Who Was Rabbi Aaron Leib Steinman’s Father?

Why does the “Ittim Lebinah” calendar mark his deathday this week (atypically, with no explanation)?

Not to be confused with this person, Rabbi N. T. Steinman’s only claim to fame seems to be his son. But that doesn’t make sense.

A cute genealogical blog says just this:

אביו, רבי נח צבי שטיינמן, נולד בשנת תרמ”ה לערך. היה מלמד דרדקי בבריסק, וגבאי בית הכנסת חברת לויה, וכמו כן היה ממונה מטעם הקהילה לבדוק את כשרות העירוב בכל יום שישי.

המשך: הרב ירמיהו כהן מחבר ספר ‘אחכה לו’ שוב משתתק אל מול האמת

שוב כתבתי לרב י. כהן לתת אפשרות תגובה דרך האתר, והוא משיב כך:

לא שהייתי משתתק, רק הייתי טרוד בחודש תשרי בדברים שונים, ועכשיו עניתי ושלחתי אלא מערכת “קדושת ציון”. נא לפנות את הקוראים שלכם להמתין עד שיופיע שם.

ע”כ.

נו, נחכה בסבלנות.

מאמר הרב יהודה אפשטיין אודות נצחון טראמפ

לשמוח – אך בלי אופוריה

 
נצחונו הגדול של דונלד טראמפ כנגד מחנה דור המבול ושונאי ישראל הוא ללא ספק אירוע חשוב בעל משמעות היסטורית עבור ישראל. במיוחד בשנה האחרונה, סבלה ישראל מממשל אמריקאי עוין, אשר ידע להטיף נופת צופים של ‘דאגה לבטחון ישראל’ ולשלוח ‘סיוע בטחוני’, אך בפועל תמך בשאיפות אויבינו ודאג ללא לאות למנוע מאתנו את הנצחון במלחמה, אשר היה מושג ביתר קלות בלא אותו ‘סיוע’ חונק. אילו נצחה קמלה האריס, יתכן מאד ואף ה’אהדה’ הצבועה כלפי חוץ הייתה נעלמת. ואמנם היה מקום לצפות, כי בצוק העתים תבין ממשלת ישראל כי אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים, אבל קשה היה לבנות על זה לנוכח סרובה העיקש במהלך השנים לבכר את הברית בין הבתרים על-פני ‘הברית האסטרטגית’ עם ‘ידידתנו הטובה ביותר’. אובמה כבר היה נשיא, ונתניהו ניסה להתפתל ולהתהלך כנגדו – לעיתים נכנע ולעיתים עשה שרירים – אך לא ראינו שהפך את ה’ לגורם דומיננטי במדיניות שלו, ולכן בהחלט יש מה לשמוח על נצחונו של טראמפ.

עם זאת, חשוב מאד להמנע מלהכנס לאופוריה, אשר רבים לוקים בה כעת, לרבות בקרב ציבור היראים באמת. חשוב לזכור – טראמפ נבחר לתפקיד נשיא ארה”ב, לא לראשות ממשלת ישראל. האינטרס שלו הוא האינטרס האמריקאי, וכאיש עסקים ממולח, הוא עושה את הטוב ביותר בעיניו לטובת ארצו. אין כל פגם בכך. אבל חשוב לנו לזכור, כי כפי שבמובנים רבים רואה טראמפ את האינטרס האמריקאי ככזה שתומך בישראל חזקה ובנצחון שלה על אויביה, בכל רגע נתון הוא עלול להחליט, כי צריך הסכם שלום במזרח התיכון, והוא ידרוש מישראל פשרות. במובנים רבים, יהיה לנתניהו קשה לסרב לטראמפ יותר מלכל נשיא אחר, וכבר ראינו את ‘עסקת המאה’ בקנדציה הקודמת שלו, אשר במסגרתה רצה להקים מדינה למרצחינו על-פני שטח של כשבעים אחוזים מיהודה ושומרון, לחבר אותה לרצועת עזה, שהשטח של המרצחים בה יורחב משמעותית, להגביל ולהקפיא את ההתישבות היהודית, להחיל ריבונות פלשתינאצית על שכונות מסוימות בירושלים, לשחרר את ה’אסירים הפלשתינים’ ולהעניק להם אזרחות במדינתם החדשה, ועוד דברים הזויים מהסוג הזה. נתניהו, אין צורך לומר, תמך בתכנית. הרי לא מסרבים לידידנו הטוב ביותר…

על-כן חשוב, שלא להכנס לאופוריה, ולזכור תמיד, כי בורא עולם הוא בעל בריתנו האמיתי והיחידי, ושאם נדבק בו ונפנים את משמעות הברכה של ‘הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב’ – רק אז נזכה לשלום, לשלוה, לבטחון, לשגשוג ולצמיחה, ומשם לגאולה השלמה בקבלת עול מלכות שמים על-ידי קידוש שמו יתברך לעיני עולם ומלואו. טראמפ, כאמור, הוא איש עסקים, וכאשר יבין שלא ניתן להזיז את ישראל מהברית שלה עם בורא עולם, יבין שזהו נתון יסוד, כלל ברזל, שעליו לעבוד עמו. אז יאמרו בגויים הגדיל ה’ לעשות עם אלה…

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.
לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה ל: SHEMA@KEDUSHASTZION.ORG
גם הערות תתקבלנה בברכה בדוא”ל הנ”ל.

אברם הלך ונסע, והלך ונסע – לכיוון הר המוריה

רש”י בראשית י”ב ט’:

הלוך ונסוע” – לפרקים יושב כאן חדש או יותר ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר וכל מסעיו הנגבה ללכת לדרומה של א”י והוא לצד ירושלים (פי’ ירושלים היתה באמצע העולם וסוף ארץ ישראל כן פי’ בישעי’) שהיא בחלקו של יהודה שנטלו בדרומה של א”י הר המוריה שהיא נחלתו בב”ר