A Little Learning Is a Dangerous Thing

Rambam Hilchos Talmud Torah 1:13:

צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות במה דברים אמורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות.

[T]he Sages commanded that a person should not teach his daughter Torah, because most women cannot concentrate their attention on study, and thus transform the words of Torah into idle matters because of their lack of understanding.

[Thus,] our Sages declared: “Whoever teaches his daughter Torah is like one who teaches her tales and parables.” This applies to the Oral Law. [With regard to] the Written Law: at the outset, one should not teach one’s daughter. However, if one teaches her, it is not considered as if she was taught idle things.

By the way, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד is “Nesinas Ta’am”, not qualification.

Your Goal the Sky, Your Aim the Star

The very “hyest” items on Hyehudi:

Jump aboard the bandwagon!

סתם ‘איש’ או אי”ש המיוחד?

חזון איש אמונה ובטחון א’ י”א:

יש איש מתאוה להשיב לזולתו, הפגשו עם רעהו הוא לו לחדות לב, מקבלו בסבר פנים יפות, חרד אולי לא קלע אל המטרה לפי רוח רעהו, אולי דיבר דבר שלא כהוגן, כי אין כאב לב אצלו, ככאב של פגיעה בכבוד חברו, או שחסר מרעהו חסד, ומעולם לא נפגע הוא מרעהו, כי לבו המלא אהבה תכסה על כל פשעים, והוא מוכן מראש לקבל באהבה נאמנה פצעים ונזיפות שיחלוק לו רעהו, בידעו שאין רוב בני אדם אצילי המדות, ומה אפשר לתבוע מהם, ובכל זאת רוחש לבו להם יקר וכבוד, ואין בלבו הרהורים רעים מעין זלזול בכבוד הבריות, כי תפנוקי הנפש מפנקים את בעליהם להיות משמש, למען הטוב המלא, גם בשני הפכים בנושא אחד, ולהיות מאשים את עצמו על כל שעל על חסרון השלימות בסגולת המדות, ולהיות מזכה את אחיו זכות גמורה ומוחלטת אף אם כעבות עגלה חטאיו.

יקיר הנפש דנן, אינו דורש מנפשו התאפקות יתירה, וחגירת שארית כח, נגד הרגזנות הטבעית, ונגד כאב של הלבנת פנים, כי נפשו כבר מלוטשת ומצוחצחת שאינה מקבלת כתמים, והוא שובע שמחות וגיל בנעימות נצח.