הקדמה קצרה
להלן נביא מספר סיפורים חשובים, לעורר לבבות ולפתוח דלתות בפני הרוצה להתחזק ולשוב, נקדים ונזכיר שישנם תחת ידינו סיפורים רבים מספור, על מקרים רגילים וכואבים או מקרים מזעזעים ונדירים, סיפורים רבים איננו יכולים לכתוב, משום שהשתיקה יפה להם, ואלפי סיפורים שגם אותם לא נזכה לעלות, משום שכל אחד דומה לחברו, והם כל המקרים הנפלאים החוזרים על עצמם בשיחות טלפון ובהודעות מדי יום ביומו, קראתי אור החיים ואין לי תאוות, או קראתי זוהר וכל החיים שלי השתנו, עשיתי תיקונים ופשוט נולדתי מחדש, עשיתי תיקונים ולפתע נפתח לי בלימוד, או הצלחתי בעסקי, או מגוון סיפורי הצלחה לאלפים ולרבבות, אמת בוודאי ישנם כאלה שמתקשרים ואומרים עשיתי ולא הצלחתי, אבל אז תמיד מתברר, או שיש להם קופת שרצים של עוונות נוספים שהיא זאת שמפריעה להם, וכשמתקנים זאת גם הם משתחררים, או שפשוט הם לא עשו תשובה, ולא התנתקו מהחטא, ועל כן ברוך השם זרם המתחזקים בעניינים אלו גובר ועולה, וגם אנשים שחטאו לפני שנים רבות זוכים היום לתקן את חטאיהם, ליקטנו כאן מספר סיפורים מיוחדים, שאמורים לעזור לעודד להדריך ולחזק, סיפורים אלו סוננו ועובדו באופן שלא יגרם ח”ו איזה הרהור, או עברה, אך בכל מקרה מי שנגרם לו איזה הרהור, פשוט הדבר, שהראש שלו חושב כל הזמן בדברים טמאים, ולכן גם כשיקרא בתורה על חייבי מיתות ב”ד עריות ועונשם, גם תבוא לו תאווה, השתדלנו ללקט מקרים ממגוון הבעיות והצרות החולפות על עם ישראל, בכדי לתת תמונה וסקירה כללית על דרכי ההתמודדות העלייה וההצלחה, הוספנו גם מספר סיפורים ששמם הוא “בקצרה” עם התמודדויות נוספות, ויהי רצון שלא תצא תקלה מתחת ידינו, אמן.
סיפור קדום מהרב יהודה פתייא
הרב ר’ יהודה פתיא זצ”ל בספרו “מנחת יהודה” (אות פ”ו) וזה לשונו: בשנת התרפ”ג מעשה שבא אלי זקן אחד ואמר לי שהוא חטא עם כלתו בחיי בנו, ורוצה לשוב ולתקן מעשיו, ואינו יכול לעשות תעניות וסגופים. אמרתי לו, האם אינך יכול להתענות לפחות יום אחד, לילה ויום כיום הכפורים, אמר לי הן. אמרתי לו, לך וטבול שבע טבילות וקבל עליך להתענות תענית של עשרים וארבע שעות על עוון הנזכר, רק שאתה מותר בכל עשית מלאכה, וביום התענית בוא אצלי עם מעות פדיון שלש מאות ועשרים וחמש תעניות, הנצרכים לתקון עוון הבא על אשת איש, ואעשה לך תיקון, וכן עשה. וכאשר בא אלי, נכנסנו לחדר, והלך ארבע אמות יחף, ועמד והתודה את הודוי הנזכר לעיל, ואחר גמר הודוי מסר בידי את כסף הפדיון ואמר לי, הא לך אלו המעות פדיון שלש מאות עשרים וחמש התעניות, ואתה מורשה לחלקם לצדקה. וכאשר קבלתי המעות מידו, אמרתי, הריני מקבל את אלו המעות מיד פלוני בן פלוני שנתנם לצדקה בעד פדיון התעניות שנתחייב להתענות מפני שחטא עם כלתו, וכו’ כי אתה שומע תפלת כל פה, ברוך שומע תפלה. ולפי שהבנתי, שהזקן ההוא הוא איש עני ולווה המעות מאחרים, לכן החזרתי לו את כל המעות בתורת צדקה, ולא נטלתי מהם כי אם שתי פרוטות בלבד. והנה אחר שתי שנים נפטר אותו זקן, וראיתי אותו בחלום שעומד בבית דין של מעלה, ונסתכלו בו וראו אותו שהוא בעל תשובה, רק שלא עשה תשובה כי אם על איסור אשת איש לבד, ולא גם על איסור כלתו, ולא דיברו עמו דבר, והוא מעצמו נכנס בחדר שבצד הבית דין וישב לו על ברכיו, והבית דין הגביהו עיניהם למעלה, ותכף ומיד ירדו שלשה מלאכים מהרקיע שלמעלה מהבית דין ועשו לו ניתוח בגיד שלו והסירו את החלודה והפגם של אסור כלתו, וריפאו אותו לגמרי ויצאו. עד כאן ראיתי בחלום. ומזה ידע האדם את יקר תפארת התשובה כמה היא גדולה, כי הצילה לאותו זקן מכמה מאות שנים שהיה ראוי להיות נדון בכף הקלע ובגלגולים שונים ובגהינם. ולכן אמרו חז”ל שיפה שעה אחת בתשובה ובמעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא (עד כאן לשונו).
סיפור מדהים איך נפתרים כל הבעיות
שלום וברכה קוראים לי דוד אני מתגורר היום בבית שמש אברך צעיר בן 21, עוד כשהייתי בגיל 14 כשעדיין לא ידעתי בין ימיני לשמאלי התחלתי להתעסק בעצמי, באותם עוונות, אך לא ידעתי כלל מה אני עושה, ומה אני גורם לעצמי ולעם ישראל, הייתי כל כך תמים, ובאמת לא ידעתי שיש בזה בעיה, ושיש בזה איזה שהוא איסור, והנה אט אט ההרגל נעשה קבע, וכבר לא יכולתי לעצור את עצמי, הפלא הגדול שגם כשלא ידעתי שזה אסור הייתה לי הרגשה קשה מאד בכל פעם אחרי שהתעסקתי בזה, לקראת גיל 18 נכנסתי לתקופת השידוכים ורק אז התברר לי שמה שאני עושה זהו העוון החמור ביותר, ניסתי והשתדלתי להילחם עם כל מה שהכרתי אבל שום דבר לא השתנה, התחלתי לקרוא תיקון הכללי עשרות פעמים בכל יום, בכיתי צעקתי אבל שום דבר השתנה, אט אט שקעתי בתוך הטומאה יותר ויותר עמוק, והתחלתי לקום בשעות מאוחרות, לא ראיתי במשך שנים את השעה תשע בבוקר בשעון, וזה עוד במצבים הטובים, כי עוד היו זמנים שהייתי צריך לרדוף אחרי השמש בכדי להניח תפילין, כך חלפה שנה ועוד שנה, ולדבר אחד ציפיתי וייחלתי לחתונה… היה לי איזה חלום שאחרי החתונה הכל יפסק, ועוד יהיה לי חיים נורמליים ורגילים, לאחר כל הצרות שהיו לי בתור בחור, ובאמת ברוך השם זכיתי להתחתן עם בחורה טובה ממשפחה טובה, החיים התחילו עם ציפיות גבוהות לשינוי גדול, אך לאחר שבוע הכל התנפץ לי בפנים, חשבתי שהחתונה תהיה הנס שלי, אבל הוא ברח ממני, לא רק שלא הפסיקו העבירות אלא שהתגברו, גם השלום בית היה רעוע מאד ממש חיים תקועים, ללא שום קרן של אור, גם מבחינת לימוד התורה לא היה כל שינוי, אף כולל לא הסכים לקבל אותי, משום שגם אחרי החתונה לא הצלחתי לקום בזמן, ואני כל היום יושב בטל וחוטא, הבטלה מביאה לידי שיעממום והשעמום, לידי חטא, אבל את מה שמצפה לי גם אני לא חלמתי, הגרוע מכל היה עוד לפני, לא האמנתי שאני יגיע לכאלה תהומות, והנה יום אחד אני מוצא את עצמי מתחיל להחטיא אחרים, הבנתי שאני כבר חולה, אבל לא היה לי שום רופא התביישתי, חשוב שלא תחשבו שאני איזה אדם אגרסיבי אני אדם טוב בעל מידות נפלאות נחמד וחייכן, אלא שתקוע בתוך בִּיצה שמשאירה אותי להסתובב סביב עצמי, וכך המשכתי והמשכתי, עד שיום אחד ששוב לא הצלחתי להתגבר על עצמי להחטיא אחרים, אני מוצא את עצמי אזוק בתוך ניידת משטרה, חשבתי שזה משהו קל אך כשהגעתי לתחנת המשטרה, התחילו לחקור אותי על שלושה תיקים שונים, כאשר כל אחד חמור מחברו, ואני אנא אני בא, אברך חסידי ממשפחה טובה אב לתינוקת קטנטנה הולך לשרוף את החיים שלו, עד היום הצלחתי להסתיר זאת, והנה עוד מעט כל העסק מתפרסם, אשתי תדע, כולם ידעו, ואינני יודע איך לצאת מהקבר שבמו ידיי כריתי לעצמי, כל החיים החלו מסתובבים סביבי כמו סחרחורת אחת גדולה כשאני חסר אונים לחלוטין.
בנס, לאחר כמה שעות טובות של חקירה, שיחררו אותי עם הרחקות מגבילות מאד, אך רק יצאתי מהתחנה ושני בחורים שמכירים אותי וראו את המעצר שלי, התחילו לרדוף אחרי ברחובות עם ביזיונות נוראים רציתי שפשוט האדמה תבלע אותי, ברחתי וברחתי כמו חתול רחוב נרדף, “אללי לי” לבסוף הצלחתי להתחמק מהם, התחבאתי בפינה נסתרת חצי שעה עד שהם נעלמו מהאזור.
הבנתי שאם אין אני לי מי לי, אני חייב עזרה, הדבר הראשון שעשיתי זה לפנות באופן נואש לכל מי שיכול לעזור לי, פניתי לארגון מסוים שמפרסם את עצמו בקשר לגמילה ממגוון של דברים, אך זה היה כולל סידרה של פגישות ועל כל פגישה הם ביקשו 500 שקל, ולי לא היה מאיפה להתחיל, הרי לאשתי כמעט לא היה עבודה, רק כמה מלויי מקום ואני בלי כולל, ככה שאין לי שקל. חיפשתי וחיפשתי מאין יבוא עזרי, עד שראיתי מדבקה תלויה ברחוב שלי, של ארגון ונשמרתם, החלטתי להתקשר, זה לא היה כזה מפחיד היו שם הקלטות של שיעורים מאד מעניינים שהסבירו לי את המצב שלי, החלטתי לפנות למענה אנושי, וברוך השם היה מענה די זריז, שמחתי לשמוע שלא צריך להיפגש, וגם הם מתגוררים בצפת ככה שנחסכו לי הבושות, קיבלתי ייעוץ מהיר זריז ומעשי כבר בשיחת טלפון הראשונה, כשסיימתי את השיחה הייתי כבר אדם אחר הבנתי שיש לי סיכוי גדול, לא האמנתי שבמשך עשרים דקות אפשר לשנות חיים, הצליחו לטעת בי תקווה שהמצב כלל לא אבוד משום שגם אני סך הכל הייתי קורבן של חוסר ידיעה, סוג של תינוק שנשבה…
החלטתי לא לוותר לא לפספס את הזדמנות חיי, מיד התחלתי ליישם את העצות הפשוטות שאמרו לי, התחלתי ללמוד אור החיים על התורה 20 דקות בכל יום והפלא הגדול התחיל, עובר יום ועוד יום וכמעט נעלמו לי כל התאוות, פשוט לא הכרתי את עצמי, הייתי שיכור משמחה, על שאני מתחיל לצאת מהמבוך, במקביל התחלתי לעשות תיקונים על פגם העיניים, כל תיקון שיחרר אותי מעוד כבלים של טומאה, מלרדוף אחרי דברים לא טובים, לאחר שלושה תיקונים שעשיתי בהתרגשות גדולה, ובתשובה אמתית, נקראתי שוב לתחנה ושם הודיעו לי באורח פלא שהחליטו לסגור נגדי את התיקים, זה היה בשבילי הלם של שמחה, אבל אני יגלה לכם את האמת בשבילי זה היה דבר קטן, כי הדבר הגדול ביותר היה דווקא הפלא הגדול בהרגשת השחרור מהתאווה, לפתע פתאום ירדו לי התאוות לא עניין אותי כלל להתעסק בשטויות, או לפזול למקומות אחרים, זה היה שחרור אמיתי אחרי שבע שנים של נפילות התחלתי לפתע לחיות, חוץ מיום אחד ששכחתי לקרוא אור החיים לא ידעתי מה זה נפילה.
התחלתי לראות סייעתא דשמייא על כל צעד ושעל, הבחורים שהיו רודפים אחרי מדי פעם ומבזים אותי ברחובות קריה, הפסיקו לחלוטין, ולא רק זה אלא ברוך השם גם מבחינה תורנית החיים החלו להשתנות, הצלחתי להתקבל לכולל שמתחיל בשעה 4 לפנות בוקר, ולאחר שבועיים הצלחתי להתקבל גם לכולל רגיל מהבוקר עד הערב, ועוד היד נטויה לא ויתרתי גם על כולל ערב, מה שקרה איתי זה מעבר לכל דמיון אני שהייתי קם בשעות הצהריים, לפתע לומד מ- 4 לפנות בוקר עד כמעט 10 בלילה, גם אני לא מאמין שזה מה שקורה לי, הסיבה האמתית שאני לומד בכזה הרבה כוללים משום שכבר שבע שנים לא היה לי טעם וחשק בלימוד הכל היה יבש וריק, אז למה ללמוד, למה לקום, והנה לפתע מצאתי את עצמי נהנה לצלול לתוך הגמרא נהנה ללמוד עם סיפוק והנאה.
יום אחד מתקשרים אלי מארגון ונשמרתם ושאלו אותי אם אני מעוניין לעלות לשידור עם הרב קובי לוי, עליתי לשידור פעם ראשונה בחיים סיפרתי את הסיפור הזה, וזה נתן לי עוד כוח ואומץ להמשיך בכל הכוח.
המשכתי לעשות את התיקונים על פגם הברית והשחרור היה מוחלט, בשלב זה גם אשתי לפתע קיבלה עבודה קבועה במשרה מלאה, וגם השלום בית נהיה ממש מצוין כאילו אנו כבר לא חיים 3 שנים במריבות קטנוניות ושטותיות.
אך עדיין היו לי מחשבות לא טובות מדי פעם, לא וויתרתי המשכתי לעשות תיקונים על פגם המחשבה ופשוט המוח שלי עבר פירמוט מדהים, מחיקה של כל המראות האסורים שראיתי בשנים האחרונות, אחרי התיקון הראשון לא הצלחתי לזכור שום מראה אסור מהשנתיים האחרונות, אחרי התיקון השני גם חמש שנים אחורה לא הצלחתי, והתיקון השלישי אפילו תמונות לא טובות מהילדות ממש מגיל אפס מחק לי, אני לא יודע איך זה אצל כל אחד אבל אצלי זה עבד.
בשלב זה כבר הפכתי למפיץ נלהב בעיר שבה אני מתגורר, בכדי שבחורים צעירים לא יעברו את מה שאני עברתי.
והסייעתא דשמייא לא נגמרה היא כל הזמן מלווה אותי, עכשיו אנו מגיעים לדובדבן שבקצפת עוד איזה חיבוק אוהב מהשם, להראות לי כמה הוא שמח מהדרך שלי, דירת ארבעה חדרים בקרית ספר עולה מיליון שלוש מאות שקלים והנה בחמלת הבורא אחד מקרובי משפחתי מחליט להציע לי את דירתו למכירה במחיר שקנה אותה לפני 15 שנה ב- 600 אלף שקל, אני לא חלמתי מעולם שיהיה לי דירה הייתי בטוח שכל החיים אני יהיה תקוע עם שכירויות בשבילי זה עוד נס.
השלב הבא הוא מעבר לכל דמיון ממש בשלושת השבעות האחרונים זכיתי למה שכתוב בספרים הקדושים שמי שזוכה לחזור בתשובה באמת, זוכה לראות שם הוי”ה מול העיניים אני לא מצליח להכיל את התודה הגדולה שאני חב לבורא עולם, על החסד הגדול שעשה איתי והוציאני מאפילה לאורה, פשוט נולדתי מחדש.
על גבול הפרחחות
שלום וברכה שמי מוישי אני בן 14 וחצי, המשפחה שלי היא רגילה לגמרי, האבא אברך למד בישיבות חשובות, אני הייתי ידוע בקרב חבריי, ורבותי כאחד הילדים הטובים ביותר, ולכן אולי לא יאמינו לי, אבל כבר בגיל 12 כשהייתי בתלמוד תורה התחלתי ליפול ולעשות שטויות בענייני קדושה, זה ממש לא התאים למצב שלי אני הייתי ממש מלך הכיתה למדתי והשקעתי יפה בשיעורים ובחברים, לא היינו כיתה גדולה סך הכול 18 תלמידים, אבל חברה’מנים וטובים, וממשפחות מצוינות,
אחרי שהתחלתי בנפילות הללו, חוויתי כל פעם צער רוחני עצום הרגשה קשה, שהורידה אותי לתהומות נוספים, הייתי בתוך מעגל קסמים, לא ידעתי איך להתקדם ואיך לצאת, אף אחד לא חשב ולא חלם לדבר איתי בגיל כזה צעיר, על עניני צניעות וקדושה, ידעתי שמה שאני עושה אינו דבר מתאים, דבר שצריך להסתירו, אך יותר מזה כלום. היו ילדים נוספים בכיתה שהחלו לחטוא כמוני, ופחות או יותר היינו יחד קבוצה, שמדי פעם מתחילים לזרוק מילים לא יפות, אפילו שזה כלל לא התאים לרמה הרוחנית של התלמוד תורה.
