שפתי כהן שמות ל”ה כ”ט:
כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה וגו’. שמעתי ממורינו ז”ל שהקשה ואמר אחר שאמר ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לבו הביאו חח וגו’ וכל איש אשר הניף תנופת זהב וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורות אילים וגו’ הביאו כל מרים תרומת כסף ונחושת הביאו וכל איש אשר נמצא אתו עצי שטים הביאו וכל אשה חכמת לב וגו’ ויביאו מטוה וגו’ והנשיאים הביאו וגו’, מה חידש בזה הפסוק שאמר כל איש ואשה כבר הובא הכל, אלא אמר הוא ז”ל שהיו בהם בישראל אנשים ונשים שהיו מתאוים ואומרים הלואי היה לי והייתי מביא אני הכל לבדי, והקב”ה שהוא בוחן לבות חשב להם המחשבה כמעשה ואמר למשה כתוב כל איש ואשה אשר נדב לבם להביא, כל המלאכה הביאו, מעלה אני עליהם כמו שהביאו הכל כל הנדבה, זהו הביאו בני ישראל נדבה וגו’, אף אנו נאמר על דרך זה על פסוק וכל אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ועורות אילים וגו’ הביאו, רש”י פירש ואמר או קתני ולפי דרכנו נאמר שמי שהביא תכלת ומתאוה להביא ארגמן או הביא ארגמן ומתאוה להביא תולעת שני וכן עורות אילים ואין לו מעלה עליו הכתוב כאילו הביאו, לזה אמר תכלת וארגמן בוא”ו העיטוף, וכן כולם.
כפתור ופרח.
שמעתי מת”ח בעיני עצמם מלהגים שהמדבקות החדשות בחוצות נגד לבישת פ”נ לנשים נשואות ברשות הרבים הם-הם סתירת מדת הצניעות. כיו”ב יש טוענים שללמד ילדים וילדות על מצות צניעות וקדושה זה היפך הצניעות והקדושה, ויש בזה סכנה שיהפך לרועץ.
קודם כל, עוד לא שמעתי ראיה משכנעת שכן הוא ה”צניעות” ע”פ תורה.
שנית, הבט לתוצאות בשטח (וזה עוד בלי לציין את “אנס הכלות”).
שלישית, והוא העיקר, הגע עצמך:
פ”נ זה לא רק ביטול איסור עשה אלא הפיכת כל מדת הצניעות לליצנות גמורה. אפי’ נשים נכריות בזמן התורה כיסו שערן לאחר נישואין (סנה’ נ”ח ב’). וזה לא רק היתר להמון אלא גם ל”בני תורה”. ולא רק בני תורה אלא העידית. ולא רק היתר אלא לכתחילא. ולא רק לכתחילא, אלא מי שמחמיר יוצא דופן וחשוד (ב”ה, זה מתחיל להשתנות). ואין אפי’ דעה ידועה להיפך, כי גם הרב עובדיה יוסף זצ”ל מתיר פ”נ לאלמנה וגרושה.
(שלא לדבר על תקרובת ע”ז.)
וכן בנוער, צבור היראים ברובו תומך במימון הרשיות להפיכת כל הארץ לסדום ועמורה, ובלבד שיתנו גם קצת פירורים לת”ת. ולא מענישים אפי’ במה שידנו תקיפה. וגם מעכבים את גיל הנישואין (באותה עצה עם השלטון). ומה יעשו הצעירים ולא יחטאו מחוסר ידיעה?
שמו שמים, דוקא מי שמנסה לתקן, אותו יאשימו בפגיעת הצניעות?!
In his “Palestine: Peace Not Apartheid” Cursedian Jimmy Carter relates he met with Golda Meir in 1973 and asked the following:
‘I said that I had long taught lessons from the Hebrew Scriptures and that a common historical pattern was that Israel was punished whenever the leaders turned away from devout worship of God. I asked if she was concerned about the secular nature of her Labor government.’