Current Rabbis: Enemies of Jewish Law
Indeed. There is no greater threat to Halacha than most rabbis charged with defending and disseminating it. We have already noted many examples, but the Shabbos eruv is one of the most obvious ones.
Fact: Rabbi Yosef Shalom Elyashiv knew and understood so-called ‘general’ eruvin are invalid but supported them nonetheless. He preserved the deceptive practice of merely instructing questioners to avoid relying on them, as though this avoidance was mere chumra.
Source: Tikkunei Eruvin #109 on Hyehudi, here (page 1, second column).
Many rabbis believe Judaism is their private business. Instead of speaking the truth, as they must, they calculate calculatingly what’s best for ‘sales’. And how could rabbis know Jews would violate Shabbos if they knew the eruv was invalid? It’s simple: they don’t. Like the Gemara says about non-Jews, rabbis don’t believe Jews can keep Shabbos. Worse, they themselves cause naive Jews to carry on Shabbos through their silence about (and actual involvement in) the counterfeit government city eruvin.
As usual, Rabbi Yitzchak Brand illuminates the scandalous history (emphasis mine):
[הטעם שגבבו קולות עד אין סוף, מביאים בונה תיקוני עירובין, תשו’ נפש חיה (ס”ס כה) שעשו כך בגלל שבין כך היו מטלטלין, וגבבו הרבה קולות כדי להצילן מודאי אסור, אולם לפי”ז היה ראוי להכריז שאסור לטלטל, אבל לא עשו כך ושוב רובם טלטלו. ועצם הנהגה זו צע”ג, שהרי מצילין העוברים רק מאיסור דרבנן, שאם יש רשה”ר דאור’ לא מהני עירוב, ומכשילין אלו שלא היו מטלטלין מקודם באיסור תורה.
ועוד שמעתי מרב אחד, משום שלא היה לכל אחד תנור לטשולנד [חמין] בשבת, ולאופה העיר היה תנור גדול, ושם הטמינו כל העיר את החמין, ואחר התפילה היו כולם הולכים ולוקחים את החמין מן האופה, ואילו לא היה עירוב בעיר, לא היה חמין בשבת, וזה היה בבחינת פקוח נפש רוחני, כי בלי חמין אין שבת ובפרט בארצות הקרות, וממילא כל היהדות היה עומד בסכנה, וממילא דחקו הכל כדי להכשיר העירוב, וזה בגדר הוראת שעה, אולם כהיום שכל יהודי יש לו תנור בשביל החמין, אין שום סיבה ליכנס בדוחקים כאלו].
[ועוד, מאן לימא לך שנהגו בסדר, ועי’ בה”ל (סי’ תרצ סעי’ יז ד”ה ואין לבטל) שהביא דברי הפר”ח (מנהג איסור סי’ י) ושם הביא דברי הריטב”א (פסחים פ”ד) שאפילו אם נעשו מנהג ע”פ גדולים בעולם, ועכשיו רואים שיש איסור צריך לבטל אותו, וכ”ש כאן שידוע שהיו תמיד עוררין גדולים על עירובין האלו ואכמ”ל, וע”ע ויקרא (כו מ)].
No matter how or why a sin began, after some time, status quo bias kicks in…
Bottom line? Today, all Jews must become independent Torah scholars, if possible. You must know when to ask, whom to ask, and how. Not only can we not rely on rabbinic leniency enacted in response to (real or imagined) human weakness, we cannot trust the language used for faux-stringency either.