ההורים שלי שמו לב שהתחלתי להתדרדר, הם לא הבינו מה קורה לי אני שהייתי עתיד המשפחה, הקטר המוביל בכל דבר, התחלתי להוביל לכיוונים שלילים, התרסתי נגד ההורים ואמרתי להם שתוך חודשיים אני מוריד את הכיפה, לא בא לי להיות חרדי, ההורים שלי קיבלו שוק, אמא שלי בכתה לי, אבא שלי היה אובד עצות, אבל אני, הטומאה כבר שלטה בי, פעפעה כמו ארס באברי, זה לא הייתי אני מוישי הילד התמים והטוב, ההופעה שלי התחילה כבר לפרוץ החוצה הבלורית גדלה, הבגדים נצמדו, חולצה בחוץ כשאפשר, כיפה קטנטנה ומשקפיים עגולות, מחפש את שיא האופנה, כך המשכתי והמשכתי…
עד שיום אחד בהיותי בן 13 ושלושה חודשים, ניגש אלי אחד מהמתפללים בבית הכנסת השכונתי, ואומר לי כך תשמע אני רוצה את טובתך, אני עוקב אחריך תקופה של שנה ואני רואה איך אתה נופל נהיה יותר ויותר מודרני, מפסיק ללמוד, מסתובב בחוץ בשעת התפילה, אני יודע מה הסיבה, הסיבה היא פגם הברית, הוא אמר לי, בוא תהיה גבר אמיתי, הוא הוציא לי מהחליפה שלו עלון קטן של ארגון ונשמרתם, הביא לי את זה, והבטיח לי שזה מה שיעזור לי, אמרתי לו תודה והודיתי לו מקרב לב על האומץ שלו לעזור לי להבין את עצמי.
לקחתי את הדף הכנסתי אותו לכיס, חיפשתי פינה שקטה, קראתי וקראתי והזלתי דמעות על עצמי, איך אני בחור כה צעיר ותמים נפל ברשת הטומאה של השטן, די, אני חייב לצאת, הבנתי שאם אני רציני אסור לי להתבייש, התקשרתי לארגון ונשמרתם, ושם קיבלתי הדרכה מסודרת, כל כך התלהבתי מתהליך התשובה, שפשוט עצרתי את כל החיים והתחלתי לעשות זאת, אבל בעיה אחת הייתה לי אני ילד בן 13 מאיפה יהיה לי כסף לתיקונים, איך יירדו לי התאוות, פניתי לארגון ונשמרתם שם גם עזרו לי בתקציב התיקונים, לא האמנתי שעד כדי כך יש מישהו שמסוגל לעזור ליהודי אחר, ואני חילקתי זאת צדקה לעניים בכדי לכפר על העוונות.
והשינוי לא להאמין נהייתי בחור אחר, תוך ימים ספורים התחלתי לעלות על המסילה, מה שלא עזרו לי שיחות מוסר מהמנהל מההורים מהרב’ה, עזר לי יום אחד של תענית ותשובה, ממש בבת אחת ירדו לי התאוות, התחלתי להיות בחור שפוי, המשכתי ככה בכל הכוח וסיימתי את התיקונים, אפילו שאני ילד קטן לא וויתרתי על קריאת שמע עם כוונות, הבנתי שזה הדבר היחידי שיכול להשמיד את כוח הטומאה שבראתי, לא היה אכפת לי מכל העולם, הרי אם הייתי נהיה חילוני, את אף אחד לא היה מעניין מה אני עושה ומה אני לומד, לכן היום מה שמעניין אותי זה מה בורא עולם רוצה ממני, ולא שום בריה בעולם, מאד כאב לי על הרבנים שלי שכמו שהבנתי ידעו מה עובר עלי ועל חברי אך לא דיברו אתנו בנושא שבו נכשלנו, הם דיברו מסביב אך לא נגעו בנקודה הכואבת, דיברו על תורה ויראת השם, כאשר אנו בשאול תחתית בלא שום רצון לקדושה, במקום להסביר לנו מה שורש הבעיה.
אני באתי עם הידע שיש לי לחברים והתחלתי לשכנע אותם להתחזק, בדיוק באותו שבוע ראיתי סייעתא דשמייא מופלאה, בא לכיתתנו אחד מגדולי האדמורי”ם בירושלים, הידוע בקדושתו ובפרישות, הוא נכנס לכיתה הסתכל עלינו, וביקש מהרב של הכיתה שהוא רוצה לדבר עם חלק מהתלמידים על עניני קדושה והוא מבקש מכל השאר שיצאו, הוא סימן לתשע ילדים ואני בתוכם להישאר, והרב יחד עם שאר התלמידים יצאו, הוא קרא ילד ילד והתחיל להוכיח אותו על החטאים, בכינו ממש כמו תינוקות, כשהוא הגיע אלי החברים לא האמינו למה שהוא אומר לי, אני שהייתי אחד מהמובילים לטומאה ולנבלות פה, הוא התחיל לשבח אותי על שהתחזקתי, הוא נתן לי הרבה כוח ועוצמה, הוא אמר לי רואים את ההתקדמות הגדולה שלך תמשיך עם מה שאתה עושה, פשוט פרצתי בבכי מרוב שמחה ואושר, על שמשמיים הראו לי שנמחלו עוונותיי, ולשאר החברים שלי הוא פנה ואמר שילכו לדבר על זה עם תלמיד חכם שיעזור להם, בעניינים אלו, ראינו אצלו פשוט רוח הקודש ממש.
כאן נכנסתי אני לפעילות מסודרת תפסתי את כל החברים ישבתי איתם סיפרתי להם על עצמי איך נפלתי ואיך יצאתי, הבאתי להם עלונים וחוברות מארגון ונשמרתם, התקשרתי מהטלפון ציבורי אל הארגון והם חזרו אלי לטלפון ציבורי, וכך שוחחו עם כל מהבחורים ברמה האישית מה כל אחד צריך לעשות בכדי להשתחרר ולהצליח, רוב החברים היו חזקים התמידו והצליחו, ברוך השם הצלחתי להיות קטר גם לכיוון הטוב ולחזק עוד בחורים.
אני לא עצרתי, התקדמתי מבחינה לימודית והלכתי לישיבה טובה ביותר, ההורים שלי רוו ממני סוף סוף נחת מלא חופניים, לאחר שהשׂבּעתי אותם מרורות, אמא שלי שחקרה ושאלה אותי מי עזר לי, נתתי לה את המספר של ארגון ונשמרתם, והיא התקשרה ובמשך חצי שעה אמרה להם תודה על כל מה שעשו.
אני החלטתי ללמוד ולהשקיע באמת בחיים ובהדרכה מסודרת מימשתי את השאיפות שלי והתקדמתי רבות בלימוד הש”ס, במקביל יש לי שעות וזמנים מסודרים, ללימוד כל מקצועות התורה, זה לא קל אבל זה אפשרי, יש לי רצון עצום להתקדם ואני מממש אותו בכל החזיתות, כבר הספקתי להשלים שליש מלימוד הש”ס בהספק עם הבנה, וכמה מסכתות בעיון.
כאשר הגעתי לישיבה קטנה כמובן התנגדו לתהליך ולסגנון הלימוד שלי, אז ביקשתי מארגון ונשמרתם שידברו עם רבני הישיבה ויסדרו זאת, ובאמת הם פנו ודיברו עם רבני הישיבה ואמרו להם הרי אם אחד מגדולי ישראל היה היום לומד בישיבה, גם הוא לא היה יכול להתקדם, לא הרב אלישיב ולא הרב עובדיה, למדו סדרי עיון באיטיות כל היום, לכן סוכם שכל יום אני נבחן על כל החומר הלימודי של אותו יום, ואז ממשיך לעיסוקיי וללימודיי הפרטיים בין בסדרים בין בשיעורים, הבחורים בישיבה התפלאו מאד לראות אותי מוציא 100 בכל המבחנים על אף שלא השתתפתי כמעט בנלמד בשיעורים, אני היום בן 14 וזוכה בחמלת הבורא ללמוד כ- 15 שעות כל יום ללא בטלה, חוץ מזמן החלפת הספר, ושלא תחשבו שאני מרגיש מדוכא ו”צוּל” אני גם היום סוחף את החברים בישיבה אחרי, אני שמח מאד ומלמד בחורים נוספים איך לגדול ולצמוח, אבל כמובן קודם סור מרע ורק אח”כ עשה טוב.
באחד הימים ניגשתי אל האברך מבית הכנסת השכונתי שנתן לי את העלון הראשון, פניתי אליו והודיתי לו בחום גדול, אמרתי לו אם עוד כמה אברכים לא היו מתביישים ועוזרים לבחורים, כמו שאתה עזרת לי, לא היו היום בחורים נושרים, אני מכיר את התהליך וכמעט הייתי אחד כזה אין בחור שנשר או שהתקלקל ולא עבר דרך בעיות של פגם הברית.
היום אני יושב ולומד בשיא ההתמדה והשקיעות, אבל הימים שבהם אני מרגיש התעלות גדולה ואמתית זה כשאני לא מתבייש, ולוקח כמות של עלונים והולך לשטיבלאך באזור שאני לא מכיר ומחלק לאנשים ולבחורים בידיים, אחד אחד, גם זכיתי בשנה האחרונה להגיע למירון ולחלק קרב ל: 5000 עלונים ולשבור 2 סמארטפאונים של אנשים ששכנעתי אותם להתחזק, אני מרגיש ממש בעננים, תודה לבורא עולם שעזר לי להתקדם ולהתעלות לזכּות ולזכּות.
בקצרה
היו לי כאבי עניים קשים מאד, הרגשתי ממש שהעיניים יוצאות מרוב כאבים, לקחתי תרופה חזקה מאד שנקראת אסטרואידים, לאחר 3 שנים של כאבים, עשיתי תיקונים על פגם העיניים וחלפו הכאבים.
יציאה מתהומות האינטרנט
שלום וברכה שמי חיים, אני אברך חרדי כבן 40, תקופה לא קצרה נאלצתי להתמודד עם המדיה, כבר בשנות בחרותי הכרתי סרטים ושטויות, הייתי בחור מאד כריזמטי ומקובל בחברה, ומטבע הדברים כל דבר שהיה מקובל בחברה הייתי מחובר אליו, ולכן אתם מבינים כבר לבד איפה שוטטתי… כשהתחתנתי נהייתי ברשות עצמי ומיד רכשתי לעצמי סמארטפון, אך כיוון שכל הרבנים יצאו נגד זה, לכן קניתי מכשיר מוגן עם חותמת גדולה, אומנם לקח לי כמה שעות בכדי לפרוץ אותו, אבל העיקר שיש חותמת… עמדתי לי על מדרון חלקלק, ופשוט לא שלטתי על עצמי, לדאבון כל לב עשיתי שטויות ועברות שאני מעדיף לא לפרטם.
חשוב לי מאד שלא תחשבו שאני סתם בטלן ומשועמם, אני אברך רציני שנחשב לאישיות תורנית די מוכרת, אני כבר סיימתי את כל המבחנים לדיינות יש לי כבר הסמכה, אבל אתם מבינים טוב איפה אני נמצא, אני גם מסייע רבות ועוזר בפעילויות לנוער נושר, אך כמו שכולם יודעים זה יותר מקום שבו שומרים על הנערים שלא יזיקו לסביבה, מאשר לקרב אותם לבורא עולם, אני מתעסק המון בנושאים אלו, ובעזרה לציבור.
בשלב מסוים החלטתי לעשות הכל בכדי לצאת מהמצב שלי, ניסיתי את כל השיטות המוכרות “רטורנו” 12 צעדים, השקעתי בזה הרבה עמל יגע ויזע דאגות וחששות, אך לבסוף התברר לי שהם אומנם דברים נחמדים אבל לא עוזרים מספיק, אני נמצא שנים בתוך הקבוצות האלו ויודע איפה הם אוחזים, ומה הם נקודות התורפה, הבעיה העיקרית היא שכול אחד קובע לעצמו את מה שהוא רוצה בכדי להרגיש “נקי” כל אחד רוצה להימנע מדברים מסוימים אבל שאר הדברים לא מפריעים לו, נכון שכל התקדמות וכל עברה פחות, זה מעלה גדולה, אבל הבעיה הגדולה שכל אלה שמוגדרים בתור נקיים, זה רק בדברים מסוימים שהם החליטו עליהם אך שאר כל הדברים עדיין קופה של שרצים נמצאת מאחוריהם, וכמובן עיקר העניין שלהם זה שאתה חייב להבין שאתה חולה ומכור, ולעולם לא תתרפא לגמרי, אולי תהיה נקי זמנית אבל תמיד תישאר דפוק, וזה כמובן לא דרך התורה, אני מכיר גם שיטות פסיכולוגיות רבות, אבל זה לא זה, זה נחמד זה טוב אבל זה מדי איטי ולא מתקדם, אך זה מה שהיה לא היה משהו אחר, לכן הייתי מחובר לקבוצה שנקראת “שמור עינייך” זה משהו נפלא עם אוסף של רעיונות מיוחדים שרציתי להנגיש אותם לציבור החרדי, חשבתי אולי זה יעזור, התחלתי במלאכה אבל לפתע נתקלתי בעלון של ארגון ונשמרתם, זה הפתיע אותי, הבנתי שאפשר לוותר על רוב הרעיונות הריקים שיש בכל הארגונים והקבוצות הנ”ל וללכת ישר למקור, המקור לא היה רחוק ולא מסובך זו היא תורתנו הקדושה, כוח רוחני עצום שמסוגל לכל הפיתויים ולכל התאוות, זה אומנם היה מאד מפתיע שהפתרון כזה קל וכזה מהיר, אבל זה היה מציאות בשטח, אני לא אדם תמים, הרי ניסיתי והתעסקתי בהכּל אבל באמת בהכּל, לכן בדקתי את זה על עצמי ועל עוד שלושה נערים שאני איתם בקשר, וברוך השם פלאי פלאות, זה עבד, פחות תאוות פחות ניסיונות, ואט אט עוברים למצב של חיים חדשים, אין התמכרויות אין נפילות, זה כל כך קל להיות בלי תאוות ושטויות.
התקשרתי לארגון ונשמרתם, ואמרתי להם מאד אכפת וחשוב לי לעזור לכם להפיץ זאת בכל הארץ ובכל העולם, חשבתי שזה הולך אוטומט ששמים כסף על השולחן והעסק רץ אבל זה לא ככה, זה ממש מלחמה עם כוחות הטומאה יש ניסיונות יש התמודדויות, בהתחלה חשבתי שיהיה לי כל כך קל לפרסם את המספר אחר כך הבנתי שצריך מסירות נפש ממש, ובאמת בארגון ונשמרתם סיפרו לי כמה תפילות וקשיים יש לפני כל הדפסה של עלון או חוברת, ממש מלחמה למעלה ולמטה, בנוסף להכל, אני קצת קשור לדפוס מפורסם בשם “צבעים אמיתיים” שכנעתי את “ארגון ונשמרתם” לעשות שם את ההדפסות, והצלחתי להשיג להם מחיר זול במיוחד, ברוך השם זכיתי ללוות את הדפסת החוברות הקטנות 20,000 חוברות וזכיתי גם לתרום חלק מהדפסתם, כאן אני רוצה לספר על אחת המלחמות שהייתי עד לה, קרה שם דבר מדהים ומיוחד, אני עצמי דיברתי עם מנהל הדפוס בחור בשם שלומי, וכך הוא סיפר לי: ברגע שהחוברות ירדו לדפוס המכונה המרכזית והחדשה של הדפוס שבתּה, לפתע פתאום הפסיקה לעבוד, הטכנאים בדפוס ניסו לסדר זאת, הזמינו טכנאים מקצועיים של החברה, אבל לא מצליחים לאתר את התקלה, ככה במשך שבוע העסק תקוע, המפעל צבר הפסדים של למעלה ממאה אלף שקלים, חלק מההדפסות עברו לדפוסים אחרים בכדי לעמוד בזמנים, גם החוברות הודפסו במכונה קטנה יותר, וכאן קרה דבר פלא, ברגע שהעמיסו את החוברות של ארגון ונשמרתם על הרכב, ועזבו את המפעל, מיד שלומי הבעלים מקבל שיחת טלפון נרגשת, המכונה החדשה חזרה לפעול ללא שום תיקון, כאילו לא היה בעיה בכלל, כאן ראינו ממש איך צד הטומאה ניסה למנוע זאת בכל דרך, כנראה שבאמת יש לו ממה לחשוש.
ועכשיו אני מגיע הסיפור המופלא שקרה איתי, לפני ל”ג בעומר תשע”ח התקשרתי לארגון ונשמרתם ושם אמרו לי שהם מעוניינים להדפיס 230,000 עלונים, אלא שחסר להם כרגע כסף, השתתפתי בצערם הסברתי שאני יכול לעזור רק בהנחות אצל הדפוס אך אפילו שאני מאד מעוניין לתרום בעצמי אינני יכול, סיימתי את השיחה עם תחושה של החמצה, אני חייב לעזור לפעילות הנדירה הזאת של חזרה בתשובה בתוככי עולם התורה, לאחר מכן חשבתי לעצמי, הרי יש לי כסף ששמור בצד עבור ספרייה שאני חייב לקנות, אני התחתנתי לפני 18 שנים ועדיין חלק גדול מהספרים שלי נמצא בארגזים או בעמודונים עלובים, החלטתי לוותר על הספרייה ולתרום, התקשרתי לארגון ונשמרתם, ואמרתי להם כל סכום שתשיגו אני משלים את מה שחסר, אני לא מוותר אני חייב שיהיה לכל יהודי את העלון הזה.
ברוך השם העלונים הודפסו, הסכום שהם השיגו היה 6500 ואני הייתי צריך להשלים עוד 4000, היה לי שמחה גדולה מאד שזכיתי להיות שותף, ובאמת ברוך השם הייתה הפצה טובה ומיוחדת במירון.
הבעיה הגדולה התחילה כאשר הגיע זמן התשלום, המדפיס התקשר אלי, וסיכמנו להיפגש באותו יום, אך לצערי בדיוק באותה תקופה עשיתי טעות וכל הכסף שחסכתי עבור הספרייה נעלם, החלטתי ללכת לבנק בכדי לקחת הלוואה, אבל כשהגעתי לשם התפלאתי מאד בדיוק באותו יום נכנסה הפקדה של 6000 ₪ ביררתי מי הפקיד זאת ולא האמנתי, פשוט מדהים, לפני שנתיים הגשתי תביעה לחברת ביטוח בסך 2000 ₪ וכמעט לא היה לי סיכוי לקבל זאת, והנה אני מקבל 4000 יותר, ממש הסכום המדויק שהשקעתי בהדפסת העלונים, הייתה לי כזאת שמחה, על ההשגחה הפרטית שזכיתי לה משמיים, משכתי את הכסף ושילמתי זאת למדפיס.
