א באנדע גנבים

ב”ה / הגיגים / תרומה עו

א באנדע גנבים!

היה זה בעיצומה של אחת המערכות הקשות נגד חפירות קברים במקום כלשהו. קבוצה של יראי ה’ וחושבי שמו ירדו אל מקום החילול וללא מורא נכנסו אל המתחם המגודר והשתטחו מלא קומתם על המצבות הדוממות, לעצור בגופם את הבולדוזרים המגושמים העומדים הכן לזרוע הרס וחורבן.

מדובר היה בפרויקט עתיר כספים, והמשטרה הציונית הוזמנה למקום בכוחות מתוגברים. השוטרים נכנסו עם נשקים שלופים וציפו לראות את המפגינים נסים על נפשם כל עוד רוחם בם. אך הם נותרו שכובים על הקברים ואפילו לא חוננו אותם במבט. המוחים זעקו מקירות ליבם את הקריאה הנוראה ששוכני העפר אינם יכולים להשמיע: “קברי אבותינו אינם הפקר! גיוואלד!!”

השוטרים ניגשו להדוף את המוחים בכח הזרוע. אבל האברכים כאילו הפכו חלק מהמצבה. אף אחד לא ההין לוותר על הקבר ‘שלו’ לטובת קודחי הדחפורים האימתניים בשום מחיר שהוא.

בזעמם כי רב החלו השוטרים להלום במפגינים במגלביהם ופרגוליהם כיד השטן הטובה עליהם. כל מכה כזו מותירה את רישומה ניכר, והכאב, אוי הכאב… מצמית. אבל המפגינים – בשלהם. שום מכה ושום כאב לא יגרום להם לוותר על מנוחת אבותינו.

אחד השוטרים, כנראה עבר עליו יום קשה, הפליא באחד המפגינים מכות נאמנות בחמת רציחה. הוא כנראה שכח שהדבר שסופג את זעמו הוא אדם ולא שק חבטות דומם.

“ידידי”, פנה אליו המפגין בין מכה הגונה לאנקה נוראה, “אל תדאג… גם על הקבר שלך אהיה מוכן לשמור שלא יחולל חלילה, גם אם אחטוף מכות נוראות מאלה…”

השוטר הפסיק באחת. הוא שמט את המגלב ודמם. רגעים אחדים חלפו עד שירד אל משמעות הדברים. הנה, שוכב כאן אדם שמוכן לסבול את כל המכות שבעולם, לא בשבילו ולא בשביל משפחתו, אלא בשביל כבוד המת!

עיניו של השוטר הצטעפו דמעות חמות. הוא חמק משם באלם.

במוצאי שבת האחרון, במסגרת המנהג לספר סיפורי צדיקים בבית הכנסת בו סעדתי את סעודת מלווה מלכה, עלתה דמותו של יו”ר הנהלת העדה החרדית ה’בלתי נשכח’ כפי שהוגדר ב”דורות”, רבי גרשון שטמר זצ”ל, שבשבת היה היארצייט התשיעי שלו.

ואז, ללא התרעה מוקדמת, קרה דבר מדהים: לאחר שאחד החברים סיפר עליו סיפור, נענה השני והוסיף סיפור נוסף. השלישי החרה אחריהם ועוד בתוך דבריו קם הרביעי וסיפר גם הוא סיפור מיוחד על הדמות המיוחדת. החמישי כבר לא יכול היה לחכות לתורו אז הוא סיפר את סיפורו לשישי שהחזיר לו תכף בסיפור משלו. ובקיצור, במשך שעה ארוכה ישבנו והקשבנו וסיפרנו, אספנו ונדהמנו מכמויות העובדות המפליאות שיש על הדמות הבלתי נשכחת הזו – – –

עד שהגיע זמן קריאת ‘איש חסיד היה’…

צד אחד שווה היה לכל הסיפורים: הם עסקו ברוחב ליבו הגדול, במעשי החסד הכבירים שעשה ופועליו הטובים שפעל בכל מקום שהיתה לו השפעה.

