יבשו שנאי ציון

אני מעלה כאן חוברת פולמוס נגד עלוני “קדושת ציון”, ומעיר כמה הערות בתגובה. העורכים הרמים בחרו בתבונתם שלא להגיב לדברים, בהפטירם שאין אלו אלא נאצות. דעתי היא שמפוזר בו גם מעט תוכן, כך שיש מקום להתיחס, ואני עושה זאת על דעתי האישית, כמובן.

Download (PDF, 1.78MB)

Reprinted with permission.

להלן כמה הערות:

א. מיהו ש.נ.? (ראה תשובה כאן.)

יש יסוד חשוב מאוד בכל העניין הנקרא “מזרחי” שחייב ביאור. כלפי חוץ (ואפילו פנים) לא ניכר הדבר, אך יש שני מיני יהודים ציוניים, ותהום פעורה ביניהם. יש יהודים שסברו וקיבלו את שיטת החרדים הקלאסית בעת האחרונה לפיה הציונות עצם זר, ואף עויין ליהדות. משכך, ומפני הקושי הנפשי במחיקת אופיים הלאומי ואהבת הארץ, יש שבחרו לא ביהדות צולעת, נטולת ציונות אלא דוקא באבר שנקצר ממנה; ב”ציונות” ללא יהדות. מהם שעוד לוקחים את היהדות כשפחת דתם החדשה, “דת הציונות“, ומנצלים אותה כעלה תאנה לכל פשע וחטאת, בדרך הפאשיזם האידיאולוגי, דוגמת המפד”ל, עליו כתב הסטייפלער גאון (ושאר הרבנים שצוטטו בהמשך), ומהם שלא התחכמו כל כך, ונקראים “חילונים”.

אבל יש עוד מין יהודי, כזה המכיר שהציונות היא בשר מבשרה של היהדות, וביודעו שהאנטי-ציונות שוגה, בוחר הוא לחבק את “כל” מצוות השם, ובתוכם כיבוש וישוב וישיבה, וכולי. ובחלק זה האחרון נמצא את כותבי קדושת ציון.

ב. ילדים שלא יודעים “שמע ישראל” הוא פרי ההשכלה, ומנגנון חינוך כפוי מטעם המדינה, ואין שום קשר לציונות.

ג. אני נפרד מחברי “קדושת ציון” בשאיפתם ל“מדינה על פי התורה”. עצם הרעיון של מדינה היא מרידה במלכות שמים כמו שאמר שמואל הנביא. ומדינה דמוקרטית מאן דכר שמיה… הארכתי עוד באנגלית נגד רעיון “מדינת הלכה” כאן ואף כאן.

ד. דברי הרב שטרנבוך ב”תשובות והנהגות” על ספר קול התור לא ממש משכנעים, ע”ש.

ה. מכתב החזון איש ז”ל, “וכמעט שאיני יודע…” חסרה כל רקע, אך על כל פנים ידוע שהרב איסר זלמן מלצר זצ”ל לא היה בדעה זו, ובאגרת אחרת ניסה החזו”א לשכנע אותו להפוך ל“חרדי” ללא הצלחה. וכן ניתן למנות עוד חכמים יראים וגדולים, וק”ל.

וגם אם אכן “צריך בדיקה” אחרינו, אין זה פסק דין, ואפילו לא “בהמה שהורה בה חכם”.

עד כאן.

No Orphan Jewish Generations?

Contrary to the classic Charedi ideology, there were many generations of poor Torah scholarship (by any standard). So what does this mean (Avos Derabbi Nassan 18:2)?

לעת זקנתו של רבי יהושע נכנסו תלמידיו לבקרו. אמר להם, בני מה חידוש לכם בבית המדרש? אמרו לו, תלמידיך אנו ומימך אנו שותים. אמר להם, חס ושלום שאין דור יתום [של חכמים]. שבת של מי היתה? אמרו לו, שבת של ר”א בן עזריה היתה. אמר להם, ובמה היתה ההגדה היום? אמרו בפרשת הקהל את העם האנשים והנשים והטף…

A New ‘Beis Hamikdash’ Movement?

I recently saw a bumper sticker announcing: היכונו למערכה לקיום מצוות התלויות במקדש

The contact details were missing, as I recall. Does anyone know what this might be about?

מדרש תהלים על הנחת תפילין כל היום

רבי אליעזר אומר, אמרו ישראל לפני הקב”ה, רבונו של עולם רוצין אנו ליגע בתורה יום ולילה אבל אין לנו פנאי. אמר להם הקב”ה, קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה… רבי יהושע אמר, מה שאומר רבי אליעזר אינו אלא פרט ללילות שאין מצות תפילין מתקיימת אלא ביום, שנאמר ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. אמר לו רבי אליעזר, ומה את מקיימת ובתורתו יהגה יומם ולילה…

A Major Characteristic of Jewish Law

I quote from the Business Halacha Institute:

An elderly gentleman spends the final years of his life in a nursing home. In his will, which was drafted shortly before his death, he left a significant bequest to a member of the staff that cared for him during his final days. His family was, naturally quite upset, and suspected that the staff member had abused their position of power and influence over the increasingly feeble patient. What are the Halachic factors involved in asserting claims of undue influence?

What emerges is that undue influence is a very weak halachic argument. In contrast, there are very significant legal protections concerning undue influence, and it is a very prominent aspect of many will contests. The reason for this disparity of treatment arises from the very basis of choshen mishpat versus civil law. Civil law incorporates values- to the extent that it seems unfair to allow a person with a position of power to wield that power for their personal benefit over those that are helpless to resist, civil law creates limits and protections to prevent such scenarios. In contrast, Choshen Mishpat focuses on strict rights and obligations, without incorporating outside factors and considerations. While there is certainly a concept of acting Lifnim Meshuras Hadin that requires us to act in a fair and equitable manner, the actual halachos that define people’s rights are narrowly constructed. The parties, and to a limited extent Bais Din, should add these yashrus considerations to their behaviors, but the fundamental rights and obligations are generally unchanged by the ethical considerations. (emphasis mine)

I could not put it better myself (which is why I quoted them).