אך כנראה הבורא החליט לצ’פר אותי יותר, וכבר למחרת חיכתה לי הפתעה נוספת. אני אברך, ועל אף לימודי הדיינות עדיין לא קיבלתי לא משרה ולא תפקיד. ולכן בשעות הערב אני סופר סת”ם, והנה מתקשר אלי יהודי שרוצה ספר תורה, הכנתי כמה דוגמאות להראות לו, כי עד שסוגרים על דבר כזה יש תהליך שלם כמה שבועות, והנה הוא מגיע נכנס מתיישב שותה כוס מים וכבר מוציא מתיקו ערמה של 70000 ₪ שאלתי אותו, אתה רוצה לראות דוגמאות או תאריכים או משהו, אך הוא עונה, לא, הכל בסדר אני סומך עליך, והלך, הייתי המום אני לא מכיר אותו וככה הוא סומך עלי זה כבר סייעתא דשמייא מופלאה, לא הספקתי להתאושש ולמחרת קיבלתי הפתעה עוד הפקדה של 5000 ₪ ממקור עלום, לא היו אצלי כאלו דברים מעולם, הבנתי דבר אחד ראיתי במו עיני איך קיבלתי תוך פחות משבוע סכום למעלה מ 80000 ₪ על תרומה של 4000 ₪ פשוט פי 20 מסכום התרומה, אני הייתי כולי המום לגמרי, ולכן התקשרתי לארגון ונשמרתם ובקשתי לפרסם זאת, ובאמת העלו אותי לשידור עם הרב קובי לוי, שם סיפרתי לכל עם ישראל עד כמה השם יתברך אוהב את שמירת הקדושה בעם ישראל, והראה לי ממש עין בעין כמה שהוא שמח בתרומה שתרמתי.
בקצרה
שלום וברכה שמי אליהו, אני בן 17 ההתמודדות שלי הייתה קצת משונה זה התחיל כבר בגיל 12, הייתה לי משיכה גדולה לעבור על האיסור של לא תלבש, וכאשר הייתי בבית לבד הייתי מחפש כל מיני בגדים, ונופל וחוטא, זה היה יותר חזק ממני, לא ידעתי איך להתגבר, אם יש כאלה שההתמודדות שלהם זה מחוץ לבית דווקא אצלי זה היה בתוכו.
התקשרתי לארגון שם אמרו לי שזה בעיה מוכרת אבל לא נפוצה, אבל אין את האפשרות לומר לאמא שלי לנעול את הארון שלה, בכל מקרה עשיתי את התיקונים ועוד כמה תרגולים פסיכולוגיים שהציעו לי ללא תשלום, והם ממש נתנו לי לשלוט על עצמי בצורה מוחלטת, והשתחררתי מבעיה זאת.
ילד טוב ירושלים
שלום וברכה בוודאי אתם מכירים את הצ’למרס ממאה שערים אז אני אחד מהם, קוראים לי אליהו, היום אני בן 20 קצת נמוך אני ממשפחה מיוחסת לגדולי ישראל, אני ילד כמו כל הילדים עם כיפת ירמולקה לבנה פאות על הלחיים, אוהב לעשות הרבה אקשן, אבל כשהגעתי לגיל 12 נעצרו לי החיים לפתע מצאתי את עצמי נופל פעמים רבות מספור לא ידעתי אפילו מה אני עושה, הייתי צדיק גדול אפילו מברך על זה אשר יצר… אבל ההרגשה הרעה אחרי החטא, עצרה לי את החיים גרמה לי להרגיש רע עם עצמי, ממש הרגשה של ירידה גדולה וממש דפוק בחיים, מילד חברה’מן רציני הפכתי לכעסן ורגזני, לא ידעתי מה קרה לי, כך עברו הימים נהייתי בגיל בר מצווה אך אף אחד לא דבר איתי על קדושה, אפילו שלמדתי והשתייכתי לציבור של “טהרת הקודש” לא היה לי גישה או ידיעה שיש כזה ספר, ועל מה הוא מדבר, כך המשיכו להם החיים עם נפילות שאף אחד לא חלם שהם קשורים אלי, בישיבה קטנה הייתי קם מאוחר לא היה לי בשביל מה לקום כל החיים שלי נהפכו לגוש שחור, אין חשק להתפלל לא מעניין ללמוד, ולא שאני הייתי פושטק חס ושלום כשילדים היו מדברים שטויות או מנבלים את הפה אני הייתי מראשי המוחים אני הייתי מצטרף לכל מיני מלחמות והפגנות והדברים שהשתיקה יפה להם, להילחם בטומאה ובציונים, אבל לא ידעתי איך לצאת מהמצב שלי, אני שהייתי בתוך זה ידעתי והכרתי רבּים רבּים מהחברים שלי שנופלים בעניינים אלו, ואין פוצה פה ומצפצף.
לפני שנה זכיתי להינצל, יום אחד הזדמן לידי עלון אחד, בהתחלה חשבתי שזה לא קשור אלי, אחרי שהסתכלתי הבנתי שהדף הזה יכול להציל לי את החיים, לקחתי ושיננתי אותו, וחשבתי שעצם הקריאה בו תספיק לי בשביל לא לחטוא, אומנם הצלחתי קצת יותר להתגבר אבל זה לא זה הנפילות המשיכו, וככה הייתי מתחזק נופל וקורא את העלון ושוב נופל, הבנתי שאני חייב לקיים את מה שכתוב בעלון לא רק לקרוא את זה, הלכתי ולקחתי מהעמדה הקרובה חוברת תיקונים, והתחלתי את התהליך כבר אחרי התיקון הראשון הרגשתי בעננים, מה שלא הצלחתי להרגיש אפילו ביום כיפור, אפילו בנעילה כשצעקתי השם הוא האלוקים ידעתי שבטוח תוך שבוע אני נופל מקסימום שבועיים, והנה אני עושה את התיקונים ולא האמנתי איך אני מרגיש, פתאום מתחיל לחיות, התחיל לעניין אותי תורה ותפילה, ופשוט לא עניין אותי החטאים האלה, הרגשתי שמכאן ואילך אני יכול להבטיח לעצמי שאני לא חוטא יותר, באמת עשיתי עוד 4 תיקונים על שמירת עיניים וברית וברוך השם השתחררתי לגמרי, לא עניין אותי להסתכל במה שלא צריך, הרגשתי ממש שנהפכתי ממת לחי, אין לי הגדרה אחרת זה באמת ככה,
להתחזק ולשוב בתשובה זה נחמד אבל כמו שלימדו אותי בארגון ונשמרתם הכי חשוב זה לחזק עוד בחורים, עברתי בחור ועוד בחור שידעתי שמתמודדים בדברים האלו, אצלנו בישיבה גדולה ובישיבה קטנה והסברתי להם איך יוצאים מזה, אם תשאלו איך ידעתי גם אני לא יודע, אך אי אפשר להסתיר את זה במיוחד ממי שהיה בתוך זה.
וככה ברוך השם אני ממשיך עם הפעילות הברוכה אומנם זה כולל קצת פעילות שאינה כל כך רשמית כגון טיפול בכל מיני מחטיאי הרבים למיניהם שמסתובבים באזור מאה שערים, כשאני מקבל מידע על אדם בעיתי יש לנו קבוצה של כמה צדיקים שעושים לו טיפול מיוחד… שכשהוא יתרפא הוא יחשוב כמה פעמים אם כדאי לו להסתובב בשכונה, במיוחד שעוקבים אחריו לוודא שהוא לא עושה שטויות, וכך בסייעתא דשמייא אני משתדל לזכות ולזכות לשמור ולעשות, קצת צריך להתמודד עם כל מיני כאלה שהם חושבים שהם מנהלים את העולם ושאסור לדבר על זה, אבל אחרי שבגלל כאלה אנשים אני הייתי אפס גדול, אני לא ייתן לאחרים להיות כמוני.
בקצרה
שלום וברכה שמי עקיבא, אני בן 14 ומתגורר באלעד, אנו משפחה רגילה וסבירה אלא שיש אצלנו בעיה קשה, האחיות כשהם בבית הולכות באופן לא צנוע, החצאית מעל הברך וכשמתיישבים זה בכלל לא מתאים, שרוולים קצרים כי חם, הם לא מקולקלות אבל ככה הם לובשים עוד מגיל קטן בבית, הם חושבים ששמה הם לא מחטיאים, אבל אני נופל רק בגלל זה כבר 3 שנים, עשיתי את התיקונים של ארגון ונשמרתם וברוך השם זכיתי לצאת מזה.
שחרור מהשבי
שלום וברכה קוראים לי דודי אני בן 19 וחצי מתגורר באלעד ולומד ומשתייך לאחת החסידויות הידועות בבני ברק.
אני בחור חסידי רגיל למשפחה ידועה, כבר בגיל צעיר מאד, החברים בחיידר היו מדברים ועושים שטויות, אך לא היה שום תגובה או התעניינות מצד המלמדים, ככל שגדלתי התברר לי שיש לי בעיה קשה מאד בעניין שמירת העיניים, זה היה ממש משונה, לא משהו רגיל, כבר מגיל 10-11 פעם בכמה ימים הייתי נתפס למחשבות לא טובות על פגם העיניים, בתחילה הייתי מסתובב ברחובות ומחפש להסתכל על כל מיני דברים לא טובים ומאחר לכיתה, היה לי חוסר שליטה מוחלט על עצמי, לא יכולתי לנתק מבט, זה היה הרבה יותר חזק ממני.
המשכתי לישיבה קטנה והייתי אחד הבחורים הטובים ביותר, אך כשגדלתי, גם היצר הרע גדל והיה נכנס בי כזה ייצר הרע חזק שלא הייתי יכול לעמוד בו הייתי סוגר בטריקה את הגמרא ורץ כאחוז תזזית בלי לשאול לא את המשגיח ולא את הראש ישיבה, פשוט יוצא מבית המדרש, ורץ ברחובות בני ברק הלוך ושוב להסתכל על נשים חרדיות, זה היה יכול להגיע אפילו לארבע שעות רצופות, פשוט הרגשתי איך כוח טומאה חזק תופס אותי, ומושך אותי אחריו ואין לי שום יכולת להתנתק, הפסדתי בגלל זה סדרים וחברותות, בשלב מסוים כשזה לא סיפק אותי ואני עדיין אחוז טירוף הייתי עולה על אוטובוס לתל אביב, או לכל מקום חילוני אחר והולך למקומות גרועים, לא תאמינו אפילו לחופים לא מופרדים, בכדי להשׂביע את עיני מעוד מראה פריצות, הייתי כל כך שקוע שלא יכולתי להסיר את עיני עד שהייתי חוטא עם עצמי ונופל, וכאשר הייתי רואה נשים לא יכולתי לעצור כאילו איזה חבל קשור לי על הצוואר ואני מוכרח לעשות גם מה שאינני רוצה, זה היה כמו איזה כישוף, לא יודע למה אבל לא מצליח להתנתק, ולאחר החטא הייתי נכנס לדיכאון ולייאוש ללא תקומה, במיוחד כשחזרתי לישיבה ולא ידעתי מה להסביר למשגיח לאיפה נעלמתי.
זה היה ממש טירוף, הייתי נכנס לחנויות ומבזבז כסף לקנות מוצרים שאין לי צורך בהם רק בגלל שהיה שם מוכרת.
ניסתי לצאת מזה בכל הכוח קראתי פעמים רבות את התפילות בטהרת הקודש, קראתי מכריכה לכריכה את כל ספר טהרת הקודש ושום דבר לא עזר לי, קראתי עשרות ומאות פעמים את התיקון הכללי, אבל שום דבר לא זז.
חשוב לי להדגיש אני בחור רציני עם שם מצוין, בחור טוב וצדיק, ובאמת הייתי כזה, לא הייתי מקולקל ולא רציתי להתקלקל, בחור משקיע ומתמיד, עם כל השמונה בגדים, וגם בתוך תוכי לא הייתי קל דעת לא חיפשתי שטויות, ובאמת אף בחור לא חשד בי, אך כשהיו מגיעים לי התאוות זה היה חזק ממני אלף מונים, ובשביל התאוות שלי הייתי מסוגל לעשות הכל אפילו להפסיד תפילות.
כך זה היה כבר כמה וכמה שנים ולא ידעתי איך לצאת מזה, הייתי כבר מיואש ועצבני מהמצב שלי,
כנראה בורא עולם החליט לפתוח לי חלון הזדמנויות, ומטעם הישיבה עשו שבת בצפון, בליל שישי היינו במירון, ולאחר מכן בשבת היינו בישוב “אור הגנוז” באמצע סעודת שבת מצאתי על אחד השולחנות עלון של ארגון ונשמרתם, הכנסתי בזריזות את העלון לכיסי, והייתי קורא בו יום יום, הבנתי שיש לי סיכוי, החלטתי לנסות זאת, לקחתי את מספר הטלפון, התקשרתי ושאלתי אותם האם יש איזה פסיכולוגים או משהו מיוחד שיעזור לי כי לי יש בעיה הרבה יותר קשה מאחרים.
התפלאתי מאד, הם הציעו לי דרך פשוטה מאד ליציאה מהעוונות על פי האר”י הקדוש, הבנתי שהגעתי אל המנוחה ואל הנחלה, שפכתי את כל אשר עם לבבי פעם ראשונה בחיים, כל כך עשה לי טוב שפרקתי סוף סוף את הבעיה שלי, כך שכבר הרגשתי שחרור ושמחה גדולה.
לא וויתרתי קפצתי ישר למים התחלתי עם התיקונים של פגם העיניים ופגם הברית לאחר שסיימתי 3 תיקונים על העיניים עם תשובה טובה, בשבילי זה היה כמו פצצת אטום אני יוצא לרחוב ופתאום אני משוחרר, אין התקפות של תאוות אין כלום קיבלתי את המושכות לידיים, לא מעניין אותי כמעט להסתכל על נשים, כמובן התחלתי לשמור את העניים ופשוט התפלאתי לראות איך אין לי כמעט שום הבדל בין נשים לעצים ברחוב.
אני כבר לא מכיר את עצמי, אני הולך ברחוב רבי עקיבא ופשוט צובט את הרגל לא מאמין שזה דודי, איך בכלל לא מעניין אותי להסתכל ברחוב, אני שלא הייתי שולט בעצמי וכל אשה ברחוב הייתה גורמת לי להיכשל, בלי יכולת לנתק עיניים, לפתע הולך חופשי ואפילו לא מעניין אותי להסתכל, אני עדיין המום לא מבין איך 3 תעניות הפכו אותי למלאך זה נראה לי נס.
עוד דבר, בכל השנים האלו הייתי גם מאד לחוץ מכל דבר כל החיים שלי היו סיר לחץ ועכשיו אחרי התיקונים אני משוחרר שמח ורגוע, ממש מעין עולם הבא.
בכל מקרה אני המלצתי על זה לעוד שני חברים והתפעלתי מזה שהנס עובד אצל כולם, אני ממליץ על זה בכל פה, תנסו ואחרי שתנסו שום כוח שבעולם לא ימנע ממכם להצליח.
בקצרה
שלום וברכה אני בן 15 שמי אברהם יצחק, ברוך השם אין לי עסק עם עוונות אלו, אך לאחרונה קרה לי מקרה מצער, אני לומד בישיבה אקסטרנית כלומר שישנים רק בצהרים, יום אחד ניגש אלי חבר שלי, ולפני שהבנתי מה קורה הוא כבר החטיא אותי בעוון החמור ביותר, כיוון שידעתי על החומרה הגדולה מארגון ונשמרתם, מיד התקשרתי להתייעץ מה לעשות, הסבירו לי שעשיתי בשכל שהתקשרתי כי כזה דבר יכול להתפתח ולהכניס אותי למערבולת של חטאים, לכן הם הציעו לי מספר הצעות, לגשת לבחור ולאיים עליו שאני ניגש למשגיח לספר לו על מה שקרה, או לכתוב לו מכתב, או לגשת למשגיח שהוא ייגש לבחור, או לכתוב מכתב למשגיח, או לתת לארגון ונשמרתם את מספר הטלפון של הישיבה ואת שם הבחור, ואז כבר הם ידאגו שהוא גם יחזור בתשובה. אני בחרתי בהצעה השנייה והתיישבתי לכתוב מידית מכתב, אך נתקלתי בבעיה כיוון שאני מכיר את המשגיח הבנתי שרוב הסיכויים שהוא לא יעשה מזה עסק ויעדיף לא להתייחס, לכן הציעו לי בארגון להוסיף במכתב: ולרשום למשגיח שיעדכן אותך עד מחר אם זה טופל כי אם לא אז אני יהיה חייב לספר זאת להורי שהם יטפלו בזה…
הגשתי למשגיח את המכתב, וברוך השם הוא טיפל בזה מידית, והבחור נשלח לישון בשעות הצהריים בביתו, עד שאולי יתקן את חטאיו, וגם הוא ישתחרר.
ברוך השם זכיתי לעשות תיקון אחד ולהשתחרר מנפילות ועוונות.
איך יוצאים מנערווין
אני בחור רגיל ככל הבחורים בסביבות גיל 13 היו לי כל מיני שינויים בגוף, אני לא ידעתי מה זה הדבר הזה, ומאד נלחצתי, זה היה מאד מפריע לי, ומבלבל אותי בלימוד, לא ידעתי אולי זה עברה, אולי זה חטא, הייתי בלחץ גדול מזה, לא היה לי את מי לשאול התביישתי, יום אחד ראיתי את הגמרא שכתוב בה: כל המקשה עצמו לדעת יהיה בנידוי, ונלחצתי כפליים, לא ידעתי איך להשתחרר מזה, כשזה היה קורה הייתי מנסה ללמוד ולהתפלל לומר תהילים, נכנסתי ללחץ אטומי.
כך חלפו להם חודשיים שלושה, בכדי לנסות להוריד את זה הייתי חוזר על החומר הנלמד 40 פעמיים חשבתי שזה יעזור לי, התאמצתי והתאמצתי אבל מדי פעם זה היה קורה, והייתי נלחץ, כך הגעתי למצב בעייתי שנקרא נערווין כפי שאני יפרט בהמשך הלחץ הגדול הביא אותי מדי פעם לראיית קרי ואז כמעט השתגעתי מהמצב שלי, בגיל 15 מרוב עצבים נגרם לי פגם הברית במזיד פעם אחת, וזה כבר שיגע אותי לגמרי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, התבשלתי בתוך עצמי התביישתי לדבר עם מישהו, הייתי במצב של הרגשה נוראה ואיומה כאשר, אני מחפש בספרים יידע על הדברים האלו ורק מסתבך, כי יש ספרים רבים שקוראים לקרי פגם הברית וכו’ ולהיפך כך שיצאתי מבולבל, לא ידעתי מה לעשות והנערווין קנה אצלי שביתה, “נערווין” למי שלא יודע סוג של צידקות לא ברורה וחשש שמתבטא בהרבה דברים, היום אני יודע שזה גם חולי נפש מסוים, זה יותר היה ניכר אצלי בפסוק ראשון של קריאת שמע, ובברכה ראשונה בשמונה עשרה, הדקדוק בכל מילה עד הדק שבדק גרם לי שפסוק ראשון של קריאת שמע לקח לי קרוב לעשר דקות עם חזרות חוזרות ונשנות של מילים וחלקי מילים, ובשמונה עשרה ברכה ראשונה לקחה לי למעלה מחצי שעה, כשאני מרגיש כפוי ומוכרח לחזור שוב ושוב בלי שליטה ברורה, גם כשכל החברים שלי היו צוחקים ולועגים לא יכולתי ולא הצלחתי להפסיק, וברכת המזון שלא תדעו מצרות, זה היה פשוט למעלה מכוחותיי, מה שגרם לי להפסיק לאכול לחם כל השבוע, חוץ משבת שהייתי מוכרח ליטול ידיים ואז זה כבר סיפור בפני עצמו כל הנטילת ידיים, פשוט תורה שלמה שלא יהיה שום רטיבות והכי גרוע שלא יהיה נדמה לי שיש איזה רטיבות… וכך זה המשיך והמשיך בכל נדנוד של מצווה האם אני עושה מה שצריך או לא.
