Anonymous Poem – Parshas Shelach
Send Them…
Spy upon the barren land
Or gaze upon its richness
The choice is yours
Follow furrows in the milky soil
Plant seedlings of honey
For your generations
The carob, the olive
Be strong like those trees
That will shade your grandchildren
Do not fear the giants – observe
Melt the Heavens with your eyes
At the borders that I have stretched for you
Make a list – in the mountains and valleys
Of your enemies – Canaanites, Jebusites
I will make their fortresses tremble
Go, send your spies
To where the rivers split
In days of old.
לשבת בגלות ע”פ ‘דעת תורה’? – הרב חיים אינהורן בפרשת שלח
שמתי לב קודם לפסוק המשמעותי:
וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה
יש כאן מים של תורה שאין להם סוף, רק נקודה חשובה אחת שעלתה לי.
בתהילים כאשר מובא עוונם של המרגלים ועונשם ארבעים שנה אקוט בדור, עם תועי לבב הם מסביר הספורנו שאלו תעויות לבב שהגיעו מהגלות במצריים וממילא ההזהרה גם אלינו לא ליפול באותם טעויות לבב!
(כמובן שכדאי ללמוד את הספר של ידידנו הרב טאוב ‘לכו נרננה’ הנסוב על פירושו הנבואי של הספורנו לפרק זה שבתהילים המיועד עבור ‘בני קיבוץ הגליות שקודם המשיח’ וש’לא ילכו בדרכם של המרגלים’.)
אז על זה יש לי דקדוק נפלא, הם רוצים להעמיד ראש אבל רק בתנאי שיגיד ונשובה מצרימה, יותר מכך אם אנו מבינים כדברי הספורנו שהונשובה מצרימה אינו רק הצעה בעלמא אלא מהות החטא, התועי לבב הוא הרעיונות שנשארו מהגלות במצרים, אז אנו רוצים להעמיד ראש, אבל בתנאי שהוא מאפשר להישאר בונשובה מצרימה!
וד”ל.