We have written about this…
They who clamour loudest for freedom are often the ones least likely to be happy in a free society. The frustrated, oppressed by their shortcomings, blame their failure on existing restraints. Actually, their innermost desire is for an end to the “free for all”. They want to eliminate free competition and the ruthless testing to which the individual is continually subjected in a free society.
שמתי לב קודם לפסוק המשמעותי:
יש כאן מים של תורה שאין להם סוף, רק נקודה חשובה אחת שעלתה לי.
בתהילים כאשר מובא עוונם של המרגלים ועונשם ארבעים שנה אקוט בדור, עם תועי לבב הם מסביר הספורנו שאלו תעויות לבב שהגיעו מהגלות במצריים וממילא ההזהרה גם אלינו לא ליפול באותם טעויות לבב!
(כמובן שכדאי ללמוד את הספר של ידידנו הרב טאוב ‘לכו נרננה’ הנסוב על פירושו הנבואי של הספורנו לפרק זה שבתהילים המיועד עבור ‘בני קיבוץ הגליות שקודם המשיח’ וש’לא ילכו בדרכם של המרגלים’.)
אז על זה יש לי דקדוק נפלא, הם רוצים להעמיד ראש אבל רק בתנאי שיגיד ונשובה מצרימה, יותר מכך אם אנו מבינים כדברי הספורנו שהונשובה מצרימה אינו רק הצעה בעלמא אלא מהות החטא, התועי לבב הוא הרעיונות שנשארו מהגלות במצרים, אז אנו רוצים להעמיד ראש, אבל בתנאי שהוא מאפשר להישאר בונשובה מצרימה!
וד”ל.