Here’s What Our Subscribers Read Recently

Most opened mailing

Most click-throughs

The same!

Most engaging mailing

The same!

Most unpopular mailing (unsubscribe rate)

I hope it was the first one.

Least opened mailing

Least engaging mailing

Re-enjoy!

השקפת חז”ל: גלות = הקשה שבקללות

גלות – הקשה שבקללות

עם סיום דברי הברית בערבות מואב, מודיע משה לאומה על השכר העצום המובטח לשומרי הברית ועל העונשים הנוראים העלולים לבוא אם יפרו אותה. כשקוראים את התאורים על המחלות הקשות, הרעב הנורא, בה אבות ואמהות אוכלים את בשר בניהם ומגיעים לשפל המדרגה, הילדים נמכרים לשבי ועוד קללות קשות ונוראות – קשה לדעת מהי הקללה הקשה מכולן. אולם חז”ל הקדושים אומרים תשובה ברורה על שאלה זו. בספרי על פרשת עקב פסקה מג מובא – “וחרה אף ה’ – אחר כל היסורים שאני מביא עליכם אני מגלה אתכם, קשה גלות ששקולה כנגד הכל שנאמר (דברים כט כז) ‘ויתשם ה’ מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה’, ואומר (ירמיה טו ב) ‘והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה’ אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי’, ואומר (עמוס ז יז) ‘כה אמר ה’ אשתך בעיר תזנה ובניך ובנותיך בחרב יפולו ואדמתך בחבל תחולק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו’, ואומר (ירמיה כב י) ‘אל תבכו למת ואל תנודו לו בכו בכו להולך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו’ – אל תבכו למת – זה יהויקים מלך יהודה, מה נאמר בו (ירמיה כב יט) ‘קבורת חמור יקבר’ וגו’, ‘בכו בכו להולך’ – זה יהויכין מלך יהודה, מה נאמר בו (שם ירמיה נב לג-לד) ‘ושנה את בגדי כלאו, וארוחתו’ וגו’, נמצינו למידים, שנבלת יהויקים מלך יהודה, שהיתה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה, חביבה מחייו של יהויכין מלך יהודה, שהיה כסאו מעל כסא המלכים ואוכל ושותה בטרקליני מלכים”.
מדברי המדרש רואים להדיא, כי לא כמחשבותינו מחשבותיו של מי שברא את עולמו ובחר בעמו בחירו להיות לו לבנים. כל התאורים הקשים והזוועות הנוראות שהלב מתחלחל רק מלקרוא אותם עם פרוש רש”י – כל זה אינו קשה כמו עצם הגלות. ממה שאמרו על יהויקים ויהויכין אנו רואים, כי האסון שבגלות אינו בהכרח נובע מהתאורים הקשים שבפרשתנו על שבי ועל פחד מתמיד האופף את הגולים. זהו מצב נלוה לגלות, זוהי תוצאה בלתי נמנעת שבסופו של דבר תגיע בגלות, וכפי שהוכיחה ההיסטוריה רווית הדם של עמנו בנדודיו. אבל תשאל הרבה יהודים בניו-יורק ובלוס אנג’לס, בלונדון ובפריז, בטורונטו ובמלבורן, והם יגידו לך שהקללות שבפרשתנו לא נתקיימו בהם. בניהם ובנותיהם לא נמכרו לשבי והם לא בהכרח רועדים מפחד, הם אפילו מרגישים בטחון במקרים רבים (עד שהמציאות טופחת על פניהם…).
באים חז”ל ומלמדים אותנו, שגם אם אתה אוכל בטרקליני מלכים בבבל וגם אם אתה יושב בועידת עסקים יוקרתית במנהטן – מצבך גרוע משל נבלה מושלכת בבזיון בארץ ישראל! וכל זאת מדוע? משום שבארץ-ישראל יש ליהודי מציאות של חיים. לפעמים קשה, לפעמים קשה מאד, אפילו חורבן יכול להיות, אבל כאן אנחנו עומדים מול ה’, הוא תקוותנו, אם חטאנו – נבקש רחמים שיסלח לנו, אנחנו מקיימים אתו קשר. ואילו שם – אין ליהודי כל מציאות של עמידה לפני ה’. וזה עומק דברי חז”ל הידועים באותו מדרש שהבאנו לאחר כמה שורות, והובא ברש”י וברמב”ן בפרשת עקב על ‘ואבדתם מהרה’ – “אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ, היו מצוינים במצות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה, אמר לה – הוי מקושטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים”.
המצוות בחוץ לארץ אינן אלא ציונים, כאותם תכשיטים שהאשה עונדת כשבעלה אינו אתה. אין חיים משותפים, אין מציאות של קשר, יש רק געגועים למה שהיה ומקוים שישוב. אלו המנסים להצדיק את הישיבה בגלות באמצעות למדנות כזו או אחרת, כשמבחינים בין מצוה קיומית לחיובית, ומנסים להתלות בהשמטת ישיבת הארץ מספר המצוות לרמב”ם וכיוצא בכך – אינם מבינים בכלל על מה מדובר כאן. לא מדובר על קיומה או ביטולה של עוד מצוה. מדובר על עצם הקשר עם בורא עולם! אכן קשה גלות יותר מכל הקללות, ששקולה כנגד הכל, ואף את הדעת היא משבשת.

