Hyehudi.org

I haven’t examined it too closely yet, but it seems useful. The “Search” function at least is intelligent.

Find it here…

זה מה שאני מעלה מהתובנה בכתבה משנת תשע”ו של מתי הורוביץ (כבר ראיתי שהעתיקו אותה בלי לתת קרדיט!), “תעשה הכל, אבל בלי טיפת אידיאולוגיה!“

ציטוט מתוך הכתבה:

השבר האידיאולוגי הפוקד את יושבי הבית המדרש מביא למצבים אבסורדיים, אסור לשנות שום דבר על בסיס “נכון / לא נכון” אבל מותר לשנות הכל מתוך סיבות חיצוניות. הרשימה ארוכה אבל אפשר לתת כמה דוגמאות:

אם יטען מישהו שבדור שלנו שכולם “בקיאים בתפילה” – אין צורך ב”חזרת הש”ץ” – לא יאבו שמוע לו, ואם יבקש לוותר על פסוקי “ובא לציון” מטעמי מלמול חסר כוונה – יסלקו אותו מעל כל במה.

אבל אם יעשה זאת משום שממהר – יסלחו לו, ואף יאשרו לו.

או מי שיבקש לפתוח ישיבה המשלבת לימודי חול מתוך טענה “שכך ראוי” – אזי יחרימו אותו ויבקשו ממנו להסיר את השם “ישיבה”, אבל אם יעשה את אותה פעולה מבלי לטעון שזה “נכון” אלא לצרכי פרנסה או טיפול בנושרים – פתאום מותר יהיה להצמיד את השם “ישיבה” – למוסד שלומדים אנגלית, ספורט ומוזיקה.

אם תבוא אשה ותרצה להיות “ראשת ישיבה” מטעמי “שוויון נשי” – היא תחטוף בגיזרה הציבורית, אבל אם היא תמסור שיעורי תורה לצרכי פרנסה בעלמא, יניחו לה.

ההמשך כאן…

(מבלי להביע עמדה על הדוגמאות ועל הפרשנות.)

כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון! ועדיין צ”ע.

Found on the fearless Tomer Devorah here…

One could argue some of the points, but not all.

 לקבלת סיכומים עבור מסלולי קנין הלכה, קנין ירושלמי

חבורת ש”ס, אורייתא, תרי דף, דף הכולל, ואהבת שלום 

יש לשלוח מייל ל b0527692282@gmail.com  

המשך לקרוא כאן…

ניתן למצוא את עיקר טענת הרב איתם הנקין באנגלית כאן:

I took a wooden spoon (an old one, like utensils in the average kitchen) and for about half a minute I used it to stir milk that had been boiled in a glass cup. I then washed the spoon well, and then stirred with it, also for a half minute, about half a cup of tea which had been boiled in a small metal pot (a cezve). At the same time, I stirred the same amount of tea using a new metal spoon. I tasted it myself and gave it to my family to taste (as mesihim lefi tumam, without knowledge of the experiment) and no one could discern any difference in taste between the cups. Even when the family members were asked to guess which of the two cups was “dairy,” the success of the guesses wavered as expected at around 50% (pp. 25-26).

לעניות דעתי בזה תם כל הדיון לצמיתות, ואפשר לגנוז את כל דברי העוררין. כל החכמים שדנו בנושא היו צריכים מקודם לעשות את המבחן הפשוט הזה!

ד”ר שפירו כותב שם: the fact is that stainless steel by definition does not absorb taste. זאת מנין לו?