הייתי לומד מרוב לחץ שעות על גבי שעות, ומשך שנתיים למדתי בין 13-16 שעות, המשגיח שלי חשש שאני ישתגע מזה ואסר עלי ללמוד, כך יצא שנהפכתי לבחור מבולבל שלומד בקושי שעתיים ביום, מלווה בלחץ אטומי.
בשלב הזה הכרתי את ארגון ונשמרתם, בפעם הראשונה התקשרתי מחסוי, סוף סוף היה לי מישהו אנונימי שלא התביישתי לשאול ולהתייעץ איתו, שם הסבירו לי את כל הנושא של קישוי לדעת שמדובר דווקא באדם שעושה זאת על מנת לחטוא, ואם זה קורה, מאיליו אין בזה שום עוון ועברה, וכך גם בנושא הקרי, אם זה לא מגיע מחמת ההרהורים אלא מחמת לחץ אין בזה בעיה, וזה ממש כמו מישהו שזה נגרם לו מחמת טורח הדרך וכדומה.
אין להם מושג שם בארגון כמה מים קרים שפכו על נפשי הסוערת, זה לא רק התוכן שדיברו איתי, גם הנעימות והחברות שגילתי מעבר לקו והירידה לתוך נבכי הנפש היממה אותי לגמרי, הרגשתי איך כבר בשיחה אחת הפצעים שלי מתחילים להגליד.
התחלתי לעשות את התיקונים הנצרכים, בעיקר על העיניים ופעם אחת על הברית והנה פלא פלאות אני היום בגיל 17 וכבר ארבעה חודשים מאז שעשיתי זאת אין לי לא קישוי לא הרהור ולא תאוות וניסיונות, אני ממש לא מאמין לעצמי מימי לא חלמתי שאפשר לפתור בעיה שכזאת מהשורש.
בקשר לנערווין ישבתי עם רבני הארגון פירטתי להם את המקרים שבהם יש לי נערווין לדוגמא בברכת המזון, שלא להוציא את העיניים מתוך הסידור, וזה גורם לחששות שמא הוצאתי שמא לא, וכך נאלצתי לחזור כמה פעמים מתוך לחץ במשך שלושת רבעי שעה, הם הסבירו לי שעל פי האר”י הקדוש דווקא יש עניין לברך בעצימת עיניים ולשׂים יד ימינו על שמאלו, כששמעתי את זה ממש התפעלתי ולא תאמינו מאז ברכת המזון שלי אורכת לא יותר מארבע חמש דקות.
כך ישבתי איתם על כל נקודות הנערווין והלחצים שיש לי, גם בנושא הלימוד ודרך הלימוד קבעו וסידרו לי ללימוד באופן רגוע בצורה של שחרור כך שאני יכול ללמוד בנחת 8 שעות ביום, הדריכו אותי איך כמה ומה ללמוד וברוך השם יש לי סיפוק עצום, אני כרגע ממש בתהליך של שינוי אדיר.
מי שלא היה במצב שלי יצחק עלי ויגיד שלא היה לי שום בעיה אמתית, אבל אני יודע שהייתי כבר בפני מצב לא פשוט, ולחץ נפשי שהיה יכול להוביל אותי לתהומות.
ברוך השם היום אני כבר זוכה להפיץ את הדרך הזאת ולחזק בחורים רבים.
אלף דפי גמרא
שלום וברכה קוראים לי יוסף, אני היום אברך באחד הכוללים הטובים בירושלים, אני עצמי כבר סיימתי את כל הש”ס עם בחינות מקיפות על כל הסוגיות, היום אני נכנסתי לכולל הלכה אני משקיע בבחינות לדיינות.
אני מטִבעי אוהב ללמוד, משקיע המון חוזר ומשנן, זה החיים שלי, אלא שיש לי סוד אפל ומעצבן, משהו שקורע אותי לגזרים כל פעם מחדש, לבעיה שלי קוראים פגם הברית, זה התחיל בסביבות גיל 14 המשיך והמשיך אך לא הצלחתי לעצור, בשנים הראשונות זה היה ממש קטסטרופה, אפילו לא ניסיתי להילחם בזה לא היה לי מושגים איך להצליח בכזאת מלחמה, התביישתי, לא פניתי לאף אחד וכך התבשלתי בבעיה שלי, במיוחד שידעתי והכרתי את דברי הגמרא החמורים על עניין זה, בשלב מסוים הבנתי, שזה החיים שלי ואם אני לא נלחם בזה אז מי שהכי נדפק פה זה אני בלבד, ואז ניסיתי שיטות שונות ומשונות החלטתי לא להתבייש, זה היה קשה אבל ניסיתי את מזלי ניגשתי לאחד הרבנים אבל הוא התבייש לדבר איתי או שלא ידע מה לעשות איתי אז הפנה אותי לרב אחר, וכך ניסיתי אחד אחרי השני, דיברתי עם רבנים רבים אמרו לי שמקובלנו מרבותינו לשקוע בלימוד, ואני יאמר את האמת ניסיתי עם כל העמל והיגיעה יש לציין שאני כישרון לא קטן, ניסיתי קצות ניסיתי שיעורי ר’ שמואל, תקצר היריעה מה שניסיתי וכמובן גמרא בעמל ויגיעה, עם כל הראשונים והאחרונים אבל נפלתי ונפלתי, הייתי מיואש הייתי בטוח שעתידי לכישלון שאני מוצר דפוק אולי נולדתי עם בעיה, לא יודע.
בגלל העוונות כל חיי בישיבה גדולה חיכּיתי לחתונה, הייתי בטוח שאז הכל יסתיים, היה לי חלום גדול בניתי על זה הרבה, השתדלתי להתחתן מוקדם אפילו שזה לא מקובל אצלנו בישיבה, הבנתי שזה לא משחק ילדים אני חייב לעשות גם דברים קצת משונים העיקר לצאת מזה.
אבל שבוע אחרי החתונה חיכתה לי הפתעה שוב נפלתי, ואפילו הנפילות החלו להיות יותר קשות, אתם לא תבינו איזה משבר זה עשה לי הרי כל חיי הבחרות בניתי על זה שדווקא החתונה תעזור לי, להשתחרר מהעוון הכי חמור.
החלטתי להציב לעצמי יעד חזק, אמרתי לעצמי בוודאי שאם אני עושה את זה אני ייצא מזה לגמרי, החלטתי ללמוד אלף דף גמרא רש”י תוספות בעל פה ולהיבחן על זה.
זה היה עבודה קשה זה לקח לי 6 שנים של עמל יגע ויזע אדיר, אומנם אני כישרוני אבל אלף דפי גמרא זה לא משחק ילדים, זה היה עבודה של שורה ועוד שורה דף ועוד דף, ולא מדובר פה בסתם בקיאות מדובר בידיעה מקיפה של כל סוגיות הש”ס המרכזיות בעל פה, וכל זה עשיתי השקעתי וטרחתי, בכדי לצאת מהנפילות, הייתי בטוח במאמר חכמים של משכהו לבית המדרש, אפשר לומר שהניסיונות ירדו, כי גם אני כבר לא הייתי ילד הגעתי לגיל 28.
סיימתי את האלף דף מתוך שמחה גילה ודיצה שאני עכשיו יזכה סוף סוף לצאת מהבעיה שלי, אך לדאבוני כשסיימתי את האלף דף נכנסתי למשבר עמוק, לא שהתחרטתי על הלימוד הגדול ח”ו אבל הייאוש אכל בי בכל פה, מה יהיה איתי עוד פעם נפלתי, פשוט התחלתי לבכות לקב”ה ראיתי שאין לי פתרון אחר, כל תפילה הייתי בוכה הייתי מתחנן, התחלתי לקרוע שערי שמים בבכיות מעומק הלב, ברוך השם בשלב הזה בסייעתא דשמייא נתקלתי במדבקות של ארגון ונשמרתם, זה היה מדבקה שממש דיברה על ליבי היה כתוב שם בגדול באדום אלול, ראש השנה ויום הכיפורים בפתח ויש עברות שאתה לא מצליח להתגבר עליהם, וכו’ הבנתי שזה בשבילי, מידית התקשרתי לקו והתחלתי להקשיב לשיעורים, סוף סוף הבנתי מאיפה מגיעים הנפילות שלי, כנראה המצב של עברה גוררת עברה היה יותר חזק ממני, פעם בשבוע הייתי חייב לספק את כוחות הטומאה, הרי זה האוכל המרכזי שלהם, רק עכשיו הבנתי מדוע השולחן ערוך מתייחס לזה בתור העוון החמור ביותר משום שזה העוון היחיד שבורא מזיקים ממש בפועל, שגורמים צרות אסונות וניסיונות לי ולכל כלל ישראל, הטעות הגדולה שלי שהם כל פעם מחדש הצליחו לשכנע אותי שאני רוצה את זה שאני חייב את זה. עכשיו גם הבנתי מדוע הצלחתי בלימוד, משום שיש אחיזה ויניקה בכל הלימוד תורה שלי ואדרבה בשבילם זה אפשרות לינוק מהתורה.
החלטתי לצאת למלחמה הבנתי שכנראה הקב”ה שמע לתפילתי וסידר לי דרך לצאת מהעוונות.
מידית הלכתי לעמדה בירושלים לקחתי חוברת והתחלתי לעשות תיקוני עוונות, בשילוב לימוד אור החיים הקדוש.
אני לא מאמין לעצמי כשאני כותב שורות אלו אבל לפתע הבנתי שנולדתי מחדש, לפתע בגיל 30 אחרי 15 שנה של מרדף אחרי הרוח, פתאום אין תאוות אין מלחמות ואין נפילות, מטון של תאוות שהיה יושב עלי נשאר לי אולי 10 גרם, זה לא הייתי אני, פשוט נולדתי מחדש.
המשפט הזה כתוב בשלוש שורות אבל חשוב לי להסביר, יצאתי לרחוב והייתי בהלם כאילו הגעתי לגן עדן אין תאוות אין ניסיונות, מי שלא חווה את זה לא מבין מה זה, שלא תבינו לא נכון אני לא יודע מה זה אינטרנט אני נראה אברך תלמיד חכם, וברוך השם אחרי כמעט 15 שנה התחלתי להרגיש משוחרר, כל הזמן הרגשתי כאילו יש בי איזה דפקט כמו איזה עול שיושב עלייך ולפתע להרגיש שחרור רוחני עצום, זה היה בשבילי עולם הבא פשוטו, ככה דמיינתי את העולם הבא בלי תאוות.
יום אחד ביקשו ממני גם להתראיין יחד עם הרב קובי לוי, והסכמתי אפילו שאני אין לי רדיו ואני נגד לשמוע רדיו, אבל להפיץ את הבשורה הזאת לעם ישראל צריך, לעשות הכל.
אני זוכה גם להפיץ באזור מגורי ולהשתדל כמה שיותר בכדי לחסוך לאנשים את החוויה הארוכה והקשה שאני חוויתי.
בקצרה
שלום וברכה קוראים לי שלמה, אצלנו בישיבה מתמודדים עם בעיה, עוד לפני עשרות שנים כאשר קמה ישיבתנו, סידרו שהמקלחות יהיו כולם יחד ללא אפשרות של צניעות פרטית, לדאבוני ראיתי מספר פעמים שזה גורם לבחורים לחטוא, וגם לי הציע אחד הבחורים לחטוא איתו, כמובן התנגדתי, התקשרתי לארגון ונשמרתם, שם אמרו לי שכדאי להקדים ולתקן את חטאיי הפרטיים ככה משמיים ישמרו עליך שלא יחטיאו אותך, דבר שני תשתדל להתקלח דווקא בשעות הערב המוקדמות או בשעות הבוקר, וב”ה זה עזר לי.
צעד אחד מעל הכל
שלום וברכה שמי יונתן אני מלמד בתלמוד תורה אני היום כבן 33 שמח ומשמח אלוקים ואדם, כולם מכירים אותי בתור יהודי פעיל ונמרץ, איש של עשיה ומעוף, אינני מהאנשים הנתפסים לסגולות ולמיסטיקה, אני אדם מאד עניני ומחושב, זכיתי ברוך השם כבר שבע שנים ללמד בחיידר רציני, בכיתות הגבוהות אני מוערץ על המנהל ועל ההורים.
לפני 4 שנים התחילו אצלי נפילות עמוקות וקשות נפילות אשר לא שיערתי בעצמי שאני יכול להגיע לכאלה תהומות ולכאלה מעמקים, זה לא שעד היום הייתי צדיק נשגב, אני הייתי בחור קלאסי זורם ונמרץ וגם בתור אברך המשכתי ככה, מטבע הדברים הייתי בראש החברה, ולכן יש פה ושם ניסיונות, אבל ברוך השם הייתי רציני ולא היו לי נפילות קשות.
אבל עכשיו לפתע פתאום מצאתי את עצמי בשאול תחתית, היה לי מחשב בבית קניתי נטסטיק חיבור לאינטרנט, כמובן פרוץ לגמרי, לאחר השעה 12 בלילה כאשר אשתי וכל הילדים היו נרדמים, הייתי מסתגר באחד מחדרי הבית, גולש וגולש, גולש וגולש, ולא מצליח לעצור עד שהייתי נופל בחטאים חמורים, לא צריך לספר לאלו מקומות הגעתי, אבל באמת לא דברים שנפש של יהודי סובלתם, למחרת הייתי מנסה להתחזק ושוב נופל עד שאחת לחודש חודשיים הייתי שובר את הסטיק עם האינטרנט מנפץ אותו ואת הייצר הרע שלי לגזרים ממש עד דק לבלתי השאיר לו שריד, ממש כמו שעשו לעגל, מרוב עצבים על מה שזה גרם לי.
אלא שהנה לאחר שבועיים שלוש אני מוצא את עצמי שוב באמצע נפילה, התאוות שלי היו קשים מנשוא, לא שלטתי על עצמי, לאורך כל שלושת השבועות הללו תמונות של טומאה חולפות לנגד עיני ברוב שעות היום לא מסוגל לשכוח, וזה תופס אותי זה מושך אותי שוב לחנות עושה קניה של עוד נטסטיק ועוד סים, וגולש ונופל ומתדרדר וגולש עד תחתית זוהמת התהום, בבוקר קם צועק להשם ורץ למקווה ובלילה חוטא וגולש הלאה והלאה, ושלא תחשבו שכולם ראו את נפילתי , המשכתי חיצונית להיות בשיא, עשיתי סיומי מסכתות שמעתי שיעורים של דרשנים ומגידים נפלאים, ובלילה סוגר את הדלת בשקט שׂם אוזניות שאף אחד לא ישמע, וגולש עמוק אל זרועות מחבקות מלאות דם ואש ותימרות עשן של הס”מ וחילותיו, ושוב שובר את הסטיק כך, עשרה ניסיונות נתנסה יונתן, נפילה וקימה, התדרדרות ויציאה, ושוב נפילה עמוקה ושוב מוציאים את הראש מתחת המים הזדונים, אבל אז בשצף קצף נבלעתי בתוך התהומות.
בשנת תשע”ז בל”ג בעומר הייתי במירון נתקלתי בדוכן של ארגון ונשמרתם לקחתי עלון וחוברת, הבנתי שאני צריך את זה, אבל טמנתי את זה עמוק עמוק בארון שאף אחד לא יראה וגם אני לא ראיתי, היצר הרע כנראה היה חכמולוג לא קטן, הוא המשיך להשתולל.
לאחר חצי שנה ששוב שברתי את הנטסטיק והשמדתי אותו עד דק הבטחתי לעצמי לעיין בעלון, פתחתי ועיינתי, הבנתי שיש פה איזה כוח רוחני גדול שמעולם לא ניסיתי, אולי זה מה שיעזור לי להשתחרר, הלכתי על זה, התחלתי לעשות תיקונים כמו שצריך, עשיתי שלושה ארבעה תיקונים, ואז לפתע פתאום בהפתעה גמורה בא לי משהו משונה מאד, פחדים ומחשבות הזויות ומשונות, מחשבות כאילו אני רוצה להזיק לילדים שלי, לא הבנתי מאיפה זה בא לי, הייתי המום, התקשרתי מידית לארגון ונשמרתם וסיפרתי להם על מה שעובר איתי, התגובה הייתה מאד פשוטה וברורה, פשוט שיש לך נשמה מאד רגישה וכנראה הצלם שלך נפגם מחמת התאוות והעוונות, ולכן הטומאה והמזיקים שלך מתחילים להשתולל מחמת התיקונים שהתחלת לעשות, משום שאתה פשוט מנתק אותם ממקור חיותם, ולכן הם מכניסים לך מחשבות שאם תתבונן בהם הכל שקר ורעות רוח כי זה דרכם, שקר ושקר, הרי במציאות בחיים לא תזרוק את ילדיך מהחלון, זה סתם שיגעונות שמכניסים לך, בכדי שתפחד ותפסיק לעשות את התיקונים, אתה צריך להקפיד יותר על קריאת זוהר כל יום 20 דקות, או אור החיים כי זה נועד בדיוק בכדי להגן גם מדברים כאלו.
במקביל נשתדל לסדר לך פגישה עם צדיק אחד שיעזור לך לסלק ממך את הטומאה הזאת, כבר למחרת נסעתי לעמוקה שם צדיק מסוים עשה מה שעשה וכמעט כל הבעיה נעלמה כלא הייתה, אך הבעיה עדיין נשארה קצת, וזה הפריע לי מאד מה הקשר אלי פחדים ודיכאונות אני ייצור שמח ומשמח, המשכתי לעשות עוד תיקונים ובמקביל הייתי בקשר עם ארגון ונשמרתם, שם קישרו אותי עם אחד מהצדיקים הגדולים, שאמר לי מידית שאם התלבש עלי לפתע החששות הללו שקשורים לרציחה, זה כמעט תמיד בעיה קשה במזוזות, צריך בדחיפות להחליף, אבל אם אתה כבר מחליף אז הפנו אותי, ליהודי יקר ותלמיד חכם עצום מהעיר כרמיאל העוסק בחכמת הנסתר שירשום לי מזוזות על פי כוונות האר”י והרש”ש, וכן יוסיף תגים מיוחדים, שכל זה מוסיף ומסייע מאד לשמירה, וכן להקפיד שיהיה נראה השם ש-ד-י מבחוץ כגון עם בית מזוזה שקוף.
