מחר: חוברת חדשה מבית ארגון ‘ונשמרתם’ – לתיקון פגם הברית
את כל החומרים ניתן למצוא במדור הייעודי כאן באתר Hyehudi.org.
לאינדקס התיקונים השונים, ראה כאן.
את כל החומרים ניתן למצוא במדור הייעודי כאן באתר Hyehudi.org.
לאינדקס התיקונים השונים, ראה כאן.
Check out Rabbi Grossman’s recent essay on this.
Some examples he gives:
“We pronounce the last letter of the alphabet just like a samech, and that is meant to be so because it is intentional, and we will not consider any evidence or arguments to the contrary,” “our matza is in the form of crackers, and therefore must be in the form of crackers to the exclusion of all other forms,” or, “the Rosh and Taz did not eat locusts because they did not know which were kosher, and therefore we can never know.”
Both sects accuse millions of Jews, among them numerous Torah scholars, of being unwitting (!) idolaters and heretics, but only one of these is treated with unconcealed scorn – and I don’t mean the anti-Zionists.
Why the difference?
Here’s my theory:
The anti-Zionists are not all wrong; they are right about many of their specific examples regarding the state (although anti-Zionists are inconsistent relating to other States). Since their opponents don’t wish to open that can of worms, they largely ignore them, instead.
Beis Yosef on O.C. siman 621, end:
כתב המרדכי מה שהורגלו לידור צדקה בי”ה עבור המתים יש להביא ראיה מספרא דתניא בפרשת עגלה ערופה כפר לעמך ישראל אלו החיים אשר פדית אלו המתים מלמד שהמתים צריכין כפרה. וכתב הרוקח מה שפוסקין צדקה עבור המתים בי”ה יש להם אסמכתא שכתב בסוף פרשת תצוה הכיפורים אחת בשנה יכפר וסמיך ליה ונתנו איש כופר נפשו לה’ ומה מועיל למת שהחי נותן צדקה בעבורו אלא ה’ בוחן לבות החיים והמתים אם אותו המת בחיים היה נותן צדקה ואם היה עני אותו המת אך לבו בטוב והיה נותן אם היה לו אז תועיל לו קצת כי החי יכול לבקש להקל דין המת כדוד על אבשלום (סוטה י:) וכר’ יוחנן על אחר אבל אם נתן בעבור רשע אין מועיל ונותנים לכבוד המתים שהצדיקים מליצים על צאצאיהם עד כאן.
הממשלה אישרה “תכנית חרום לאומית לשינויי האקלים”. מחפשים פתרון לבעיה (לכאורה) שאיש אינו יודע מהי. האם קרה משהו לאקלים בישראל? האם צפוי משהו? מה צפוי? מתי צפוי? כמה צפוי? איש אינו יודע, אבל חברי הוועדה מתפרנסים מזה כבר 9 שנים…
רוצים לשמוע בדיחה?
הנה: תכנית ההיערכות הלאומית של ישראל לשינוי האקלים. כותב Ynet:
“תכנית ההיערכות הלאומית של ישראל לשינוי האקלים אושרה לאחרונה בממשלה לאחר תשע שנות מחקר וכתיבה. הבעיה היא שחסר בה דבר חשוב מאוד: מי ישלם עליה”.
הבעיה כמובן אחרת לגמרי – מה זה שינויי האקלים? מה הבעיה שמצריכה היערכות? האם מישהו הבחין באיזושהי בעיה? האם האקלים בארץ השתנה בכלל? האם חם יותר מאשר בעבר? אולי בקצת, אולי באיזו עשירית מעלה, האם מישהו הבחין בכך עד כה? אנו ארץ חמה ותמיד היינו. האם האקלים נעשה יבש יותר, מדברי יותר? לא! כמות המשקעים הממוצעת שיורדת בארץ לא השתנתה במאה השנים האחרונות.
האם יש שינויי אקלים כלשהם בארץ? לא. לא ככל שניתן ללמוד מכל המדדים שנמדדים על ידי השרות המטאורולוגי. אז על מה מדברים בכלל? שאלה טובה. אולי על השינויים הצפויים בעתיד? אולי. אבל מהם בדיוק השינויים הצפויים? מתי הם צפויים? ועד כמה הם צפויים? איש אינו יודע. ה- IPCC (גוף של האו”ם), האורים ותומים של שינויי האקלים, כותב במפורש שהמודלים האקלימיים הממוחשבים, שעליהם מתבססת התיאוריה של שינויי האקלים, לא מסוגלים לנפק תחזיות אזוריות, אלא תחזית כלל עולמית בלבד.
אז, לפני שהולכים ל”היערך” ולפני שעושים “תכנית היערכות לאומית” מן הראוי לשאול למה בדיוק להיערך. לפני שמחפשים פתרון לבעיה (כביכול) צריך להבין מה הבעיה. אף אחד לא הגדיר ולא מסוגל להגדיר. יכול להיות שבעתיד יהיה חם יותר ויכול להיות שלא, יכול להיות שיהיה פחות גשם (בצורת) ויכול להיות שיותר (שיטפונות). ויכול להיות שיהיה אותו דבר, כמו שהיה עד כה… אבל… חייבים שתהיה לנו “תכנית לאומית להיערכות” לכל מקרה שלא יהיה…
התכנית מדברת על יותר שנות בצורת וגלי חום יותר גבוהים בעתיד. מתי בעתיד? אולי בעוד 30 שנה… אולי בעוד 50 שנה… אין שום בסיס מדעי לתחזית הזאת. כאמור – תחזיות האקלים העולמיות (שהן בעצמן מפוקפקות) לא יכולות לספק תחזית אזורית (למשל – לאזור שלנו) ובטח לא ל- 30-50 שנה.
“הבוקר אישרה הממשלה הצהרה לפיה “ההסתגלות לשינוי אקלים הינה תהליך ארוך טווח, הדורש מחויבות, תיאום וגמישות, על מנת להגיב למציאות המתהווה ולמידע חדש המגיע ממחקר מתמשך. המטרה היא כי על ידי יישום תכנית ההסתגלות וצעדי מדיניות, מדינת ישראל תגיע למוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה, תקטין את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ותמקסם את התועלות מתוך ההזדמנויות שיעלו”.
מילים כדורבנות, מילים של שבת… אין מאחוריהן שום תוכן.