגידים פרטיים המעוניינים לתת כשרות. הרגולטור, קרי הרבנות הראשית, ישמש כגוף המפקח על התאגידים נותני הכשרות. תאגיד כשרות יפעל כמוסד ללא כוונת רווח (מלכ”ר) בלבד ויחוייב בדיווח לממונה. שקיפות – על התאגידים יהיה לפרסם את הקריטריונים ההלכתיים לפיהם הם פועלים נושאי משרה ברבנות (הרגולטור) לא יוכלו לשמש במשרות בתאגידים פרטיים. תאגידי הכשרות יוכלו לספק שירותים מותאמים לכלל האוכלוסייה שתחפוץ בשירותים אלה”.
