אין ‘בלתי מעורבים’ בעזה, די לאשליות אוסלו

‘בלתי מעורבים’ – המנוע שמאחורי הטרור

יום ראשון, כ”ו טבת התשפ”ה

עדויותיהן של החיילות שהשתחררו במסגרת עסקת הכניעה מלמדות בפעם המי-יודע כמה את מה שבישראל מסרבים להבין על-אף כל הנתונים הזועקים את האמת כשמש בצהריים – כחו העיקרי של החמאס אינו נובע מיכולות צבאיות, תחכום מדיני או עוצמה כלכלית, הוא נובע מדבר אחד – אוכלוסיה אזרחית העומדת מאחוריו, מאמינה בדרכו ורתומה כולה להצלחתו. העובדה, ולפיה במשך קרוב לשנה וחצי הוחזקו החטופות, כמו גם שאר החטופים בעזה, באופן שלא אפשר לצבא לאתר אותן על-אף כל הפעילות המבצעית שנעשתה בעזה, פעילות שהחריבה אלפי בנינים וגבתה עשרות אלפי הרוגים – עובדה זו נבעה מנתון אחד בסיסי, שישראל מסרבת להכיר בו בגלל אותה קונספציה שורשית, הגורסת שישנו ארגון טרור בשם ‘חמאס’, וישנה לעומתו אוכלוסיה של אזרחים ‘בלתי מעורבים’ ו’חפים מפשע’, שאינם קשורים לארגון הטרור.

שוב ושוב, שוגים בעלי הקונספציה באשליה הנבובה ביותר, ולפיה הראש הערבי פועל כמו הראש שלהם. מכיון שאלופי צה”ל, ראשי השב”כ ושאר האמונים על מערכת הבטחון הם אנשים חילוניים ברוחם ובהשקפת עולמם, מנותקים ממורשתם ומהשתייכותם לאומה, אשר כל מאווייהם סובבים סביב הטבות חומריות, נסיעות לחו”ל ותענוגי העולם המערבי, בוודאי גם הערבים בעזה הם כאלו. נכון, כמו שאצלנו יש כמה פנאטים שמאמינים בערכים ישנים, כך יש גם אצלם, אבל האוכלוסיה האזרחית הנורמלית – הם בוודאי חושבים כמונו, מאמינים כמונו וחולמים כמונו על וילה עם ג’קוזי. איך אמר שמעון פרס בשעתו, כשרקם את פשע אוסלו – עזה תהיה סינגפור של המזרח התיכון…

אוסלו אינו תהליך מדיני, גם לא מהלך פוליטי. אוסלו היא דת. דת שמאמיניה מקריבים קרבנות אדם על מולך השלום. האידיאולוגיה של אוסלו בנויה על שתי הנחות יסוד, שבלעדיהן כל מגדל הקלפים מתמוטט. האחת היא שלעם ישראל אין יעוד, אין תכלית, אין חזון, וכל רצוננו מסתכם בחופשת סקי בשוויץ שלוש פעמים בשנה. השניה היא שניתן לאלף גם את ה’פרטנר’ הפלשתיני לאמץ את אותה השקפה. את ההנחה הראשונה כמעט והצליחו להנחיל, אלא שחסדי ה’ ורחמיו מנעו זאת בזכות ההבטחה, כי התורה לא תשכח מפי זרעו. אל מול שטיפת המח הממסדית בת מעל שבעים השנה שנסתה להקים כאן עם ככל העמים, שפל ככל השפלים – מול זה קמה תנועה של יהודים גאים במורשתם, שלא הלכו שבי אחר העגל של אוסלו. וגם כאשר נראה היה שהיהודים מתפתים אחר הבטחות ה’שלום’ – ההנחה השניה, ולפיה גם האויב הערבי אינו שואף אלא ל’חיים טובים’ נוסח פרס – התנפצה אל סלע המציאות, כי לא על הלחם לבדו יחיה הערבי, גם לא על חשבון הבנק.

