The DDT Ban – 50 Million Deaths Caused by Environmentalism
Another 6,000 words on the matter (for those who can’t read enough).
Another 6,000 words on the matter (for those who can’t read enough).
I’m running for a seat in Israel’s parliament, the Knesset, and any Jewish person in the world can vote for me, Israeli citizen or not. Seriously. Before I explain exactly how, here’s why I’m running.
Arguably the most famous Holocaust poem ever written was penned by a Lutheran Pastor. His name was Martin Niemöller. You’ve probably heard his poem before. It starts like this:
“First they came for the Socialists, and I did not speak out, because I was not a socialist.”
It continues with trade unionists, then Jews, “Then they came for me, and there was no one left to speak for me.” It’s one of those things they make you memorize as a kid, especially a Jewish kid in Jewish day school.
I’m not a gambler, at least not the casino or games of chance or poker type. But I know the poem, and I’m aware enough to know that they come for the gamblers first. They – the ruling class who make their living taxing our work, telling us how to live our lives, how much we have to pay them, who we have to bomb and who we have to hate, who can work in what industry for how much, printing money and devaluing our paychecks when they run out of cash.
They clothe their rationalizations in moralizing terms to make you think they care about you. Gambling is dangerous, they say. It has to be regulated and taxed, they say. So that it is not abused. And by the way, the regulatory fees and taxes all go to them and their budgets, which are never balanced anyway. The ones who get the exclusive licenses to do business without being arrested always have a man on the inside, donating to campaigns, lobbying, buying influence.
First they come for the gamblers, because they’re the easiest to rob, without much backlash. People like Chris Christie, who last year strong-armed Atlantic City casinos by threatening to close them down, taxed them an extra $120 million in order to bail out his bankrupt city government buddies. They spent too much again. Oops. Let’s take more money from the casinos first then. And now, the moralizer is caught sun bathing with his family at a government-owned beach he closed to the public because his buddies in Trenton spent too much again. Oops.
“Did you get any sun today?” he was asked.
“I didn’t. I didn’t get any sun today,” he said.
And then the photos. Oops. And then we’re told he wasn’t lying because, “He had a baseball hat on.” Then he went back to his taxpayer funded beach house to take a shower. His water bill is paid by taxpayers, too. But trust him. Gambling is immoral.
From Calvin Ayre, here.
Most ideas are wrong and are poorly argued. Most thinkers make foundational errors in their own subject matter. Nobody deserves intellectual deference, and nobody is beyond criticism.
I don’t care how many accolades somebody has received. I don’t care how well-respected they are amongst their colleagues. Chances are, they are fundamentally mistaken about their own subject matter.
Georg Cantor was wrong, and he was literally crazy. He died in an asylum. His supposed proof of the “multiple sizes of infinity” is laughable garbage that I consider to be the greatest intellectual catastrophe of all time.
Karl Marx may have been the pioneer, but many other Jews were also involved in the struggle for communism, particularly in the early days of the Russian revolution. Personally, I don’t think that we have any apologies to make for this phenomenon. Having suffered unbearably under successive oppressive regimes, many of those political activists genuinely thought communism would be better for the people than czarist corruption. Their sense of idealism fueled hopes for a better life and a more equitable future for all. On paper, communism was a good idea. The fact that it failed—and that the new leaders outdid their predecessors’ oppression—may reflect the personalities involved as much as the system they promoted.
What is Judaism’s economic system? Is there one? I would describe it as “capitalism with a conscience.” In promoting free enterprise, the Torah is clearly capitalistic. But it is a conditional capitalism, and certainly a compassionate capitalism.
From Chabad.org, here.
זוהר חלק ג’ קע”ה א’ (סוף פרשת שלח):
כתיב ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, ונתנו על הכנף לא כתיב, אלא ונתנו על ציצית, דדא איהו דחפי על שאר חוטין.
וראיתם אותו וזכרתם, וכתיב (דברים כ”ה י”ז) זכור את אשר עשה לך עמלק, מאי טעמא דא, אלא לברא דפריץ גדרא ונשכיה כלבא, כל זמנא דאבוי בעי לאוכחא לבריה, הוה אמר הוי דכיר כד נשיך לך כלבא. אוף הכא, וראיתם אותו וזכרתם, דדא איהו אתר דסלקין נשמתין למידן.
כגוונא דא (במדבר כ”א ח’) והיה כל הנשוך וראה אותו וחי, אמאי, אלא כד סליק לעינוי, וחמי דיוקנא דההוא דנשיך ליה, הוה דחיל וצלי קדם יהו”ה, והוה ידע דאיהו עונשא דחייביא, כל זמנא דברא חמי רצועה דאבוי, דחיל מאבוי, אשתזיב מרצועה אשתזיב מכלא, מאן גרים ליה לאשתזבא, ההוא דחמי בעינוי ההוא רצועה, ההוא רצועה גרים ליה לאשתזבא, ועל דא וראה אותו וחי, חמי רצועה דאלקי ליה, ואיהו עביד ליה לאשתזבא.
אוף הכא וראיתם אותו וזכרתם, ועשיתם ודאי, ואי לאו, הא רצועה, דהאי יגרום לכון למהוי תבין לפולחנא דילי תדיר, וכדין ועשיתם, ולא תתורו אחרי לבבכם, ימנע מנכון בישין ארחין אחרנין, ודאי לא תתורו, ולא תעבדו בישין. ועל דא סלקא גוון תכלא דא, תכלת דמיא לכסא הכבוד, מה כסא הכבוד עביד לבר נש למהך לארחא דמישר, לדכאה ליה, אוף האי תכלת עביד לבר נש למהך בארח מישר, ודאי דכלא אית לדחלא מהאי אתר, למיהך במישר.
כתיב (ישעיה כ”ד ט”ז) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי וגו’, מכנף הארץ, דא כנף דציצית, דאיהו כנף הארץ. זמירות שמענו, אלין שאר חוטין דנפקין ותליין מאתר עלאה, גו אינון שבילין עלאין דנפקין מחכמה עלאה. צבי לצדיק, דא צדיק חי העולמים, דאינון חוטין אינון שפירו דיליה, דהא מניה נפקין, וכל חוטא כלילא בתרין סטרין. וכד אסתכלנא, אמינא רזי לי רזי לי, דהא מגו רזא עלאה דכל מהימנותא נפקין.
וכד אסתכלנא בתכלת, וחמינא רצועה לאלקאה, אתר דחילו למדחל, אמינא אוי לי, דבני נשא לא ידעי לאשגחא ולאסתכלא על מה מתענשין לשקרא, בהאי בוגדים בגדו, דהא קורין קריאת שמע בלא ציצית, וסהדין סהדותא דשקרא, ואלין אינון בוגדים דבגדו, משקרי בגרמייהו.
ובגד בוגדים בגדו, לבושא דלהון בלא ציצית, אקרי בגד בוגדים, לבושא דאינון בוגדים דבגדו, דמשקרי וסהדין סהדותא דשקרא בכל יומא, ווי לון ווי לנפשיהון, דסלקי בההוא כרסייא דתכלא למידן, ועלייהו כתיב (תהלים ק”א ז’) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, ההוא בגד דלהון אשתמודע לגבי כל מאריהון דדינין, ווי לון דלית לון חולקא בעלמא דאתי.
זכאין אינון צדיקייא דמלבושיהון ותקוניהון אשתמודען לעילא, לאוטבא לון בהאי עלמא ובעלמא דאתי.