More on the False Thrift Paradox

Is the Economy a Perpetual Motion Machine?

03/25/2009 William L. Anderson

The lead story of the March 9, 2009, edition of Newsweek says it all:“Stop Saving Now!”

Writer Daniel Gross declares,

For our $14 trillion economy to recover and thrive, hoarders must open their wallets and become consumers, and businesses must once again be willing to roll the dice. Nobody is advocating a return to the debt-fueled days of 4,000-square-foot second homes, $1,000 handbags and $6 specialty coffees. But in our economy, in which 70 percent of activity is derived from consumers, we do need our neighbors to spend. Otherwise we fall into what economist John Maynard Keynes called the “paradox of thrift.” If everyone saves during a slack period, economic activity will decrease, thus making everyone poorer. We also need to start investing again—not necessarily in the stock of Citigroup or in condos in Miami. But rather to build skills, to create the new companies that are so vital to growth, and to fund the discovery and development of new technologies.

Now, this should hardly be surprising, coming from Newsweek, which has managed to mangle everything from economic analysis to the Duke lacrosse case. Furthermore, it is based upon economic myths that are repeated twice weekly by Paul Krugman at the New York Times and Larry Summers in the White House — and about every other public intellectual.

However, we need to remind ourselves that we are hearing myths that not only represent wrongheaded economic thinking but that are also driving the US economy into a deep depression through reckless spending and resource destruction. The actions of Obama and the Beltway are political in nature, but they have the veneer of economic “theory.”

If I can put the whole Keynesian set of fallacies into one statement, it would be this: the modern Keynesians believe that the economy operates like a perpetual motion machine, with government spending being the “grease” that keeps it from slowing down. The “friction” in this economic machine, according to the pundits, is private saving. Eliminate it, and the economy goes on forever, adding energy and expanding indefinitely.

Continue reading…

From Mises.org, here.

מה תשעה באב הוא לא

שלום רב לכל החברים, קונטרס זה חובר על-ידי יהודי יקר החפץ בעילום שמו, כאשר חלק נכבד מדבריו מושפע בעליל מעלוני “קדושת ציון”, אותם קרא.

הרעיונות המובאים בו מקבילים ממש לדברים רבים שאנו כותבים עליהם כבר שנה, ושמחנו לראות שהם מקבלים ביטוי בדבריו.

בוודאי תפיקו תועלת מרובה מקריאת הקונטרס, מצוה להפיץ גם הלאה.

שלכם,

יהודה אפשטיין.

“קדושת ציון”.

Download (PDF, 467KB)

Reprinted with permission.

There Is No ‘Paradox of Thrift’!

Nothing Paradoxical About Thrift

Robert P. Murphy*

To address our current economic woes, classically-minded economists argue that the government should get out of the way and let the market heal itself. They warn that massive government “stimulus” packages only divert resources away from the private sector, thus delaying recovery.1

Keynesian economists say the opposite. They argue that the aggregate demand from the private sector is far below the level needed to ensure full employment. Consequently, the government must borrow and spend many hundreds of billions of dollars in order to close the “output gap.” The Keynesians do concede that during normal times a government budget deficit tends to “crowd out” private investment. But they claim that the worry about tradeoffs is irrelevant during an economic slump, when many resources are idle.2

Rather than tackling the entire debate in this article, I focus on a crucial component of it: the so-called “paradox of thrift.” According to this idea, what is wise and prudent for an individual household yields disaster for the community as a whole. During times of uncertainty, individuals naturally react by slashing discretionary spending to bolster their savings. And yet, according to believers in the paradox of thrift, when everybody tries to save more at the same time, the result is less saving and more poverty.

Continue reading…

From EconLib, here.

The Chazon Ish Against Mussar Talks and Brisker Chakiros

Emuna Ubitachon (Chazon ish) chapter 3:18 says this:

ומן החיוב להאריך בחיוב למוד ההלכה מפני מיעוט התלמידים בדורנו, והשרידים – מהנדחים לכל אפסים בים ההבלים של רוח עועים – מעטים וספורים המה, וממדת האהבה והחמלה לשקוד על השרידים היחידים האלה שלא ידח מהם נדח, אבל להקושיים הטבעיים לקנות דברי תורה ולהוספת כשלון מצד השוטנים, רבה העזובה בבית המדרש פנימה, הגורם להתרשל מעיון ההלכה הדק היטב, ולבלות הזמן ברעיונות ומחשבות בדויות לב, ולחדש חידושים אין בהם ממה שנאמר למשה מסיני, אף שהן שיחות של יראת שמים ותיקון המדות, או חקר חיצוני בהלכה, אבל אינן מספיקות את התכלית המבוקש מהאדם עלי חלד, כל שאינן מתלוים עם ידיעת התורה הדינית וכמו שנתבאר לעיל.

והנה אותן שמעמידים חכמתם על שיחות מוסריות, והגיונות חיצונות בהלכה, נכשלים להאמין כי זהו חובתו של אדם בעולמו, ובעיניהם כי כן התנהגו התנאים והאמוראים, וחלק ההלכה האמתי היה אצלם עראי, ובאמת קשה להוציא טעות מושרשת מאז ומעורה מרב הימים, ואמנם אין להתעלם שזה שקר מוחלט, ואין ספק שאם שמענו מבעלי השיחות שמשתבח לי’ בפלוני דגברא רבא הוא, הכונה בשיחות והגיונות מקסימות ומושכי לב, ואם כה היתה כונת רבא ב”ק מ’ א’ על ר”א ב”י, היה מן הראוי לר”נ לשאלו במדרש והגדה, וכשבא לפניו שאלו הלכות, למדנו שהתפעלות הנפש של גברא רבא היינו בלימוד ההלכה, והיה המנהג למנקט שוקא לצורבא מרבנן, וכשבאו לבחנו ב”ב כ”ב א’ שאלו אותו בהלכה, וכשמצאוהו שאינו משיב החליטוהו שאינו תלמיד חכם, וכשעמדו לפני פטירתו של ר”א הגדול, אדר”נ פכ”ה, היו שואלין לו בטהרות בטמאות במקואות, ועוד הפליג שם ר”א לפני מותו בעונש ההתרשלות מלימוד ההלכות.

סנהדרי גדולה שישבה בלשכת הגזית שזה מרכז התורה ע”פ התורה, והממרא על דבריהם במיתה, ועל פיהם יוצאין למלחמה, ועל פיהם מעמידים מלך, מה דרשו מהם, בקיאות בהלכה, בדיני איסור והיתר, בדיני ממונות, וביתר ההלכות, כמבואר בר”מ פ”ד מה’ סנהדרין ה”ח.

Mussar Talks and Brisker Chakiros are שיחות מוסריות and הגיונות חיצונות בהלכה respectively.