חזרה משנת ה’טפטופים’ – העושה עצמו עז הזאבים אוכלים אותו
עדיין מדברים בסגנון אנטי-ציוני הכופר בישועת השם, על אף כל הנסים בדורנו, על “טפטוף”, ירי “מדוד וסמלי” של חיזבאללה לכיוון ישראל, כהבעת הזדהות מסוימת עם עזה, מבלי להיגרר למערכה גדולה. תחילת נפילה ניסה (סוטה מ”ד ב’).
שוב, “הכלת\ניהול הסכסוך”. שוב, “הם מורתעים”. שוב, “א”א בלי עזרת מצרים [קרי: אמריקה]”. המשך המלחמה בכל מי שבא לנצח או אפי’ להגן על יהודים.
הברברים הללו “לא למדו דבר ולא שכחו דבר”!
והרי יש אנשים ב”הנהגה” של מדינת היהודים המעימידם פנים כמאמינים ובוטחים בהשם ובישועתו. איזה חילול השם!