אשרינו שזכינו, וה’ השיבנו לארצנו בדורות האחרונים, ואפשר שוב לחיות לפניו. מי יתן ונהיה ראויים לכך, ונקים את ממלכת התורה כרצונו!

הכותב הנו יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.
לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה ל: SHEMA@KEDUSHASTZION.ORG
גם הערות תתקבלנה בברכה בדוא”ל הנ”ל.

די לרפש הטענה ‘שקט, יורים’ – זעקת הרב אליהו זיני

קריאה פומבית לפיקוד העליון ולקבינט: די לרצח!

חובה מוטלת על כולנו לקרא לפיקוד העליון, נא התעוררו, חדלו נא מאטימותכם, מתפישותיכם הפסולות שגבו כבר כל כך דמים, עזבו נא את תפישותיכם שהוכחו כפסולות עד להחריד

הרב ד”ר אליהו זייני

25.10.24 14:17

כ״ג בתשרי תשפ״ה

כמי ששולח מאות (אם לא יותר) תלמידים וקרובים וחברי קהילה לקו ראשון מראשית המלחמה, אני חש חובה יום יום לחוות דאגה בלתי פוסקת לכולם בתפילה לפני הקב”ה ומבקש כל רגע שיציל אותם בכל מקום שהם.

אלא שלא זו בלבד שתלונותיהם המגיעות אליי הולכות ומתגברות בעוצמתן, אלא שאנו עדים לנפילת חיילים כל כך רבים, אבות למשפחות, אנשי רוח וערכים נפלאים מלאי מסירות נפש עליונה, ולא ניתן עוד לצמצם דאגתנו לתחום התפילה, וחובה קדושה מוטלת על כל אחד מאתנו לבחון כל דרך אפשרית לשים קץ לקטל הנורא הזה.

שלא ייאמר לנו, שזה המחיר שכל מלחמה תובעת, לא נכון הדבר, כי עדויות חיילים כה רבים מצביעות על ניהול מלחמה פושע בצורה בלתי נסלחת.

כבר בי’ בסיון התשפ”ד, למחרת השבת בה עשרה חיילים קיפחות את חייהם, פרסמתי מאמר בו האשמתי את ההנהגה הצבאית והפוליטית ברצח ממש. קשה לדעת על מי מוטלת אחריות הנוראה שלא תימחל לעולם על שפיכות דם זו, האם הקבינט כולו מורכב מעבדי ארה”ב, או הפיקוד העליון בהחלטותיו הנוראיות והאוויליות.

