Hyehudi.org

חברים יקרים.
הגליון החדש של קדושת ציון כבר כאן,
ומופץ בימים אלו ברחבי ארצנו הקדושה,
הגליון מלא תורה מאירה של ארץ ישראל,
ובמרכזו יריעה מיוחדת
על ענק המחשבה, מרן הגאון רבי לייב מינצברג זי”ע
אשר היום יום פקודתו,
וכן הקונטרס המיוחד והיסודי אשר כתב למהות התקופה,
ומתפרסם בציבור הרחב לראשונה כאן.

זכינו, וכבר מתחילת הפעילות
הביע תמיכה פומבית ב’קדושת ציון’

מצורף קישור לגליון ה’ של קדושת ציון עם דבריו,
גליון ה’ קדושת ציון
מתוך אתר הטקסט החדש

​​​​​​​​​​​​​​י”ז חשון, הוא היום בו התקיימה ‘הצהרת בלפור‘
נראה כי דברי גדולי ישראל שנאמרו באותה שעה,
כפי שפורסמו לאורך השנים ב’קדושת ציון’
נכונים היטב גם לזמנינו,
בשבח והודיה להשי”ת, על אשר נתקבלו תפילותנו,
והראנו מלך העולם אבינו הטוב והמטיב, את הישועה בארה”ב,
וכל שונאי ה’ ועמו, נהפכו פניהם כשולי קדרה,
ובבקשה על העתיד, לחזק ישוב ארצנו הקדושה,
עד וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך, ויראו ממך.

נשוב כאן על עדותו של מרן ה”חפץ חיים” מאותו היום כפי שמעיד בנו בספרו:

“כששמע הסבא קדישא ר’ ישראל מאיר הכהן בעל ה”חפץ חיים” את הבשורה (של הצהרת בלפור), ראה כעין אתערותא דלעילא-התעוררות מלמעלה-בעניין הגאולה וקיווה כי הגיעה עת רצון, רק חשש שמא הדורות יקלקלו”.

ומרן הגאון רבי יוסף חים זוננפלד זצ”ל אמר בזה”ל:
“נניח שאלפים שנה לא ירד גשם ולפתע נראה ענן קל בשמים וכי לא יזדעזעו כולם ויאמרו במתח רב: ואולי למרות הכל? וכי אין אותה הצהרה והמנדט שבעקבותיה לפחות ענן קל כזה?”.

וכ”ק האדמו”ר מאוסטרובצא כתב אז דברי פלא,
​​​​​​​מדוע אנו צריכים את ‘עזרת הנוצרים’ להילחם בישמעאלים?
וז”ל בספרו “מאיר עיני חכמים” מהדורא תנינא דף כו ע”ב:
עוד נראה לי בעניין זה בדברי חז”ל (כדאיתא בויקרא רבא פ’ שמיני בסוף הסדר), וז”ל: ואת החזיר, זו אדום, והוא גרה לא יגר. שאינה גוררת מלכות אחריה. ולמה נקרא שמה חזיר, שמחזרת עטרה לבעליה, הה”ד (עובדיה א): ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה’ המלוכה. שהתנבאו על זה שהנוצרים יכבשו קודם הגאולה את א”י מיד הישמעאלים [נראה כוונתו להמבואר ביחזקאל פל”ב ופל”ח שבאחרית הימים יכבשו הנוצרים את א”י מידי הישמעאלים, כן מבאר המלבי”ם שם]. והם יחזירוה לישראל וכמו שראינו שנתקיים עתה בזמנינו, ויש טעם על זה שצריך להיות יד הנוצרים באמצע ולא שישראל יקחוה מיד הישמעאלים בעצמם, והוא לפי שהישמעאלים ידוע שאינם עובדי ע”ז, וכל התפילות והתשבחות שלהם הם רק לד’ אחד, והם רגילים הרבה בתפילות לה’, וגם יש להם זכות המילה, ואף שאינה בשלמות שהיא בלא פריעה ולא לשמונה ימים רק אחר י”ג שנים, מ”מ קצת זכות הוא להם, כמבואר בזה”ק (וארא לב) שבשביל זכות זה נתן להם הקב”ה א”י בזמן הגלות ע”ש. ולכן אם ישראל היו צריכים לקחת א”י מיד הישמעאלים בעצמם הי’ ח”ו קטרוג על ישראל שאינם ראוים ליקח הארץ בידם. לכן סיבב הקב”ה זה שהנוצרים יקחוה מיד הישמעאלים וישראל יקחוה מיד הנוצרים, ובזה לא הי’ עוד קטרוג על ישראל, כי הנוצרים אין להם זכות הנ”ל והוא ע”ד שאמרו עמון ומואב טהרו בסיחון”

ובספר על מרן בעל ה’שם משמואל’ זי”ע
​​​​​​​מסופר – דברים שמבטאים דווקא את חובותנו אנו בזמן הזה:
“בעת שרעשה הארץ מקול השמועה שעלה זכרוננו לטובה על שולחן ממלכות הארץ, והבטחה
ניתנה לנו ממלכות ענגלאנד לבחור את ארצנו הקדושה, אז קרא מרן הקדוש לבית איזה
עסקנים חרוצים… ואמר אליהם: כל זמן שלא ראינו אות הוכחה מן השמים שחפץ בנו ה’,
ואדרבה עוד פגשנו מכשולים על כל צעד בענין זה, על כן גם אנחנו לא דחקנו את השעה
לעשות הכנות במידה מרובה בדבר ממשי לטובת הישוב של נחלתנו וארצנו הקדושה, אבל
עתה שנתקיים בו מה שכתוב “קול דודי דופק פתחי לי” וגו’ ונתן בלב ממלכות לבחור לנו את
ארצנו הק’, וכמו שנמצא לקצת הראשונים ז”ל שכמו בבית שני נפקדו ישראל על ידי כורש
מלך פרס שהעביר קול בכל מלכותו מי בכם בכל מלכותו מי בכם מכל עמו יהי אלקיו עמו
ויעל וגו’ כך תהיה תחילת הגאולה העתידה שהשי”ת יתן בלב ממלכות הארץ לבחור לנו את
נחלתנו. ע”כ חוב קדוש מוטל עלינו להתעורר ולהכין את לבבנו אליו, יתברך שמו ולעשות גם
אנחנו מצידנו כפי יכולתנו בחומר וברוח והגיע העת לגשת אל המלאכה להרבות הישוב
בארצנו על פי רוח התורה והמצוה”

הללו את ה’ כל גוים שבחוהו כל האמיםכי גבר עלינו חסדו ואמת ה’ לעולם הללויה

הודו לה’ כי טוב כי לעולם חסדולוּ֩ חָפֵ֨ץ ה’ לַהֲמִיתֵ֙נוּ֙ לֹֽא־לָקַ֤ח מִיָּדֵ֙נוּ֙ עֹלָ֣ה וּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הֶרְאָ֖נוּ אֶת־כׇּל־אֵ֑לֶּה וְכָעֵ֕ת לֹ֥א הִשְׁמִיעָ֖נוּ כָּזֹֽאת.