שלחתי את המזוזות לבדיקה, כנראה לא תתפלאו אבל בחדר שבו הייתי גולש ונופל, המזוזה הייתה פסולה, אפילו שלפני 6 שנים קניתי זאת מסופר תלמיד חכם גדול בעלות מכובדת, גם שני מזוזות נוספות היו כשרות בדיעבד, החלטתי להחליף את כל המזוזות אם עושים אז עד הסוף, וכן הוספתי ועשיתי על פי הוראת אותו צדיק חנוכת הבית מחדש, ובכדי להשלים את העניינים בשלמות, הביאו לי מארגון ונשמרתם לעשות יחוד מיוחד פשוט וקצר שנקרא ” יחוד לאלפים” שתיקן האר”י הקדוש במיוחד למי שמתקן את עוונותיו והמזיקים מתגרים בו, או מפריעים לו ללמוד ולהתפלל, ועל ידי יחוד זה משליכים אותם למצולות ים, וברוך השם מאז ועד היום ובא לציון גואל פלאי פלאות אין שום בעיה אין שום תקלה, על מי מנוחות ינהלני.
כשהגיע בין הזמנים של אב קצת חששתי, החשש היה מאד מוצדק משום שבכל השנים האחרונות אנו רגילים לצאת לנופש ולשכור צימר בצפון, ולדאבון כל לב אצלי הנופש הוא פשוט כמו בור ביוב, אני מחכה שאשתי תלך לישון, ואז אני נדלק אחוז טרוף, ומתחיל לצפות בערוצי טלוויזיה, לא מצליח להתגבר ולשלוט על עצמי, וכשמסתימת החופשה אני מרגיש דפוק ומרוגז, השנה כמו בכל שנה שכרנו צימר לארבעה ימים, כאן אני פשוט לא האמנתי שזה אני, אפילו לא עניין אותי לפזול לעבר ה”שלט” לא חשבתי על הטלוויזיה כלל, ממש משוחרר סוף סוף חזרתי מרוצה מהחופשה, כי פשוט קיבלתי חיים במתנה.
טומאה בקירות
שלום וברכה קוראים לי מנחם אני בחור בן 15 ולומד בישיבה קטנה בירושלים, אני מטבעי בחור שקט וביישן, אנו במשפחה משתייכים למשפחה ידועה וחשובה, אבא שלי הוא מגדולי הת”ח בישיבת מיר.
לפני שאני יספר על עצמי אני מוכרח לספר על האחים שלי, יש לי חמישה אחים שגדולים ממני אף אחד מהם עדיין אינו נשוי, שניים מתוכם מיד כשהגיעו לגיל 13 התחילו להתקלקל, עד שלקראת גיל 15 ירדו מדרך הישר כמעט לגמרי, ישנם עוד שלושה אחים נוספים, שהם בעצם בחורי ישיבות רגילות, אך במחילה מכבודם, גם בלא שידברו, הם מספרים לכולם על החטאים שלהם, איך הם מספרים, בבין הזמנים הם קמים בשעה מאד מאוחרת, משהו כמו 11-12 בצהריים, וכמו שאני יודע מעצמי זה אחד הסימנים המובהקים לחטאים, גם העיתונים או המכשירים שהם מחביאים בכל מיני חורים מראים איפה הם נמצאים.
עכשיו נתחיל לספר על עצמי עד גיל 13 הייתי ילד ככל הילדים רק דבר אחד מוזר היה אצלי, מחוץ לבית הייתי ילד שקט מאד וביישן גדול, ובבית הייתי משתולל ומכאיב, לאחים ולאחיות, לא הבנתי מעולם מאיפה נובעים שני הניגודים הללו.
כשהגעתי לגיל 13 לא ידעתי כלום על ענייני קדושה היה לי חוסר ידיעה מוחלט, וכך לדאבוני התחלתי לחטוא כמעט כל יום, אני אומר לכם זה לא היה משהו נורמלי.
אט אט התחלתי להתדרדר, במקביל גם הלימוד ב”חיידר” פשוט לא עניין אותי, מחשבותיי היו דבוקים בחטאים, בדמיונות ובשטויות, ככה החיים המשיכו והמשיכו ולא ידעתי כלל איך להצליח לצאת מהחטאים, לדבר איתי ענייני קדושה, אף אחד לא דיבר, ואני כמובן ביישן לא קטן אז אני בוודאי שלא ידבר, יום אחד יחד עם העיתון שלנו היה מצורף לעיתון עלון של שמירת הברית, זה נשאר מיותם על השולחן, אני כשראית זאת, קפצתי על המציאה כמוצא שלל רב, מידית לקחתי זאת קיפלתי באין רואים והכנסתי לכיס, עליתי לגג והתחלתי לקרוא בשקיקה, היה זה העלון הראשון של הארגון, לא היה בו הרבה פרטים אבל מה שהיה בו החיה את נשמתי.
אני חששתי מאד להתקשר מהטלפון של הבית, ולכן חיכיתי למחרת היום, והתקשרתי מטלפון ציבורי בישיבה, היה חשוב לי מאד לצאת מהבעיה שלי זה הטריד אותי הפריע לי והנה סוף סוף אפשר אולי להשתחרר מזה, ואכן בסופו של דבר עשיתי זאת, פרקתי את ליבי בטלפון היה לי קצת קשה עם בחורים שעברו בסמוך אלי והטו אוזן, אבל שם מהצד השני הבינו אותי מיד, וברוך השם נתנו לי הדרכה ברורה ומסודרת איך להתמודד ואיך לצאת, התחלתי את התהליך, קיבלתי חוברת מאחד הנציגים והתחלתי אט אט בסדר תיקון העוונות, לא מיהרתי לעשות זאת, כי לא האמנתי שאני יצליח, אבל לפחות הקפדתי על קשר אמיץ וחזק עם הארגון, סוף סוף מישהו שמבין אותי, ואינני מתבייש לספר לו הכול, עבר שבוע ונפלתי זה היה לי קשה שבעתיים התקשרתי קצת עצוב וביקשתי עוד עזרה, בארגון הסבירו לי שכל מה שנאמר שבע יפול צדיק וקם זה אם הוא בודק מחמת מה הוא נפל, ומשתדל שבפעם הבאה לא יכשל ולא יפול, כך סוגרים אט אט את האפשרות ליפול, במקביל התחלתי את התיקונים, והרגשתי מעין עולם הבא כמעט ללא ניסיונות, אבל כשיום אחד נפלתי ועוד במקווה, הייתי ממש על סף בכי, לא רציתי את זה לא רציתי לחטוא יותר, התקשרתי ושוב קיבלתי חיזוק ותמיכה, המשכתי עם התיקונים, וכך הצלחתי לצאת מזה, הגעתי ברוך השם למצב מדהים אין ניסיונות אין נפילות ואין בעיות.
הייתה לי רק בעיה אחת שהפריעה לי מאד, בבית הייתה לי הרגשה מאד רעה, אינני יודע מדוע, אבל בתוך הבית הרגשתי תמיד הרגשה של טומאה, גם לקום בבוקר היה קשה לי, הייתי קם בשעה מאוחרת, ובתור בחור בשיעור א’ ישיבה קטנה זה היה יותר מדי, פניתי לארגון ושם סידרו לי באופן קבוע במשך כמעט שנה שיתקשרו אלי במיוחד כל בוקר בכדי להעיר אותי, זה היה בשבילי ממש התחלה טובה להצלחה גדולה, ובקשר להרגשה של הטומאה שהיה לי בבית, עשו מטעם הארגון בדיקה מיוחדת, והסבירו לי שבבית שלי מסיבה לא ברורה יש שם שליטה חזקה ואחיזה גדולה, של כוח הטומאה, בגלל מריבות ועברות קשות, שהיו שם עוד לפני שבאנו לגור שם, ובעיות כאלה מצויות בהרבה בתים ישנים, ולכן כדאי מאד לארגן שם בבית פיטום הקטורת בכוונות יחד עם עשרה אנשים, משום שהטומאה החזקה שיש שם, גורמת לכל ילד מילדי הבית כשמגיע לגיל 13 להתחיל ליפול בחטאים, הבנתי שזה האמת, משום שממש לאחרונה היו כמה פעמיים שאח שלי הקטן בן שבע, היה מתכדרר על מקומו מפּחד וצורח שרואה דמויות שחורות בבית.
כאן כבר הייתי צריך לערב את אמא שלי, כי היה צריך לשלם שכר טרחה עבור האברכים שיאמרו פיטום הקטורת, עשיתי זאת דיברתי עם אימי ונתתי לה לדבר עם הארגון, שם היא הבינה מדוע אחים שלי כמעט כולם נפלו והחליטה שהיא חייבת לעשות הכל בכדי לעזור לי ולהם, ברוך השם שלחו לנו עשרה אברכים מישיבת נהר השלום שיעשו סדר פיטום הקטורת עם כוונות במשך שלושה פעמיים, לאחר שעשינו זאת ניכרה בבית אווירה הרבה יותר רגועה.
2 אחים שלי שלומדים בישיבות גדולות, התחילו להתחזק ולהשתנות, לפתע קמו מוקדם והתחילו ללכת לבתי כנסיות וישיבות בין הזמנים, את אחד האחים שלי תפסתי שלומד בקביעות ספר “אור החיים” נהניתי שגם הוא עלה על המסלול.
לאח שלי הקטן הסבירו לו שכל פעם שיש בעיה הכי קטנה, במקום לצעוק ולצרוח שיגיד יושב בסתר עליון, ובאמת הוא מדווח שזה עוזר לו מאד.
אני עם כל זה שאני בחור שקט התעקשתי להיות מפיץ באזור ירושלים, לא רציתי לוותר על הזכות הזאת.
ברוך השם באמת זכיתי להפיץ לא קצת, עבדתי די קשה במהלך השנה האחרונה, אולי זה ישמע לא אמיתי אבל עברו אצלי יותר מ- 50,000 עלונים שאת רובם חילקתי במו ידי, ולפחות עוד 20,000 מדבקות שהדבקתי, או שארגנתי בחורים שהדביקו בכל רחבי ירושלים והסביבה, לפעמים היינו עושים מבצעי חלוקה היינו יוצאים קבוצה של 4-5 בחורים מכל רחבי הארץ, ופושטים על אזורים רבים בתי כנסיות בתי מדרשות ישיבות וכוללים, שטיבלאך ועוד, גם בכותל לא וויתרנו עשינו עבודת נמלים וטיפלנו ב 5000 סידורים ותהילים, לא רצינו שיהיה יהודי אחד שלא יידע שיש דרך לצאת מהעוונות, גם אח שלי הצטרף לפעילות באזור הישיבה שלו בבני ברק והפיץ כמה אלפי עלונים.
כל המהלך הזה שינה לי את החיים מקצה לקצה, אני שהייתי חי עם עצמי סוג של בחור קצת שקט או צול, לפתע פתאום מתחיל להרחיב אפיקים לצאת מהטומאה ולהוציא עוד יהודים רבים, אומנם לא זה הדבר היחידי שתפס לי את היום, משום שכשהייתי בתקופת החטאים לא עניין אותי כלל ללמוד, ואילו היום, אפילו בבין הזמנים אני כמעט לא נמצא בבית, אני כל הזמן בבית מדרש, לומד ומפזם בלי הפסקה.
בגלל החטאים שלי מהעבר במכינה לישיבה הייתי נחשב ללא יוצלח, לכן הלכתי לישיבה קצת בינונית שמתקדמים שם מאד לאט ומסבירים כל דבר כאילו אנו ילדים קטנים, וכעת שהתקדמתי לא הייתי מסוגל ללמוד ככה, מה הייתי עושה הייתי לומד את כל מה שלומדים בישיבה, אבל הייתי קונה גמרא מסכת אחרת, עם פירוש בכריכה רכה חותך אותה ומגניב דפים לתוך הגמרא בכדי לא להשתעמם בשיעור, וככה ברוך השם סיימתי מסכת אחרי מסכת.
נכון הר”מ שלי בישיבה לא כל כך אוהב את זה או אפילו מאד לא אוהב, אבל כששאלתי אותו האם הוא מעדיף שאני יתבטל ויהיה חולם גולם כמו כולם או שאני ילמד יותר מכולם, הוא התעקש על זה שאני יהיה סליחה על המילה “טמבל” כמו כולם, וזה אני לא מוכן.
לכן ביקשתי מאבי שיודיע שאני צריך עזרה בלימוד, ואני צריך ללמוד איתו חברותא, וכך הייתי קצת לומד איתו ורוב הזמן מתקדם הרבה בלימוד, בכל מקצועות התורה בבית כנסת סמוך.
בשלב מסוים כבר העדפתי להתקדם הלאה ולעבור לישיבה אחרת ישיבה שבה אני יוכל למצות את מקסימום הכישורים שלי בלא שיגבילו אותי.
בקצרה
שלום וברכה שמי יעקב היו לי הרבה מאד נפילות במכשירים של ההורים שלי לא היה נעים לי לומר להם לחסום את זה כי הרי הם בטוחים שאסור לי להסתכל בזה, כבר במשך 4 שנים אני נופל, כשהם הולכים לישון אני מוציא את זה מהשקע שמטעינים, וגולש. אחרי שעשיתי את התיקונים לפתע קרה נס, ההורים שלי החליטו להחליף לטלפון כשר וכך אני מצליח להישמר.
לרקוד בשמחת התורה
שלום וברכה אני היום בגיל 18 אבל מה שהספקתי לעבור במסגרת ימי חיי הקצרים אני חושב שזה יותר מדי, אני מטבעי בחור קר ולא מתחבר לעניינים רוחניים יותר מדי, בגילאי 14-15 הייתי נופל בעוון הידוע כמובן שהנפילה שלי הייתה מחוסר ידיעה מוחלט, אבל הטומאה גררה אותי בצורה מאד חזקה, אני בתלמוד תורה הייתי נחשב לבחור הטוב ביותר היה לי תענוג אמיתי בלימוד התורה חשק ושמחה גדולה, והנה מאז שהתחלתי ליפול כאילו נסתם לי המוח כל הלימוד כמעט ולא עניין אותי, הכול היה יבש ובלי חיות אמיתית, כאשר נודע לי על חומר האיסור החלטתי לחתוך עם זה בצורה מוחלטת, זה היה קשה, אבל לי יש עצבי ברזל וכוחות מספיק חזקים להתגבר על כאלה תאוות, וזה מה שעשיתי, תפסתי את עצמי בשיניים נלחמתי עד שהתאוות התחילו לרדת, אבל עדיין לא הצלחתי ללמוד מספיק טוב השכל נשאר קצת סתום, וכך חלפה לה שנה.
והנה לקראת תחילת שיעור ג’ בישיבה קטנה כשאני עדיין ממשיך בישיבתי שהיא אחת הישיבות הטובות ביותר בירושלים, נתקלתי לפתע במצב שלא חלמתי עליו התחלתי לחטוא במשך שנה שלמה בחטא חמור במיוחד שעליו אומר הזוהר לֵית מִסְאֲבוּ תַּקִּיף בְּעָלְמָא בַּר מִסְּאֲבוּ דְּנִדָּה. אני כותב את זה בשורה אחת אבל קיפלתי פה 365 ימים של התמודדות בין שאול לאבדון, לא רציתי את זה אבל הייתי כמו סומא, קניתי סמארטפון ונכשלתי המון באינטרנט בדברים שעדיף לא לפרט, הצלחתי להסתיר חלקית את מצבי הרוחני מהסובבים אותי והמשכתי כרגיל בישיבה.
לקראת סוף שנה כבר רציתי להיות חילוני, לא היה לי שום טעם עם המצב שלי, אבל אז כשראיתי את כל החברים שלי מתאמצים לקראת המבחנים לישיבה גדולה, החלטתי שאני חייב ישיבה גדולה טובה ובשביל זה קצת השקעתי, כמעט בטעות התקבלתי ממש לישיבה מצוינת, אמרתי לעצמי אם ככה נגמרו המשחקים החלטתי לחתוך גם עם אותה טומאה, ולא האמנתי לעצמי אבל הצלחתי באופן מוחלט, ישבתי והשקעתי בלימוד אבל עדיין זה עבד על ריק בלי חשק אמיתי בשלב הזה זרקתי גם את הסמארטפון והחלטתי להתקדם.
התחלתי ללמוד בישיבה, והנה לפתע לאחר חצי שנה, החלו אצלי תאוות משונות מאד על חברים, לא האמנתי מה זה קשור אלי אבל זה היה חזק ממני, ממש בזמן, הצלחתי להתקשר לארגון ונשמרתם, שם הסבירו לי את הטעות הגדולה שלי, כיוון שבעצם לא עשיתי תשובה על העוונות הקודמים, אלא ניסתי להסתפק בלימוד בלבד, ולדאבון כל לב, כנראה אני נמצא בשליטת הסיטרא אחרא לכן הוא שולט עלי, וכל פעם צוחק עלי, ומחליף לי את סוגי התאוות, וזה משום שהעוונות שלי מהעבר מחטיאים אותי היום.
החלטתי מידית לעשות שלושה תיקונים על פגם הברית, שלחו לי את החוברות דרך הארגון עד לקומה שלי בישיבה, ולאחר תיקון אחד ירדו לי כל התאוות מהחברים וממש הרגשתי משוחרר, אבל כיוון שהחלטתי על 3 תיקונים אז המשכתי, ולאחר התיקון השלישי לא האמנתי לעצמי מצאתי את עצמי רוקד מול הגמרא אפילו שאני יצור קר ממוצא גרמני פשוט רקדתי, לא האמנתי איך נפתח לי כל המוח לתורה, פתאום הכל זורם איזה שטייגען, איזה יגיעה, לא האמנתי לעצמי, שמחת התורה מלפני 3-4 שנים חזרה אלי ובגדול, היום שכבר חלפה שנה אחרי התיקונים לא תאמינו, החשק לא ירד הוא נשאר בשיא, שמחה אמיתית והרגשת התעלות גדולה, ועיקר העיקרים בלי שמץ של תאוות, אני ממליץ על זה בכל פה.
