לבני ברק אין שום הבטחת הגנה מהחזו”א, ק”ו לא מקומות אחרים

הנה מודעה שפרסמו לפני יום\יומיים (מסתמא בגיבוי רבניהם):

Download (PDF, 127KB)

מבלי להרחיב על מה שנכון שם, הרי מה שנתלו באילן גדול טעות גמור. מרן החזו”א ז”ל התכון (אם אמר זאת) שזכותו הגדולה מצילה על מקום המצאו, ותו לא.
תמיד לעצמו הוא דורש בלשונות “כאן” או “בני ברק”. וזהו “וכן המנהג בישוב החדש” שביעית סי’ כ’ לפני חלק “דיני שביעית בשדות נכרים”, וכן בדינים והנהגות פרק י”ח סי’ י”א גבי צחצוח נעליים בחוה”מ, וכן מה שמסופר על “מנהג” להמנע ממלאכה בערב פסח גם לפני חצות, ועוד ועוד. גם תלמידי החזו”א נוקטים לשון דומה בכמה מקומות.
ועוד, מה זה שייך לאחר מות החזו”א?! ומה זה שייך במקו”א?!
ועוד לצטט זאת לאחר פטירת מי שהרחיב את ה”הבטחה” המקורית שלא היתה…
(ואיני בקי בהיסטוריה, אבל שמעתי שיש לדון מטעם הכחשת החוש. לא עשיתי מחקר על כל זה ברשת.)
אפשר רק לדמיין כיצד היה הרמב”ם מגיב אם היה שומע על זה…

אגב, תחת לכתוב כותרת נוסח “חרובי קרתא”, למה שלא יכתבו לשון “פרסאי דמגנו עלוון” (ע”ז ט”ז’ א’), אה?

[גם זה לא נכון לע”ד, עכ”פ בימינו, ולא באתי אלא לתמוה עליהם לטעמייהו של חסרי טעם ודעת.]

R’ Miller: When Rabbis Are Accused of Being Too Loyal to Torah, Goren Offers His Candidacy?!

From Toras Avigdor:

Q:

What is your opinion about the recent election of Rabbi Goren as the new Chief Rabbi in Israel?

A:

Last week I spoke about this already. But in case somebody didn’t hear me, I’ll repeat it because it’s important. The election of the new Chief Rabbi in Israel is a national misfortune. And that’s really enough said. These two persons should have refused to run against two older rabbis [Rav Issar Yehuda Unterman and Rav Yitzchak Nissim]. Two older rabbis against whom there were no accusations except that they were too frum. And those accusations are not even true anyways. When old Rabbis are accused of being of being too loyal to the Torah then nobody should have dared to be a candidate. And anybody who was elected on such grounds is, is – I don’t want to say what he is.

TAPE # 1 (October 1973)

שערוריה: צבא ירדן מראה סימנים ומדינת חעלם ישנה

מתוך ערוץ 14:

בצל המלחמה: אימוני ירי אינטנסיביים שמבצע צבא ירדן בסמוך לגבול עם יישובי עמק הירדן, מעוררים בהלה בקרב תושבים באזור שחוששים מתרחיש דומה לזה שקרה בעוטף עזה. לדברי התושבים, מדובר באימונים חריגים ביותר, שתדירותם רק הולכת וגוברת.

פניות רבות מצד התושבים הועברו עד כה לצבא, שנענו בתגובות אדישות כמו “מדובר בירי תקין” או “אני חדש בתפקיד ולא יודע מה היה כאן לפני כן”. בעקבות האירועים החליטו בקיבוץ אשדות יעקב הסמוך לגבול לקיים הערב פגישת חירום יחד עם תושבים ואנשי הביטחון בישוב.

הצבא מגביר בחודש האחרון את ההגנה על הישובים. בפיקוד מרכז מדרגים את בישובים מ-1 עד 4 לפי דרגת הסיכון ופועלים לחזק הגנות. גורם ביטחוני מפיקוד מרכז סיפר לחדשות 14 על ההיערכות בגבול עם ירדן: “בשנתיים האחרונות עשינו ריכוז מאמץ בגבול המזרחי והקמנו חמ”ל משותף של משטרה, צבא ושב”כ עם יחידת של מג”ב שיושבת תחת חטיבת הבקעה והיא ייעודית לעיסוק בעניין ההברחות ואירועי פח”ע הוקמו גם אמצעי תצפית ומכ”מים בגזרה, גלויים וסמויים מתחילת המלחמה תוגברו פי 2.5 את הסד”כ ממה שהיה לפני המלחמה ושומרים על הבקעה 4.5 גדודים”.

לפי מה שידוע כרגע לחדשות 14, אין הכנות לתרחיש יחוס של תקיפה רצינית מירדן מדינה שכרגע נמצאת ביחסי שלום עם ישראל. בירדן יש אתגרים חדשים בעקבות המלחמה, אך ממה שמתפרסם בחדשות בעולם הערבי, יש מפגינים בתוך ירדן שרוצים להיכנס לעימות עם ישראל, דבר שממשלת ירדן מונעת.

אתמול פרסמו מספר תושבים מהישוב הודעות ברשתות החברתיות, בהם התריעו מפני הסכנה המתקרבת: “בימים האחרונים אנו עדים ביישובי עמק הירדן ל”אימונים ותירגולים” של הצבא הירדני צמוד לגדר הגבול”, כתב אחד התושבים. “אנחנו שומעים בזמן אמת את היריות מעבר לגבול, אימונים בירי חי, קרוב מאוד אלינו.
יש תושבים ותושבות שגרים כאן עשרות שנים ולא זוכרים אימוני ירי סמוכים ככה לגבול שלנו”, ציין.

