I suggest the “Uzchartem” people set up a booth with various kinds of Techeiles (Tallis Gadol to make more shturem). Put it on the sidewalk (public property) outside some institution of self-satisfied Charedi “Bnei Torah”, and cheerfully offer the mitzva to all passersby with the weird, infectious enthusiasm of Chabad. (And film it all surreptitiously.)
What do you say?
ושמעתי מאחד שנזדמן בין חבורת אנשים שונים ושאלו אותו וכי אנו מחוייבים ליהרג בשבילכם, אתה יושב בבית במנוחה ואנו צריכים ללכת בצבא ליהרג, וענה להם חשובה אמיתית, אנו יהודים המאמינים בה׳ ושומרים תורתו ומצותיו רצון אחד לפנינו שנוכל לגדל את בנינו בדרכי התורה והיראה, ולכוונה זו אנו מקימים ישיבות וחדרים משלנו, אשר בו אנו משגיחים על התבדלות גמורה מהחפשים למיניהם, שלא ילמדו ממעשיהם הרעים, ובזמן שאנו לא יכולים להגיע למטרה הנ״ל, טוב לנו יותר המות, כי כה לימדונו חז״ל גדול המחטיאו יותר מההורגו, וכאשר יביאו לפנינו שתי הצעות, וישאלו אותנו איזה צד אתה בוחר בין שתי ההצעות האלו, או שבנינו ח״ו יתפקר ויכפור רח״ל בה׳, או שיהרג, בוודאי היינו עונים שיותר טוב שיהרג ממה שח״ו יתפקר, ומכיון דכשהולכים לשרת בצבא בוודאי מתקלקלים הן באמונה ח״ו והן בחילולי שבת והן בשחיתות, ואין אחד שאין חוזר פגום בהרבה או במעט, ועל כן טוב המות מללכת בצבא, ומה לנו במדינה ובצבא, כי טוב לנו יותר המות ח״ו, מאשר לחיות חיי הפקרות. ובכן איזה הצלה הוא זאת.
(מתוך הדרשה של כ”ק האדמו”ר מתולדות אהרן זצוק”ל שדרש בפני קהל ועדה באור ליום ב’ חשוון ב’ לך תשל”ה בביהמ”ד קהל יראים חסידים.)
כמה הערות:
הצבא מקלקל באמונה, ועבודה לפרנסה לא מקלקלת את האמונה?
אין צריך להגיע ל”גדול המחטיאו”.
מעניין למה החרדים בממשלה דוקא נלחמים נגד כל נסיון שיפור הצבא ביהדות…
People are basically the same the world over. Everybody wants the same things – to be happy, to be healthy, to be at least reasonably prosperous, and to be secure. They want friends, peace of mind, good family relationships, and hope that tomorrow is going to be even better than today.
התוועדויות, שיחה אור ליום ה’ פ’ בשלח, י”ג שבט ה’תש”נ:
“ואם מישהו מתפלל בהר הבית עצמו (באופן המותר בזה”ז, כמובן מאליו)…”