לא כל ערבי בעזה הוא מחבל שיורה כדורים ומניח מטענים. לא כל ערבי בעזה הוא חבר פעיל בחמאס. אין צורך בכך. כל מה שהם צריכים זה אוכלוסיה שנותנת גב למחבלים, מעניקה להם סיוע, חסות ותמיכה. רק כך הם יכולים לחטוף יהודים ולדעת, כי ניתן להסתיר אותם בקרב האוכלוסיה. רק כך הם יכולים לנצח את ישראל במלחמה על-אף כל היתרונות של ישראל במישור הטכני.

כל עוד לא יפנימו כאן, כי המלחמה אינה נגד ‘החמאס’, כי אם נגד הקולקטיב הערבי, כל עוד לא יפנימו בעזה, כי אותה אוכלוסיה המעניקה את הגב למחבלים – היא שתסבול ישירות מכך, ושעל דעת כן ישראל פועלת בקרבה – שימותו כמה שיותר מהם, שיסבלו כמה שיותר מהם, שיושפלו כמה שיותר מהם – כל עוד נמשיך להלחם ב’טרור’ ולא באויב הערבי, ב’חמאס’ ולא באוכלוסיה העזתית, כמו גם ביהודה ושומרון, בגליל ובנגב – נמשיך להפסיד במלחמה ולהגיע לעסקאות מחפירות.

צריך רק לפקוח עיניים ולהביט אל המציאות. אבל בשביל זה צריך קודם לפתוח את הראש ולהבין סוף סוף, כי לא סכסוך נדל”ן מתרחש כאן, כי אם מלחמת דת. הבעיה היא שבשביל להבין את האויב, צריך קודם להבין את עצמנו. ובשביל זה צריך לשוב אל ה’ באמת. כמה דם צריך עוד להשפך, כמה תבוסות והשפלות צריך עוד לעבור, עד שיכירו ראשי המדינה במהלך הבלתי-נמנע של ההיסטוריה?

הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה בדוא”ל (גם הערות תתקבלנה בברכה) לכתובת: 1@קריאתשמע.ישראל או 1@SHEMA-YISRAEL.ORG

Galus Jewry Needs to Re-ask the Classic Question: ‘I am a Jew. What am I doing here?’

Quoting the Jewish Virtual Library on the assimilated Judah Benjamin (1811 – 1884):

While Judah Benjamin preferred such obscurity, his prominence as a Jew assured that he would come under harsh scrutiny, both during and after his life. For example, on the floor of the Senate, Ben Wade of Ohio charged Benjamin with being an “Israelite in Egyptian clothing.” With characteristic eloquence, Benjamin replied, “It is true that I am a Jew, and when my ancestors were receiving their Ten Commandments from the immediate Deity, amidst the thundering and lightnings of Mt. Sinai, the ancestors of my opponent were herding swine in the forests of Great Britain.”

Perhaps the best-known posthumous caricature of Benjamin appears in the epic poem John Brown’s Body, by Stephen Vincent Benet. Describing him as a “dark prince,” Benet depicts Judah Benjamin as “other” in Confederate inner circles:

Judah P. Benjamin, the dapper Jew,
Seal-sleek, black-eyed, lawyer and epicure,
Able, well-hated, face alive with life,
Looked round the council-chamber with the slight
Perpetual smile he held before himself
continually like a silk-ribbed fan.
. . . [His] quick, shrewd fluid mind
Weighed Gentiles in an old balance . . .
The eyes stared, searching.
“I am a Jew. What am I doing here?”

My Favorite Dictionary of Pre-Modern, Rabbinic Hebrew

My favorite Torah dictionary (if it can be called that) is “Erchei Hakodesh” by Rabbi Avraham Nachman Simcha Weitzhandler.

Find it on Otzar Vachochma here.

