השלטון הולך רכיל

מה קורה כשהמדינה אוגרת את פרטינו האישיים?

יהודה סגל

 ח’ תשרי ה’תשע”ח 28/09/17

סוף סוף. הראשון ממדליפיה של תוכנת “אגרון”, תושב בית שמש, שלום ביליק, הורשע… וואו, זה לא לקח למדינה יותר מ11 שנים! זה מה שנקרא אצלנו “עינוי הדין”…

נזכיר, בשנת 2006 למניינם שישה אנשים גנבו, מכרו ביניהם, והפיצו ברשת מאגר מידע של מרשם האוכלוסין, המכיל פרטים סודיים רבים על כל תושבי המדינה. על זה נאמר בתורתנו לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמד על דם רעך אני השם, והולך רכיל מגלה סוד. זה בכלל “היזק ראיה”, ועוד לפני עיור וגו’.

שימו לב למה שקורה כאן מאחורי המלל הנבוב. המדינה לוקחת ואוגרת את פרטינו הכי האישיים ללא רשות בדטה-בייס אחד (מעבר לריגול ממשי של יחידות דמויות NSA אחרות, גם נגד יהודים), הכל למען “ביטחוננו” ו”לטובה”, כמובן.

הנה חידה: מהו הגדר המילוני של “פגיעה בפרטיות” או “החזקת מאגר מידע שלא כדין”? תשובה: כשאדם עושה זאת לא מטעם “המדינה”!

ואז, ראו זה פלא, אנשים פרטיים משתמשים במידע הזה לרעה. אילו הפרטים הללו היו שמורים ומבוזרים בין חברות פרטיות, כאלו שכפופים לחוק, וכפופים לתחרות השוק (MARKET DISCIPLINE), אילו המדינה לא הייתה מקבצת את הנתונים הללו למקום אחד בכח הזרוע, מישהו היה יכול לעשות כזה נזק ליהודים חפים מפשע?

זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה למאגרים רגישים אף יותר, דוגמת המאגר הביומטרי הארור. רוב העולם מבין כמה זה מסוכן ובלתי הפיך, כמה קל יהיה להפליל חפים מפשע, כמה קשה יהיה לתקן את המעוות, רק כאן לא. המאגר הביומטרי שנוי ומתועב על רוב רובם של יושבי בארץ, אך את המושלים שלנו לא כזה מעניין.

ובמקום להעניש ברצינות, ולפצות את מי שניזוקו, שלום ביליק הזה נשלך לכלא, ומשלם קנס ל… מדינה עצמה. לזה הם קוראים הרתעה?! מה מונע ממנהלי מערכות מידע אחרים לחקות את המורשעים?

מראש המדינה רצתה לגזור על ביליק 25 חודשים (בלבד!), והתפשרה על 12 חודש ועוד קנס כלשהו מפני מצב בריאותו של הנאשם, ו”הזמן הרב שעבר” (?). מעגלי, לא?

אגב, על עבירות חמורות יותר יש כלא, על חמורים פחות עבודות שירות. תסבירו לי אתם: נשמע לכם צודק שמי שמזיק יותר לא מחזיר כלום, ומי שמזיק פחות כן עושה “צרכי רבים”?! (וגם זה לא מדוייק.)

ומי משלם בפועל את העלויות לשהותם של המורשעים בכלא? תמיד לעולם ועד: אלו הנפגעים מהם.

שלטון החוק במיטבו…

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

מאתר מהדריניוז, כאן.

Why Would Anyone Listen to “Experts” Funded by War Contractors?

Who’s Afraid of the Trump/Putin Summit?

By 

Ron Paul Institute

July 3, 2018

President Trump’s National Security Advisor John Bolton was in Moscow last week organizing what promises to be an historic summit meeting between his boss and Russian President Vladimir Putin. Bolton, who has for years demanded that the US inflict “pain” on Russia and on Putin specifically, was tasked by Trump to change his tune. He was forced to shed some of his neoconservative skin and get involved in peacemaking. Trump surely deserves some credit for that!

As could be expected given the current political climate in the US, the neoconservatives have joined up with the anti-Trump forces on the Left — and US client states overseas — to vigorously oppose any movement toward peace with Russia. The mainstream media is, as also to be expected, amplifying every objection to any step away from a confrontation with Russia.

Bolton had hardly left Moscow when the media began its attacks. US allies are “nervous” over the planned summit, reported Reuters. They did not quote any US ally claiming to be nervous, but they did speculate that both the UK and Ukraine would not be happy were the US and Russia to improve relations. But why is that? The current Ukrainian government is only in power because the Obama Administration launched a coup against its democratically-elected president to put US puppets in charge. They’re right to be nervous. And the British government is also right to be worried. They swore that Russia was behind the “poisoning” of the Skripals without providing any evidence to back up their claims. Hundreds of Russian diplomats were expelled from Western countries on their word alone. And over the past couple of months, each of their claims has fallen short.

