Rabbi Yaakov Kamenetsky’s Explanation of a Now-Gone Shabbos Chazon ‘Minhag’

At least I think it’s gone…

Rabbi Yaakov Kamenetsky in his “Emes Leya’akov” on Pirkei Avos p. 67-68 argues the new decree of “אין קורין לאור הנר” arose only due to a decrease in awe for the laws of  Shabbos over time. Likewise, differing customs are due to the needs of different eras and locations. This is why each locality must respect its own customs even though they are unique (unless the minhag is halachically improper). See inside.

Rabbi Kamenetsky adds that the local minhag (instituted by rabbis, says he) in some places against wearing Shabbos clothes on Shabbos Chazon was due to the decrease in mourning in those places for the Churban because the Jews there were rich and at peace. And Vilna was different, so the Gaon changed the custom.

In my humble opinion, it seems there is an actual prohibition here, above time and space. The Gaon was, of course, more interested in Talmudic truth than justifying “מנהגי פוליש”. Why even assume an empirical difference in wealth between davka Vilna and ALL OTHER places in THAT EXACT generation?!

(We have written of a slightly better approach to the topic by the Aruch Hashulchan.)

Jewry’s debt to the Gaon and his followers is unpayable.

שוב המצאת ‘שיטה’ יש מאין בירושלמי

ציטוט מלא:

דף קשר מספר 494

לשוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה
בדף קשר הקודם נתנו דוגמה למקרה שבאופן עקרוני ההלכה אומרת שמותר, אולם בהסתכלות מקיפה מתברר שאסור (השאלה היא האם לקהילה מותר לקרוא בספר תורה שנשרף – ירושלמי מגילה ג, א). שאלות ציבוריות הם בדרך כלל מורכבות יותר. הגענו למאפיין חשוב של התלמוד הירושלמי – הסתכלות מקיפה וניתן דוגמה נוספת ששייכת לשבוע שחל בו תשעה באב.
לדעת הירושלמי (תענית ד, ו) מותר לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב כדי להניח (בתלמוד הבבלי מדובר במחלוקת). והסיבה להיתר זה הוא שלא יעלה על הדעת מציאות שהכובסים לא יתפרנסו בשבוע זה. ואם לכובסים מותר, הרי שמותר גם לאדם הפשוט לכבס בגדיו כדי להניח לאחר ט’ באב. הסתכלות מקיפה וכללית היא מאפיין מרכזי בירושלמי. ואם בהסתכלות כללית עסקינן, הסתכלות שאנו חייבים להתחיל לאמץ תודעתית הרי שאי אפשר לקראת תשעת הימים (מנהג האשכנזים שלא לאכול בשר) שלא להביא את הסיפור על מרן הרב קוק זצ”ל שמובא בספר מועדי הראי”ה. כל התורה החינוכית של הרב קוק היא הסתכלות מקיפה וכללית על המציאות. הסיפור הוא שבזמנו היה מטבח אחד לפועלים בתל אביב יפו בו לא שמרו על כשרות המזון. התאגדו הפועלים הדתיים והקימו מטבח כשר. כמובן שרוב הפועלים העדיפו את המטבח הכשר על המטבח שאינו כשר. התקרבו לתשעה באב ובאו ושאלו את הרב קוק מה לעשות, הרי אם לא יגישו בשר, הרבה פועלים יאכלו במטבח הטריפה. אמר להם הרב קוק: ‘יאכלו ענווים וישבעו’. לא כל כך הבינו הפועלים הדתיים את התשובה ושאלו האם גם לנו מותר לאכול בשר. אמר להם הרב קוק בוודאי שכן, הרי זאת סעודת מצווה, שכן ברגע שאתם מגישים בשר בתשעת הימים, אתם מצילים ציבור גדול מלאכול בשר לא כשר.
כמובן שמהמאמר על הכובסים אנו למדים גם על חשיבותה של מלאכת הכפיים, כאשר יסוד חשיבות המלאכה הוא יסוד חשוב מאוד בירושלמי.
                                                                                               חזקו ואמצו
                                                                                               אברהם בלס
מקורות:
תלמוד ירושלמי תענית ד, ו
 “אמר רבי יונה (ביחס לאיסור כיבוס בשבוע שחל בו ט’ באב): הדא דאת אמר מרוח ומלבוש ברם מרוח ומתקנ’ כן אנן אמרין הדין קצר’ אסיר ליה מיעבד עיבידתיה”.