שימני כחותם – מהדורה שניה: שו”ת בענין הכלא הצבאי

שימני כחותם – מהדורה שניה: שו”ת בענין הכלא הצבאי ודרכי ההתמודדות המעשיים מול המצב החמור

Download (PDF, 7.92MB)

מוגש לציבור
על ידי ‘ועד ההסברה כנגד גזירת הגיוס’
בהכוונת גדולי התורה שליט”א
___
לפרטים נוספים ויצירת קשר:
HVUSHOBTNBHO@GMAIL.COM
0733578221

Reprinted with permission.

Rabbi Shnayor Burton’s ‘HaAretz Asher Areka’: FREE English Translation

Let’s go.

Or buy the Hebrew original. As the author notes: “I won’t be very careful about the accuracy of the translation or the literary quality of the work; this is but a first, crude step toward a proper work adapted to an English-speaking audience.”

(He translated his own work? You need patience for that.)

To quote:

The Land I Will Show You

Its objective is to clarify the obligation of living in Eretz Yisrael in our times, according to Torah and Halachah, from all its angles

Written by Shnayor Z. Burton, author of Oros Yaakov and Mishnas Yaakov, Brooklyn, 2023

Important caveat from the introduction:

Let it be known: The book does not deal with the subject of the State of Israel in any way whatsoever, not regarding its establishment in the past nor regarding aligning with it in the present in its current condition, but only with the mitzvah of residing in Eretz Yisrael itself.

Explaining: דלתות ננעלות בלילה

In one word: Torschlusspanik.

(Door+lock+panic.)

Here’s Wiktionary:

From Tor +‎ Schluss +‎ Panik, literally gate-shut panic. For safety reasons city gates used to be shut at nightfall (Torschluss, from Tor +‎ Schluss), leaving latecomers no other choice than to stay outside, thereby exposing them to various dangers.

eleventh hour panic (the fear that time to act is running out)

Torschlusspanik ist ein schlechter Ratgeber.

Torschlusspanik is a bad advisor.

עזוב תיאוריות תורניות, וגש לחקירת העובדות

ספר פרדס יוסף בפר’ וארא שמות ט’ י”ד:

את כל מגפותי רש”י מכאן שמכות בכורות שקולה כנגד כל המכות, והק’ מה ענין בכורות לכאן, וערא”ם וש”ח, בכורות בשורי”ק לשון בכורים, וע’ לבוש ואלשך מה שהק’ ע”ז, ובאמת לשון בכורות נזכר על פירות מבוכרת בסנהד’ צ”א. משל למלך שהי”ל פרדס והי’ בו בכורות נאות, ובאברבנאל וכל”י גרסו מכת בצורות, וע’ ג”כ בצרור המור ר”פ בחקתי סד”ה אם שגירסתו הי’ בצורת, ובירמיה (י”ז ח’) פרש”י בצורות לשון רעב, ובס’ שער בת רבים הביא שראה בחומש דפוס ישן ואי’ שם מכאן שמכת ברד שקולה כנגד כל המכות (ובאמת הי’ מכה כבדה שהוכו כל התבואות ול”ה להם לאכול), ואח”כ נדפס עם פרש”י מ”ב בר”ת, וטעו אח”כ וסברו שר”ת מכת בכורות, והציגו כן בפירוש ומזה נשתרבב’ הטעות וכ”ה במירא דכיא.
וגם י”ל ע”פ המפו’ דמ”ש כאן “בפעם הזאת” מוסב על כל המכות שמכאן והלאה סימן “באחב” שהמה היו נוגעים ביותר לגופן של מצרים, והי’ נדפס ברש”י בר”ת שמ”ב היינו “שמכות באחב” שקולות כנגד כולן, והמדפיס טעה וסבר כי היא ר”ת מכות בכורות…

נו, הפרדס יוסף לא היה לו איך לבדוק, אבל מה התירוץ שלנו?! אם נבדוק כתבי יד וכו’ ומקורות בחז”ל אולי נתרגל ללימוד התורה בדרישת האמת גם בהלכה מעשית, אכי”ר!