From the blurb:

ערכי הקודש והם ערכים וענינים נפלאים נאמנים ונחמדים בנויים ומיוסדים על ערכי ומשפטי לשון הקודש והמסתעף ממנה

ממקור קדוש יהלכון מזוקקים שבעתיים מדברי חז”ל חכמי הגמרא ראשונים ואחרונים הנערכים לכל שוחרי משפט דת ודין תורתנו הקדושה

Here’s a partial image:

(Jastrow (available online on Sefaria and other places) is strictly limited to Chazal.)

What’s so great about it is that each entry simply copies some original source (Rashi, Radak, gemara, Medrash, etc.) referring to the term in question or uses the Malbim and similar works which are hard to read in the original, all this as opposed to the painful paraphrasing in the secular dictionaries (and not always done accurately, since their authors are generally (though not always) Torah ignoramuses, or worse).

Of course, Erchei Hakodesh omits “modern Hebrew” words or new definitions for older words since it’s about “Lashon Hakodesh”, unlike secular dictionaries which place the modern usage first, and the “rarer”, rabbinic/Talmudic one later in the list, if at all. And while it may be strange to see full quotations, and some of it may occasionally be unneeded, it’s ultimately a “Derech aruka shehi ketzara”. Sometimes Erchei Hakodesh will have several consecutive entries for the same word, each giving a different insight (not necessarily contradictory). The work is thought through; he wisely won’t quote some famous Rashi if it doesn’t give the full picture, but find some Ibn Ezra on Tehillim which does.

And it’s not “scientific”.

It has things you wouldn’t expect, but upon reflection, well… like this:

On the downside, there are three overlapping volumes. The alphabetical order is imperfect (the first letter of each word is kept in order, but the alphabetical order with the following letters is inconsistent – Think Shem Hagedolim).

Sure, it takes getting used to, and you may have to search a lot more, but it has no competitors I know of for its unique model.

Government Censorship Kills

We just saw this with our eyes. Let’s not forget.

Excerpt from Bretigne’s Substack:

… Any information that went against the official narrative on Covid-19 was suppressed. Most egregiously, and with deadly consequences: Information on existing, effective, treatments, such as hydroxychloroquine, Ivermectin, IV vitamin C, and vitamin D were suppressed. Some – probably very large – number of people undoubtedly died because of this.

Once a “vaccine” was in development, any criticism of that vaccine was suppressed. After its release, this remained the case, even as the reports of adverse events began rolling in. (As an aside, here is a really important discovery regarding the under-reporting factor for VAERS.) And it is still the case, even as excess deaths worldwide have skyrocketed following the introduction of the vaccine. How many of these deaths are the direct result of the vaccine? How many lives might have been saved had there been free and open discussion of the risks of the vaccine? We will never know with certainty, but the number is obviously not zero, and very likely in the millions.

And it wasn’t private companies doing the censoring. Again Bretigne:

Here’s El Gato Malo (who was banned from Twitter back in January of 2021, with no reason given) doing a very good job of explaining how the state and its cronies were able to strong-arm social-media companies into censoring speech on their platforms:

“Private companies should be free to make their own choices about speech, publication, amplification, etc. I really, truly believe this and that any other path or practice leads to greater mischief. It is always worse to have the state tell you what you can and cannot say and a free market will always route around the limitations created by individual actors within it. That’s what markets do. It’s as inevitable as sunrise.

“But what breaks this and forces behavior into unified channels of suppression is state intervention to ensure that markets are not free and in a world as webbed by bureaucratic stricture as ours, this intervention need not be direct. It may easily be indirect and this starts to look like state sponsored extortion.

“’nice FCC license you got there. be a shame if you lost it because you let our political opponents speak.’

“’nice section 230/antitrust exemption and/or tax planning you got there. be a shame if someone did away with it, broke you up, and audited you till the cows come home.’

“’boy, that sure was some nasty, anti-competitive market fixing you used against PARLER. but we’ll look the other way if you play ball.’”

See the rest here…