פי שנים ברוח
בין יוצר הרים לבורא ברוח
בין פועל ועושה ובין מגיד שיח
בין המדע הטכנוקרטי והאדם הפועל
ובין המעמיק, בן ההרגש הפועל
בין פועל אדם יודע מדע ויוצר
והיא ניכרת ומלאכתו בארץ עשויה ונראית
לבין האלהים פעולתו אינה היכלי תפארת ולא כבוד גשמי אומרת
אמנם בורא הוא יש מאין אף כי אין בו מראה עין
גבוה מהררים ממקום מושב צל חומר אדם
אינו גשם, לא בשר ולא דם
אין בו גשם ולא רשם
מוצאו מהאפס וההעדר
אין בו טבע – ואין בו גבול ולא גדר
ומשיבוא היום ועד שיפוח וינטו צללי ערב על העולם
ועבי הליל יסתירו יחביאו בכנף כסותם על מעשי אנוש ופלאי מעללם
ויסערו סערות יום אחרון ופני הדור כפני כלבים
ובבני האלהים יהיו מלעיבים
שם יפציע אור אותה יצירת רוח
כמו נר אחד שדוחה הרבה מן החושך
ניכרת מן האין בולטת מתוך מסגרת האפס של עולם גשם
שאר רוח מול זמרת גשם
וקול זמרה יביע יריע אף יצריח
ינשא על הרים רמים- להודיע בראש כל עמים מה בין יוצר הבלים
ובין בורא עולמים
–
פי שנים ברוח!
