I Imagine Daniel Greenfield Seems Far Less Funny if You’re Still Stuck in America…

HOW TO MAKE YOUR MURDER MATTER

If you want your murder to matter, you need to be shot, not stabbed. How much coverage did the four University of Idaho students stabbed to death in their apartment last year get? Even though theirs was the first murder in Moscow, Idaho in 7 years, you probably didn’t hear about it.

But not all guns are equal.

If you really want people to notice your murder, you had better arrange to be shot by an AR-15 or some mean-looking gun that Democrats want to ban as a “weapon of war”. Handguns are used in 78% of mass shootings. Like the kind that happen every weekend all over Chicago. And you don’t want to be just another statistic among the “15 shot over a bloody Sunday afternoon”.

Handguns don’t count. If you want your murder to matter, don’t get stabbed or shot with a pistol. Remind the shooter that if he doesn’t invest in an AR-15, he won’t make the evening news.

If you are about to be shot by an AR-15, congratulations, you’ve almost hit the lottery. Your brutal murder will be reported on CNN. Paid activists will brandish your photo for a week or so at gun control rallies. If you’re really lucky, Biden or Kamala might even call your family. But there are still a few things you can do to improve your brand and maximize your murder recognition.

Be a minority. Even if you’re not technically a minority, it’s never too late to discover some long-lost Indian heritage or to decide that you’re non-binary in the 3 seconds before the (hopefully) AR-15 rounds impact you. Also you can rapidly convert to Islam by quickly mouthing three times the sacred Islamic shahada, “Muhamad fi halat ‘shikker’ w’Allah ‘fressing’ fi ‘ayaam aljumueat fi TGI Fridays”. If you or the bullet are in a hurry, just skip to the last words.

Those 3 seconds can make all the difference between your murder being a mere “crime” and a much more serious “hate crime”.

האם ‘זבל’ הוא לשון גנאי מתחילה? לא

בראשית ל כ יִזְבְּלֵ֣נִי מצאתי לנחוץ להביא כאן את המאמר המאלף של ידידנו הרב יעקב לויפר.  

זבל

במקרא השורש הזה הוא רק לשון שבח, בית המקדש נקרא זבול, ולאה אמרה ‘הפעם יזבלני אישי’. ועלה בדעתי שכנראה גם זבל בהוראת אשפה השתלשל מכאן. וכיצד? בבראשית רבה (עב ו) כתוב: ‘זבדני אלקים אותי זבד טוב, השדה הזו כל זמן שאתה מזבלה ומעדרה היא עושה פירות‘. [נוסחה זו תמוהה קצת שכן הדרשה נראית כמוסבת על ‘הפעם יזבלני’. ואכן במהד’ תיאודור אלבק (עב כ) כתוב: ‘ותאמר לאה זבדני אלקים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי השדה זו כל זמן שאת מזבלה ומעדרה היא עושה פירות’. כנראה שנשמטו שלוש המילים הללו במהדורות הנדפסות]

מכיון שהמדרש מקשר את זיבול השדה ל‘יזבלני אישי’ נראה שזיבול השדה הוא בעצם השבחתה, והחומר המזבל את השדה ומשביחה נקרא זבל, רק מכיון שהוא גללי בהמה, הפך הזבל לכינוי גנאי. וראיה לדבר ממסכת עבודה זרה (יח:) תנו רבנן: אין הולכין לטרטיאות ולקרקסיאות, מפני שמזבלין שם זיבול לעבודה זרה, דברי ר’ מאיר; וחכמים אומרים: מקום שמזבלין אסור – מפני חשד עבודה זרה, ומקום שאין מזבלין שם אסור – מפני מושב לצים. ופרש”י: שמזבלים שם – מסדרין צרכי עבודה זרה להתנדב לה, מזבלין לשון יזבלני אישי (בראשית ל כ) ענין חנייה של חיבור ואסיפה אמיישנ”ר בלע”ז.

ואם כי לפי רש”י נראה שזיבול אין פירושו השבחה אלא התחברות לצורך סידור עניני הדבר המזובל. אבל מכל מקום גם לפירושו ‘זיבול’ הוא לשון השבחה.