בקצרה
שלום וברכה קוראים לי יהודה, עברתי חיים מאד סוערים, הנושא של עניני קדושה קיבל אצלי תמיד עדיפות ראשונה, ההתמודדויות שלי לא היו קלות, הנפילות היו לי מאד כואבות, החלטתי לעשות כמו רבי מתיא בן חרש, ללכת על זה עד הסוף, במסירות נפש, החזקתי בכיס מחט, וכל פעם שהיה התמודדות נעצתי זאת ברגל, זה באמת עזר וגם כאב, היצר הרע הבין שאיתי לא מתעסקים, אבל כנראה בגלל עוונותיי קיבלתי מתנה פצעים בכל הגוף ונאלצתי להתאשפז, בשלב הזה נוצר קשר ביני לבין ארגון ונשמרתם, שם נתנו לי את סדר התיקונים, עשיתי זאת, והשתחררתי לגמרי מכל התאוות והבעיות, היום אני זוכה לחזק בחורים ואברכים נוספים.
פגוע לתמיד
שלום וברכה קוראים לי יצחק אני עדיין לומד בתלמוד תורה, בחור סביר וקלאסי בחור ככל הבחורים יום אחד בהיותי בגיל 11 התחיל אדם בן 30 מהשכונה שלי לשוחח איתי יותר ויותר עד שבשלב מסוים הייתי מבקר אצלו בבית וכך התיידדנו מאד הוא היה מראה לי סרטים לא כל כך טובים, ומשם עבר למעשים, כמובן אי אפשר לפרט הכל, אבל עברתי טראומה לא קטנה, בתחילה זה אפילו לא היה טראומה לא שמתי לב מה אנחנו עושים, עד שבשלב מסוים אחרי שחטאנו כמה עשרות פעמיים ההורים שלי עלו על זה, הם עקבו לאיפה אני נעלם, ואז נשברתי וסיפרתי להם הכל, הם היו המומים לא ידעו מה לעשות עם כזאת בעיה קשה וצרה שפתאום נחתה עליהם, הם פנו לרבנים לפסיכולוגים ועזרו לי לצאת מהקשר אליו.
אך כאשר הגעתי לגיל 12 גיליתי שיש לי בעיה, התחלתי ליפול באופן קבוע עם עצמי, שם לא היה מי שיעקוב אחרי וגם לא מי שיעצור אותי, זה התחיל קצת קצת אך זה הגיע לשלב שלא יכולתי לעצור, הבנתי שהפגיעה שעברתי עדיין ממשיכה ללוות אותי, הטומאה הזאת רדפה אותי, והייתי בטוח שאני פגוע לתמיד, לא האמנתי שאפשר לצאת מזה, יום אחד גיליתי את המספר עם ה- 22222 אך לא הבנתי שמדובר על העניינים הללו, רק כשראיתי מדבקה שכתוב שם ממש מפורש על פגם הברית, הבנתי שזה מה שאני צריך.
התקשרתי לארגון ושם סיפרתי שאני היום בגיל 14 וכבר יותר משנתיים אני נמצא בנפילות קבועות ולא יודע איך לצאת מזה, שאלו אותי כמה שאלות, ואז נפתחתי וסיפרתי את כל מה שעבר עלי בגיל 11, הרב שדיבר איתי הסביר לי שכבר הגיעו עשרות מקרים עם סיפור דומה פחות או יותר, אבל הצד השווה אצל כולם שכל מי שעבר כזה דבר אפילו בגיל 6 או 9 מתלבש בו כוח טומאה חזק מאד ולכן בסופו של דבר כשהוא גדל הוא מתחיל לחטוא בעצמו, וכדאי וראוי שכל מי שעבר כזה דבר במקום להשקיע בפסיכולוגים יועצים ומדריכים, פשוט יעשה תיקונים על עוונות אלו, ויתנתק מהם, כי כל הבעיות שמגיעות לאדם זה אך ורק על העוונות, וגם כל ההרגשות הרעות והרגשה של פגיעה אינה אלא מחמת כוח הטומאה שמתלבש על האדם, אני שעברתי את זה יכולתי לחתום על כל מילה, באמת אחרי מה שקרה לי בגיל צעיר שלחו אות לסוללת פסיכולוגים ואנשי מקצוע, אבל דבר אחד לא חשבו לעזור לי בו להוריד את התאווה לחטא ולמחוק מהעיניים את הסרטים שראיתי, ברוך השם שכאן יש מי שעוזר לנקות זאת מהשורש.
אני החלטתי ללכת על זה עד הסוף, התחלתי לקרוא כל יום עשרים דקות בזוהר הקדוש, בכדי לזכּות לתקן את עוונותיי מהשורש. ברוך השם עשיתי את התיקונים, אבל דבר אחד גרם לי להתרגשות ושמחה גדולה כאשר טבלתי במקווה הרגשתי שמחה עצומה ואושר ממש גדול וחזק, החלטתי שעל מקווה אני לא מוותר.
יש לי חבר בכיתה שהיה מודע לעבר ולהווה שעמו אני מתמודד, וגם אני ידעתי עליו שהוא נופל בקביעות, הצעתי לו גם לעשות את התיקונים אבל לא היה לו יותר משלושים שקל, הוא התקשר לארגון ושם אמרו לו העשיר לפי עושרו והעני לפי עוניו גם התורה הקדושה קבעה שהעשיר יביא פר והעני סולת או בני יונה, ולכן הוא נתן פדיון לפי פרוטה משהו כמו עשר שקל על פגם הברית, והדריכו אותו שהעיקר זה התשובה ולפרט את החטאים והחרטה הגדולה על שציערת את בורא עולם, וכנגד חוסר הממון תעשה כמו שכתוב בעני, כי נפש הוא מקריב תקריב את נפשך לבורא עולם בתשובה, וברוך השם גם זה עזר לו מאד ויצא מהחטאים.
גם אני אחרי כל תיקון הרגשתי אדם אחר עד שיצאתי כליל מהטומאה ומהמחשבות האסורות.
בקצרה
קוראים לי שלום אני היום בחור בן 18 כבר בגיל צעיר מאד הייתי מוגדר בתור בחור קשה מבחינה לימודית, היו לי קוצים בכיסא לא יכולתי לשבת במקום, גם להבין לא הבנתי מספיק את הנלמד, לדאבוני מגיל 12 התחלתי ליפול, והנפילות היו בלי הרבה מחשבה פשוט “בום” ונופלים, לא ידעתי איך להשתחרר, הכרתי את ארגון ונשמרתם דרך המדבקות והתחלתי את התיקונים, עשיתי זאת אך עדיין השחרור לא היה מושלם, החלטתי להיפגש איתם, הם עזרו לי מאד, סיפרתי להם שאינני מסוגל ללמוד יותר משעה שתיים כל יום, אז הם פשוט הציעו לי לעזור להם להפיץ באחת מהערים הגדולות, באמת השקעתי בזה את כל הנשמה כמה שעות כל יום, וברוך השם יצאתי לגמרי מכל התאוות והניסיונות, בתחילת זמן אלול תשע”ח החלטתי לנסות ללמוד רציני, והנה לפתע יש לי הצלחה גדולה הכל ברור הכל מובן, פשוט כיף, אני פשוט שקוע בגמרא שואל ומבין, הרבנים שלי לא מבינים מה עבר עלי, אני אומנם מבין שבארגון הפסידו את אחד המפיצים הטובים אבל הם לא מרשים לי להפיץ כי הם רוצים שאני ילמד, אני מאמין שהשם ישלח להם עוד מפיצים רציניים, מה שכן אני חייב להם את החיים שלי.
תלות
שלום וברכה קוראים לי יוסף אני משתייך לחסידות לא גדולה אבל מאד ידועה, אצלנו לרבה יש קשר חזק עם הבחורים, והוא ממנה אברך צעיר שהוא ידריך את הבחורים בענייני קדושה וכדומה.
לדאבון כל לב אע”פ שאני בחור איכותי ומיוחד הפלתי ברשתי את אחד הבחורים היותר חשובים בישיבה נכד של אחד האדמורי”ם, הייתי קשור אליו ברמה לא מוסברת, לא הייתי מסוגל לזוז בלי לדעת מה קורה איתו, הייתי מעודכן און ליין מה הוא עושה מה הוא אוכל מה הוא שותה, זה היה יותר חזק ממני, לא ראיתי את עצמי מצליח לחיות בלעדיו תכננתי ודמיינתי את כל משך חיי רק כשאני קשור אליו, אם זה היה עוצר רק בעניינים אלו נו מילא, אך זה הגיע לבעיות קשות ביותר, למגוון של עוונות לא קלים, כאשר כל פעם אני מפיל אותו, בתחילה הוא היה מנסה להתנגד, אך מהר מאד הכנסתי אותו למצב של תאוות, ואני כמו שוטה חושב שהוא רוצה את זה ולא מבין שלכל בן תמותה יש תאוות אלא שנועד לשמור עליהם ולהילחם בזה שלא לחטוא.
המשגיח של הישיבה ואפילו “הרבה” ישבו אתנו וניסו להוציא אותנו מזה, כולם עבדו והשקיעו הרבה מאד וגם אנחנו בעצמינו ניסינו הכל, אבל באמת הכל, ולא הצלחנו, ישבתי עם האדמו”ר יחד בחדר וקיבלתי דברי כיבושין, ואני פרצתי בבכי חסר אונים אך לא ידעתי איך יוצאים מזה ואני באמת הייתי מוכן למסור נפש על זה, אך לא ידעתי איך.
הייתי כל הזמן בקשר עם הממונה מטעם האדמו”ר על עניני קדושה, כל רעיון או עצה מיד יישמתי אבל שום דבר לא זז.
יום אחד פנה אלי “הממונה” וסיפר לי על הקו של ארגון ונשמרתם, הוא אמר שהוא בדק את זה אצל שלושה בחורים וזה עובד מצוין, אמרתי לעצמי טוב ננסה זאת, כשהתקשרתי לארגון ונשמרתם זה היה יותר בשביל לנסות אותם הייתי בטוח שהם לא יוכלו לעזור לי, אך שם דווקא הפתיעו אותי, הדריכו אותי בשלב הראשון שאני חייב להסתכסך עם אותו בחור ואדרבה מצווה גדולה יש לי לשנוא אותו הם ניסו להציע לי לעבור ישיבה אבל אני התנגדתי בכל תוקף, פחדתי מביזיונות וכדומה, טוב, שלחו אותי לקחת את החוברת הנצרכת של התיקונים והתחלתי לעשות תיקונים אלו, אך עדיין המשיכו הנפילות, כי לא הצלחתי להתנתק ממנו הייתי קשור אליו בעבותות לא יכולתי שלא לדבר איתו.
כשהתקשרתי שוב ודיברתי עם אחד מרבני הקו הוא נתן לי כזה “שמוסען” שהשאיר אותי המום לא הייתי מסוגל לחטוא, עשיתי כפי שהדריכו אותי, פשוט צעד אחרי צעד, בלי הרבה התחכמויות, קיבלתי על עצמי לעשות עם בחור זה תענית דיבור, ופשוט לגשת אליו ולהסתכסך איתו בצורה ברורה, זה היה לי מאד קשה, אבל חשקתי שיניים ועשיתי זאת.
עשיתי מה שצריך עשיתי תיקונים, אך עדיין הרגשתי תקוע עם התאוות, לכן שוב התקשרתי לארגון, ואמרתי להם שאומנם זה עזר לי מאד והפסקתי לחטוא אבל מה אני עושה עם כל המחשבות וההרהורים, הרב שאל אותי כמה שאלות מתוכם הבנתי שמעולם לא התוודיתי ולא תיקנתי את העוונות שקשורים לחטאים נוספים שחייבים עליהם סקילה, ולכן מידית התחלתי לעשות תיקונים אלו אפילו שהפדיון עליהם לא זול בכלל, את הכסף של התיקונים האלו נתתי לאברך מאד נזקק, ואני מוכרח לומר אפילו שזה היה לי קשה כברזל עשיתי זאת, ובאמת לאט לאט התחלתי להרגיש את כוח הקדושה המיוחד שהושפע עלי, ובאמת הצלחתי להתרחק מאותו חבר בהדרגה עד שזה קרה באופן מוחלט, אפילו “הרבה” לא האמין שהצלחתי, הבאתי לרבה את החוברת של התיקונים והקריאת שמע ואמרתי לו דרך זה יצאתי מכל השטויות שלי, הרבה עבר על החוברת מכריכה לכריכה ונהנה מאד הוא גם הורה לאברך שאחראי על עניני קדושה שיציע זאת לעוד בחורים בישיבה ובאמת למעלה מעשרה בחורים יצאו מהבעיות שלהם מאד בקלות, הרבה יותר מהר ממני אולי הם לא היו שקועים בזה כזה עמוק אינני יודע, ובסייעתא דשמייא התקדמתי מאד ניתקתי קשר מוחלט עם כל מה שהיה קשור לעוונות שלי, וברוך השם אני רואה סייעתא דשמייא מיוחדת זכיתי להתארס עם בחורה ממשפחה מאד מיוחסת שלא חלמתי שאני יזכה לזה, וגם בכל מה שקורה סביבי אני רואה סייעתא דשמייא מופלאה, וברוך השם אצלנו בחסידות כבר יודעים בענייני קדושה פונים לארגון ונשמרתם.
מקצוע ששמו חטא
שלום וברכה שמי אשר אני לומד בישיבה ידועה אני בחור כישרוני חשוב ואפילו קצת מבוגר, כשנתקלתי בארגון ונשמרתם הייתי בן 25 הייתי בחור מבוגר ומתוסכל, אני בעיקרון בחור כשרוני ומוצלח אך לא מצליח למצוא את עצמי, הביזיונות היו הגדולים בכל הפגישות אמרתי רציתי להמשיך, אך כמעט תמיד הצד השני מוריד אותי, ושלא תחשבו שאני בחור לא יוצלח משונה או מכוער, אני בחור מוצלח חברמן ונחמד וכמובן בן תורה ממשפחה מובחרת.
למה נתקעתי, למה לא הצלחתי? אני במעמקי ליבי ידעתי מדוע ולמה, עוד מגיל 13 הייתי בנפילות אין צורך לפרט את הכמויות, אני חטאתי והחטאתי כשאפילו לא ידעתי מה אני עושה, בשלב מסוים כבר כשהייתי בישיבה קטנה, ובפרט בישיבה גדולה, נהייתי מקצועי בלזהות בחורים בעייתיים ולהפיל אותם בפח, זה היה בשבילי פשוט מאד כי כיוון שאני התעסקתי בזה, בקלות זיהיתי את החוטאים למיניהם, אומנם לדאבוני היו גם כאלה שבאמת היו צדיקים ורק אני הכשלתי אותם, בקיצור הייתי מחטיא הרבים בצורה מיוחדת, אף אחד לא ידע עלי הייתי מקצועי בלהסתיר זאת.
הבנתי שכנראה בורא עולם החליט ששעת הפירעון הגיעה ע”י הרווקות, הייתי הולך בטל, מדוכא מהמצב שלי כל הבחורות דוחים אותי.
יום אחד ראיתי דף בודד של ארגון ונשמרתם שם היה מוסבר בצורה ברורה על חומר העוון ומעלת שמירתו, ועד כמה זה הורס ומפריע בחיים, היססתי מאד אם להתקשר או לא, לבסוף החלטתי אין לי מה להפסיד, אני הולך על זה, התקשרתי, סיפרתי על מה שעובר עלי היום ובעיקר מה שעשיתי בעבר, שם בארגון הסבירו לי מידית איך זה עובד, הטומאה שנוצרה מעוונותיי מקיפה אותי ושולטת עלי ולכן אני חוטא בין אם אני רוצה ובין אם אני לא רוצה, וכיוון שאותם מזיקים שולטים עליך הם מחליטים מתי תחטא מתי לא תחטא, ולכן כשאתה נפגש הם חוששים שזה יגרום לך לחטוא פחות, ולכן הם נותנים הרגשה רעה לסובבים אותך או לבחורה שאיתה אתה נפגש, ולכן הם מודיעים כל פעם על סירוב להמשיך את הפגישות.
הייתי בהלם, רק עכשיו ירד לי האסימון, שאלתי מה אני יכול לעשות בכדי לשנות את המצב, כאן נתנו לי הדרכה מרוכזת ומסודרת, לימדו אותי איך להתרחק מבחורים בעיתיים, איך לחזור בתשובה ואיך להשתנות.
התחלתי עם התיקונים, חלק מהתיקונים היו לי ממש בקלות, וחלקם במסירות נפש ממש, פעם אחת באמצע הצום התחיל הראש שלי לכאוב והיה לי חום גבוה, התקשרתי לארגון, שם אמרו לי שעקרונית אני יכול לפתוח את הצום בכזה מצב, אבל תהיה בטוח שכל הכאבי ראש זה בגלל שיש רשות למזיקים שנבראו מהעוונות שלך להפריע לך ולייאש אותך ואתה עוד תראה איך בסוף הצום אתה מרגיש טוב מאד, ואני כמו שבעבר הייתי עקשן כפּרד בעברות עכשיו נהייתי עקשן במצוות, שכבתי במיטה ובכיתי על חטאי, וחצי שעה אחרי הצום כבר הרגשתי ככל האדם ללא חום וללא כאבים, כלום ממש.
אני קופץ חודשיים קדימה, מתקשרים אלי מארגון ונשמרתם ואומרים לי שהרב קובי לוי מחפש להעלות לשידור, מישהו שהצליח לצאת מהעוונות ולספר על ארגון ונשמרתם, מידית הסכמתי, התרגשתי מאד זו הפעם הראשונה שבה אני מתראיין, וכך סיפרתי על התקופות הקשות שלי עד שפגשתי בארגון ונשמרתם, סיפרתי איך הדריכו אותי שלב אחרי שלב, איך באמת כל המלחמה הזו היא בעצם מלחמה רוחנית, והסברתי בעצמי את התהליך, מיד ברגע הראשון כשמגיעים התאוות הייתי אומר יושב בסתר או מכוון במגן דוד כמו שהסבירו לי, ומידית נעלמה לה התאווה, לאחר מכן התחלתי לקרוא באופן קבוע באור החיים הקדוש, והרגשתי ממש שמירה מיוחדת, השלמתי את המהלך יחד עם התיקונים, המיוחדים וכך זכיתי לאחר כל כך הרבה שנים להשתחרר מהעוונות, הרב קובי לוי שאל אותי בשידור כמה שאלות, וסיפרתי עד כמה אני רואה לעצמי זכות לספר זאת לפני קהל ועדה, בכדי שעוד אנשים ייצאו מהעברות.