לא רק שלא התפטרו – עוד ממשיכים להוביל

בדיוק לפני שנה נשטפה מדינתנו בשיטפון של חיות טרף, רוצחים ואנסים אכזריים, באשמת כל ממשלות ישראל וכל הרמטכ”לים לדורותיו מאז אהוד ברק. אבל נושאי האחריות הגדולה ביותר הם הרצי הלוי ביחד עם כל מי שבליל שמחת תורה אשתקד לא עשו דבר כדי למנוע או לפחות לצמצם את האסון הנורא! כבולים על ידי ה’קונספציה’ שאמנם גם רוה”מ שותף לה, אך השתרשה בצבא מתוך התנשאות שחצנית ממקור אידאולוגי חילוני מערבי-נוצרי, שאינו מסוגלת להבין דבר וחצי דבר מהמנטליות של אנשים מאמינים, ושעל פיה גזרו אומר שחמאס ‘מורתע’.

כך המטכ”ל הקריב אלפי חיילים ואזרחים על מזבח השחצנות שלו, ונוכח לדעת שדי בכמה RPG פשוטים בידי בעלי אמונה כדי לנצח את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם! האחריות על שפיכות הדם הנוראה הזו הייתה אמורה להביא כל אדם בעל מינימום של מוסר להניח את המפתחות וללכת – ולע”ד אפילו להימצא כבר מאחורי סורגים – אבל לא. לא רק שלא נשאו באחריות – פרט לכמה מילים מן השפה ולחוץ – הם עוד מעיזים להמשיך להנהיג את מהלכי הצבא עפ”י גישתם המובסת והרקובה צבאית ומוסרית גם יחד. ספק אם דבר כזה נראה אי פעם באיזו שהיא מדינה מתוקנת בעולם.

שולחים את טובי בנינו לכבוש שטח ואז נסוגים ממנו

ממשלה וצבא המבוהלים לאחר הטבח ומשוכנעים שאין עוד תקווה, הפכו את מדינת ישראל לוואסלית של ביידן שזכה למעמד של ראש הממשלה, שר הבטחון ורמטכ”ל של מדינתנו, ואף משיח מושיע, כאשר מי שהציל את עמנו איננו ביידן, אלא 300,000 מילואמיניקים שהתייצבו בגבורה ובמסירות נפש שכדוגמתה לא ראינו ככל הנראה מאז דוד המלך! מנופח מגאווה לא לו של הצלחת חיילים נפלאים אלה, המטכ”ל החל להתנהג כאילו חיילים אלה הם סתם כלים בידיו שניתן לעשות בהם ככל העולה על רוחו.

המטכ”ל שולח אותם לכבוש חלקים מרצועת עזה, ואחר כך דורש מהם לסגת. וכיון שהמחבלים יותר אינטליגנטים ממנו שבים למקומם, שולחים שוב חיילים אלה חדורי מסירות אין קץ למען עמנו פעם שנייה, שלישית, רביעית ולעיתים אף חמישית לכבוש במחיר דמים נוראי כל פעם מחדש, את שהיה כבר בידינו, ושעפ”י החוק הבן לאומי שייך לנו ואין כל חובה להחזירו.

כאוסף חסרי אמונה יהודית טהורה, קשה להאשים את המטכ”ל באי ידיעה שחובה תורנית היא להחזיק בשטחים הכבשים ובפרט שהם חלק מנחלת ה’, לא רק כי לבקש מן המטכ”ל להיצמד לערכים ושאיפות יהודיות, היא בבחינת תפילת שווא, אלא שאפילו פוליטיקאים דתיים טוענים על צורך בהחזקת שטחים מטעם בטחון ולא מטעמי תורה. וכל כניסה גובה עוד מחיר דמים בלתי נסבל.

אבות למשפחות, שרבים מהם אף פטורים כבר משירות בזכות משפחתם ברוכת הילדים, משאירים אחריהם יתומים ואלמנות לרוב (306 אלמנות כבר לדאבוננו). ודובר צה”ל, באיוולת נוראית וזחיחות האופיינית לבכירי צה”ל, אינו מהסס להסביר שאם חזרנו לכבוש את ג’באליה, מפגין בורות אנושית ורמה אינטלקטואלית נמוכה ביותר, וחושף ‘סוד הגדול’, לפיו היה זה משום ש”ראינו את חמאס, מנסה להשתקם וחוזר והופך את ג’באליה למעוז טרור. צריך להגיד שבצפון הרצועה יש עוד מחבלים”. איזו חוסר דעת משווע! ומה חשבו בצה”ל? שחמס אידיוט כמותם לא לחזור למקום שנסוג צה”ל ממנו?!

