סדר וידוי למלחמת שמחת תורה (מאת הרב אבי גרוסמן) – מצו”ב‎

רמב”ם הל’ תעניות א,יז  בכל יום תענית שגוזרין על הציבור מפני הצרות, בית דין והזקנים יושבין בבית הכנסת, ובודקים על מעשה אנשי העיר, מאחר תפילת שחרית עד חצי היום; ומסירין המכשולות של עבירות, ומזהירין ודורשין וחוקרין על בעלי חמס ועבירות ומפרישין אותן, ועל בעלי זרוע ומשפילין אותן, וכיוצא בדברים אלו.  ומחצי היום ולערב, רביע היום קוראין בברכות וקללות שבתורה, שנאמר “מוסר ה’, בני אל תמאס; ואל תקוץ, בתוכחתו” (משלי ג,יא); ומפטירין בנביא בתוכחות מעניין הצרה.  ורביע היום האחרון, מתפללים מנחה ומתחננים וזועקים ומתוודים כפי כוחם.

הנה הנוסח:

Download (PDF, 63KB)

עוד סיפור הצלחה – תיקוני שמירת הברית

הועתק מתוך פורום באתר ערוץ שבע:

ההתמכרות שלי ואיך זה נגמר בעזרת ה’, לא לכולם מתאים להכנס

רציתי לשתף את הסיפור שלי לתועלת. התמודדות (וסוג של התמכרות) של יותר מ-14 שנים עם החטא הידוע. אני מקוה שזה יעזור למי שעדיין שם.

אני דתי ממשפחה דתית. לסיפור שלי יש סוף טוב, ברוך ה’ ותודה לה’ (למרות שזה לא הסוף כמובן עד אחרי 120 שנה). עשיתי שינוי, ועכשיו אינני חוטא כבר 9-10 חודשים, שזה נצח במושגים שהיו לי, ולא נראה שזה הולך להשתנות בעז”ה.

ואציין שמבחינת האמצעים יש לי בדיוק אותם אמצעים ליפול כמו בהתחלה, אך כבר אינני עושה זאת ב”ה.

איך הכל התחיל. כמו אצל רוב החוטאים. חוסר ידיעה. מגיל 11 גיליתי וזה התפתח משם (רק מראה כמה חשוב להסביר לילדים כבר מגיל כזה!). אז לא היו חסימות באנטרנט, ובעקבות פליטת פה של חבר, חיפשתי באנטרנט ומצאתי דברים לא צנועים.

שנים לא ידעתי שזה אסור, פשוט אף אחד לא אמר לי.

יותר מ-14 שנים כמה פעמים בשבוע… 3-4 ארבע ימים שלא הייתי נופל זה היה שיא.

יום אחד בגיל 14 ההורים גילו שבהסטוריה מופיעים אתרי לא טובים…

איזו בושה… קראו לי לשיחה, ואמרו “יש לך סקרנות לפורנוגרפיה” או משהו כזה, וחשבתי לעצמי – איזו סקרנות? זה פשוט תאווה וזהו.

אמרו לי לא להכנס, אבל לא חסמו את האנטרנט או משהו.

וזהו. כאילו זה יספיק.

בהמשך שמו חסימה, אך ההגנה לא היתה גבוהה והייתי נופל באתרים לא פורנוגרפיים ממש. ולפעמים הייתי מצליח לעקוף את הסינון בכלל.

והמשכתי לחטוא במחשב שבבית. לילות שלמים…

לילה אחד באמצע לילה אני שומע צעדים מתקרבים במרץ… אוי לא, אני מנסה לסגור אבל המחשב תקוע ועמוס מדי… ממש בשניה האחרונה הצלחתי לשנות את המסך למשחק, ואמא שלי נכנסה.

“מה אתה ער בשעות כאלו, לך לישון מיד”. ב”ה שהיא לא ראתה…

מה שמעניין שהייתי יכול לחטוא לילה שלם, אבל בבוקר הייתי רץ (גם בחורף הקר) 7-8 דק’ עד לבהכנ”ס רחוק, ומתפלל שם בנץ… שנתיים או יותר.