דמותו של רבי גרשון הוארה באור חדש: לצד עמדתו האיתנה על המשמר, ובמקביל לעוז רוחו ותבערת קנאותו, היה רבי גרשון רך לבב וטוב פנים לכל אדם באשר הוא אדם.

אדרבה, כל קנאותו לא באה אלא מאהבת ישראל טהורה שיקדה בכל אבר מרמ”ח אבריו. הוא הקדיש את עצמו וכל כולו למען הזולת, למען האחר, למען טובת עם ישראל בגשמיות כמו ברוחניות.

בלתי אפשרי היה שלא לדמות את הדברים למאות ואלפי סיפורים דומים שמתגוללים על רביה”ק בעל ה”ויואל משה” מסאטמאר זי”ע. אין ספור סיפורים ועובדות שמעידים על דבר גדלותו העצומה וגאונותו הנדירה במידת החסד. טוב היה ומטיב לכל, גם למי שלא זכה לצעוד בדרכו ואפילו למי שלחם בו.

גם את כל תלמידיו חינך בדרך הזו של נתינה ללא תנאי. ובאמת, חסידיו הם אלו המחזיקים בכתר החסד וגולת הצדקות בימינו. צאו וראו את ממדי החסד וכמויות הצדקות שנשפכות ברחבי וויליאמסבורג.

כל אלו, בצד עמידתו האיתנה והבלתי מתפשרת על משמר היהדות, מלחמותיו וספריו התקיפים והנחרצים, למען לא יניעו ולא יזיזו אותו כקוצו של יו”ד.

הדברים נכונים ומדויקים גם על רבי עמרם בלוי זצ”ל, כביר החסד, צחור הלב וטהור המידות. ובעצם, על כל מורי ומאורי דרכינו זצ”ל ושיבלח”ט אלו החיים עמנו, הם היו ועודם מבהילים בטוב ליבם ואגדיים במפעלי החסד שהקימו בעשר אצבעות שמחוברות ללב מלא וגדוש באהבת ישראל.

מסתבר ששתי המידות הללו שלובים זה בזה: אהבת ישראל ועמידה על המשמר. כלומר, אהבת ישראל, היא זו שמובילה לקנאות האמתית על הדרך המסורה לנו מדור דור.

זהו מיזוג שמאוד מאוד קשה לזייף. אי אפשר להיות אוהב ישראל ולראות את אותו ישראל עומד לירש חלילה גיהינום ולא למנוע אותו מזה בכוח למען טובתו! מי שאינו עושה זאת, לא באמת פועל מתוך אהבת ישראל אלא להיפך.

ובכל זאת, כאשר מדברים על מושג כמו אהבת ישראל, ישנה תחושה עמומה כאילו זהו דבר שאינו קשור אלינו, כאילו חלילה המושג הזה שייך לחוגים ‘מזרוחניקים’ כלשהם. בעוד האמת היא הפוכה בתכלית.

מרן ה”חזון איש”, שזיהה היטב את סכנות המדינה הציונית התבטא פעם ואמר כי אנשי השלטון הם “א באנדע גנבים”. חבורת גזלנים שאין כוחם אלא בלקיחת כספים ורכוש השייכים לבני אדם ולנכס אותם לעצמם, ולשלוט על אותם בני אדם באמצעות הכוח שהם עצמם נתנו להם.

ובכן, אולי כוונתו הייתה גם לזה. הם גנבו לנו מושגים ששייכים אלינו וניכסו אותם לעצמם, לא רק בגשמיות אלא גם, ואולי בעיקר, ברוחניות. רק אחד מהם הוא המושג הקדוש הזה שנקרא אהבת ישראל. וכי איך שייך לקרוא לאותם שמכשילים ומפילים, מסיתים ומנשלים את זולותיהם מכל העולמות, איך ניתן לחשוב שיש להם קשר לאהבת ישראל?