At the extreme of the reaction to Bolton’s Russia trip was the US-funded think tank, the Atlantic Council, which is stuck in a 1950s time warp. Its resident Russia “expert,” Anders Åslund, Tweeted that long-time Russia hawk Bolton had been “captured by the Kremlin” and must now be considered a Russian agent for having helped set up a meeting between Trump and Putin. Do they really prefer nuclear war?

The “experts” are usually wrong when it comes to peacemaking. They rely on having “official enemies” for their very livelihood. In 1985, national security “expert” Zbigniew Brzezinski attacked the idea of a summit between President Reagan and Soviet leader Mikhail Gorbachev. It was “demeaning” and “tactically unwise,” he said as reported at the time by the Washington Times. Such a meeting would only “elevate” Gorbachev and make him “first among equals,” he said. Thankfully, Reagan did engage Gorbachev in several summits and the rest is history. Brzezinski was wrong and peacemakers were right.

President Trump should understand that any move toward better relations with Russia has been already pre-approved by the American people. His position on Russia was well known. He campaigned very clearly on the idea that the US should end the hostility toward Russia that characterized the Obama Administration and find a way to work together. Voters knew his position and they chose him over Hillary Clinton, who was also very clear on Russia: more confrontation and more aggression.

President Trump would be wise to ignore the neocon talking heads and think tank “experts” paid by defense contractors. He should ignore the “never Trumpers” who have yet to make a coherent policy argument opposing the president. The extent of their opposition to Trump seems to be “he’s mean and rude.” Let us hope that a Trump/Putin meeting begins a move toward real reconciliation and away from the threat of nuclear war.

From Lewrockwell.com, here.

Meeting Obstacles? Maybe It’s Hashem’s Rachmanus…

Bamidbar 22:22:

ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך השם בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו.

Translation: God’s wrath flared because he was going, and an angel of the Lord stationed himself on the road to thwart him, and he was riding on his she-donkey, and his two servants were with him.

Rashi:

לשטן לו, מלאך של רחמים היה והיה רוצה למנעו מלחטוא שלא יחטא ויאבד.

“To thwart him”, This was an angel of mercy seeking to prevent [Bil’am] from sinning and being destroyed because of it.

Note: I think the hermeneutic is from the word “Lo”, which implies “to his benefit”.

Hashem Keeps Improving the World!

Is the Cost of Living Really Rising?

Published on Aug 17, 2011

According to Prof. Steve Horwitz, one contemporary economic myth is that the cost of living has consistently risen for Americans over the past century. In fact, prices are higher today than they were 100 years ago. However, prices today have been heavily influenced by inflation. One way of avoiding inflationary distortions is to look at amount of labor hours required to make a purchase. Using this analysis, Prof. Horwitz finds that most goods and services have never been cheaper.

Watch more videos:http://lrnlbty.co/y5tTcY

From YouTube, here.

הר”י סירוטה: הגזרה אמת והחריצות שקר

ואמונה כל חוק

מקובל לחשוב שהטכנולוגיה בימינו הפכה את החיים לנוחים ונגישים יותר מבעבר. בשורות הבאות אבקש להתעמת עם קביעה מופרכת זו, ואף להוכיח כי ההיפך הגמור הוא הנכון, וכי לא היו ימים מייגעים ומייאשים לישראל מימים אלו ממש של עידן הטופסולוגיה האנדרלמוסית.

הכל מתחיל ביום בו עליך להשיג טופס כלשהו לעניין כלשהו. בראייה ראשונה הדבר מצטייר כמטלה תמימה למדי. אלא שככל שעובר הזמן מתברר כי מדובר בצוהר קטן אל עולם מלא ובלתי כלה של מערכות לניתוב שיחות והזמנת תורים, טפסים ותשלומי אגרה, חתימות ומסמכים משלימים, כוכביות ואותיות קטנות, תקופות המתנה והחלטות מינהל, בכפוף לשעות פתיחה והשגת אישורים בלתי מושגים.

זוהי רבותי, במילה אחת, בירוקרטיה; ההמצאה האכזרית והמרושעת ביותר שהקדמה הביאה על נתיניה במטרה אחת ויחידה, למרר את חייהם של בישי המזל שהתגלגלו לחיות בדורנו, עד כדי תיעוב החיים ממש.

לפני דור או דורותיים, היית מעונין למכור לחבר במחיר מבצע איזה מטרופולין שהגיע אליך בירושה, כל מה שהיית זקוק לו היה נוצה מרוטה וצעטאלע קטן, שרבוט כמה מילים על כך שבעלות הקרקע וכל אשר עליה הועברה לידי המוכ”ז, מזל וברכה ושלום על ישראל.

