How to Keep the Rights to Your Articles in Torah Journals

Many non-paying Torah journals have a Cloven-Hooves-but-Doesn’t-Chew-Its-Cud (read: greedy) policy toward the contents. But what if you want to retain your future rights, because you imagine writing Torah insights can make you wealthy?

I say, just ignore their pronouncements; copyright is nearly dead. Type “First Rights Only” in Disclaimer-size font on the top of any submissions you send them. Don’t explain further.

Chances are, they will ignore the clause (because they don’t know what it means). Unless they are paying you for your material, this should stand.

(With me, you need not even do this much.)

OK, so maybe you really ought to ask an Israeli lawyer (or muddle through reading the law here)…

Does anyone have practical experience dealing with this?

‘There Are Virtually No Baal-Teshuva Yeshivas or Seminars with Empty Seats’

— Says Rabbi Lazer Brody (link missing).

It doesn’t even have to be At’chalta Dege’ulah for that. It could just be the famously neutral “End of Galus”…

Rambam Hilchos Teshuvah 7:5:

כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו’ ושבת עד ה’ אלהיך ושב ה’ אלהיך וגו’.

Rabbi Eliyahu Touger’s translation:

All the prophets commanded [the people] to repent. Israel will only be redeemed through Teshuvah.

The Torah has already promised that, ultimately, Israel will repent towards the end of her exile and, immediately, she will be redeemed as [Deuteronomy 30:1-3] states: ”There shall come a time when [you will experience] all these things… and you will return to God, your Lord…. God, your Lord, will bring back your [captivity].”

OK, let’s quote the whole section (Devarim 30:1-10), shall we:

והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך השם אלקיך שמה.
ושבת עד השם אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך.
ושב השם אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך השם אלקיך שמה.
אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך השם אלקיך ומשם יקחך.
והביאך השם אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך.
ומל השם אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את השם אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך.
ונתן השם אלקיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך.
ואתה תשוב ושמעת בקול השם ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום.
והותירך השם אלקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה כי ישוב השם לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך.
כי תשמע בקול השם אלקיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל השם אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך.
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא…

Don’t Compare ‘Vayoel Moshe’ Anti-Zionism with the Views of the Chazon Ish!

Here’s the Chazon Ish from the last page of the most recent “Nachlas Hashem”, issue #60:

הסברא נותנת, שהישוב בארץ ישראל כבר לא יתבטל עד ביאת המשיח (‘מעשה איש’ חלק ה’ עמ’ קסט, עדות הג”ר חיים קלופט שליט”א, שכך החזו”א אמר לאביו הג”ר יואל קלופט זצוק”ל).

(See also the “No fourth Galus” Medrash.)