במהלך התקופה התחלתי ישיבה, 3 סדרים ופנימיה… מאז שהלכתי, התחזקתי והפסקתי לחטוא. סתם פשוט הפסקתי, רציתי לפתוח תקופה חדשה בחיים.

אבל זה כנראה לא היתה עבודה עמוקה מאוד. יום אחד, לאחר 9 חודשים, במקלחת נפלתי, ולאט לאט חזרתי למעגל הרע.

בישיבה, ובישיבה הגבוהה עצמה הייתי חוטא הרבה הרבה פחות, אבל כל פעם שחוזרים הביתה לילות לבנים… וגם ביום… לא שלא עשיתי דברים אחרים, אבל כך זה היה.

תמיד חשבתי שהפעם זה לא יקרה.

אבל זה קרה.

כל פעם זה היה שובר אותי. אתה נזרק על המיטה ואומר מהיום לא עוד!

ביום הבא אתה מרגיש חבול. וככל שעוברים הימים אתה מרגיש יותר טוב. ואחרי שבועיים הרבה יותר טוב. עד הפעם הבאה.

אציין שבכל זאת הייתי מתמיד בתורה וקניתי ידיעות רבות מאוד בתורה.

אבל אם לא הייתי חוטא אולי הייתי בטח איזה גדול דור או משהו חח.

זהו שללו של השטן.

עוד דבר מעניין, שבשנים האחרונות של החטא, זמן ההתאוששות מהחטא היה קצר בהרבה. והשמחה לא נפגמה הרבה.

טוב אז אתם שואלים איך הגיע הסוף הטוב?

פליטת פה של חבר. אמר שיש ארגון ונשמרתם שעוזר לצאת מזה. הוא לא יודע עלי כלום, איכשהו הוא הזכיר זה.

אחרי כמה חודשים של מריחה, בדקתי את הענין. יצרתי קשר עם פעיל בעיר, תוך כדי מבוכה אדירה! וקיבלתי ממנו חוברת קטנה.

היו מתוארים שם מקרים ממש קשים, יותר ממני, שסיפרו שנרפאו. היה שם מישהו שלמד 1000(!) דפי גמ’ בע”פ(!!) כדי לצאת מהתאווה, וזה לא עזר לו. אבל החוברת כן הוציאה אותו מזה.

הם כתבו שכל מי שלקח ברצינות את מה שהדריכו אותו בחוברת, הסתלקה לו התאווה!

נו אחרי הבטחה כזו, לא יכלתי לסרב.

החלטתי שנמאס לי, ואני הולך על זה. כלו הקיצין. יותר מדי שנים אני בבוץ הזה.

דרך הטיפול היתה תיקון האר”י ז”ל לחטא שמירת הברית.

בקצרה – 1. צום, 2. תפילה ותשובה, 3. צדקה.

כמה פשוט, ככה עובד.

החלטתי שאני עושה את זה, בדיוק כפי ההוראות.

היו שם תיקונים רבים אפילו לחטא עם גויה או נידה ח”ו. בין השאר היה שם תיקון המחשבה, והעינים, בנוסף לשמירת הברית.

החלטתי לעשות תיקון לברית, למחשבה ולעינים.  אני חיב לפצות על כל השנים האלה.

טבלתי במקוה, וקיבלתי עלי צום למחר. אחרי התפילה הלכתי למקום שקט, התפללתי את 10 העמודים הקטנים שבחוברת וחזרתי בתשובה, ב”ה בדמעות, ואז הלכתי לתרום את הסכום שרשום באתר צדקה.

250 ש”ח. ב”ה יש לי כמה אלפים. זה סכום שכאב לי. זה טוב שכואב כי סימן שעשית מסירות נפש ששכרה רב.

