The Torah says (Devarim 22:6-7):
כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים.
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים.
An English translation can be found here.
There’s a pretty ancient (and pretty) boys choirs’ song on the unique Mitzvah of Shilu’ach Haken (or “Hakan”, if you prefer):
What I like best is the very concept of writing songs on the rare Mitzvos. As David said, “Your laws were my songs” (Psalms 119:54).
זמרות היו לי חקיך בבית מגורי
Yes, King David was blamed for it according to Chazal, but only because he also meant he remembered the Torah’s laws as well as song lyrics. The rest of the sentiment is fine.
So, uh, now we have a song for one rare Mitzvah of the 613; only 400 or so left to go!
It would be important to get our act together
B”H – This is just another indication of the State not being Jewish. Instead of writing petitions to the non-Jewish and anti-Torah institutions of the State, it is best to ignore and disengage from them and pretend our prescribed Jewish, Torah institutions on the Land: a Jewish king with his two Torah scrolls to head the executive according to halacha, Jewish Law, a Cohen gadol to run the Temple, G-d’s House, on the Temple Mount of Jerusalem, a Sanhedrin and righteous courts in every village on the Land to administer justice.
Per definition, no good can come come out from these “democratic” institutions as democracy itself is an alien and Hellenistic system that has nothing to do with Torah.
First step? Stop voting for kneset, stop sending petitions to them as if they were not the problem themselves.
– This is a comment on New Jew Temple Mount Water Ban is a Declaration of War!
שלום רב לכל החברים,
ביום חמישי הקרוב אמור להיערך מצעד התועבה בירושלים.
בניסיון להסיר ולו במעט את חרון אף ה’ מעלינו, הושג אישור לקיום הפגנת נגד בשעה 17:00 בגן הפעמון בירושלים (גן בלומפילד).
מכיון שישנו כאן נושא של קדושת א”י וסכנה לישיבתנו בארץ עקב התועבות שזוכות ללגיטימציה במצעד הזה, חשבנו שמן הראוי שחברי ותומכי אגודת “קדושת ציון” יטלו חלק פעיל באותה מחאה.
על-כן אני קורא לכל מי שבאפשרותו להגיע ולמחות.
בברכת התורה והארץ,
יהודה אפשטיין.
“קדושת ציון”.
נ.ב. לאלו השואלים מה דעת גדולי התורה על ההפגנה, יש לי עדות מיהודים נאמנים שמרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל תמך במשך כל השנים במי שהפגין נגד אותם מתועבים ועודד את הפעילות נגדם, ואכמ”ל מדוע העיתונות החרדית נוקטת באפס מעשה בנידון.
– י״ז באייר תשע״ה (06/05/2015)
פורסם במדור: הקלאסיקות – “יסודות ההשקפה”, כללי, כתבות נבחרות, מחשבה, תשובה מאוזנת
הספר “שמח זבולון בצאתך” נכתב על ידי רב שחיבר כמה ספרים מצליחים, ומאד כואבת לו התופעה שאנשים שמתחילים לעבוד מתחילים להרגיש זרות לתורה ולעבודה.
הוא כתב ספר שאינו מיועד דווקא לבעלי תשובה, שמדבר על החיבור הנכון בין תורה לעבודה, על החיבור העדין בין חיי אברך לחיי בעל-בית מבחינה חברתית ואישית, מבחינת קביעת עיתים לתורה (כאשר פשוט אין זמן…) ועמידה בפני נסיונות העולם.
כיון שהדברים מאד נוגעים למעשה גם לנו, בעלי התשובה, ביקשתי ממנו רשות לפרסם חלקים מהספר, שטרם יצא לאור, ולשמחתי הרבה הרב נעתר לבקשה.
There is a common question: why are Judaism’s laws (like contemporary society in Scripture) so livestock and agriculture-centric? There is no specific law against leaving the fields for the city, but if one wishes to observe more mitzvos, the farming and shepherding lifestyle is best (unless perhaps in Jerusalem at the time of the Temple).
Perhaps the answer lies in this quote:
The farmer was and remains the stumbling block to socialist experiments everywhere. Since he raises his own food and tends to live in his own house, he is less “controllable” than say, the urban dweller.
Liberty permits personal responsibility, a prerequisite to Judaism.
I must say, though, I doubt the historical accuracy of the above quote itself.