ואילו היום, בכדי למכור צמיג רזרבי מנוקב, עליך למלא מאות אלפי טפסים עם חתימות תאגיד מקוריות בעשרות העתקים, לצרף הוראות בלתי חוזרות ועדויות אופי מתריסר מכרים, לעבור סדרת עינויים אצל פקידי בנק, לקבל טלפונים חשדניים ממס הכנסה, לשלם שלל סכומי אגרה מושחתים לשורת גופים פרזיטיים החיים על חשבון הביזות הללו, ובאופן כללי לחיות את שארית חייך ביגון ובהלה.

כל טופס שתמלא רק יוביל אותך לטופס הבא, שיגרור איתו מסכת בירורים מחודשת אודות שעות הקבלה וכתובת המשרד ועלות האגרה הנוספת. האחד ישליך אותך אל רעהו, שיבקש עוד טופס לפני שיעשה את אותו הדבר, עד שתבין שאי אפשר להפסיק את מחול השדים הזה.

ואז, אז תתמלא געגועים לימים בהם התגוררנו בבקתה הדולפת, שבענו מלחם שעורים גס, דלינו מים מן הבאר העכורה, וחיינו בשמחה תמימה ופשוטה.

לאחרונה, בעקבות גל בירוקרטי איום ונורא שעובר על עבדכם הנכנע, הקדשתי מחשבה בדבר, ושאלתי את עצמי: עצמי, מה הסיבה שהחובות הבירוקרטיות הללו מסבות לך סבל רב כל כך? אסביר את השאלה למי שלא הבין. הרי החיים לא נועדו בשביל להיות קלים. הגענו לכאן בשביל לעמול. ואכן, החיים מציעים לנו מדי יום אתגרים חדשים, גדולים וקטנים. להכין אוכל, לתחזק בית, לעקוב אחרי התפתחות הצאצאים ועוד. אלו מטרות שמספקות לנו תעסוקה שאינה נגמרת, ובכל זאת, לרוב איננו חשים סבל מתיש כל כך במילוי המטלות הללו כפי שאנו סובלים בשקיעה המיסרת בביצת הבירוקרטיה. ובכן, שוב, עצמי: למה זה?

והמחשבה הולידה מסקנה מפוארת כדלהלן: אנו סובלים מפני שאנו יודעים ומרגישים שהסבל הזה אינו כורח המציאות. כלומר, יש מצב וקיימת האפשרות שהסבל הזה יימנע מאיתנו בדרך כלשהי. אם רק יתחילו אנשים לעשות את תפקידם, לזרז תהליכים, ויפסיקו לחיות מהרס חיי אנשים חפים מפשע באמצעות טרטורם האינסופי בין מסדרונות וטפסים וגופים, אם רק יגלו קמצוץ גמישות אנושית, אזי כולנו נחייה חיים מאושרים יותר ורבץ גדי עם קרנף. וכל עוד עדיין עליך להמתין בתור אצל פקיד לועס מסטיק שבאדישות גמורה משגר אותך חזור ושגר להביא עוד טופס ועוד טופס, אזי אין גבול לתחושת הסבל.

רצוני לומר, שתחושת התסכול נובעת מההכרה בכך שמכריחים אותנו לעשות דברים על אף שכולנו יודעים שבעולם מתוקן הם לא באמת נצרכים. אמנם לו היינו מאמינים שאין אפשרות אחרת להשיג את מה שהיה עלינו להשיג, וכך בדיוק זה צריך להיות, היינו חיים עם זה בשלום.

אם הצלחתם להבין עד כה, תבינו גם את ההבדל בין, למשל, שידוך לא מוצלח למחלה לא מוצלחת, או בין תאונת דרכים פוגענית לתופעת טבע פוגענית. כלומר, אם היינו מאמינים בכך ששידוך נסגר בידי הבורא בדיוק כפי שמחלה תוקפת על פי ציוויו, ואם היינו מאמינים שהתאונה התרחשה מאת השם כפי שתופעת הטבע פגעה מאת השם, אזי לא היו אנשים כל כך מצרים על בחירות שעשו ולא היו כועסים על עצמם או אחרים על דברים שנדמה להם שהיו יכולים להסתיים אחרת. משום שהיו מבינים שבאמת לא היה בידם לעשות מאומה נגד גזירת שמים חקוקה.

מסקנה: הסבל שלנו נובע מחיסרון באמונה שכך חקוק היה מלפניו יתברך.

השטן ואומות העולם היו מצערין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב “זאת חוקת התורה”, גזירה היא לפני ואין לך רשות להרהר אחריה.

נשאלת השאלה, איך זה עונה על השאלה. הרי השטן שואל אותם, יהודים, למה אתם שומרים שבת? למה אתם קושרים ציציות לבגדיכם וקובעים מזוזות על פתחיכם? איזה מין מנהגים משונים יש לכם? מה התשובה? “לפיכך כתב חוקה”? איך זה בדיוק עונה על השאלה?