“בהתחלה זה היה ‘אימון’ מפעם לפעם, חצי שעה, בשעות הערב. אולם התכיפות וזמן ‘התרגולים’ גדלו. עכשיו ‘האימונים’ האלה נמשכים כמעט כל ערב, לפעמים כל הלילה, עד הבוקר, הרבה אחרי שעת הזריחה. המרחק שלנו מגבול ירדן הוא פחות מ-2 ק”מ. אלפי חיילי קומנדו ירדנים, יכולים בקלות לחצות את הגבול, לטבוח ולשחוט תושבים בקיבוצים ובמושבים שלנו ולעשות בנו שפטים ופוגרום דמים נוראי”, המשיך ותיאר התושב.

איך זה לא מדליק אצל אף אחד מנורות אזהרה וזרקורים אדומים?”, זעק אותו תושב שאמר כי התריע בפני מי שצריך אך לא נענה. תושב אחר התריע אף הוא כי “גבול השלום” הסמוך יכול להפוך בן רגע לגבול מלחמה: “אם יתרחש אירוע דומה לזה שקרה בשנת 1997 בו שוטר ירדני רצח את נערות מבית שמש שטיילו באזור, או שלפתע יחליטו ערבים מירדן לחצות את הגבול כמו שהיה ב7.10.23, מי שיעמוד בחזית זה כיתת הכוננות במקרה הטוב, אבל אני כאזרח או משפחתי נהיה הקורבנות הראשונים”.

“החל מהשבעה באוקטובר יש ערנות מוגברת בצד הירדני באשר לתרגילים וזאת על פי מקורות הצבא והשאלה שנשאלת היא “מי האויב שלהם כאן באזור שהם יורים ליד הגדר?! למה צבא ירדן יורה או מתאמן כך על הגדר שלנו ולא בצד הסורי או הסעודי?”, תהה התושב: “מהחיים האישיים שלי ומעבודות קודמות עם מגוון האוכלוסיות למדתי ש”גבול השלום” או גבולות אחרים מסביבנו, אינם שקטים כי הם רוצים שקט או כמו שאומרים כל מיני פרשנים בערוצים השונים “חיזבאלה או חמאס אינם רוצים בעימות” – אלא בסך הכל מחכים ליום פקודה”.

לדבריו, “המצב כרגע בגבול הוא שכל מהגר עבודה אפילו יכול לחצות את גדר המערכת ונהר הירמוך ללא בעיה. זהו מצב של הפקרת חיי התושבים. אני, כמו רבים מחבריי, לא מבין מדוע האימונים נמשכים. מדוע דווקא עכשיו. מדוע לא מרחיקים אותם מאתנו. מדוע אף לא אחד עוצר בעדם. אני לא מבין למה צה”ל לא שולח יותר כוחות לאיזור, בסמוך לקיבוצים ולמושבים שלנו ולתוכם”.

“שלא תטעו, ביקשנו עזרה, ביקשנו הבהרות, פנינו למפקדים בגזרה, אך לא קיבלנו תשובות מרגיעות. (להגיד, אני חדש בתפקיד ולא יודע מה היה כאן קודם זה לא תשובה ובטח לא פתרון.) כיתות כוננות זה אחלה אבל הן לא תספקנה מול גל או גלים, של חיילים ירדנים, עם סכין בין השיניים ורצח בעיניים”, הוסיף וכתב.

“קלטנו באהבה אלפי מפונים (כינוי מכובס ל”פליטים בארצם’) מהצפון, בגלל חשש מהאויב שם. זה אבסורד שעכשיו, גם כאן, חייהם וחיינו בסכנה. אני צועק מכאן לצה”ל, לכוחות הביטחון, לשב”כ, לראש הממשלה, למשרדי הביטחון ולכל מי שאחראים לשלומנו ולבטחוננו: מדובר בסכנה ברורה ומיידית! אני מבין שאתם “עסוקים במקומות אחרים”, אבל חיינו בסכנה”, קרא התושב.

מדובר צה”ל נמסר: הדיווחים והפניות העולים בכתבה נבדקים במלוא כובד הראש. צה”ל יחד עם כוחות הביטחון פועלים לחיזוק מאמץ ההגנה במרחב באמצעות תגבור כוחות לוחמים והוספת אמצעים טכנולוגים נוספים במרחב.

לקריאה מלאה כאן…

The ‘Poskim’ Who Enabled the Shalit Deal Are Directly Responsible for the Invasion

In 2011, there was intense debate in Israel about the wisdom of a swap of roughly 1000 convicted Palestinian prisoners for Gilad Shalit.

There were two main lines of argument. One is that such a lopsided swap would result in more kidnap attempts. The other is that the released terrorists would be likely to kill more Israelis in the future.

I myself argued that the swap should happen, before we knew the identity of the released prisoners:
Yes, statistically there is a good chance that there will be future attacks involving some of the  terrorists in this swap. But chances are the attacks would occur anyway with different people. Brainless terror drones  are a dime a dozen in the territories.
The organizers who actually dream up new ways of killing should not be released. But most of the terrorists in the swap, from what I can tell, do not fit that description.
However, Israel didn’t only trade low level terrorists as I had thought.
The most senior terrorist released in the Shalit deal was none other than Yahya Sinwar, the top leader of Hamas in Gaza today. Deif, along with Al Qassam Brigades leader Mohammed Deif, was (according to reports)  the person most responsible for the October 7 massacre.
Sinwar was not the only major terrorist released in 2011. No fewer than 30 of those released had been sentenced to at least one life term for murder.

Continue reading…

From Elder of Ziyon, here.