כך המשכתי עם התיקונים שהייתי צריך לעשות, ולפתע התחלתי לקבל הצעות מצוינות שלא הציעו לי כלל בשלושת השנים האחרונות, התקשרתי לארגון בהתפעלות, שם הסבירו לי שכתוב בזוהר שאין מזווגים לו לאדם אלא לפי מעשיו וכיוון שמעשיך היו פסולים ואסורים, הרחיקו אותך מבחורות טובות וקיבלת רק זיבורית דזיבורית, ובאמת ברוך השם תוך שבועיים זכיתי לסגור וורט עם עידית דעידית, וכל התאוות פשוט חלפו והלכו כלא היו.
כיוון שאני החטאתי את הרבים לא טמנתי ידי בצלחת, ואף על פי שבישיבה אני נקרא בחור חשוב מאד, הכנסתי לכל הגמרות עלונים של ארגון ונשמרתם, עברתי שיעור אחרי שיעור והפצתי שם, ובהדרכת הארגון גם לכל אלו שאני החטאתי אותם בעבר, שלחתי להם מכתב עם החוברת בכדי שיהיה להם את האפשרות לחזור בתשובה.
בקצרה
שלום וברכה קוראים לי אהרן אני בחור בן 16 ומתגורר במאה שערים, מעולם לא ידעתי ולא לימדו אותי בעניינים אלו מה אסור ומה מותר, כשניגש אלי מישהו והתעסק איתי לא חשבתי בכלל להתנגד לא הבנתי מה מדובר כלל, הבנתי שלא נעים לדבר על זה אבל לא חלמתי שיש בזה איסור כה גדול.
לדאבוני כבר שנתיים שאני נופל במגוון נפילות, והם דווקא מתרכזים במקומות שלא הייתי חולם, זה יכול להיות בכל מיני שטיבלאכים באזור, אומנם אינני מצדיק את עצמי, אך ברגע, שבנפילות אלו, מעורב מישהו נוסף, הניסיון גדול פי כמה, ברגע שהוא רוצה אתה ממש נהיה משועבד ולא מצליח להשתחרר, התקשרתי לארגון ונשמרתם, ושם הסבירו לי שאם זה מישהו שאני מכיר, חייבים להסתכסך איתו אבל כיוון שרוב המקרים שלי זה היה עם מישהו שאינני מכיר, אני חייב לתרגל חוסר קירבה לבני אדם באופן מוחלט, בריחה ממקומות שיתכנו בהם ניסיונות, ובפרט לא להתקרב למקומות מסוימים בשעות הבעייתיות.
כיוון שגם במקווה היה לי הרבה נפילות, הסבירו לי שכל הבעיה היא שאני לא מזדרז, כי חוטאים ופושעים יש בכל מקום, והרי דווקא על מקווה נאמר, זריזות מביאה לידי טהרה, כי אף אחד לא היה ניגש אלי אם לא הייתי מתעכב.
התחלתי ברך השם לעשות את התיקונים והתחלתי להשתחרר מהתאוות ומהניסיונות, התקשרתי לארגון וביקשתי מדבקות להפיץ, וכיוון שאני מכיר את כל המקומות הבעייתיים אצלי בשכונה רציתי להדביק דווקא שם, אך לדאבוני בדיוק באותו יום היו לי ניסיונות, אבל אחרי מה שלימדו אותי הצלחתי להשתחרר ולברוח בקלות.
מחטיא הרבים
שלום וברכה שמי ארלה אני היום סך הכל בן 19 אבל מה שאני עברתי בימי חודלי תסמרנה שערות ראשיכם, הסיפור שלי מעיד כאלף עדים שהבעיה טמונה בשורש,
אני מתגורר בעיר מרכזית מאד במעוז חרדי מסודר, כבר בגיל שבע נפלתי בחטאים מסובכים של חייבי מיתות בית דין, עם שכנים חברים שלי בני גילי, ולא תאמינו גם עם בעיות נוספות שעוד יותר מסובך לפרט, בסך הכל היינו ילדים, והסיפור נודע להורים בשכונה, וכך ברוך השם נאלצנו להפסיק זאת, אך לדאבון כל לב אני לא עצרתי, בגיל 11 כבר נפלתי בחטאים נדירים ביותר ומסובכים פי שמונה, של חייבי מיתות בית דין שונים ומשונים, ואת זה הצלחתי להסתיר, ואני עדיין נער ולא איש, וכך התקדמתי הלאה גדלתי עשיתי בר מצווה, והנפילות המשיכו והמשיכו.
לדאבון כל לב גם גרמתי להרבה בחורים לחטוא בחטאים קשים ביותר, הכוללים חייבי מיתות, בשלב מסוים ניסו לעזור לי, והפנו אותי בגיל 14 לפסיכולוגית… שאחרי שתי פגישות החליטה שכל הבעיות שלי הסתיימו.
ברוך השם בזכות הפסיכולוגית, זכיתי לעלות לישיבה עם פלומבה של אחד שאין לו שום בעיה והכל בסדר, אך מה שלא ידעו ולא הבינו שמהטומאה אי אפשר להתחמק היא ממתינה בסיבוב, ובאמת מה שקרה אצלי במהלך השנים הבאות היה מעבר לכל דמיון, פשוט הפכתי לחוטא ומחטיא מקצועי יותר מדי, תוך זמן קצר ממתי שרציתי להחטיא מישהו כבר הייתי מפיל אותו לכזה מקום שממנו כמעט לא יכל לצאת, לדאבון כל לב היום אני יושב וממרר בבכי על זאת אבל בעבר זה היה לחם חוקי, הרי הורגלתי לחטאים קשים מגיל שילד בקושי יודע א”ב.
וכך לדאבון כל לב אולי דווקא בגלל שלמדתי בישיבה חשובה, נוצר מצב שהסביבה העלימה עין מהנפילות שלי, לא היה מתאים להם להתעסק עם זה, ואם היו מגלים איזו בעיה שלא מצליחים להתמודד איתה, אז היה פתרון מאד פשוט, היו מטאטים אותה מתחת השטיח, פעם זה היה המשגיח שלא התייחס לתלונות של בחורים, או אחד הרמי”ם הם אמרו זה יעבור הוא “כישרן”, אף אחד לא עשה מזה עסק או משהו רציני במקרה חרום הרימו יותר גבוה את השטיח אבל הבעיה המרכזית, שנכנסו לשם הרבה נשמות אומללות שלא חשבו ולא ידעו איך לעזור להם.
בשלב מסוים הבנתי שאני בבעיה ואם אני לא ינסה לקבל עזרה בסופו של דבר הטומאה הזאת כבר תשתלט עלי, הייתי עסוק בזה 24 שעות ביממה והחלטתי לעצור זאת, אם אין אני לי מי לי, פניתי לכל הארגונים שמופיעים בסוף העיתון ובספרי טלפונים, יועצי חינוך בכירים וידועים בציבור החרדי.
אני כמובן לא זילזלתי באף אחד נאחזתי בכל אחד כזה, כטובע הנאחז בקש, ישבתי ובלי בושה סיפרתי את הבעיות שלי, זעקתי לעזרה רציתי לצאת מהבעיות הללו לא רציתי להיות חלק מתוך התהום הנוראה הזאת. התוצאה הייתה שהעבירו אותי מאיש מקצוע לאיש חינוך ומשם ליועצים פסיכולוגיים ורגשיים, שמצאו שאני בסדר גמור אבל תקוע, מה עושים איך ממשיכים גם אני לא ידעתי.
המשכתי לישיבה גדולה וגם שם היו התמודדויות יותר חזקות ממני, ברוך השם אחרי מלחמה עקובה מדם הצלחתי לעצור חלק משמעותי מהחטאים, אך עדיין הייתי להוט אחריהם כמו ארי בסוגר.
אחד הרבנים מהישיבה שהתיידדתי איתו וסיפרתי לו על העוונות שלי, נתן לי מספר טלפון של ארגון ונשמרתם הוא אמר לי שהוא אולי לא נוהג כמו שאר הרבנים בישיבה אבל הוא כבר הפנה שמונה בחורים בישיבה שיצאו ממגוון בעיות על ידם, החלטתי לנסות.
לקחתי מאחד האברכים בישיבה פלאפון והתקשרתי השיחה הראשונה הפתיעה אותי לטובה זו הייתה שיחת עומק שנמשכה למעלה משעה, שם הסבירו לי איך אפשר לצאת ממכלול הבעיות שלי ומה נדרש ממני, כיוון שהיה לי יותר מדי בעיות עם חברים נשאלתי איך אני נראה, בקשר ללבוש ולתסרוקות, הסברתי להם שאני נוהג מדי שלושה חודשים ללטף קצת את השער עם מספריים אצל ספרי צמרת ועל אורך השער והדירוג עדיף שלא לדבר, כששמעו זאת הסבירו לי שאינני יכול להיות מכשול ברשות הרבים לגרות ולהחטיא בחורים ולחשוב שזה לא נורא, משום שבמציאות אני גורם לבחורים רבים לחטוא כשרואים אובייקט בעיתי כמוני, קיבלתי על עצמי להסיר חלק ממחלפות ראשי ולתפוס מרחק מכל חבר בעיתי, עשיתי זאת גזזתי מה שלא עשיתי מימי כמובן השארתי דרוג וכדומה אבל ברמה נסבלת, גם בקשר לטבילה במקווה עודדו אותי תוך כדי הדרכה איך לעשות זאת בקדושה, בפעם הראשונה שטבלתי הרגשתי שירד ממני טומאה בכמות עצומה פתאום התחלתי להרגיש משוחרר ושמחה גדולה, החלטתי לא לוותר על מקווה, התקדמתי יפה הפסקתי לחטוא חטאים גדולים, אבל את הבעיות הרגילות לא הפסקתי הייתי מדי תלותי, אומנם עשיתי תיקונים אבל הם החזיקו רק שבועיים, כי הייתי טובל ושרץ בידו, לא הסכמתי לעזוב את החברים שלי הפלתי ונפלתי, היו כמעט פעמיים שנפלתי בחטאים חמורים וברגע האחרון התקשרתי לארגון ונשמרתם וקיבלתי הדרכה מקצועית ובס”ד הצלחתי לחמוק מאיסור של חייבי מיתות ב”ד.
אני הייתי עצלן התקדמתי לפי הקצב שבא לי, לא קראתי אור החיים לא עשיתי מה שצריך, ובמיוחד החברים שהקיפו אותי גרמו לי לחטאים. התקשרתי להתלונן על חוסר התקדמות, אך שם בארגון הסבירו לי שבמצב שאני לא עושה מה שאומרים לי אין אפשרות להתקדם. ניתקו איתי קצת קשר והרגשתי בודד במערכה, הנפילות המשיכו ואני הייתי באין אונים מוחלט.
לקראת הילולת האור החיים הקדוש, החלטתי להתקשר שוב לארגון שם הזמינו אותי לבוא להילולא, החלטתי לבוא היו שם המונים גם השלטים של ארגון ונשמרתם צבטו לי בלב הנה אלפים מצליחים ואני סתם צולע, סתם עצלן, שם קיבלתי הדרכה מרוכזת ישר ללב לא יכולתי לעמוד בפני האמת, הסבירו לי את תכלית האדם בעולם ואיך אני מעכב לעצמי את כל ההצלחה בחיים, התבּטלתי לגמרי, והחלטתי אני הולך על זה ניגשתי לציון האור החיים התפללתי והתחייבתי להפסיק לחטוא.
החלטתי להוריד עוד קצת מהרעמה שיש לי על הראש, להראות רצינות לבורא עולם, ובאמת כשאני רציני זה עד הסוף, עכשיו שסוף סוף קלטתי את האמת שום דבר לא יעצור אותי, התחלתי סידרה ארוכה של תיקונים במשך שבועיים שלמים הייתי בתענית כל יום, זה לא היה לי כל כך קשה, כי הייתי אוכל יותר משתי ארוחות בלילה וישן טוב ביום.
עזבתי את כל החברים הבעייתיים, ונשארתי רק עם הבחורים הרציניים.
עשיתי את זה, כן הצלחתי, הרגשתי שחרור ענק אחרי שעשיתי שבועיים של תיקונים ברצף, אומנם היו עוד קצת תאוות ונסיונות, לכן
החלטתי שאני נוסע לצפון לסדר את מהלך התשובה שלי יותר טוב, על הדרך רציתי לסייע לארגון והחלטתי לשנע עשרים אלף מדבקות מירושלים לצפון שם נפגשתי עם מספר רבנים, כאשר אחד הרבנים בצפת הדריך אותי באופן ברור וקולע הישר לתוך חדרי ליבי, להפסיק לגמרי למשוך עיניים ועל ידי זה להחטיא אחרים.
בשעות הלילה המאוחרות נסעתי לחצור שם נפגשתי עם עוד רבנים כאשר אחד מהם פשוט זעק עלי בחרדת אלוקים וסיפר לי ממש במוחש איזה טומאה מקיפה אותי, סוף סוף הצלחתי לפרוץ בבכי לאחר יותר מעשר שנים שאני יבש כעץ ואפילו לבכות על עצמי אינני יודע.
הסבירו לי דבר פשוט שהרי על עוון אחד מהעוונות שעברתי אומר הרב יהודה פתייא שאני אמור להיות כמה מאות שנים נדון בכף הקלע ובגלגולים שונים ובגהינם, ואני חוגג ומתלונן ומרגיש טוב כאילו כל העולם שייך לי, קצת ענווה קצת בושה, אתה צריך לבוא לבורא עולם בהכנעה גמורה, בכדי שיחוס עליך ויכפר לך על החטאים.
הגעתי לביתי ביום שישי ואמרתי לעצמי אני יגזוז קצת שערות עם המספריים לכבוד השם, לפתע תפסה אותי רוח טהרה והחלטתי לכבוד השם אז עד הסוף, העברתי מכונה על כל הראש מתחילתו עד סופו בלי בלוריות או דרוגים, תבינו אני מגיל 3 הולך לספר וקוצר מחמאות על כל תספורת, בשבילי זה היה קריאת ים סוף, גם על עשרה מכנסיים שהמתינו להצרה צמודה החלטתי לוותר ולא לגשת לחייט, התקשרתי במוצאי שבת לארגון ונשמרתם והודעתי להם בשמחה עצומה על הצעד שעשיתי ואמרתי להם שהחלטתי להיות משועבד לקב”ה על ידי שאני לוקח על עצמי את אחריות ההפצה בכמה ערים מרכזיות במרכז, וברוך השם בימים האחרונים התחלתי לפעול במלוא הקיטור, והצלחתי לגייס כמה פעילים שיפיצו קדושה לקראת חודש אלול.
יציאה מסרטים ואינטרנט
שלום וברכה קוראים לי יוסף אני לומד בישיבה מצוינת שיש בה למעלה מ: 600 בחורים.
עברו עלי שנים רבות שבהם חטאתי עוויתי ופשעתי בעוון החמור ביותר, יש לנו בישיבה אנשי צוות מנוסים, וגם ת”ח המבינים בנפש האדם, אני שהייתי עמוק בתוך העוונות עם כל הבושה הגדולה שלי הגיע שלב שאמרתי לעצמי אני לא הולך להתחתן עם הבעיות האלה אני חייב להשתחרר מזה, הלכתי וישבתי עם הרבנים, ופתחתי איתם שעות של דיונים עמוקים אל פנים הנפש, תכניות פסיכולוגיות, וכל מיני קומבינות שניסו על ידם לעזור לי, תקצר היריעה מלפרט את הניסיונות העליות הירידות והנפילות.
אני מתגורר בבני ברק יום אחד אני רואה את הרחוב שלי מותקף במדבקות של ארגון ונשמרתם, הם טענו שם שהם מוציאים מנפילות, זה היה אחרי ל”ג בעומר כנראה הם עשו במירון הפצה מיוחדת, טוב הם עשו עבודה טובה, כל שני מטר היה מדבקה כנראה איזה בחור היפראקטיבי הדביק שם, בכל מקרה רק בשביל להבין לאיזה נפילות הם מתכוונים התקשרתי אליהם ופשוט נדהמתי לא האמנתי מישהו פה מדבר על פגם הברית ועוד בלי להתבייש, טוב הבנתי שאולי הם באו לעולם בשבילי אמרתי נראה מה יש להם להציע, עברתי על כל הקו הלוך ושוב והבנתי שזה אמיתי יש פה כוח חדש שאני חייב לנסות, החלטתי שאני חייב לדבר איתם אבל כמובן התביישתי קצת ועשיתי זאת קצת בהתרסה, מיד כשענו לי אמרתי להם שבטח הם לא יכלו לעזור לי כי אני בעוון הזה כבר הרבה מאד שנים ניסיתי את כל מה שאפשר, ואני לא מצליח לצאת מזה, הם ענו לי מיד, באמת אי אפשר להוציא אותך, מי שיכול להוציא אותך זה רק אתה בעצמך, יחד עם הקב”ה, אבל אם תתחיל עוד היום לקרוא 20 דקות “אור החיים” על התורה אז יהיה לך באמת את הכוח להצליח, בשיחה הראשונה קצת חששתי לפרט את מגוון עברותיי, אבל בשעה שסיימתי את השיחה קיבלתי הלם מהרצון האדיר לעזור לי, התקשרתי שוב לאחר כעשר דקות לספר על עוונות נוספים שהתביישתי מקודם להגיד, סיפרתי על כמויות הסרטים שראיתי על הגלישות באינטרנט, על כל הזוהמה שהפכתי בה והפכתי בה עד שנהייתי לחלק ממנה, ממש בכיתי כשסיפרתי זאת לא האמנתי שאני פותח את סגור לבבי לתוך האפרכסת, ממש הבינו אותי שם בארגון, הבנתי שיש להם ניסיון עצום, סיפרתי להם על זה שיש במשפחתי אח שירד מהדרך, ובאין רואים מגניב לי מחשבים וסרטים, שם ישבו להדריך אותי איך להימנע מזה איך לא להתקרב אליו, איך להתנתק ממנו בצורה מוצלחת, וביקשו ממני שבמשך בין הזמנים הקרוב אני יהיה עם הארגון בקשר רציף בכדי שיכלו לעזור לי בהתמודדות.