קל מאוד להיות אוהב ישראל מרחוק. לשבת על סיר הבשר ולהפריח סיסמאות נבובות. “אחים”, “עם ישראל חי” וכולי וגומר. אבל ברגע ש’אח’ אחד יגע לו בצלחת; יגנוב לו את החניה או יפריע לו לישון לרגע, אז, כאשר יפרוץ בצרור הקללות והגידופים, נראה כמה אהבת ישראל באמת יש לו…

במבחן הזה עומדים רק אלו שסובלים מן ה’אחים’ הללו, ובכל זאת, לא מפסיקים לדאוג להם ולפעול לטובתם ולרווחתם, ומונעים מהם בגופם מלאכי חבלה.

אשרינו!

First published in HaEda Newspaper. Reprinted with permission.

Contact the author at y29490@gmail.com

How To Look Like a Mentch

Influence, Persuasion, and Personal Presentation: Why and How to Look Your Best When Interacting with Others

Are you purposely sabotaging your presentations?

Are you setting yourself up for failure as an instructor?

Hopefully, the answer is no.

Fear-of-Public-Speaking-AOM-400

Yet the vast majority of men I see who want to be influential fail to master the three tips I’ll share today. But I’m getting ahead of myself.

Men spend a lot of time, money, and effort learning to be more persuasive speakers and negotiators. And for good reason — mastering these skills can reap huge returns when it comes to business and personal success.

But what if there were something you could do that would dramatically increase your persuasiveness without any extra effort or training on your part?

Would you take advantage of it?

If the answer is yes, it’s time to start thinking more about your personal appearance and how it relates to the art of persuasion and influence.

Continue reading

From The Art of Manliness, here.

No Point to Torture in Capital Cases

Forced Self-Incrimination: Just Plain Wrong

8 Shevat 5776

Credit here.
דברים י”ז, ט”וDeuteronomy 19:15
טו  לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָו‍ֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא:  עַל-פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל-פִּי שְׁלֹשָׁה-עֵדִים–יָקוּם דָּבָר.15 One witness shall not rise up against any person for any iniquity or for any sin, regarding any sin that he will sin. By the mouth of two witnesses, or by the mouth of three witnesses, shall the matter be confirmed.
מקור: מכון ממריSource: Chabad
ואין אדם משים עצמו רשע…And a person may not incriminate himself…
מקור: סנהדרין ט, ב, תלמוד בבליSource: Sanhedrin 9b, Babylonian Talmud

***
The whole world (or maybe just the United Nations) is still in an uproar over the burning of a house in the Arab village of Duma in Israel about six months ago. “Beginning the morning after the murders, as the investigation was just beginning, Israeli officials and media began claiming that the perpetrators were “Jewish terrorists.”” (Abu Yehuda summarizes the background well here.) “The firebombing was quickly attributed to the movement Israelis call “price tag,” in which extremist Jews attack Palestinian holy places or property in retribution for their own government’s actions regarding settlements,” said the New York Times shortly afterwards, on 1 August 2015. Here is more background on the story from a Jew who participated in a condolence call on the community (Arutz 7).

I deliberately linked to early accounts, so that we can recall how it was then, before young Jews — both men and underage boys — were formally accused, taken into custody and, by some accounts, treated worse than Arabs in their place would be. None of this would have happened if self-incrimination and forced confessions were not allowed air time or print space in any medium in Israel — never mind in a court of law.

The Jewish Division of the Shaba”k (Israeli Security Agency) claimed that there was a need to take young, even underage Jews into administrative detention due to a “ticking time bomb” situation (possibly to be discussed in a separate post – to read the full article, I suggest the search phrase “jewish ticking time bomb” if you don’t subscribe to HaAretz. Here’s another article where the ISA admits to treating “Jewish extremists” as ticking time bombs.).