והתשובה כה מתוקה: אתה שואל למה? התשובה היא ככה. זהו. אנחנו מקיימים מצוות, עושים מעשים ונוהגים במנהגים – כי כך נצטווינו. איננו מהרהרים אחריה. ועכשיו תקפצו.

וזו תשובה מוחצת לכל שאלה וכל תהייה וכל אי הבנה. כי קודם כל אנו קובעים ששום דבר לא נתון למשא ומתן. קיבלנו את התורה, והיא חוקתנו הבלעדית. חוק הוא מלשון חקיקה קבועה שלא זזים ממנה לעולם.

אמנם נכון, יש טעמים ושורשים למצוות, ויש עלינו אפילו חיוב ללמוד אותם, אולם אחרי ככלות הכל, אחרי כל הטעמים וההבנות, העיקרון נותר זהה לכל מצוות התורה: עבורנו מדובר בחוקים גמורים. בגזירות המלך עלינו. כל הטעמים שרבותינו נתנו במצוות, הם כלשונם – בכדי לתת טעם במעשינו, אבל הם לא משפיעים על עצם ההחלטה אם לקיים את המצוות.

מפני שבסופו של דבר, מעצם היותנו מוגבלים בכלי עולם המעשה, אין בנו יכולת להבין באמת עד עומק טעם המצווה. הלכה פסוקה היא שאין דורשים טעמא דקרא. אפילו שלמה המלך, החכם מכל אדם, אמר על כך “אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני”. וזה לשונו הנורא של השל”ה הקדוש בפתיחה לספרות תולדות האדם, בה מזהיר את הלומדים שלא יעלה במחשבתם שירד לעומקי העניינים והסודות שמביא בספרים. “…כי אינו אפילו כערך טיפה בערך הים הגדול, כי לסודות ההם אין סוף ותכלית, אדם אם יחיה אלף שנים פעמיים, לא יעלה ויגיע לתכלית מצוה אחת עד עומקה ושורשה ושורש שורשה…”

כל הבעיות והסטיות מדרך התורה במהלך הדורות, התחילו מזה שאנשים חשבו שהבינו את טעמי המצוות ועלו על ה’רציונל’ של התורה. מזה שלא הבינו כמה הם קטנים וזעירים מול חכמת התורה העמוקה והרחבה מכל קנה מידה. ומשכך החציפו ליטול חירות לעצמם לקבוע מתי מותר להם לחרוג מהחוקים עפ”ל, ואיך יוכלו ‘להתאים’ את התורה למציאות היל”ת. אלו היו ועודם המהרסים הגדולים והמחבלים המרושעים ביותר בכרם ישראל. הם לא ניחנו בתבלין המקדים והחשוב כל כך: צניעות והכנעה מול טעמי התורה העמקים והנסתרים מעינינו. זאת חוקת התורה.

כשהנושא הוא חוקים, מתבקש להזכיר את חוק הגיוס שהגיע בשבוע האחרון לאחד משיאיו השפלים. מעבר לכל הרוע והסכנות והתהליכים ההיסטוריים שיש בו, עצם ההתערבות הנבזית של הרשויות בחייו של ציבור גדול, ראויה לכל הוקעה. הם בטוחים שעליהם הטילה ההשגחה העליונה להציל ולהטיב עם המגזר העני והמסכן שמעולם לא ביקש עזרה. הם מתבוננים בחמלה רבה בתורים המשתרכים על מדרגות הגמ”ח של קופרמן ועיניהם כלות מדאגה, והם להוטים לעזור. ועל הרקע הזה הכל מתרחש: בואו נעזור לכם ידידינו האומללים. בואו ונתן לכם כלים לחיים, נכשיר אתכם להתערב באזרחות. החוצפה והרשעות, הצביעות והשנאה, כולם חוגגים חגיגה נמרצת.

אבל חשוב שנזכור, שכל החוק נולד וגדל על רקע תחושתם שיש להם מקום להתגדר בו. שיש להם אפשרות כזו להתערב. אם רק היו מקבלים את הרושם כי אין שום אפשרות כזו, וכי יש לנו חוקים משלנו מהם אף אחד לא זז כמלא הנימה, כי אז לא היו מעזים להציע לא את הרע ולא את מיעוטו. כי הייתה לנו תשובה ניצחת לשטן הזה ולאומות העולם: חוקה היא זו ואיננו מהרהרים אחריה. בחוקות התורה נלך, באש ובמים, נקדש שם שמים.

ב”ה / הגיגים / חוקת / תמוז עח

First published in HaEda Newspaper. Reprinted with permission.

Contact the author at y29490@gmail.com