לבסוף הסבירו לי איפה ישנם חוברות של תיקוני עוונות, במקום הכי סמוך אלי בעיר בני ברק, אני כבר נדלקתי על זה הבנתי שיש פה משהו אמיתי החלטתי ללכת על זה בכל הכוח, אומנם הישיבה שלי זה לא בבני ברק, מרחק נסיעה לא קטן אבל החלטתי ללכת על זה, אמרתי לעצמי אני מוכרח לצאת מהבעיה שלי, נסעתי לבני ברק לקחתי ממקום העמדה את החוברות, וחזרתי לישיבה, בשלב הזה התחלתי ליישם, התחלתי לקרוא את “האור החיים הקדוש” ישבתי וקראתי 20 דקות, והנה אפילו אני לא האמנתי עוברים שעתיים שלוש עוברים עשר שעות ושום תאווה לא נכנסת למוח, לא האמנתי לעצמי, קמתי בבוקר ושוב קראתי 20 דקות אור החיים וגם היום הזה חולף עלי כמו מתוך חלום, אין אפילו בדל של תאווה גם לא מלחמה כלום פשוט כלום, לא האמנתי לעצמי לא האמנתי שיש כזה כוח בעולם ואנשים לא יודעים, אחרי 3 ימים עשיתי תיקון אחד, אך לא הרגשתי הבדל משמעותי כי בין כך הייתי בעננים אחרי מה שהאור החיים עשה לי…
אבל על דבר אחד אני לא מוותר את כסף הפדיונות אני מעביר בשלימות לארגון ונשמרתם אני חייב שעם הכסף שלי יעזרו לעוד יהודים יפיצו עוד ועוד את המושג החדש, אפשר לצאת מזה בקלות…
טוב אני לא קמצן הבנתי שיש פה כוח עצום החלטתי לשתף שישה חברים קרובים שאני יודע שגם הם מתמודדים בזה, ורוצים לצאת מזה, וכך התחיל להיות תור בישיבה על ספרי אור החיים, ותבינו מדובר בישיבה ליטאית קלאסית, אצל אחד החברים זה לא עבד טוב אז הצעתי לו להתקשר לארגון, שם אמרו לו שיקפיד לומר בתחילת הלימוד “אנא בורא עולם אני מבקש ממך שלימוד זה יעזור לי להתגבר על עוון פגם הברית”, אחרי שהוא עשה את זה אז גם אצלו זה התחיל לעבוד, אני נהייתי ספּק חוברות של תיקוני עוונות לבחורי הישיבה.
לקראת התיקון השלישי היה לי קשה במיוחד אני לא יודע מדוע חששתי כל כך, התקשרתי לארגון ונשמרתם וסיפרתי עד כמה אני רזה ונמוך הבטן שלי פשוט דבוקה לגב אני חושב שאם אני עושה, עוד תענית אני מתמוטט.
מיד אמרו לי לא לעשות יותר מתענית אחת בשבוע שאז אין שום בעיה רפואית אבל אני מאד חששתי, הציעו לי מטעם הארגון להודיע להם לפני התענית הבאה על התענית שלי, ושם יפנו את הבקשה לצדיק מסוים שיתפלל עלי שזה יהיה קל, באמת כך עשיתי וגם אני התפלאתי איך התענית עברה בקלות ובמהירות, הרגשתי כאילו נמצאים איתי ועוזרים לי, לא היה לי לא סחרחורת ולא חולשה, ודווקא הצלחתי ללמוד מאד טוב באותו יום.
טוב להודות להשם אני היום סיימתי את כל התהליך, ירדו לי ממש התאוות והניסיונות, הכל רץ ברך השם, רק נראה לי שאסור להשאיר את זה ככה חייבים להעביר את הבשורה הזאת לכל כלל ישראל.
בקצרה
קוראים לי אברימי כבר בהיותי בגיל 12 נפלתי בעוונות חמורים מאד עם בן דוד שלי, לא ידעתי איך לעצור או להפסיק זאת, במשך ארבע שנים פשוט ירדתי וירדתי היה לי קשה ללמוד והיו לי הרגשות רעות, כשהגעתי לש”ב ישיבה קטנה נתקלתי במדבקה, התקשרתי והתחלתי להתחזק, עשיתי את התיקונים ופשוט השתחררתי מהנפילות הללו שהיו ממש לחם חוקי, לא נשארתי לבד בהצלחה, וצירפתי אלי עוד שלושה בחורים שהכרתי שגם הם מתמודדים, במהלך כל התיקונים וההתמודדויות הקטנות, התקשרנו לארגון שוב ושוב מהטלפון ציבורי, דרך שיחת גוביינא, בשלב מסוים עשו במיוחד בשבילי ובשביל חברים שלי כרטיס בזקרט על חשבון הארגון לייעוץ והדרכה, בכדי שנוכל להתייעץ בקלות, בסייעתא דשמייא ארבעתנו ניצחנו את הטומאה.
מעבד של הטומאה להיות עבד של הקב”ה
קוראים לי יהודה אני אברך בן 23 באחד מערי המרכז,
אני למדתי בתור בחור באחת הישיבות המפורסמות בבני ברק את האיסור של החטא הידוע ידעתי אבל לא כ”כ היה ברור לי חומרתו ומה גם שמעולם לא שמעתי על כך מרב או ממשגיח רק בתור ילד מאבא שלי שמעתי את ה”דין היבש”.
עד שיום אחד נכשלתי זה קרה קצת אחרי גיל 18 את אותו יום אני לא ישכח כמה שהרגשתי דפוק ורע אח”כ, אבל מאז התחלתי להיכשל יום אחר יום ואולי רק לפעמים זה קרה “רק” אחת ליומיים ולאט לאט הרגשתי שהדבר לא בשליטה כלל והקושי היה עצום
בתקופה זו מה לא עבר עלי, תפילות, קבלות, קנסות אבל כלום לא זז, אולי זה עזר ליום או יומיים אבל בד”כ לא יותר, בתקופת ר”ה ויו”כ בשיא ההשקעה, הצלחתי להישמר למקסימום שלושה שבועות אבל בהושענא רבא כבר נפלתי עמוק ר”ל, את מה שעברתי בתקופה זו של כ5 שנים אין מילים לתאר איזה צער שכל פעם אני מוצא את עצמי פרוע לשמצה תחת יצרי ואני אנא אני בא.
היום אני נזכר באותם הזמנים שלחמתי בכל כוחי אבל לשווא, לא פעם דפקתי את ראשי בקיר ושאלתי את עצמי למה זה קורה לי ולמה ה’ כביכול לא עוזר לי נחרדתי עמוק בתוך ליבי לאן אני יגיע הרי אני שואף לגדולות וכי מזה יצא משהו הרי אני משוקץ בטומאה המטמאה את כל הגוף יום יום, מי שלא יודע לעולם לא יבין ואשריו כי הוא לא טעם מהו המרירות הנוראה של החטא.
פעם בבין הזמנים התחזקתי מאוד וראיתי בספרים שרק ע”י עמל התורה אפשר להינצל ובאמת בזמן הזה הרגשתי התעלות עצומה והצלחתי להתגבר והייתי שקוע בלימוד שעות רבות ובאמת הרגשתי פעם ראשונה שאני משתחרר מהמועקה הזו אבל לצערי לאחר כחודש וחצי נחלשתי בלימוד אבל חשבתי שכ”כ הרבה זמן מסתבר שזה כבר מאחורי אבל לאחר כשבועיים בוקר אחד בלי הרבה מחשבות, אני מוצא את עצמי נכשל, ועד היום אני לא מבין איך אבל מאז התורה כבר לא השפיעה עלי כמו בזמן החזק שלמדתי. תמיד ניסיתי לחזור ללמוד טוב כאותם הימים אבל כבר לא הצלחתי לצערי והחשק ממני והלאה.
לאחר החתונה חשבתי שסוף סוף יש סיכוי אבל בדיוק להפך כי משביעו רעב, ולפעמים דווקא אחרי המצווה התעורר לי מיד שוב תאווה דווקא לחטא ואפ’ התאווה לזה הייתה הרבה יותר מ”למצווה”
לאחר הרבה תפילות יום אחד הלכתי בבני ברק וראיתי מדבקה של פגם הברית מיד הסתכלתי לכל עבר ראיתי שאף אחד לא רואה רשמתי את המספר והסתלקתי, במרץ רב התחלתי להאזין לקו אבל שמעתי שם דברים מאד רחוקים ממני כל מיני תיקונים שמעולם לא שמעתי עליהם ואפ’ קצת זלזלתי אבל מה יש להפסיד ואז אמרתי שאפשר לנסות ללמוד קצת אור החיים זה וודאי דבר טוב, אבל צחקתי על עצמי, אחרי יום יומיים שאני מאזין לקו הזה הייתי בטוח שזה קשור לברסלביים או לננחים ומה פתאום שאני יעשה את מה שהוא אומר שם, ולכן לא השקעתי בזה ברצינות,
אבל יד ההשגחה סיבבה שאני יידע מי העומד מאחורי הקו, יום אחד עליתי לטרמפ ושם נפגשתי איתו וגם נודע לי שהוא בוגר ישיבת פונוביז’ וזה נתן לי יותר סיבה לנסות, הבנתי שזה אנשים משלנו, התחלתי במרץ רב והקפדתי יום יום ללמוד לפחות 20 דק’ אור החיים, והנה פלא עובר שבוע ואני לא נופל ואני כבר לא צריך להילחם כמעט.
אומנם פעם אחת היה לי ניסיון קצת רציני אבל ברגע שעשיתי כמו ההדרכה בקו ואמרתי יושב בסתר עליון זה פשוט נעלם.
לאחר כשבוע נוסף החלטתי לראות את המופת הבא שנגמרים על ידו התאוות, לאחר הצום הראשון נעלמו לי כל התאוות האסורים לגמרי ועד היום שנה אח”כ אני לא רוצה כלל לחטוא, וזה מופת גמור שאני עדיין חי אותו יום יום.
קשה לי להבין איך זה עובד, אבל עם הצלחה לא מתווכחים, הרי גם בזמני רפיון גדול אני לא מרגיש שום רצון הכי קטן לחטוא,
המשכתי את התעניות והתענית השלישית הייתה ביום שישי, ואין בפי מילים לתאר את שמחת השבת שהיה לי לאחר התענית, איך הרגשתי בליל שבת, ממש זך וטהור כבמוצאי יוה”כ מדי פעם פצחתי בזמזומי שירה של אושר.
אח”כ התחלתי לקרא קר”ש עם כוונות היה לי קשה לקבל את הכוונות הללו אבל אני שראיתי את המופת בעיניים לא צריך שום שכנוע היה קשה להבין את זה אבל איכשהו אני עושה את זה אני מקווה שזה בצורה נכונה.
כשזכיתי לכל זאת הבנתי שאינני יכול לעצור אני חייב גם לעזור לעוד יהודים, אם עד היום הייתי משועבד לטומאה עכשיו אני יהיה עבד של הקב”ה, החלטתי לקחת את אחת הערים החרדיות שאין בהם הפצה טובה, כפרויקט אישי שלי, אני לא וויתרתי פתחתי שם תחנות חלוקה לחוברות פרסמתי מדבקות והשקעתי המון, פעם בשבוע שבועיים, אני יוצא לעיר זאת, ועושה ומשקיע בהפצה מיוחדת, במשך כמעט יממה שלמה, למעלה מעשרת אלפים עלונים חילקתי בתוך חומשים וגמרות, אני לא מוותר, אני לא מוכן לעצור, החלטתי להצטרף לארגון ונשמרתם וכבר זכיתי לעזור אישית לכמה עשרות בחורים לצאת מהטומאה, אני רק יכול להגיד לכם כלל אחד, מי שעושה בדיוק מה שאומרים לו בלא לשנות כלום יש לו סיכוי ענק להצליח, אני עוקב מקרוב אחרי כמה בחורים מי שלא שואל יותר מדי שאלות ופשוט עושה, יוצא במהירות גדולה מאד.
בקצרה
שלום וברכה שמי דוד, אני תמיד חשבתי שאני צדיק כיוון שאינני מתעסק בידיים, הייתי חושב שטויות ותוך כדי זה היה קורה, בשלב מסוים קרה לי אירוע מפחיד התחלתי ממש לראות דמויות ענק רודפות אחרי, אני פשוט ברחתי הרגשתי כאילו רוצים לבלוע אותי, בשלב מסוים התמוטטתי לקחו אותי לבית החולים ומאז אני לוקח תרופות וכדורים, כשהתקשרתי לארגון הסבירו לי שהפגם הזה הוא חמור ביותר, פי כמה מפגם הברית רגיל, והדמויות שראיתי זה כיוון שפגמתי במקום מאד גבוה, אז גם נתתי כוח למזיקים מאד גדולים עד שפשוט ניסו לאחוז בי, התחלתי לעשות את התיקונים ואת הקריאת שמע, וממש המראות האלו נעלמו מעיני גם כששכחתי לקחת כדורים. ברוך השם זכיתי להוריד את הכדורים ולהתחתן כבחור רגיל.
חצי שנה מנוחה
שלום וברכה שמי איתמר אני לומד בישיבה ידועה בדרום הארץ, אני נחשב מהבחורים הטובים ביותר בשיעור, לקראת אמצע שיעור ב’ התחילו אצלי מגוון של בעיות לא קלות, התחילו לי הרגשות כאילו אני לא מצליח ללמוד כאילו אני טוחן על ריק, קשה לי קצת להסביר את זה הרגשה של חלל ריק של כאילו אני קורא ולא מבין מה קורא, לא הכרתי את עצמי, הרגשתי כאילו המוח שלי הפסיק לעבוד, זה היה כבר יותר מדי בשבילי, פניתי למשגיח שהפנה אותי לגורמים מקצועיים ופסיכולוגים ידועים בבני ברק והסביבה ולאישי חינוך מהשורה הראשונה, הצד השווה אצל כולם היה, שאני צריך מנוחה, וכנראה נשרף לי המוח מרוב התאמצות או משהו כזה, הם טענו שלפחות חצי שנה אני חייב להתאוורר ואולי אפילו ללכת קצת לעבוד עד שמוחי ישוב לתפקוד נורמלי, הורי היו מיואשים לא הבינו מאיפה זה נופל עליהם מדובר במשפחה חשובה וידועה, טוב אמרתי לעצמי לפחות נלך קצת להתפלל במירון אצל רשב”י הבנתי שאני חייב את זה, אולי תפילות יעזרו, שכרתי אופניים חשמליים ליומיים שמתי בתא המטען ועליתי למירון שם קצת הסתובבתי ולמדתי, אך גם שם לא הצלחתי אז קצת הסתובבתי, לפתע ניגש אלי אברך אחד שם במירון, ופתח איתי שיחה על עבודת השם והתקרבות להשם, בשביל מה נברא העולם ומה אני עושה פה נהניתי מאד מהמושגים שלא הכרתי, אבל מהר מאד אותו אברך גלש לענייני קדושה, ושם הוא תפס אותי על חם, גילתי לו את ליבי וסיפרתי לו על התמודדויות אומנם לא של מזיד אבל של מקרה לילה כמעט כל לילה, ועל הבעיה שיש לי שאני לא יכול ללמוד, הוא מיד קישר את זה לזה והסביר לי מה שורש הבעיה, וכך התחלתי את התהליך של ארגון ונשמרתם, החלטתי ללמוד אור החיים בצורה מסודרת, וכיוון שהייתי בחופש החלטתי לעשות את התיקונים יום אחרי יום, להיות ער בלילות ולאכול טוב, ואת התיקון לעשות בימים, וגם לנוח ככה שבקושי הרגשתי את הטרחה של התענית, אבל השתדלתי מאד לעשות תשובה אמיתית ופירוט חטאים אמיתי, לאחר שלושה ימים הרגשתי רגיל לגמרי, פתחתי גמרא והצלחתי לצלול לתוכה, הרגשתי שחרור עצום, ההורים שלי היו בהלם מהשינוי שחל בי, החלטתי להתעלם מכל אנשי המקצוע, שעל פי שיטתם אני צריך לשכב בבית, החלטתי לחזור לישיבה, רבני הישיבה שהיו בטוחים שיראו אותי רק עוד חצי שנה, לפתע פתאום מצאו אותי בישיבה סדר א’ סדר ב’ סדר ג’ הכל כרגיל, גם אני לא האמנתי אבל זה היה אמיתי.
המשכתי להיות בקשר עם ארגון ונשמרתם, מדי פעם עדיין היו לי קשיים פה ושם, שכמו שהסבירו לי נובעים מרגישות מיוחדת שיש לי לענייני קדושה, התברר לי שיש כזה מושג שנקרא רגישות רוחנית, וזה גם לטוב וגם למוטב, לדוגמא בשבת יש לי הרגשות שמחה גדולות מאד שאין להם הסבר טבעי, ומיד במוצאי שבת הרגשה של חלל ריק, אך כשאני נמצא ליד אדם שחוטא או במקום שעשו חטאים יש לי הרגשות לא טובות או הרגשה כאילו הרגליים שלי תפוסות, ובאמת הוצרכתי להחליף חברותא שגרם לי הרגשות רעות כל פעם שלמדתי איתו.
בהזדמנות שאלתי את אותו אברך שפנה אלי במירון, מה ראה לנכון לפנות אלי מתוך עשרות בחורים שהיו שם, הוא אמר לי שראה אותי משתעמם קצת בחדר קפה ואמר לבורא, אם הבחור הזה יישאר כאן באופן משונה עוד שני דקות זה סימן משמיים שצריך לדבר איתו על עניני קדושה, וזה מה שעשה.
לאחר תקופה לא קצרה הציעו לי מטעם ארגון ונשמרתם לנסוע לחצור לציונו של התנא חוני המעגל, ולהיפגש שם עם שני צדיקים שישתדלו לעזור לי, נסעתי לשם, ושם פגשתי שני יהודים מעניינים, הם התפללו עלי נתנו לי ללמוד כמה דברים מסוימים אחד הצדיקים שם פשוט הגדיל לעשות וישב ובכה בשבילי על ציונו של חוני המעגל קרוב לרבע שעה, קיבלתי שם כוחות מיוחדים ושמירה מאד חזקה, וברוך השם המצב שלי השתנה לאין שיעור, ואם עד היום הרגשתי שינוי לטובה מכאן ואילך זה היה פשוט מקפצה לשלמות.
הסיפורים הסתיימו, וכאן מתחיל הסיפור שלך, אין בן אדם עלי אדמות שאין לו איזו התמודדות בקדושה, מה שמוטל עליך שאם שמת לב לחבר או ילד או שכן, שאתה יכול לעזור לו, לתת לו מידע, ולהוציא אותו מעוונות, הדבר מוטל עליך, ואם אתה מתבייש, עדיין אתה חייב להביא לו עלונים וחוברות שיעזרו לו לנצח את הניסיונות. מי להשם אלי בוא ותהיה שותף בקדושת עם ישראל.
ארגון “ונשמרתם” נלחמת בחוסר המודעות, ומאפשרת יציאה קלה ותמידית מעוונות פגם הברית, העיניים והאינטרנט. להדרכות מוקלטות, ייעוץ אישי, והכוונה פרטנית, התקשרו אלינו: 077-222-222-1. לשאלות נוספות, כתבו לנו: 0772222221M@Gmail.com
ניתן לתרום לארגון בכרטיס אשראי דרך קהילות או נדרים פלוס.