שפיכות דמים ממש ולשווא

ואת השיטה האיוולת הזו מיישמים עתה בלבנון בפשיטות לאין ערוך יותר מסוכנות, ובאוויליות משוועת מנסים להתגבר על החיזבאללה באמצעות פשיטות הגובות מחיר נוראי כפי ששילם עמנו אתמול, והכל מתוך הסירוב לכבוש את כל השטח, ומתוך הסירוב להחליט ששטח שכבשנו לא ישוב לעולם לאויבינו. צבא אחראי שאינו לוקה שכלית, היה כובש אזור סביב הליטאני, ושם מצור על כל חיות הטרף מדרום לבנון עד השמדתם ותוך הבהרה שהם מפסידים לא רק חיים אלא גם אדמה!

מאשימים את הצבור הציוני דתי בהעדפת אדמה על פני חיים, לא נכון הדבר. אדרבא, מי שמוכן להקריב חיילים ואינו מוכן לגבות כמחיר את איבוד השטח של האויב כדי שלא יחזור על שפיכות הדם, הוא זה המעניק לשטח ערך גדול מן החיים. וזה מה שעושה המטכ”ל ביחד עם הממשלה, וזו שפיכות דמים ממש ולשווא! המחיר המינימלי שעל הרוצח לשלם הוא לאבד את אשר לו, ובמיוחד כאשר שטח זה הוא נחלת אבותינו ההיסטורית והאמונית!

לכן, אם המטכ”ל לא יחדל מזחיחותו ואטימות לבו השופכת דמים לרוב, ואם הממשלה לא תשיג גט שחרור מעבדות ארה”ב, ולא יחלו להטות אוזן לרחשי לבם של חיילינו הנפלאים, הם עלולים להביא לאסון לאומי כי ייאלצו להיווכח שאף בני היחידות המובחרות ביותר יחדלו להתייצב שוב.

קול זעקתם של חיילים אלה מחריש אוזניים כבר זמן רב, והוא הולך ומתעצם – באשר ראו כבר די והותר את חבריהם נופלים לשווא בכיבוש בפעם הרביעית והחמישית של מה שכבשו במחיר דמים נורא. מאז תחילת מלחמתנו זו.

צה”ל עד דרגת אל”מ וצה”ל מדרגת תא”ל

לא ניתן עוד לדבר על צה”ל אחד, אלא על שני חלקיו: מצד אחד כל החיילים עד דרגת תא”ל, ומצד שני הבכירים המסרבים לשדר על אותו גל. בכירי צה”ל שכחו שחיילים הם בני אנוש בעלי רגשות ותבונה יותר מהם, ואם לא יתעוררו הם ימצאו את אותם חיילים נפלאים מפסיקים לתת ביטוי לאותה מסירות הנפש שהם הפגינו עד עתה כחובה מוסרית עליונה, ואז עלול עמנו לעמוד בפני סכנות אדירות. לכן חובה מוטלת על כולנו לקרא לפיקוד העליון, נא התעוררו, חדלו נא מאטימותכם, מתפישותיכם הפסולות שגבו כבר כל כך הרבה דמים, עזבו נא את תפישותיכם שהוכחו כפסולות עד להחריד, ורק אז תבוא ברכה לעמנו וגם לכם.

בשעה שעמדתי לשלוח מאמרי זה לפרסום, עמנו התבשר על נפילת עוד חמשה חיילים. אנו אומרים די! אנו דורשים מהמטכ”ל שנו נא מידית את גישותיכם או לכו הביתה, אינכם ראויים להנהיג את הביטחון!

החותם בצער עמוק שנאלצתי לכתוב דברים קשים בימים אלה,

==

הרב ד”ר אליהו זייני – הוא רב הטכניון לשעבר ונשיא ישיבת ההסדר חיפה

מאתר סרוגים, כאן.