Jewish Auto-Idolatry

Sorry. This won’t be about cars, and it’s only idolatry in a metaphorical sense. Clickbait. I mean Jews serving Jewry instead of the Jewish God, as reflected in quotes such as these:

“I am a committed Jew. I belong to an Orthodox synagogue, send my children to Jewish school and yearn to instill in them the same devotion to the Jewish people that my parents instilled in me.”

Prof. Peter Beinart, New York Times. March 18, 2012, p. A21 (emphasis added)

Note his devotional target!

Yeshayahu Leibowitz explained the whole point of religion being for mankind to serve, not be served. Many unfaithful Jews would agree with the above-quoted sentiment. Some ostensibly “religious” Jews would put the Jewish people before Hashem, too. They might say this nationalism is intended as Avodas Hashem, or even synonymous with it (not that Jews are a “nation” like all others, Heaven forfend!), but so what? This rejection of the true goal is still not legitimate.

Rambam Hilchos Avoda Zara 1:1:

בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך. כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה וזה היה עיקר עבודת כוכבים וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה, לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה…

But even this Kavanah is a pretense. My proof is the fact even Jews scholarly enough to know the truth about various Halachos steadfastly refuse to reconsider wrongful and criminal halachic customs and rulings. Others continually come up with new ways to subvert Mitzvos with ingenious workarounds (which don’t actually “work“). It’s not even positive nationalism since it’s usually about serving their tiny communities.

“For the true Deity of the Jews is not [God], but the Jewish people itself.”

– Miguel de Unamuno

For some, yes indeed.

ליבוביץ הליברטריאן

חופש הפרט ותפקיד המדינה במשנתו של פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’ ז”ל

פרופ’ ישעיהו ליבוביץ היה מדען והוגה דעות ידוע. התבטאויותיו הקיצוניות והפרובוקטיביות בענייני מדינה ודת זכו לא פעם לכותרות ולגינויים. עמדותיו המדיניות היו “עמוק בשמאל” המדיני, יצרו כותרות, וכך הוא קוטלג. לעומת זאת, דעותיו על חופש הפרט ותפקידה המצומצם של המדינה כמעט ולא זכו לתשומת לב. אפילו הערך עליו בוויקיפדיה לא מציין זאת. פרופ’ ליבוביץ’ הלך לעולמו בשנת 1994.

2381

הנה ציטוטים מדבריו ברוח “קו ישר”:

O “מאחר שרוב בני האדם הם טיפשים ורשעים, הרי שגם שלטון הרוב הוא שלטון הטיפשים והרשעים, וזאת אנחנו הרי רואים ממש בכל העולם כולו.”

O “בדמוקרטיה זכותו של האדם, למרות היותו טיפש, לבחור את השלטון הרצוי לו. עם זאת, אין ערובה לכך שהזכות הזו הניתנת לו היא לטובה.”

O “אין סילוף גדול יותר של מושג הדמוקרטיה מאשר ההנחה שהרוב מוסמך להחליט על ערכים. מה ההבדל בין דיקטאטור המחליט מה טוב ומה רע לבין המון בני אדם, שמחליטים על הדבר הזה? אנחנו אומרים שהדיקטאטור הוא רשע או מטופש, אבל כל אדם יכול להיות רשע ומטופש. זאת אומרת, גם הרוב של בני האדם יכול להיות רוב של מטופשים ומרושעים. ולכן, המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במשטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון של יחיד או שלטון של הרוב.”

O “חז”ל ידעו יפה מאוד את התופעה של ‘תלמיד חכם שאין בו דעת’… והיום העולם מלא תלמידי חכמים שאין בהם דעת, הם אינם מבינים שום דבר.”

O “יחסו של האזרח (שאינו פאשיסט!) למדינתו – למה הוא דומה? ליחסו של האדם העובד לכלי עבודתו.”

O “מבחינת גישה אנטי-פשיסטית, הן הומניסטית הן דתית, אין לייחס למדינה ולממלכתיות משמעות ערכית. ולא זו בלבד אלא שאין לראות במדינה אפילו מכשיר להגשמת ערכים. המנגנון המדיני-שלטוני מקוים משום הצורך שיש בו; לשמור על מינימום של בטיחות ושל תקינות המציאות החברתית.”

O “אנו, שאין אנו פאשיסטים, אין אנו מבקשים מן המדינה אלא שלא תפריע לבני-אדם לחתור לקראת אותם דברים שהם בשבילם ערכים. מבחינה זו, יתרונו של משטר מתבטא במידת חולשת המנגנון השלטוני: ככל שהמנגנון השלטוני מסוגל פחות לכוף את רצונו על נשלטיו, טוב יותר. אמנם, מן ההכרח לתת למנגנון השלטוני כוח-כפייה… אבל את הכוח הזה יש לצמצם למינימום.”

המשך לקרוא…

מאתר קו ישר, כאן.

The Big Disunified Theory of Everything

… There seems to be only one cause behind all forms of social misery: bigness. Oversimplified as this may seem, we shall find the idea more easily acceptable if we consider that bigness, or oversize, is really much more than just a social problem. It appears to be the one and only problem permeating all creation. Wherever something is wrong, something is too big.

If the stars in the sky or the atoms of uranium disintegrate in spontaneous explosion, it is not because their substance has lost its balance. It is because matter has attempted to expand beyond the impassable barriers set to every accumulation. Their mass has become too big. If the human body becomes diseased, it is, as in cancer, because a cell, or a group of cells, has begun to outgrow its allotted narrow limits.

And if the body of a people becomes diseased with the fever of aggression, brutality, collectivism, or massive idiocy, it is not because it has fallen victim to bad leadership or mental derangement. It is because human beings, so charming as individuals or in small aggregations, have been welded into overconcentrated social units, such as mobs, unions, cartels, or great powers. That is why they begin to slide into uncontrollable catastrophe.

― Leopold Kohr

This theory’s reach is “too big”.