אמנם התוס’ שם כתבו בשם רבינו תם ‘מזבלין – מזבחים, ולשון גנאי נקט. וכן משמע בירושלמי פרק הרואה ראה מקום שמזבלין שם לעבודה זרה אומר זובח לאלהים יחרם’[1]. וכן משמע מלשון הראב”ד בפירושו למסכת ע”ז, שכתב: ‘זיבול – כינוי. כלומר, כבוד עושים לה, מעטרין אותה וזובחין לה.’ ומשמע כר”ת דהיינו לשון גנאי וסגי נהור. וכן מוכח משמות רבה (שנאן) פרשתא יא: ‘ר’ יהודה אומר: יום ניבול וזיבול היה, יום תיאטרון של נילוס היה’ ומזה שהמדרש כורך את ניבול עם זיבול משמע שתרוויהו לשון גנאי. וכן הוכיח בערוך השלם ערך זְבַל (עמ’ רסה טור ב) ממדרש שהש”ר (א א) ר’ יהודה אומר יום ניבול וזבול היה יום טיאטרון היה.

אבל יתכן שהמשמעות של ‘זבל’ בלשון גנאי כבר היתה קיימת בזמן המדרש והגמרא, ולכן אף לפירושו של ר”ת וסייעתו אין פירכא מכאן.

אך מעניין לציין את דברי רבי יצחק עראמה בעל עקידת יצחק בפרשת ויצא (שער כה, דף קצה:) שכתב: “והנה זבדני וזבד ויזבלני הכל ענין אחד הוא, שיש אותיות דטלנ”ת מתחלפות כמו שנמצא (דניאל ב ה) אזדא כאזלא והדומים. והחליפתם לפי שלא נאה לה לומר זבלני אלקים זבל טוב[2]” ולכאורה כוונתו ש’זבלני אלוקים זבל’ יהיה לשון גנאי. כי אחרת מדוע לא נאה לה לומר כן? ואם כנים הדברים, הרי שרי”ע הבין שבלשון המקרא עצמו יש לשורש זבל כבר משמעות של גנאי, וזה תימה גדולה[3].


[1] איני מבין מהי הראיה מן הירושלמי, הרי גם שם אפשר לפרש שזיבול שהוא זיבוח וקיטור היינו השבחת וגרימת הנאה לע”ז.

[2] במהדורה הנדפסת כתוב ‘לפי שלא נאה לה לומר זבדני אלקים זבד טוב’ אך גירסא זאת תמוהה מאוד שהרי כך באמת אמרה לאה. וראיתי בפירוש ‘צפחת השמן’ לספר כד הקמח (לבוב תר”מ, אות ל דף קלב:) שגרס ‘זבלני זבל’ וכך מסתבר.

[3] מסתבר ש”תֵּמַהּ” הוא לשון זכר כמו נֹגַהּ וכד’. א.ל.

דברים מוזרים בב”ח

ז”ל ספר בית חדש (ב”ח) בטור חלק יורה דעה סו”ס קע”ח:

מי שקרוב למלכות וכו’ ברייתא ס”פ מרובה וסוף סוטה הקשה ב”י כיון דלוקה על אחד מאלו א”כ מדאורייתא אסירי והיאך היו חכמים מתירין איסור של תורה לקרובי המלכות וי”ל דמשום הצלת ישראל יש כח בידם להתיר וכו’ עכ”ל ול”נ דליכא הכא קושיא דלשון ובחוקותיהם לא תלכו לא משמע אלא שרוצה להתדמות ולנהוג כמותם שנראה שמודה לדתם וכלשון הספרי הואיל והן יוצאים בארגמן אף אני אצא בארגמן וכו’. אבל מי שאין דעתו להתדמות להן אלא שצריך ללבוש כמלבושיהם ולדמות להם כדי שלא יהיה לו גנאי אם לא ידמה להן דבר זה לא אסרה התורה ולא עליו קאי הלאו והכי משמע מלשון הרמב”ם שכתב וצריך לישב לפני מלכיהם והיה לו גנאי לפי שלא ידמה להן וכו’ ואין ספק דמפי השמועה למדנו כך פי’ הלאו דובחוקותיהם לא תלכו.

נשגב מבינתי.

Does Halacha Permit Honoring Public Sinners?

Who’s a מומר?
Someone who flaunts his Aveiros publicly – is he a מומר?
Can a Baal Aveirah write an Ois in a Sefer Torah?
If the Sofer writes the outline is it kosher?
Can they get an Aliya?
Can they Daven for the Amud?
Are they Possul to be עדי קידושין?
Can they make ברכת הזימון?
Are we allowed to be Mechabed them or is it חנופה?
Should we be ostracizing them from our community?
Should we be Mekarev them?

with Rabbi Aharon Sorscher – Rov of Yeshiva Community in Waterbury, Maggid Shiur of Oraysa – 11:20
with Rabbi Yosef Yeshaya Braun – Rov in Crown Heights, Member of the Beis Din of Chabad – 38:08

Continue reading \ listening…

From Halacha Headlines, here.