Here is an extensively researched article (a monograph, even) concerning Ketores, its spiritual qualities, and the precise identification of its components. Feel free to comment below.
May we merit to smell the Ketores soon!
Read and/or download. Enjoy!
– By Avrohom Tsvi Black
geoffblack@bezeqint.net
0522676080
Reprinted with permission.
ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הפציר בעסקנים החרדים שיקבעו לו פגישה עם גדול הדור שישב בבני ברק רבי אברהם ישעיהו קרליץ – החזון איש.
החזון איש סירב בתחילה לפגישה אך לבסוף הסכים. הרבה נאמר באותה פגישה טעונה, אנו נדלג לחלק הנוגע לנו: “מדוע אינכם נושאים עמנו בנטל,” כך תהה רה”מ, “הרי אם נהיה כנים לרגע, בלי צבא יהודי בארץ ישראל – לא יהיה בידכם דבר לעשות בעת התקפה ערבית רצחנית. כלום תצאו לשדה הקרב וגמרות בידכם.”!?
החזון איש חייך וענה: “הרשה לי, רה”מ, לספר באוזניך סיפור שסיפרה לי אמי בילדותי. זעליג העגלון יצא בחורף הקר והמושלג עם סחורתו לכיוון היריד, הדרך התארכה וזעליג רעד על מושבו מצינת הלילה. לפנות בוקר הבין זעליג שאם לא יעשה מעשה במהירות אוזניו עלולות לקפוא מקור ובפעם הבאה שיגעו בהן – ינשרו ממקומן. קפץ ממושבו בחזית העגלה, חפן מעט שלג קר בכפות ידיו וכפי שלימדתו סבתו המנוחה שפשף את אוזניו בשלג עד שחזרה זרימת הדם לוורידיו. “כששב זעליג לביתו, סח לרעייתו את כל אותו מעשה ואמר לה: בר מזל שנסיעתי התקיימה בחורף, תארי לך שהייתי נוסע ליריד בקיץ – מהיכן הייתי מוצא שלג לשפשף את אוזני הקפואות.”???
בן-גוריון לא יכל שלא ללעוג לתמימותו של העגלון, אך משהבין את המסר הדק והחד יצא בשתיקה רועמת מהחדר.
מאתר ויקיוורט, כאן. [הדף חסר]
אליהו סולוביציק
BY YEHUDA PERL ON
In the past, great Jewish Rabbis told parables and gave metaphors in order to infuse the sweetness of Torah into the heart of the people. Today, that work is made easier through film and the work of the ‘Torah Hachaim’ School for Jewish Film. “One can give a lot of very good lectures about Shalom Bayit [peace in the home between man and wife], but one touching video can have immeasurable impact.”
The ‘Torat Hachaim’ School for Jewish Film was originally created by Rav Shmuel Tal, the head of the ‘Torat Hachaim’ Yeshiva in Yad Binyamin. This year marks the tenth year that the school has helped Jews learn about filmmaking from a Jewish perspective and with a Jewish vision. Many of the graduates work and earn their living using the skills they learned at the school.
“The lecturers are primarily Baalei Teshuvah who worked many years in the film industry and amassed vast knowledge and experience,” explains Sagav Cohen, the head administrator of the school, in an interview with Hakol Hayehudi. The students, who come from many parts of the National-Religious and Haredi communities, learn various skills such as photo/video taking, video editing, directing, screenwriting, production, sound editing, and more.
Film that observes Halacha and has Jewish content
In addition to professionalism and quality, which are obligatory for any school in the industry, the ‘Torah Hachaim’ school focuses on what makes it unique. “We don’t sacrifice high-level professionalism, including requiring students to perform exercises and create a final project,” says Cohen. “What makes us unique though, is our emphasis on following the Halacha and that this is the only Torah-based film school in the world. After many years of teaching we’ve made it clear that following the Halacha does not harm the quality of the films at all.”
Cohen described the Torah atmosphere during the school-year, including separate classes for men and women, and lecturers who are religious themselves. “The lessons are filled with guidance on how to have ideas inspired and influenced by authentic Jewish values. The school’s Auditing Committee does not approve the production of films which go against the values of the Torah. Likewise, during the creation of the films there are clear guidelines on the laws of modesty as they relate to the filming and directing of the production.”
“A film is like a small world and a producer essentially creates this world,” explains Cohen. “Every artist puts a part of himself into his work. If the producer is greedy or lustful, that come out in his films. On the other hand if the producer is a G-d fearing Jew, the film ends up with a positive Jewish message that will be well received by all. Today we lack filmmakers who have a fear of Heaven.”
“Anyone has been gifted with the ability to work in film has an obligation to follow through with it. Film is one of the greatest tools that G-d has brought into the world and using it properly is part of serving Him. Today we can transmit Judaism to many people through film, even those who have trouble focusing during a lecture or learning from a book.”
Cohen concludes, “There is great awareness, thank G-d, within the community about the importance of bringing Jews closer to Judaism. Anyone who sees a future for him or her self in film is welcome to join us.”