Everyone knows that the American Constitution has what is famously known as the Fifth Amendment:

“No person shall be held to answer for a capital, or otherwise infamous crime, unless on a presentment or indictment of a grand jury, except in cases arising in the land or naval forces, or in the militia, when in actual service in time of war or public danger; nor shall any person be subject for the same offense to be twice put in jeopardy of life or limb; nor shall be compelled in any criminal case to be a witness against himself, nor be deprived of life, liberty, or property, without due process of law; nor shall private property be taken for public use, without just compensation.”

How many have internalized what the Torah and Talmud say on the matter? It is not a matter of amendment — or a tacking on, if you will — to the law for these works of Jewish law, but part of its central body: It starts with the 9th commandment, “You shall not bear false witness against your neighbor” and goes on to say, “At the mouth of two witnesses, or three witnesses…” The repetition of the Hebrew word edim there is deliberate; there is no unnecessary word in the Torah. Could witnesses be so important that the Torah appears not to even consider not having them in a case where the accused’s life or future is at stake?

Here’s a potential hiddush: Could one say, in easy legalese, that the Torah and Talmud together imply that a person of whom a confession is demanded or required is automatically considered to be in a conflict of interest and is therefore automatically recused?

The Talmud puts it more concisely and understandably for modern readers, with the exception of the phrase mesim atzmo, which I have translated as “impute on oneself” due to its (as I perceive it) mixed verb-direct reflexive object relationship1.

A lot of people, especially women, long ago stopped considering Torah law and governance a viable alternative to what we have now because of issues such as the plight of the agunah. I hope that now, considering the environment we live in, where the entry of Muslim men en masse all over the world is creating far worse conditions for a much greater number of women (who were accustomed to going out freely to attend to their errands, visit friends and so on virtually without concern, but now must go out, if at all, in groups, always with an eye out for trouble and, if this occurs, no help from authorities), we in Israel can look at other problems where Torah clearly shines for everyone, such as the abolishing of self-incrimination and the requiring of witnesses to acts that could land a person in jail for life or dead, whether male or female. (In fact, since there seems to be no support at all from the feminists on issues where rape and other misogynistic acts by Muslims are concerned, they have rendered themselves and their philosophy irrelevant – this news story took 20 years to break.)

There is a lot more to be discussed, which is why I have collected many Torah sites on this blog and plan to add more as I find them. In the meantime, though, it seems that making Arabs and Jews “equal” is having the effect of making Arabs “more equal” than Jews. It might be time for the pendulum to swing strongly towards advocating, and achieving, Torah governance in Israel. Until then, if the Israeli government has any sense of true democratic justice — let alone Torah justice — the case against Amiram ben Uliel should be thrown out due to his inadmissible confession.

***

1 the phrase masim atzmo (משים עצמו) in my eyes combines a hif’il (causative) verb form with a reflexive object (refers to oneself; nay, means “oneself”). Impute means to attribute or ascribe, as to a person, or in its obsolete meaning, to charge (a person) with fault. If you still have questions about this, please, feel free to go to the native Hebrew/English speaker-scholar of Talmudic Hebrew, of your choice.

I have already taken my advice and asked Reb Yehudah B. Ilan of Forthodoxy about my explanation. If and when I should receive a reply, be”H I will post it here as an update.

UPDATE: Reb Yehudah replies:

Your translation is okay, but I think that you may be over-thinking this a bit and analyzing a passage from the Gemara using the intricacies of Hebrew grammar is not usually the correct method of study. The reasons for this are that (a) the language of the Gemara is a mixture of Mishnaic Hebrew and Babylonian Jewish Aramaic – which do not follow the grammatical rules of either Biblical or Modern Hebrew, (b) most of the Talmudic text is written in scholarly turns of phrase which are not meant to be taken literally but rather have a particular legal meaning and/or a dialectal significance. This being the case, translating the Gemara is almost never a word-for-word exercise. If someone cannot interpret the text on their own, I suggest employing a standard translation of the Talmud, such as the edition published by Koren or one of the many Steinsaltz editions (I do NOT promote the use of Artscroll).