אם לא היה לי הרבה כסף, הייתי צריך לתת צדקה פחותה, 80 ש”ח.

כך עשיתי 3 פעמים על תיקון המחשבה (הרי אין איסור בראיית פיקסלים במסך, הנשים שם לא אמיתיות, זה לכאורה בגדר הרהור ולא איסור ראיה)

ועוד 3 פעמים על שמירת הברית. (250)

ועוד 3 על שמירת העינים. (90 ש”ח)

9 צומות… תוך חודש וחצי סיימתי עם זה. חבל על הזמן.

המשנ”ב כתב שצומות על חטאים, מותר לעשות גם אם זה על חשבון ביטול תורה.

והתוצאה?

בדיוק כמו שהבטיחו!

כ”כ שמחתי.

הרגשתי כ”כ נקי וטהור.

הייתי יכול להיות לבדי בלילה ובלחיצת כפתור יכלתי להכנס לכל התועבות, אבל לא עשיתי את זה!!

הרגשתי רחוק מזה.

זה היה כאילו נס בעיני. ה’דחף’ הבלתי נשלט התמוגג.

אבל הייתי טיפש.

לא הצבתי סייגים. היית משוטט באתרים רעים, התהלכתי הרבה על שפת התהום.

בטחתי בעצמי, כנראה מגאווה, שזהו אני כבר סופר מן, ועובדה שכבר חודשים אני נמצא באתרים רעים לצורך בידור ולא מסתכל אף פעם, מסיט את המבט בטיל ברגע שמופיעה אשה אפילו טיפה לא צנועה. וגם על צנועות לא מסתכל ביופיין.

ואחרי ארבעה חודשים שוב נפלתי. נכנסתי ‘לתועלת’ למקום מסוים (איזה תחמן רציני היצר הרע… הזוי הוא גאון), ונפלתי. במהלך השבוע הבאים זה הצטבר לעשרות פעמים.

איזו אכזבה.

לקח לי חודשיים לאגור כוחות ולהחליט לעשות שוב צומות. ידעתי בבירור שזה אמיתי.

ניסתי שיטות פסיכולוגיות בעבר, והם עזרו רק מעט מאוד בנושא שמירת הברית (לשמירת עינים דווקא כן עזרה שיטה פסיכולוגית מסויימת שעשיתי)

דיברתי עם רבני הארגון באנונימיות, והם אמרו שאין מנוס מלחזור על צומות… אז שוב עשיתי 3 צומות לתיקון הברית, אחד לתיקון המחשבה, ואחד לתיקון העינים.

והפעם זה היה סופי!!

אתה מרגיש שמשהו טמא פשוט יצא ממך.

הדחף הטמא כבר לא שם.

ברוך ה’.

מאז לא נפלתי. ואני לא מרגיש את הדחף ליפול. יותר מ9 חודשים.

גם כשאני בתוך לילה לבן ובאנטרנט פרוץ. אני לא ניגש, ומרגיש רחוק.

הפעם נזהר ועושה סייגם, בכל זאת אני אנושי.

כמובן שעדיין אני נמשך לנשים לא פחות, אבל לא חוטא באנטרנט בשז”ל.

ברוך השם שגילה לי את הפתרון העמוק והאמיתי.

ואני שמח לשתף אותו אתכם, למי שבאמת רוצה להשתנות ומהר.

אני מאוד ממליץ לקפוץ למים ולעשות את זה… זה הנסיון של הדור, הנסיון האחרון של היצר הרע להפיל את בני ישראל הטהורים, הוא יודע שקיצו קרב אז הוא מוציא את כל כלי הנשק שלו.

כאן אני חוסך לכם את הפגישה על הנציג… הנה קישורים לחוברת של הארגון ונשמרתם, שאני חייב לו כ”כ הרבה.

כריכת החוברת

https://www.hyehudi.org/wp-content/uploads/2019/01/%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%9D-%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94.pdf

פנים החוברת

https://www.hyehudi.org/wp-content/uploads/2019/01/%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%9D-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-3.pdf

בהצלחה אחים יקרים!