The ‘Torah Hachaim’ School for Film can be reached at 08-915-6001 from within Israel.
From Hakol Hayehudi, here.
03:01 (23/08/09) מכון בריתי יצחק ● הרב יצחק ברנד
דבר זה מבואר בפסוקים מפורשים שהוא מארץ ישראל שנא’ (בראשית י יט,) ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה, וידוע הוא שארץ כנען הוא א”י, וכן (בדברים ב כג) והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, וע’ רש”י שהיה שייך לפלישתים ומפני השבועה של אברהם אבינו לאבימלך לא יכלו לכבוש ומשום זה באו כפתורים לכבוש והותרו לישראל לכבוש מהם, וכן (דברים א’ ז) פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה ובהר ובחוף הים וכתב רש”י שהוא עזה וקיסרי.
וכן בגבולות מסעי (במדבר לג ז) ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה: וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול, זה יהיה לכם גבול ים: וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדול תתאו לכם הור ההר: וידוע שעזה וכל גוש קטיף נמצא על יד הים שבין נחל מצרים להור ההר לכל השיטות.
וכן כתוב מפורש (ביהושע יג א) והארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה, מן השיחור אשר על פני מצרים וגו’ חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגיתי והעקרוני והעוים: וכן (שם טו כ’) זאת נחלת בני יהודה למשפחותם, וחושב שם כל העיירות ובפסוק מז, אשדוד בנותיה וחצריה, עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגדול וגבול.
וכן נכבש עזה בפועל בזמן השופטים כמו שנא’ (שופטים א יח), וילכוד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת גבולה. (פסוק זה הובא בתוספות גיטין ב. ד”ה ואשקלון, ללמוד מזה שאף שעזה לא היה מעולי בבל מ”מ היה מעולי מצרים,)
וכן היה ברשות ישראל בזמן שלמה המלך כמו שנא’ (מ”א ח סה) ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים, וכן אמרינן הוריות ג. מן הפסוק הזה שיושבי ארץ ישראל נקראו קהל ויושבי חו”ל לא נקראו קהל, ותחום עזה הוא בתוך גבולות אלו, אלמא שעזה הוא א”י.
וכן (בדה”א יג ה) ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון א-לקים מקרית יערים.
וכן מבואר בסנהדרין עא. שהיה נגעי בתים בתחום עזה, ונגעי בתים הוא רק במקום שנכבש, כדאמרינן ביומא יב. אין הבית מטמא בנגעים עד שיכבשו הארץ ויחלקו לשבטים ולבית אב וכל אחד מכיר את שלו, אלמא שתחום עזה הוא מארץ ישראל שנכבש.
ולכאורה פליגי המהרי”ט והרדב”ז אם עזה היא א”י או חו”ל, דהמהרי”ט ח”א ס’ מ”ז כתב שהוא חו”ל ופטור מן המעשרות, והרדב”ז ח”ד אלף ק”ה כתב שהוא א”י וחייב במעשרות, אולם באמת שכמעט שאין מחלוקת ביניהם, דהנה המהרי”ט כתב שם מפורש בכל התשובה שהוא אינו עולי בבל אבל הוא עולי מצרים, וכל מה שכתב שהוא חו”ל היינו שאינו עולי בבל.
והרדב”ז שכתב שהוא א”י היינו שהוא עולי מצרים, ומה שכתב הרדב”ז שחייב במעשרות היינו בקרקעות של ישראל כ”כ שם מפורש בלשון השאלה, והמהרי”ט שכתב שפטור ממעשרות היינו פירות שגדלו בקרקע של גוי, כך תירץ היעב”ץ במור וקציעה או”ח ס’ ש”ו דף יד. ואף שס”ל למהרי”ט שאין קנין לגוי להפקיע מידי מעשר, זה רק בעולי בבל אבל הרי בסוריא איתא בגיטין מ”ז. דיש קנין להגוי להפקיע וס”ל למהרי”ט שכל עולי מצרים דינו כסוריא כ”כ שם מפורש בד”ה ואני שעולי מצרים דינו כסוריא.
אולם בכל זאת יש מחלוקת ביניהם לענין דין הכל מעלין לא”י שאיש או האשה יכולה לכוף צד השני ללכת אתו מחו”ל לא”י, מה הדין אם רוצה ללכת לעולי מצרים, שדעת המהרי”ט שם שאינו יכול לכוף ומש”ה כתב שם במעשה שאחד שרצה לכוף להביא אשתו ממצרים לעזה שאינו יכול, אבל הרדב”ז בפ”ד מהל’ סנהדרין כתב שאפשר לכוף גם לעולי מצרים וכתב שם זה בשם הכפתור ופרח.
וכך דעת החז”א ס’ ג’ ס”ק י”ט ד”ה ונראה שכופין, שלענין זה עולי מצרים דינו כא”י ומ”מ כתב שם החז”א שגם מעולי מצרים לעולי בבל כופין משום שיש יותר קדושת המצות בעולי בבל.
מאתר בריתי יצחק – הרב ברנד שליט”א, כאן.