Without knowing the intent or essential message of your post, I can only explain this particular phrase as it appears in the context of b.Sanhedrin 9b.

As for the meaning of the words “mesiym `assmo rasha` – משים עצמו רשע” it can be translated here as “…place himself [in the category of] a wicked one (i.e. incriminate himself through his own testimony in court).” The phrase “mesiym `assmo” is made up of two words: [1] השים which has the simple meaning of “to place” or “to put” and [2] עצם which in Biblical Hebrew means “bone” and came to be used to signify “self.” This phrase only means “incriminate himself” in context of the discussion here in the Gemara.

On Rava’s statement, Rashi comments: “Rava says: A person cannot become invalid to testify by way of admitting his own guilt, for a person is considered to have the status of a ‘close relative’ in relation to himself. Therefore ‘a person is not able to implicate himself (lit. ‘to place himself [in the category of] a rasha`‘), that is to say on the basis of testimony about himself one is not convicted (lit. ‘made a rasha`‘) for behold the Torah invalidates a ‘close relative’ to testify. Yet the rova` (i.e. the penetrating participant in male homosexual relations – referring to a case mentioned earlier in the discussion) is put to death on the basis of such testimony since we divide his statement (i.e. ‘so-and-so penetrated me during homosexual relations and I was complicit in the act.’) and while we consider his testimony reliable with regard to the actions of his fellow, we do not consider him reliable with regard to his own actions – which would otherwise invalidate him to testify.”

Essentially, this passage is explaining that if one testified in court that he and another person willingly engaged in forbidden sexual relations together (for example – other similar cases exist as well), three things take place legally: [1] His incriminating testimony about his own behavior is not accepted as valid, [2] his testimony about the actions of the other person is accepted as valid (and may be combined with the testimony of another valid witness to effect a death penalty in the case), and [3] whereas such behavior – when attested to about him by others – would invalidate him to testify in the first place, the fact that he said it about himself does not invalidate him and he remains an acceptable witness.
This, however, only holds in capital and corporal cases – it does not count in monetary cases (see Musaf Rashi there). In other words, a person cannot incriminate himself to endanger his life, but he can incriminate himself to endanger his money. This is important to note as it means that אין אדם משים עצמו רשע is not a general, over-arching principle in halakhah, but rather has specifically-defined parameters of application.

I hope that this helps.

***

So do I.

More reading:

Dani Dayan and the Threat to Israeli Democracy | B’Tselem Provocation, 2008 | Why French Jews are Lobsters (and why American Jews are next –no, that’s not really part of the title. But it is true.) | Breaking the Silence Spokesperson’s Lies Refuted by His Former Army Mates |We are Descendants of the 20% | The Plight of the French Jew | While Jews are Murdered by Muslim Terrorists the Jerusalem Post says the real threat to Jews is “Jewish Terrorists” |

Posted by CDG, Yerushalayim, Eretz Yisrael Shlemah at 1/17/2016 07:40:00 PM

From Hava haAharona, here.

On Censorship

What is true is already so. Owning up to it doesn’t make it worse. Not being open about it doesn’t make it go away. And because it’s true, it is what is there to be interacted with. Anything untrue isn’t there to be lived. People can stand what is true, for they are already enduring it.

 

כל שיעורי הרב אורי שרקי

ניתן למצוא כאן שיעורים מאת הרב אורי שרקי שליט”א

 רשימת נושאים ישנה של הרב אורי עמוס שרקי:

– שיעורי יום העצמאות – (18)
75 שנה לפטירת הרב קוק (1)
78 שנה לפטירת הרב קוק זצ”ל (2)
79 שנים לפטירת הרב קוק (1)
9 שנים לפטירת הרב יאיר אוריאל זצ”ל (1)
אגדות פרק חלק (156)
אהבת ישראל (6)
אורות – אורות התחיה (107)
אורות – אורות ישראל (58)
אורות – ארץ ישראל (18)
אורות – המלחמה (14)
אורות – זרעונים (20)
אורות – ישראל ותחייתו (88)
אורות – למהלך האידאות (36)
אורות הקודש (112)
אורות התורה (34)
איגרת גזרת הכוכבים (11)
איגרת השמד (15)
איגרת לחכמי לוניל (9)
איגרת תחיית המתים (21)
איגרת תימן (51)
איכות הסביבה (2)
אישים בתנ”ך – גדולי ישראל (8)
אמונה (1)
אמן יהא שמיה רבה (1)
ארבע שנים לפיגוע במשפחת פוגל הי”ד (1)
ארכיון מכון מאיר ומיוחדים (1)
-ארץ ישראל – שיעורים- (8)
באר הגולה (64)
ביטול תורה (6)
בין הזמנים ישלצ תמוז תשסו (1)
בין המיצרים (1)
בין חזון לנחמה – אב התשע”ד (1)
בין ישראל לעמים (1)
בית המדרש (1)
במכון מאיר תשס”ו (1)
בניה זוגית מתוך שונות (1)
ברכות התורה (1)
ברכת החמה תשסט (1)
גאולה (48)
גבורה ישראלית וחוסן לאומי במלחמה (1)
גבורות ה’ (229)
דף יומי (1)
דרך ה’ (2)
הבבא סאלי זצוק”ל (1)
הבחירות לכנסת תשע”ה (2)
הגאון מוילנה (3)
הושענא רבה (1)
הילולות כללי (1)
הילולות צדיקים (13)
הלכות יסודי התורה (1)
הלכות תשובה (75)
המאמר קריאה גדולה (8)
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (2)
השפה העברית (5)
התמודדות עם משברים (1)
ושמח את אשתו – אדר התשע (1)
ז’ באדר – יום פטירת משה רבנו ע”ה (5)
זוגיות (1)
זוגיות במשבר תמוז תשסז (1)
חודש אדר (2)
חורבן גוש קטיף – שיעורים (5)
חנוכה (15)
חסידות (62)
טו’ באב (3)
טו בשבט (7)
טו בשבט התשע”ד (3)
יום הזכרון לשואה ולגבורה (5)
יום הכיפורים (7)
יום העצמאות (18)
יום עיון במכון מאיר (1)
יום עיון במכון מאיר תשסה (2)
יום עיון במכון מאיר תשסז (1)
יום עיון במכון מאיר תשסח (1)
יום עיון זוגיות חשוון תשסז (1)
יום עיון חינוך – חשוון תשע”ד (1)
יום עיון ט’ באב תש”ע (1)
יום עיון ט’ באב תשס”ו (1)
יום עיון ט’ באב תשס”ז (1)
יום עיון ט’ באב תשס”ח (1)
יום עיון ט’ באב תשע”א (1)
יום עיון ט’ באב תשע”ב (1)
יום עיון יסוד תנועת זהות תשסו (1)
יום עיון עצמאות תשסה (1)
יום עיון עצמאות תשסו (1)
יום עיון עצמאות תשסז (1)
יום עיון עצמאות תשסח (1)
יום עיון עצמאות תשע (1)
יום עיון עצמאות תשעא (1)
יום עיון עצמאות תשעג (1)
יום עיון תנועת זהות אדר תשסז (1)
יום עיון תשסט (1)
ימי השובבי”ם (4)
ימי עיון לזכר הראיה (3)
ימי עיון לזכר הרציה (1)
ישעיהו ירמיהו ויחזקאל (79)
כוזרי – ריה”ל (140)
כח הדיבור (3)
כללי (1)
כללי (1)