אגב פרט ממש מעניין!!

בתקופה שעשיתי את הצומות, חלמתי המון חלומות שבהם עשיתי מצוות!! מתפלל בחלום, נמצא בשיעור תורה וכדומה.

ממש התפעלתי מזה, ושמחתי, כי לעשות מצוה בחלום זה ממש טוב! יש גמרות על זה בסוף מסכת ברכות.

אני לא זוכר שזה קרה לי בעבר. וגם אחרי התקופה הזו זה לא קרה, אולי פעמים בודדות.

זה ממש הראה לי שהצום כמו שעשיתי בתיקון, היה חביב מאוד בשמיים!

אחרי חוויה כזו לא צריך הוכחות, אתה מרגיש שאתה עושה את הדבר הנכון.

בהצלחה ומקוה שעזרתי

מקור: כאן.

Jewish Soldiers Mere Cannon Fodder in Fake-War ‘Wooden Swords’

Reports Accumulate: IDF Holding Back Firing on Terrorists to avoid ‘Civilian’ Casualties

IDF ground forces have been engaged in intense fighting in the Gaza Strip for 21 days. 65 soldiers have fallen in battle, and many more have been injured. “We must decide who is more important to us, the civilian population or our soldiers”

  • ז’ כסלו תשפ”ד – 20:27 20/11/2023

 

Israel has entered the 45th day of the war that started on Simchat Torah. Today also represents 21 days since the start of the ground operations in Gaza. Over the past day, IDF forces have concentrated on the Jabaliya, Rimal, Zeitoun, and Beit Lahiya neighborhoods, as well as the city of Beit Hanoun.

The ground war has led to many casualties and as of Monday morning (Nov. 20th), 65 IDF soldiers have been killed. Many more have been injured in the fighting, but the IDF has not published the full numbers on injuries. Many IDF soldiers are spread in the field, and are carrying out heroic battles between alleys, in buildings, and near hidden tunnels.

While it is nearly impossible to carry out ground operations by infantry and armored forces without casualties,  strong criticism has been aimed at the IDF’s taking of risks as part of its Purity of Arms according to which the IDF has avoided neutralizing terrorists to prevent civilian casualties and thus placed soldiers in the field at additional risk.

In an interview with Yisrael Hayom, Lt. Col. (Res) Y. who was previously a combat helicopter pilot and is now a commander in Brigade 215 in charge of identifying targets spoke about an incident where it wasn’t clear if those seen on screen were armed terrorists and therefore a strike was not ordered. ”I have no doubt that through our excessive caution and the Purity of Arms rules, we are allowing more terrorists to freely approach our forces.” He further added, “It is not always easy for us to make these decisions and live with the consequences, but when I’m in the operations room with the maps and headset, I try to maintain a professional approach.”

Terrorists who were identified escaped and are now hiding

The military correspondent of Yediot Ahronot Yossi Yehoshua, published a quote from a senior IDF office who said, “The advance preparation bombing in Jabaliya before the ground operations was not significant since a large civilian population remained there. We must decide who is more important to us, the civilian population or our soldiers. To me the answer is clear.”

In an article published by journal Amir Bohbut on Walla, senior IDF officers were quoted about strikes on terrorists that were called off because it wasn’t clear if the area was empty of civilians. “These terrorists were clearly identified, but they were allowed to escape and are now hiding,” said the senior official.

“Despite the warnings given to civilians, army officials from various divisions say that in many cases the IDF was prepared to carry out a strike on terrorists but called it off because it was claimed that the area had a high number of civilians who had not left. Therefore, given the risks, it was decided not to approve the strike,” wrote Bohbut.

Despite the challenges, IDF fighters from numerous divisions, including infantry, combat engineering, armored units, and others are fighting heroic battles and endangering their lives to kill terrorists, destroy weaponry, and take control in the field.

From Hakol Hayehudi, here.