מותר ללבוש פאה נכרית בחתונה של עצמה

מתי מתחיל חיוב כיסוי ראש

מתי מתחיל חיוב כיסוי ראש נשואה, מזמן הנישואין (חופה) או מזמן הבעילה ● פנויה בעולה ● ארוסה בתולה ● החילוק בין פנויה בעולה לארוסה בתולה ● נשואה בתולה ● בפרטי ההיתר ● הג”ה, אשה שמכסה ראשה בפאה נכרית ● בתולה נשואה שנתגרשה אם יש חיוב כיסוי ראש ● סיכום

המשך לקרוא

מתוך אתר בריתי יצחק – הרב ברנד, כאן.

Forget Da’as Torah. What About Common Sense?

Recently several rabbis divided a certain yeshiva into two for constant infighting. Other rabbis (Rabbi Sternbuch, I believe) denounced this action as amounting to burning a Sefer Torah.

Wait a second, isn’t this all old news and politics?

No, it’s Torah. That never gets old. This is not a news site!

But if one yeshiva is good, two are even better, no? “Good fences make good neighbors”.

The Mishna Berurah 150:2 quotes the Radbaz:

ועיין בתשובות רדב”ז ח”ג סי’ תע”ב שהאריך בדינים אלו ובסוף דבריו כתב וכ”ז בזמן שכולם לב אחד הוא שקילוסן עולה יפה אבל אם חלק לבם יותר טוב הוא שיתפללו כל כת בפני עצמה וכו’ ולא תטעה בדברי לומר שאני סובר שהחלוקה טובה ח”ו דהא קרא כתיב חבור עצבים אפרים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו וגו’ אלא צריך להשתדל שיהיו לב אחד לאביהם שבשמים ואם א”א אלא שתמיד הם מתקוטטים והם במחלוקת דחה הרע במיעוטו עכ”ל שם בתשובה ועי’ בפ”ת חו”מ סי’ קס”ב מה שהאריך בענינים אלה.

Myself, I can’t see any difference between the two ostensibly-opposed camps, but maybe they do.

Shabbos 118b:

ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממושיבי בית המדרש ולא ממעמידי בית המדרש.

This depends on context.

Predictably, none of the parties involved mentioned the above Mishna Berurah. Don’t forget, ‘the Mishna Berurah is for Geirim/Ba’alei Teshuvah’, Halacha is unimportant, and all that. Da’as Torah trumps actual Torah.

According to all reports, both sides are now better focused on Torah study. In Ponevich this solution worked quite well, too.

As they say: When all else fails, read the instruction manual!

גניבה ספרותית לשם שמים?

ספר שיחות הר”ן סוף סימן קמ”א (בענין “תיקון הכללי” של ברסלב):

ומה שהרב בעל המחבר “סדר תקון שבת” מביאם בשם ספר “עשרה הלולים” זה אינו, כי ידידי הקורא עין נא בספר “תקון מועד”, ותראה שמובאים שם בפרוש בשם רבנו הרב רבי נחמן זכרונו לברכה, וכן בכמה ספרים יש שמובאים שם בשם רבנו זכרונו לברכה. וגם נסה נא וחפש בכל הספרים שמובאים שם שלא בשם רבנו ותראה, שכולם נדפסו אחר פטירת רבנו זכרונו לברכה, שנפטר תחלת שנת תקע”א בחול המועד סוכות. ואפשר שהרב הנ”ל וכיוצא מגדל תשוקתם לזכות בהם את הרבים בתקון גדול כזה, וידעו שיש שנמצאים מתנגדים וחולקים על רבנו זכרונו לברכה, על כן קימו בנפשם מאמר חכמינו זכרונם לברכה (יבמות סה:): ‘שמותר לשנות בדבר השלום’. ובפרט בדבר גדול ותקון כזה. ועתה בין תבין שצדקו הנאמר לעיל שהם תקון חדש לגמרי ולא ידע מזה שום נברא מימות עולם. ותאמרם בשם רבנו זכרונו לברכה בכדי ששפתותיו יהיו דובבות וכו’ (סנהדרין צ:) אשר כל הצדיקים מתגעגעים לזה. ומזה אשר אלצוני לגלות כל הנ”ל. וזכותו יעמד לנו, ומכל פגמינו וצרותינו יתקננו ויושיענו, אמן כן יהי רצון