כנס בישוב יקיר ניסן תשסז (1)
כנס מחשבת ישראל (1)
כנס תשובה מאהבה – תשעד (1)
כנס תשובה מאהבה התשע”ב (1)
ליל הסדר (5)
לימוד הושענא רבה תשסח (1)
לימוד הושענא רבה תשסט (1)
לימוד הושענא רבה תשע”א (1)
לימוד הושענא רבה תשע”ב (1)
לימוד הושענא רבה תשע”ג (1)
לימוד תורה (15)
לימוד תורה ותפילה (1)
ליקוטי מוהר”ן (62)
לעילוי נשמת אייל גיל-עד ונפתלי הי”ד (1)
מאמר דעת אלהים (18)
מאמר עבודת אלהים (8)
מאמרים (1)
מבוא לתורה שבעל פה (42)
מבוא לתפילה (32)
מבצע ‘צוק איתן’ (1)
מגילת אסתר (2)
מגילת רות (2)
-מדור לנוער- (3)
מדינה וחברה (2)
מדינת ישראל (8)
מהר”ל על פסח (35)
מורה נבוכים (50)
מושגים ביהדות (27)
מידות בסימן חודש אלול תשסח (1)
מידות הראיה (57)
מיוחדים (1)
מלבי”ם על התורה (1)
מסילת ישרים (63)
מסילת ישרים (63)
מעמד הר סיני (12)
משנתו של הרב קוק (2)
משנתו של הרב קוק תשסט (1)
משפחה (2)
נפגשים בפרשה – תש”ע (49)
נפש החיים (74)
נצח ישראל (137)
סוגיות בעבודת ה’ (1)
סוכות (12)
סיפורי מעשיות (1)
סיפורי תנאים (2)
ספירת העומר / ל”ג בעומר (10)
ספר במדבר (76)
ספר במדבר (3)
ספר בראשית (1)
ספר בראשית (180)
ספר דברים (107)
ספר המדע (23)
ספר ויקרא (77)
ספר יהושע (36)
ספר יונה (1)
ספר מלכים (28)
ספר שופטים (28)
ספר שמואל (1)
ספר שמות (119)
ספר תהילים (1)
סרטים והפקות מיוחדות (1)
עולת ראיה (74)
עושים תשובה ביחד אלול תשסט (1)
עין אי”ה (2)
על הדרך – פינה על הפרשה (49)
עמל תורה (3)
עשרה בטבת (ויום השואה) (4)
פורים (10)
פסח (22)
פרקי אבות (95)
פרשת השבוע (1)
פרשת השבוע (1)
צבא (2)
צום גדליה (1)
קדושת הברית (2)
קניין תורה (14)
קרבנות (1)
ראש השנה (9)
רוח צפונית מלחמת לבנון (1)
רחל אימנו (1)
שבועות (2)
שבועות – אגדה (5)
שונות (1)
שיחות ושיעורים (1)
-שיעורי אמונה- (2)
-שיעורי בין המיצרים- (8)
-שיעורי הושענא רבה- (1)
-שיעורי חודש אלול- (16)
-שיעורי פרשת השבוע- (1)
שיעורים במחשבת ישראל (79)
-שיעורים בנושא ירושלים- (4)
-שיעורים בתורת הרב קוק- (1)
שיעורים לנשים (1)
-שיעורים לעשרה בטבת- (4)
-שיעורים לפורים- (10)
-שיעורים לפסח- (163)
-שיעורים מיוחדים- (47)
שיעורים על הפרשה (1)
שיעורים שונים (3)
שלושת השבועות (1)
שמונה פרקים (101)
שמחה (6)
שמע ישראל (5)
תורה ופרנסה (4)
תורת הסוד (20)
תפארת ישראל (205)
תפילת חנה (1)
תשובה מאהבה – תש”ע (1)
תשובה מאהבה – תשסב (1)
תשובה מאהבה – תשסג (1)
תשובה מאהבה – תשסה (2)
תשובה מאהבה – תשסו (1)
תשובה מאהבה – תשסז (2)
תשובה מאהבה – תשסח (2)
תשובה מאהבה – תשסט (1)
תשובה מאהבה תשע”א (2)
תשעה באב (6)

המשך באתר ערוץ מאיר…