Anarchism: The Only Workable Peace Plan for Israel

Only Jewish anarchists can make peace. See, the Arab world’s full list of demands apparently consists of just 3 items.

  1. End the occupation of Palestinian areas.
  2. Grant the “right of return” to non-Jews, as well as Jews.
  3. Grant equal rights to non-Jews.

Impossible? Unjust? Not at all. Easy. Just end the state.

Occupation by state entity will end, as individual Jews simply follow their means and aims, hopefully, according to Jewish law. Arabs will continue doing whatever they were doing beforehand, but with less motivation, since there is nothing sensible to complain about. The only difference is they won’t suffer under the yoke of a foreign, created/imported and installed vassal state of Israel, whether Chamas or Fatach (unless they want to). Anyone may buy or sell private property, but Jews are already the majority, even without mentioning strong demographic trends, and ‘there shall be none to make them afraid’ of losing their investment, as in Amona.

The Right of Return means nothing but the state’s limiting itself against preventing entry to public highways, seashores, and private airports. Once there are no redistribution schemes, there is only individual Jews, most of whom are at least “traditional”, and their individual choices. There will be no “laws” preventing the boycott of those who choose evil, and no state-created monopolies, to weaken the effects of such a boycott. Most land sold to Arabs is done by the state, and reminding Jews of the prohibition of doing so is threatened as illegal “racism”. Everything by the law, and no trespassing or anti-religious forced association.

And equal rights? That’s the easiest of them all. No state means no invented, positive “rights” for anyone, Jew or not.

Wait, what about the Jewish aspirations? Isn’t anyone going to show them any love?

No state, no problem. Act as individuals and a nation as per your current religious standing – just not with authoritarianism.

Judaism: Indefensible Defenses

So, you want to know why I don’t respect the “answers” given by the Achronim for why Jews don’t observe their own religion?

The Gemara says the city synagogue must be the tallest building in the city.

Nu? Why do we violate that particular Halacha?

The Magen Avraham Orach Chaim chapter 150, if I remember, doesn’t even try defending the undefendable.

Now, there may be some valid excuse I am unaware of, but here is the best-known one, agreed to by all Achronim I checked, which says a great deal. Are you ready with your logic handbooks?

Tur (ad locum):

ואין בונין אותה אלא בגובה של עיר, ומגביהין אותה עד שתהיה גבוה מכל בתי עיר.

Rabbi Yaakov Emden (Ya’avetz) in his Mor Uketziah writes the following:

בטור. ומגביהין אותה כו’. צ”ע אם בית הכנסת בנוי בשפל העיר היושבת בשפועו של הר (כמו בק”ק אלטונא) ויש בתים בנוים גם בגבהה שגבוהים מבה”כ, עם היות בנינם נמוך מבנינו של בית הכנסת, ולפעמים שאפילו יסוד הבתים העומדים בזקיפת ההר גבוה הוא מגג בית הכנסת, אע”פ שבנינו גבוה מאד ויתר הרבה מכל הבתים, ומספקא לי אי כהאי גונא נמי חייבין להגביה גג בית הכנסת באופן שיגבה ויראה למעלה מעל כל בתי העיר דווקא, כיון דמדינא צריך להיות הבית הכנסת בגבהה של עיר, או דילמא כל מקום גבוה ראוי לבית הכנסת, כגון שאין שם עיקר הדיורין של ישראל (כמו שהוא גם במקומנו הלז) אך נמצא קצתם שם בגובה העיר בעליונו של הר, וכבר הגביהו הבית הכנסת כל מאי דאפשר, יותר מהבתים העיקריים שסביבו אשר בשפל ישבו, ששם עיקר מושב העיר, ורובם של בעלי בתים דרים שם, וראוי להיות הבית הכנסת באמצעם כל האפשר (דוגמת המשכן שסביבותיו היו המחנות), ודבר קשה וכבד מאד על הציבור להגביה הבית הכנסת שיגבה וינשא על כל בתי בני ישראל הדרים בקצה גובה ההר, ומסתברא לקולא.

Note the irrelevant Appeals to Emotion, and pleonasms.

First bolded:

בטור. ומגביהין אותה כו’. צ”ע אם בית הכנסת בנוי בשפל העיר היושבת בשפועו של הר (כמו בק”ק אלטונא) ויש בתים בנוים גם בגבהה שגבוהים מבה”כ, עם היות בנינם נמוך מבנינו של בית הכנסת, ולפעמים שאפילו יסוד הבתים העומדים בזקיפת ההר גבוה הוא מגג בית הכנסת, אע”פ שבנינו גבוה מאד ויתר הרבה מכל הבתים, ומספקא לי אי כהאי גונא נמי חייבין להגביה גג בית הכנסת באופן שיגבה ויראה למעלה מעל כל בתי העיר דווקא, כיון דמדינא צריך להיות הבית הכנסת בגבהה של עיר, או דילמא כל מקום גבוה ראוי לבית הכנסת, כגון שאין שם עיקר הדיורין של ישראל (כמו שהוא גם במקומנו הלז) אך נמצא קצתם שם בגובה העיר בעליונו של הר, וכבר הגביהו הבית הכנסת כל מאי דאפשר, יותר מהבתים העיקריים שסביבו אשר בשפל ישבו, ששם עיקר מושב העיר, ורובם של בעלי בתים דרים שם, וראוי להיות הבית הכנסת באמצעם כל האפשר (דוגמת המשכן שסביבותיו היו המחנות), ודבר קשה וכבד מאד על הציבור להגביה הבית הכנסת שיגבה וינשא על כל בתי בני ישראל הדרים בקצה גובה ההר, ומסתברא לקולא.

Then listed:

  1. גבוה מאד ויתר הרבה
  2. שיגבה ויראה
  3. למעלה מעל
  4. כל מאי דאפשר
  5. ודבר קשה וכבד מאד על הציבור
  6. שיגבה וינשא

Rabbi Emden’s solely salient point? It’s expensive to build that high.

The first phrase in the list is a red herring: Would the Heter perchance evaporate if it was only slightly higher in his opinion? Of course not. He is also not claiming “Oness” at all. Even with sufficient funds, the author claims there is no need to raise the building.

Rabbi Emden is making several points here, yet they seem weak taken together.

  1. Although “middling” does not supersede the ground/construction height, this aspect does compensate post facto.
  2. The law of building on high ground (Govhah shel ir) is in order to achieve true height.
  3. Both laws depend upon the majority Jewish population.
  4. If tall enough, as long as not built on the very lowest portion, bricks and mortar “atone” for not building the foundations on higher ground.

Also, don’t forget the Achronim consider a simple addition on the roof relevant to the height, so both allowances are being utilized in reality.